-

1. התובעת (להלן: החברה) הגישה בלשכת ההוצאה לפועל שלוש בקשות לביצוע שיקים אשר נמשכו לפקודתה על-ידי הנתבעת מס' 1 (להלן: הנתבעת) וחזרו כבלתי נפרעים. לאחר שהוגשו התנגדויות בשלושת תיקי ההוצאה לפועל, והדיון בבקשות הועבר אל בית משפט השלום, נקבע כי ההתנגדויות תתקבלנה והתובענות תידונה במאוחד כתביעה בסדר דין מהיר. בהתאם להחלטת השופטת דחלה-שרקאוי, הגישה החברה כתב תביעה בסדר דין מהיר נגד נחמה ונגד הנתבע מס' 1 (להלן: רפאל), אשר את צירופו כנתבע נוסף התרתי בדיעבד.

2. להלן תמצית העובדות אשר תוארו על-ידי החברה בכתב התביעה: החברה, המפעילה עסק לסחר בעצים, סיפקה לנחמה עצים, על-פי תעודות משלוח וחשבוניות מס שהונפקו על-ידה (ואשר מיספורן המפורט להלן ישמש אותנו בהמשך הדרך, לצורך הפנייה לתעודת המשלוח הרלוונטית), בסכום כולל של 70,891 ש"ח:

(1) תעודת משלוח 13031 מיום 12.2.2009 בגין אספקת עצים בסך 4,981 ₪;

(2) תעודת משלוח 13438 מיום 23.2.2009 בגין אספקת עצים בסך 1,666 ₪;

(3) תעודת משלוח 13631 מיום 26.2.2009 בגין אספקת עצים בסך 22,862 ₪;

(4) תעודת משלוח 13924 מיום 4.3.2009 בגין אספקת עצים בסך 335 ₪;

(5) תעודת משלוח 14074 מיום 8.3.2009 בגין אספקת עצים בסך 14,409 ₪;

(6) חשבונית מס 19577 מיום 13.3.2009 בגין אספקת עצים בסך 7,190 ₪;

(7) חשבונית מס 19604 מיום 17.3.2009 בגין אספקת עצים בסכום 2,208 ₪;

(8) חשבונית מס 19657 מיום 25.3.2009 בגין אספקת עצים בסך 12,227 ₪;

(9) חשבונית מס 19686 מיום 30.3.2009 בגין אספקת עצים בסך 2,934 ₪;

(10) חשבונית מס 19714 מיום 3.4.2009 בגין אספקת עצים בסך 2,079 ₪.

חלק מהשיקים אשר נמשכו על-ידי נחמה לפקודת החברה מחשבונה בסניף מעלות של הבנק הבינלאומי בע"מ, והיוו תשלום התמורה עבור הסחורה נשוא תעודות המשלוח וחשבוניות המס, חזר כבלתי נפרע. השיקים שחזרו כבלתי נפרעים (אשר מיספורם כעת ישמש אותנו בהמשך לצורך הפנייה) הינם:

(1) שיק מספר 558 שזמן פירעונו 26.7.2009 בסך 4,000 ₪ (נזכר בקבלה 27810);

(2) שיק מספר 559 שזמן פירעונו 26.8.2009 בסך 4,000 ₪ (בקבלה 27810);

(3) שיק מספר 560 שזמן פירעונו 26.9.2009 בסך 4,000 ₪ (בקבלה 27810);

(4) שיק מספר 654 שזמן פירעונו 30.8.2009 בסך 2,253 ₪ (בקבלה 28048);

(5) שיק מספר 662 שזמן פירעונו 30.7.2009 בסך 3,500 ₪ (בקבלה 28154);

(6) שיק מספר 663 שזמן פירעונו 30.9.2009 בסך 3,690 ₪ (בקבלה 28154);

(7) שיק מספר 706 שזמן פירעונו 31.7.2009 בסך 4,435 ₪ (בקבלה 28220);

(8) שיק מספר 707 שזמן פירעונו 31.8.2009 בסך 5,000 ₪ (בקבלה 28220);

(9) שיק מספר 708 שזמן פירעונו 30.9.2009 בסך 5,000 ₪ (בקבלה 28911);

(10) שיק מספר 724 שזמן פירעונו 20.7.2009 בסך 2,934 ₪ (בקבלה 28243);

