לפני:

השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ

החלטה

בפני בקשה שהוגשה ביום 6.12.12 לתיקון כתב תביעה.

הבקשה מנומקת בכך שנוצר צורך להבהיר את סעיף 18 לכתב התביעה וזאת נוכח ההצהרה המוטעית בתצהירה של גב' עדינה שור מטעם המשיבה, על שינוי חזית של המבקש.

לטענת המבקש מדובר בתיקון טכני בלבד.

המבקש מבקש להבהיר כי יש לבצע אבחנה בין מכתבי הענקת אופציות ובין הענקתן בפועל. לשם כך מבקש הוא כעת לתקן את כתב התביעה כך שבכל מקום שנאמר בסעיף 18 "העניקה החברה", יבוא במקומו "החליטה החברה להקצות", ובסוף סעיף 18 תתווסף פסקה המבהירה כי מכתבי ההענקה אינם מהווים הענקה בפועל.

לטענת המבקש, טענת גב' שור כאילו המבקש כבר קיבל אופציות הינה היתממות שנטענה בחוסר תום לב.

עוד טוען המבקש כי הצורך להתייחס לטענות המשיבה בתצהירים מטעמו נוצר נוכח טענת המשיבה לפיה קיבל המבקש בפועל אופציות אשר פקעו ללא שביקש לממשן.

המשיבה טוענת כי דין הבקשה להידחות. לטענתה הבקשה מוגשת בשיהוי רב- ארבע שנים לאחר שפתח המבקש בהליכים, לאחר שהתקיימו שלוש ישיבות קדם משפט ולאחר שהוגשו כל תצהירי העדים.

לגופו של עניין טוענת המשיבה כי משמעות התיקון אינה טכנית אלא מהווה שינוי והרחבת חזית משמעותית אשר תביא לשינוי דרמטי בגדר הפלוגתאות בין הצדדים. לטענתה, לאחר שהמבקש הודה בכתב התביעה כי המשיבה העניקה לו אופציות, מנסה הוא כעת לטעון כי אלו לא הוענקו לו בפועל.

לטענת המשיבה המבקש קיבל אופציות בשנים 2001- 2002, אולם אלו פקעו בהתאם לכתב הענקת האופציות. טענתו של המבקש כעת מהווה שינוי עובדה מהותית ומוסכמת בדבר הענקת האופציות בשנים 2001-2002 והפיכתה למחלוקת הנוגעת לעצם הענקתן.

המשיבה טוענת עוד כי היענות לבקשה תביא לפגיעה קשה בטענות ההגנה וצפויה לגרום לעיוות דין.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה.

כידוע, דרכו של בית הדין לעבודה הינה לאפשר לצדדים, בשלבים המקדמיים של ההליך, לתקן את כתבי טענותיהם, וזאת כדי שתמונת המחלוקת ביניהם תהא בהירה ככל שניתן.

בית הדין יעדיף לדון במחלוקת האמיתית הנטושה בין הצדדים, בכדי להביא אותה לסיום בכללותה. על כן, מאפשר הוא לצדדים לתקן את כתבי טענותיהם, בעיקר בשלב המקדמי של ההליך.

אמנם איננו מצויים עוד בשלב קדם המשפט ואכן כטענת המשיבה, מוגשת הבקשה בשיהוי רב, אולם יחד עם זאת מצאתי כי טענות המשיבה אשר הובאו בתגובתה לבקשה, אין בהן די בכדי לקבוע כי דין הבקשה להידחות שכן, כאמור לעיל, מטרתנו היא לברר את המחלוקת האמיתית בין הצדדים, מטרה אשר תוחמץ במידה ותדחה הבקשה.

כאמור, בעוד טוען המבקש כי האמור בסעיפים 18 ו- 32 לכתב התביעה פירושו הודעה על כוונה להקצות למבקש אופציות, הרי שלטענת המשיבה, כפי שצוין בסעיף 25 לתצהירה של גב' עדינה שור, עולה מן הסעיפים כי המבקש כבר קיבל אופציות במשיבה וכל אמירה אחרת מהווה שינוי חזית.

המבקש מפנה למכתבים המצורפים לכתב התביעה (נספחים 3 ו-4) ולפיהם עסקינן בהצהרה על הכוונה להעניק אופציות בעתיד ולא בהענקת אופציות מיידית וממשית.

המשיבה מאידך, טוענת כי התיקון המבוקש מהווה שינוי חזית ולמעשה מדובר בטענה עובדתית חלופית אשר אסורה על פי דין.

מושכלות יסוד הן כי הפעלת תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, נעשית בגישה גמישה יותר לעומת תיקון כתבי טענות על פי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

טענותיהן אלו של הצדדים יתבררו במסגרת ההליך ועל מנת לאפשר לבית הדין לדון בשאלה האמיתית, יותר התיקון.

באשר לטענה כי התיקון המבוקש יגרום לפגיעה קשה בהגנתה של המשיבה הרי שאינני רואה בטענה זו ממש שכן למשיבה קיימת הזכות להגיש כתב הגנה מתוקן. טענת המשיבה לפיה המבקש מציג טענות עובדתיות סותרות, תתברר במהלך הדיון בתיק, וממילא ככל שמעלה המבקש טענות עובדתיות סותרות, הרי שהתנהלות זו תהיה בעוכריו.

נוכח השיהוי הכבד בהגשת הבקשה ובשים לב לשלב בו מצוי התיק, יישא המבקש בהוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המשיבה תגיש כתב הגנה מתוקן עד ליום 21.1.13 ותעביר העתק במישרין למבקש.

הדיון יתקיים במועדו.

לעיון ביום 22.1.11.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשע"ג, (07 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.