ניתנה ביום 25 ינואר 2017

השופט רועי פוליאק

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט משה טוינה; ס"ע 6685-04-10) מיום 10.10.2016, לפיה לא נתקבלה בקשת המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין מיום 21.8.2016 (להלן – ההחלטה), בגדרו נדחתה תביעה שהוגשה כנגד המבקש על ידי המשיבה ונדחתה, ברובה המכריע, תביעה שכנגד שהגיש המבקש, תוך חיובו של המבקש בתשלום הוצאות המשיבה בסכום כולל של 25,000 ₪ (להלן – פסק הדין). בקשת רשות הערעור הובאה בפני בעקבות החלטת רשם בית הדין, השופט כאמל אבו קאעוד, מיום 29.12.2016, אשר האריכה את המועד להגשת הבקשה.
2. לאחר בחינת בקשת רשות הערעור, ההחלטה, פסק הדין ומכלול החומר בתיק, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות את הבקשה אף ללא קבלת עמדת המשיבה. להלן אנמק, בתמצית, החלטתי.
3. בעקבות ביטול תקנה 468 ותיקון תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות) - החלות בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 - פסק בית המשפט העליון, כי הדיון בבקשת רשות ערעור על החלטה הדוחה בקשת עיכוב ביצוע יתבצע בדרך של בחינת השגה על החלטה שכבר ניתנה ולא כבקשה מקורית, כפי שנהגו הערכאות השיפוטיות עד לתיקון התקנות (ע"א 2631/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' נור מסארוה (17.6.2015)).
4. בנסיבות העניין, דחה בית הדין האזורי את הבקשה לעיכוב ביצוע שבפניו, משמדובר בעיכוב ביצוע של סעד כספי אשר במהותו הוא בר השבה ומקורו בפסיקת הוצאות משפט, אשר ככלל ערכאות ערעור אינן נוטות להתערב בהן. בית הדין אף ציין, כי פסק הדין הוא עובדתי בעיקרו, עובדה שהיא בעלת משמעות בייחס לסיכויי הערעור. גם אם ניתן היה להגיע לתוצאה שונה ולעכב חלק מסכום ההוצאות שנפסק, ואיני קובע מסמרות בנושא, אין בכך כדי להצדיק דיון נוסף בבקשה בערכאת הערעור (ראו: רע"א 6163/16 רמת מגשימים – מושב שיתופי של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' (20.9.2016)). בהקשר זה אציין, כי אף המבקש אינו חולק, הן בבקשתו בפני בית הדין האזורי והן בבקשת רשות הערעור שבפני (להן לא צרף תצהיר), כי המשיבה "היא בעלת איתנות כלכלית", כך שהמשיבה לא תתקשה להשיב את סכום ההוצאות ככל שהמבקש יזכה בערעורו.
5. סוף דבר – הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ז (25 ינואר 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.