בנוסף, סיפקה החברה עצים לנגריית תפארת עיצובים בע"מ (להלן: נגרית תפארת), אשר שילמה לה את תמורתם בשיקים משוכים על חשבונה ובשיקים משוכים על חשבונה של נחמה. חמשת השיקים בסך כולל של 17,900 ₪, שנמשכו על-ידי נחמה ונמסרו לנגרית תפארת וממנה לחברה, וחזרו אף הם כבלתי נפרעים, הם:

* שלושה שיקים, המהווים חלק משיקים המפורטים בקבלה 27071 שהופקה ביום 27.11.2008 לנגרית תפארת:

(11) שיק מספר 882 שזמן פירעונו 25.7.2009 בסך 4,300 ₪;

(12) שיק מספר 883 שזמן פירעונו 25.8.2009 בסך 4,300 ₪;

(13) שיק מספר 884 שזמן פירעונו 25.9.2009 בסך 4,300 ₪;

* שני שיקים, המהווים חלק משיקים המפורטים בקבלה 28241 שהופקה ביום 30.3.2009 לנגרית תפארת:

(14) שיק מספר 718 שזמן פירעונו 26.7.2009 בסך 2,500 ₪ ;

(15) שיק מספר 719 שזמן פירעונו 29.8.2009 בסך 2,500 ₪.

3. החברה טענה כי חוב נחמה לחברה עומד על סך 56,491 ₪, כי היא זכאית להיפרע מנחמה את סכום השיקים (1) - (10) לעיל מאחר ונתנה לה תמורה בעדם, ואת סכום השיקים (11) - (15) לעיל מכוח אחיזה כשורה. עוד נטען כי זכות זו עומדת לחברה אף כלפי רפאל, אשר היה מי שניהל את המשא ומתן לאספקת הסחורה ומי שמסר לחברה את השיקים המשוכים על חשבונה של נחמה.

4. לענייננו, חשוב לציין כי בשלוש הבקשות לביצוע השיקים לא נכללו שיקים (3), (6), (9) ו-(13) לעיל, אולם נכללו שני שיקים נוספים שפרטיהם כדלקמן, ואשר לא נזכרו בכתב התביעה:

(16) שיק מספר 561 שזמן פירעונו 26.10.2009 בסך 4,000 ₪ (בקבלה 27810);

(17) שיק מספר 562 שזמן פירעונו 26.11.2009 בסך 4,000 ₪ (בקבלה 27810).

כתב ההגנה

5. בכתב ההגנה הועלו הטענות הבאות: (1) רפאל אינו צד לשיקים נשוא הבקשות לביצוע שהוגשו בלשכת ההוצאה לפועל. מאחר והתביעה הינה שטרית, יש לדחות את התביעה נגדו; (2) התובעת אינה אוחזת כשורה בשיקים (11) - (15) שנמסרו לחברה על-ידי נגרית תפארת; (3) תעודת משלוח (2) אינה חתומה על-ידי הנתבעים; על-פי תעודות המשלוח קיבלו הנתבעים מהחברה סחורה בסך 42,587 ₪; מאחר והנתבעים שילמו לחברה 40,900 ₪ הרי הם נותרו חייבים לה 1,687 ש"ח בלבד; (4) קיימת זכות קיזוז עקב טיבה הירוד של הסחורה שהחברה סיפקה לנתבעים: העץ שבסאונה היבשה מפריש שרף ומלא חורים שחורים; העץ המשמש לרצפות נרקב; וקורות העץ מתפקעות.

6. בסיכומים בכתב נטען על-ידי באת-כוח הנתבעים כי מסכום התביעה יש להפחית את הסכומים הבאים:

* 5,000 ₪ מתוך השיקים שהועברו לחברה על-ידי נגרית תפארת, עקב טענת זיוף שאומתה על-ידי העד מטעם החברה;

* 5,000 ₪ בגין שיק מס' 708 אשר בספרי החשבונות של החברה מופיע פעמיים כשיק שלא נפרע;

* 8,858 ₪ בגין הפער בין חשבוניות המס לבין תעודות המשלוח וחשבוניות המס החתומות על-ידי הנתבעים;

* 15,848 ₪ בגין איכות ירודה של העץ שסופק לנתבעים על-ידי החברה.

7. אדון תחילה בטענות שהועלו בכתב ההגנה ולאחר מכן בטענת הזיוף שנטענה לראשונה בשלב מאוחר יותר.

