פסק דין

1. לדיון שנועד ל-27.2.14 לא הייתה התייצבות מטעם שני הצדדים. בו ביום, כעבור כשעתיים מהשעה שנועדה לדיון, הוגשה בקשה שכללה התנצלות והדיון נדחה ל-20.3.14. והנה, גם לדיון זה לא הייתה התייצבות מטעם שני הצדדים ולא הוגש דבר מה בקשר לכך עד עתה.

2. די במה שצוין עד כה כדי להצדיק מחיקת התביעה מכח תקנה 157(1) לתקסד"א.

3. על האמור לעיל אוסיף כי המשך ההליכים בתיק זה קשור בתוצאות חקירה פלילית מסוימת. בשלהי שנת 2013 התובעים אף עתרו לביטול דיוני הוכחות שנקבעו, כדי שלא לנהל ההליכים כאן בטרם סיום החקירה הפלילית ונעתרתי לבקשתם. לפני כן בוטלו דיונים שונים בשל קשיים הקשורים בהגעת עדי התובעים מחו"ל.

4. במצב העניינים בכללותו הגעתי למסקנה כי יש למחוק התביעה עתה.

5. המהלך דלעיל יביא לכך שלא יישאר הליך תלוי ועומד, שהצדדים אינם מאפשרים ניהול ראוי שלו ושיתכן שבשל הליכים מקבילים אין טעם והצדקה להמשיך בו עתה. לצד זאת, הוא לא ימנע הגשת תביעה עדכנית מתאימה (ככל שיישאר צורך בכך) והתנהלות ראויה בקשר אליה.

6. במכלול הנסיבות לא אעשה צו להוצאות ואסתפק בקביעה כי אם תוגש תביעה חדשה כנ"ל ניתן יהיה לשקול במסגרתה גם את שאלת ההוצאות בקשר להליך הנוכחי (וראו והשוו: בג"ץ 7541/08 גולדשטיין נ' פרקליטת מחוז המרכז, פס"ד מ-8.3.10).

7. לצד הקביעה דלעיל, הרי שלנוכח מכלול הנסיבות – ומשהמדינה כנתבעת שותפה למחדלים שהובילו למחיקת התביעה – יש לעשות שימוש בסמכות הרחבה לעניין אגרות (וראו למשל: ע"א 7248/00 טל נ' להב, פס"ד מ-4.12.01, ע"א 3997/10 יואב נ' שירותי בריאות כללית, פס"ד מ-24.9.12) ולפטור את התובעים מתשלום אגרה נוספת בתיק זה.

ניתן בהעדר הצדדים היום, כ"א באדר ב' תשע"ד, 23 מרץ 2014.