<#1#>

עו"ד גרינוולד: כמו שאמרנו לסוכן שהיה כאן בדיון הקודם, שהוא גם שׁלוּח של חברת הביטוח לפי סעיף 33 לחוק חוזה הביטוח, המחלוקת בתיק הייתה בין 80 אלף ₪ ל‑91,400, כי לא הייתה מחלוקת שבעצם 25 אלף שקלים של התכשיטים שנקבע בפוליסה, לא שיקפו בפועל את שווי התכשיטים בדירה, אלא היו נגזרת לפי הפוליסה התקנית, וזה 10% מהתכולה.

בשביל זה חברת הביטוח שלחה סוקר לבית התובע. והעריך הסוקר ב-91,400 ₪.

לא הייתה גם מחלוקת, אמר את זה גם הסוכן, שגם הסוכן לא ידע על מדיניוּת של החברה שלא לבטח מעל 80 אלף ₪. באמצע תקופת הביטוח החליטה החברה שהיא מבטלת את החוזה.

התובע לא ידע על המגבלה של המדיניות, ואמר אדוני, איך זה שהתובע לא בחר מתוך ה-91,400, תכשיטים בשווי 80,000....

עוּבדתית, התובע לא ידע, שאִם הוא לא בוחר מתוך ה-91,400, את ה-80,000, תתבטל הפוליסה. הפוליסה כבר הייתה בתוקף חצי שנה. גם הסוכן מסכים עם זה, הוא לא הודיע על מגבּלת הביטול.

אז מה שאני הסכמתי, הצעתי, במחלוקת האמיתית בין ה-80 ל-91,400.

הרי החברה בעצמה אומרת שאין לה מגבלה לבטח עד 80 אלף ₪ תכשיטים.

מבחינתו הוא לא ביטח שום דבר. אדוני נתפס לסכום של 25 אלף, אך כמו שגם בית-משפט קמא כתב, הסכום הזה בעצם לא משקף דבר, אלא זו נגזרת של הפוליסה התקנית, שקובעת שבכל ביטוח דירה, אוטומטית יש כיסוי של עד 10% מערך תכולת התכשיטים, אלא אם יש הערכת סוקר.

שירביט אמנם שלחה סוקר, אמנם באיחור....

התובע ידע שהגיע אליו סוקר, כפי שסוכם עם הסוכן, הוא העריך את התכשיטים, והמסקנה היא שבעצם לכל היותר 80 אלף מבוטחים....

אני לא תבעתי את הסוכן. שירביט, במקרה הזה, אמנם הזרוע הארוכה שלה זה הסוכן, אבל בעצם, היא לא יידעה את התובע באמצעות מי מנציגיה על אותה מדיניות של 80 ולא 25 ולא סכום אחר.

זו בעיה שנשמעו עדים רבים מטעם שירביט, ובית-המשפט קמא דחה אחת לאחת הטענות (מקריאה).

אני חושבת שיש לבחון את טענותינו מנקודת מבטו של המבוטח....

אני חושבת שעצם זה שהסוכן אמר שהמחלוקת האמיתית היא בין 80 ל-91,400....

עו"ד יקוֹלב: שתי נקודות חשובות: יש בעיה עם כתב-התביעה, ולכן אני מסכים שיש פה תביעה שהוגשה על-פי פוליסה. אבל, אי אפשר להתעלם מהעובדות והראיות, כפי שמופיע ב-עמ' 19 לפסק-הדין של בית-משפט קמא (מקריא). זה מביא את השופט ל-50 אלף ₪. אני שואל - מדוע שירביט הייתה צריכה לבקש לבטל את הפוליסה, אם, לשיטתה, היא ביטחה פוליסה של 25 אלף ₪.... הרי שהיא התכוונה לבטל כי היא חשבה שהיא כרגע בסיכון שהיא כאילו מבטחת 80 או יותר.

עו"ד פרידמן: היא ידעה שיש ציפייה ל-91, כאשר הפוליסה בפועל היא 25 בלבד.

עו"ד גרינוולד: אני חושבת שאפילו הסוכן אמר, הסוכן הוא נציג של החברה, איך אפשר להגיד לתובע שהוא בּוּטח ב-25 אלף??

עו"ד פרידמן: יש נקודה שחשוב שאדוני יתייחס אליה - הנושא של הפער בין ה-25 ל-91 נוגע גם לריבית המיוחדת. לא יכול להיות שתביעה שהוגשה לפי פוליסה של 25 אלף, בית‑המשפט קובע ריבית מיוחדת גם מעבר ל-25 אלף. הרי השיקול של בית-המשפט עוסקת בביטול.

אני חושב שצריך לתקן את פסק-הדין באופן הזה, שבין 25 ל-91 צריך להחזיר, בנוסף לחלק היחסי של הריבית המיוחדת, בתור המינימום.

עו"ד גרינוולד: אם נפתח את הדיון מדוע נפסקה פה ריבית מיוחדת, אז נצטרך לקרוא את הפרוטוקולים.

עו"ד פרידמן: הביטול כדין נוגע לפוליסה שעומדת על 25 אלף שקל, לא על 91. איך אפשר לתת ריבית מיוחדת על 91??

<#2#>

החלטה

נדחה לעיון.

<#3#>

ניתנה והוּדעה היום, ב' בניסן התשע"ג, 13/03/2013, במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סוניה דוננפלד-לדר