עילת תביעה שטרית נגד רפאל

8. למרות שבית המשפט, אשר דן במאוחד בשלוש הבקשות לביצוע שיקים אשר הוגשו בלשכת ההוצאה לפועל התיר לחברה להגיש כתב תביעה אחד, לא היה בכך ויתור על אופי התביעה כתביעה שיטרית, שלידתה בבקשות לביצוע השיקים. מאחר והבקשות לביצוע השיקים הוגשו נגד נחמה בלבד, טענה באת-כוח הנתבעים כי אין עילה שטרית כלפי רפאל.

9. סבורני כי דין הטענה להתקבל. החברה לא הניחה תשתית עובדתית הקושרת את רפאל לתביעתה השטרית. בתצהירו (ת/1) של דוד כהן, מנהל החברה (להלן: דוד), לא צוין נתון עובדתי כלשהו המצביע על היותו של רפאל צד לשיקים או לעסקת היסוד. נחמה העידה כי היא הייתה בעלת העסק (עמ' 36). חשבוניות המס ותעודות המשלוח שהפיקה החברה מוענו לנחמה בלבד. הדמות שהייתה "בחזית" וטיפלה בקבלת הסחורה שסיפקה החברה לנחמה הייתה דווקא מורן, בנם של הנתבעים, ולא רפאל. בחקירתו הנגדית ציין רפאל כי נחמה משכה את השיקים וכי פרטי העסקה היו בידיעתה ובאישורה. הודאתו כי הוא ניהל את המשא ומתן והיה בקשר רציף עם דוד אינה יוצרת חיוב שלו כלפי החברה מכוח השיקים.

10. כאמור, רפאל אינו נזכר על גבי השיקים ואינו חתום עליהם. אחד מעקרונות היסוד בדיני שטרות הינו עיקרון השקיפות, ולפיו השטר עצמו צריך לכלול את כל הפרטים הדרושים לקביעת מהותה של ההתחייבות. אמנם חיוב שטרי של מי שאינו מושך או מסב הינו אפשרי, אולם זאת רק בהתקיים נסיבות מיוחדות. כך, למשל, כאשר נלוות לחתימה על שטר מלים המעידות בבירור כי החתימה נעשתה בשם מרשה או מטעמו (רע"א 7991/09 צור נ' שטרן (פורסם בנבו, 31.7.2012)). בע"א 4294/90 עיזבון רינסקי נ' רחמני ושות' מימון בע"מ, פ"ד נ(1) 453 (1996) העלה הנשיא ברק את אפשרות חיובו של שולח בחיוב שטרי, אשר מקורו בחבותו השיטרית של השלוח, ואשר כוחו בא לו מחוק השליחות, גם כאשר חתימתו של השלוח על-גבי השטר היא חתימה שלא צוין בה דבר השליחות, אולם רעיון זה הושאר באותו מקרה בצריך עיון. במקרה שבפנינו אין טענה להתקיימות נסיבות דומות לאלו שנדונו בפסיקה האמורה.

11. התוצאה הינה כי דין התביעה השטרית נגד רפאל להידחות.

גובה החוב

12. בתצהירו (ת/1) של דוד צוין כי סך השיקים של הנתבעים אשר חזרו כבלתי נפרעים (נכון ליום 31.5.2009) היה 51,812 ₪, וכי מתוך סכום זה הם שילמו (ביום 11.6.2009 ולאחריו) סך כולל של 15,300 ₪. הוא הדגיש כי חוב זה אינו כולל את השיקים שמשכה נחמה ואשר נמסרו לחברה על-ידי נגרית תפארת, ואשר אף הם חזרו כבלתי נפרעים.

13. מאחר והתביעה היא שיטרית, ומבוססת על השיקים שהוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, אין נחמה יכולה להיות מחויבת בתביעה זו יותר מאשר באותם שיקים. מאחר ובשלוש הבקשות לא נכללו שיקים (3), (6), (9) ו-(13) שפורטו בפסקה 2 לעיל, לא תחוייב נחמה בתשלום סכומיהם.

בשלוש הבקשות נכללו שיקים (16) ו-(17) שפורטו בפסקה 2 לעיל, אולם הם לא היו חלק מהשיקים שעותקיהם צורפו כנספח ד' לכתב התביעה. לפיכך יש לראות את החברה כמי שוויתרה על תביעת סכומיהם של שני שיקים אלו במסגרת כתב התביעה. לפיכך, לא תחוייב נחמה בתשלום סכומי שיקים (16) ו-(17).

14. מעבר לדרוש אתייחס בקצרה לשיק (9), הוא שיק מספר 708 על סך 5,000 ₪. סיפורו של שיק זה מתברר לאור כרטסת החשבונות של החברה (נספח ו' לתצהיר דוד) וקבלות 28220 ו-28911: ביום 26.3.2009 הפיקה החברה לנחמה את קבלה 28220, בה פורטו שלושה שיקים שהתקבלו, וביניהם השיק האמור שזמן פירעונו 30.5.2009. מכרטסת החשבונות אנו רואים כי שיק זה חזר ביום 31.5.2009 כבלתי נפרע. הוא נמסר פעם נוספת לחברה, כשזמן פירעונו שונה ליום 30.9.2009, וכנגדו הוצאה ביום 11.6.2009 קבלה 28911. כשהגיע זמן פירעונו, ביום 30.9.2009, הוא חזר פעם נוספת כבלתי נפרע. אולם, כמוסבר בפסקה הקודמת, שיק זה לא היה חלק מהשיקים נשוא שלוש הבקשות לביצוע שיקים שהוגשו בלשכת ההוצאה לפועל, ולפיכך אין הוא חלק מהתביעה השטרית כאן.

האם סופקה הסחורה נשוא תעודת משלוח (2)

15. בסעיף 11 לכתב ההגנה נטען כי חלק מתעודות המשלוח אינו חתום על-ידי הנתבעים או על-ידי מי מטעמם, ואילו בסעיף 32 צוין כי תעודת המשלוח מיום 23.2.2009 (היא תעודת המשלוח (2) בסך 1,666 ₪ שצוינה בפסקה 2 לעיל) אינה חתומה על-ידיהם. בישיבת קדם משפט ביום 4.4.2012 אמרה באת-כוח הנתבעים כי הם מודים בתעודות המשלוח למעט באחת (עמ' 2 לפרוטוקול). עם זאת, בסיכומיה בכתב טענה באת-כוח הנתבעים כי הנתבעים אינם חתומים על שתי תעודות משלוח (מס' (1) ו-(2) לעיל).

16. עיון בתעודת משלוח (1) מראה כי בתחתיתה נכתבו בכתב יד המלים "נחמה חן". עיון בתעודת משלוח (2) מראה כי החתימה בתחתיתה אינה ניתנת לזיהוי. דוד הסביר בחקירתו הנגדית כי הנוהל באספקת סחורה ללקוחות הוא "שהנהג יחתים את מי שנמצא בשטח" (עמ' 15).

17. בחקירתו הנגדית ציין רפאל כי הוסכם שחתימה של נחמה, שלו או של בנו מורן תחייב את נחמה ואותו (עמ' 29 לפרוטוקול), אולם החתימות על גבי תעודות המשלוח (1) ו-(2) אינן של נחמה או של בנו (עמ' 25). נחמה, לעומת זאת, בחקירתה הנגדית לא שללה את האפשרות שהחתימה על גבי תעודת משלוח (1) היא חתימתה ("אולי העט ברח. אני לא יכולה לדעת. זה קצת דומה לחתימתי" – עמ' 36).

18. בעוד שלגבי החתימה על תעודת המשלוח (1) הסבירות כי היא נחתמה על-ידי נחמה או בשמה עולה על הסבירות כי אין מדובר בתעודת משלוח של סחורה שסופקה לנתבעים (וזאת לאור עדות נחמה ומאחר ובתעודה מופיעות מופיעות המלים "נחמה חן"), הרי לגבי תעודת משלוח (2) לא קיימת כל אינדיקציה באשר לזהות החותם ולכך שהסחורה הנקובה בה סופקה לנתבעים. מטעם זה, יש לקזז מסכום החוב סך של 1,666 ₪.

פגם בקניינה של החברה בשיקים שנמסרו לה על-ידי נגריית תפארת.

19. לטענת הנתבעים, זכותה של החברה בשיקים (11) - (15), אשר נמשכו על-ידי נחמה ונמסרו לחברה, הינה פגומה. וזהו מבנה הטענה העובדתית והמשפטית: נחמה מסרה לנגרית תפארת שיקים אלו כשיקים "פתוחים", ללא ציון שם המוטב, בתמורה לעבודות שביצעה עבורה נגרית תפארת. נגרית תפארת השתמשה בשיקים אלו כאמצעי תשלום לחברה בתמורה לעצים שסיפקה לה החברה. היא מילאה את שם החברה כמוטב על פני השיקים ומסרה אותם לחברה. מאחר והעבודות שביצעה נגרית תפארת עבור נחמה היו לקויות, והחברה ידעה זאת, הרי קניינה של החברה בשיקים הינו פגום. אין היא אוחזת כשורה ואף לא אוחזת בעד ערך.

20. הנתבעים לא הביאו מידע ממשי אודות הפגם שבעבודות נגריית תפארת. בחקירתה הנגדית ציינה נחמה כי נגרית תפארת ביצעה "עבודה כושלת מאוד מאוד" (עמ' 38). בתצהירו ציין רפאל כי הוא ונחמה התלוננו בפני דוד, מנהל החברה, על הליקויים בעבודה שבוצעה עבורם על-ידי נגרית תפארת, אולם לא מסר מתי אירע הדבר. בחקירתו הנגדית טען רפאל כי בעת ש"דוד שטרן" התארח אצלו מספר פעמים הוא "הבחין" בעבודות פגומות של נגרית תפארת והבטיח כי יחזיר לנתבעים את השיקים שנמצאים ברשותו (שנמשכו על-ידי נחמה והוסבו לחברה על-ידי נגרית תפארת). בחקירתה הנגדית נחמה לא ידעה למסור מתי מסרה לנגרית תפארת את השיקים (11) - (15), והאם מועד מסירה זה קדם להתקשרות שלה עם החברה (עמ' 39).

21. על אף שהחברה הינה הנפרעת על גבי שיקים (11) - (15), הרי לגבי שיקים אלו החברה ונחמה הינם "צדדים רחוקים", שביניהם "חוצצת" נגרית תפארת, שהייתה צד קרוב לנחמה. (על טיבם של צדדים רחוקים בשטר, ראו: ע"א 1886/97 יהודה נ' זלמה, פ"ד נג(1) 132 (1999)). האם נהנית החברה מחזקה של אחיזה כשורה או של אוחז בעד ערך בשיקים אלו, והאם קעקעו הנתבעים את החזקות הללו ?

22. אחיזה כשורה: סעיף 37(2) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה) קובע כי אוחז כשורה בשטר הריהו אוחז בו כשהוא נקי מכל פגם שבזכות קניינם של צדדים קודמים לו ומכל טענות הגנה אישיות שהיו להם וביכולתו לאכוף תשלומו על כל צד החב על-פי השטר. סעיף 28 לפקודה קובע את תנאי האחיזה כשורה, וסעיף 29(ב) לפקודה קובע חזקה לכאורה של אחיזה כשורה לכל אוחז בשטר. עולה מכך כי מי שמבקש להוכיח כי לא התקיימו תנאי האחיזה כשורה - עליו נטל ההוכחה. עליו להוכיח, איפוא, כי בעת סיחור השטר לידי האוחז לא הייתה לאותו אוחז ידיעה כי זכות קניינו של המסחר פגומה. בענייננו, לא רק שהנתבעים לא הוכיחו קיום פגם בקניין שבשיקים (11) - (15), דהיינו - לא הוכיחו פגם בעבודת נגריית תפארת (שטיבה לא הובהר כלל), אלא לא ידעו אימתי סוחרו השיקים לידי החברה ואם במועד הסיחור כבר התגלה הפגם והוא היה בידיעת החברה. מהאמור עולה כי אף אם היה מוכח פגם בשיקים שנמשכו על-ידי נגרית תפארת (וכאמור, פגם כזה לא הוכח), הייתה החברה, כאוחזת כשורה, גוברת עליו.

23. אחיזה בעד ערך: אפילו לא הייתה החברה אוחזת כשורה, היא הייתה גוברת על טענת הפגם בקניינם של השיקים מכוח היותה אוחזת בעד ערך. בהלכת גויסקי הנושנה והידועה (ע"א 33/61 גויסקי נ' מאיר, פ"ד טז 595, 599 (1962)) נקבע כי כישלון תמורה מלא שאירע אחרי סיחור השטר אינו מהווה טענת הגנה טובה כנגד צד רחוק האוחז בשטר בעד ערך (ובענייננו אין מחלוקת כי החברה נתנה לנגרית תפארת תמורה בעד השיקים). הנתבעים לא הוכיחו אימתי סוחרו השיקים לחברה ואימתי התגלו הפגמים (ככל שהיו כאלה) בעבודות שביצעה עבורם נגרית תפארת. נותרה בעינה החזקה כי החברה הינה אוחזת בעד ערך בשיקים (11) - (15).

24. סיכומו של פרק זה הוא כי לא עלה בידי נחמה להוכיח פגם כלשהו באחיזת החברה בשיקים (11) - (15).

טענת קיזוז

25. בחקירתה הנגדית העידה נחמה כי בעיות בעצים שסופקו על-ידי החברה התגלו בחלוף כשבעה חודשים (עמ' 40), אולם לא הושמעה גרסה מפורטת באשר לפגמים שהתגלו באותם עצים, ובעיקר לא סופק כל נתון המאפשר לכמת את הנזק הנטען. על אף שכבר בכתב ההגנה ציינו הנתבעים כי הם שומרים על זכותם להגיש חוות דעת מומחה לעניין הפגמים בעצים שסיפקה החברה, הם לא הגישו חוות דעת כזו ולא הציגו ראיות ממשיות על נזק לעצים ועל קשר בינו לבין מעשה או מחדל של החברה.

26. דוד, מנהל החברה, הסביר כי עצים שהחברה מספקת דורשים טיפול תחזוקתי שוטף על מנת שלא ייווצרו בהם פגמים. כשהוצגו לו בחקירה הנגדית סוגי עצים אשר נטען כי סופקו על-ידי החברה לנתבעים הוא הביע דעתו כי באותן דוגמאות לא בוצעה מריחת שמן לשם מניעת היווצרות סדקים.

27. לאור זאת, דין טענת הקיזוז להידחות.

טענת זיוף

28. בעוד שבכתב ההגנה לא נטען לזיוף של חתימות המושכת על גבי השיקים, הועלתה טענה זו לראשונה בתצהירים ולאחר מכן בסיכומים מטעם הנתבעים. די בכך כדי לדחות את הטענה.

אולם אף לגופו של ענין - טענת הזיוף לא הוכחה. מדובר בטענה לפיה החתימה על גבי שיק (14) אינה חתימתה של נחמה. בתצהיריהם של נחמה ושל רפאל נטען כי כך הדבר אף לגבי שיק (15). בחקירתה הנגדית של נחמה היא נשאלה על שיקים (14) ו-(15) והשיבה כי חתימותיה מתנוססות עליהם! (עמ' 38). בכך כשלה הטענה. אולם אף ללא הודאה זו, דינה של טענת הזיוף להידחות מטעם אחר: שיקים אלו הינם שניים מחמשת השיקים שנגרית תפארת קיבלה מנחמה וסיחרה אותם לחברה. בתצהירו (ת/2) של אלי שלומי, הבעלים של נגרית תפארת, צוין כי שיקים (11) - (15) נמסרו לו על-ידי הנתבעים כתמורה לעבודות נגרות שביצע עבורם בשנת 2008 והוסבו על-ידו לחברה כחלק מתמורה לסחורה שרכש ממנה. באת-כוח הנתבעים וויתרה על חקירתו הנגדית, והוא לא נשאל על נסיבות החתימה של המושך (או המושכת) על שיקים שקיבל מהנתבעים.

התוצאה

29. המסקנה מהאמור לעיל היא כי רפאל אינו מחויב על-פי התביעה השטרית, ואילו על נחמה לשלם לחברה את תמורת השיקים (1), (2), (4), (5), (7), (8), (10) - (12), (14) ו-(15) לעיל ובהפחתת 1,666 ₪, כאמור בפסקה 18 לעיל.

30. אשר על כן, הנני מורה כדלקמן:

(א) נתבעת מס' 1 תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

(1) 38,056 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה, 19.6.2011, ועד לתשלום המלא בפועל;

(2) שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 4,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום;

(3) חלק יחסי של אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

(ב) התביעה נגד נתבע מס' 2 נדחית.

ניתן היום, ט"ז אדר תשע"ד, 16 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.