בהסכם העבודה של התובע נכתב כי הנתבעת "תעשה מאמץ מיוחד להשאיר את יחסיות כמות האופציות לסך מניות החברה באותו שיעור (1.45%)". במהלך עבודתו של התובע הוענקו לו כתבי הקצאת אופציות. התובע סיים את עבודתו. האם זכאי התובע ל-1.45% מהון המניות של הנתבעת. זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:

1. בשנת 1998 הוקמה הנתבעת ע"י חנן גוטהייט, רמי בונן וגרשון מילר.
2. הנתבעת הינה חברת היי-טק.
3. ביום 25.12.00 נחתם הסכם בין הצדדים, לפיו יחל התובע העסקתו כמדען ראשי בנתבעת ביום 1.1.01 (נספח 1 לכתב התביעה).
4. בהסכם נקבע כי שכרו של התובע יעמוד על סך 35,000 ₪ ברוטו (שכר יסוד) (ס' 5.1 להסכם).
5. בנספח להסכם נקבע:

"העובד יקבל 1500 אופציות הניתנות להמרה למניות החברה לפי מחיר מימוש של 150$ למניה.

כמו כן העובד יקבל עוד 500 אופציות נוספות לפי מחיר מימוש של 250$ למניה כאשר החברה תעבור למצב מכירות.

החברה תעשה מאמץ מיוחד להשאיר את יחסיות כמות האופציות לסך מניות החברה באותו שיעור (1.45%).

מובהר כי הקצאת האופציות הנוספות, כאמור לעיל, כפופה לאישור הדירקטוריון והזכאות לאופציות ולמימושן הינן לאחר מינימום תקופת עבודה של 16 חודשים החל מ 1.9.2000.

תקופת ה-VESTING (תקופת הקנית הזכאות למימוש) הינה 4 שנים, באופן שהעובד יהיה זכאי לצבור הזכאות למימוש באופן לינארי, החל מ 1.8.2000. הקצת האופציות תעשה בהתאם לתקנות מס הכנסה."

1. בשנת 2001 ביצעה הנתבעת פיצול מניות (Split). מספר המניות הוכפל פי 100.
2. בחודש 4/01 נחתם מסמך בין הצדדים (נספח 2 לכתב התביעה):

"בחודשים האחרונים אנו עדים לשינויים המתרחשים בשוק ההון בכלל ובתחום חברות ההי-טק בפרט. שינויים אלו והקשיים הנובעים מהם בגיוס כספים משפיעים גם עלינו ומחייבים את כולנו לצעדי חסכון בטווח המיידי.

...

אחד מן הצעדים אשר אנו נוקטים בהם למטרת הקטנת עלויות החברה הינו הפחתה בשכרם של העובדים הבכירים באובג'ט.

...

אני פונה אליך אישית בבקשה להשתתף במאמץ להורדת עלויות החברה ולהיענות למהלך בו בעלי ההכנסה הגבוהה בחברה יתנדבו להפחתה בשכרם. אני מודע לקושי הרב הכרוך בהורדה בשכרו של כל אחד מאתנו ולפגיעה האפשרית ברמת החיים.

....

בתמורה להסכמתך לאחוז ההפחתה בשכרך יינתנו לך אופציות.

אנא אשר בחתימתך על הספח להלן את הסכמתך המלאה להשתתפות בתוכנית."

התובע חתם על המסמך:

1. במסמך הקצאת אופציות מיום 16.8.01 שמוען לתובע נכתב (נספח 4 לכתב התביעה):

"אנו שמחים להודיעך כי בהתאם להחלטת דירקטוריון החברה מיום 16.8.01 הוחלט להקצות לך 150,000 אופציות הניתנות להמרה למניות רגילות בנות 1 ₪ של החברה (להלן-"האופציות"), בתקופה שעד ליום 30.8.05 (להלן-"תקופת המימוש"), תמורת תשלום לחברה של מחיר מימוש בסך 1.5$ לאופציה (להלן-"מחיר מימוש"). האופציות מוקצות לך ללא תמורה. המועד, לצורך חישוב תקופת הזכאות למימוש כאמור להלן הינו 1.9.00."

1. במסמך הקצאת אופציות נוסף מיום 13.10.02 שמוען לתובע ונחתם עמו נכתב (נספח 5 לכתב התביעה):

"אנו שמחים להודיעך כי בהתאם להחלטת דירקטוריון החברה מיום 13.10.2002 הוחלט להקצות לך 50000 אופציות הניתנות להמרה למניות רגילות בנות 1 ₪ של החברה (להלן-"האופציות"), בתקופה שעד ליום 30.10.2006 (להלן-"תקופת המימוש"), תמורת תשלום לחברה של מחיר מימוש בסך 2.5$ לאופציה (להלן-"מחיר מימוש"). האופציות מוקצות לך ללא תמורה. מועד תחילת עבודתך בחברה, לצורך חישוב תקופת הזכאות למימוש כאמור להלן הינו 1.9.2000."

1. בחודש 10/01 נעשתה הפחתה נוספת בשכרו של התובע (נספח 3 לכתב התביעה):

"לאור תהליך ההתייעלות הנערך בחברה במהלך חודש אוקטובר, ישונה שכרך ויעמוד על 29,920 ₪ ברוטו לחודש החל ממשכורת אוקטובר הניתנת בתחילת חודש נובמבר.

בתמורה להורדה בשכרך ניתנות לך 13,000 אופציות במחיר מימוש של 2.5$ למנייה. האופציות ניתנות לתקופת Vesting של 4 שנים. תאריך תחילת ה- Vesting הינו יום תחילת עבודתך בחברה.

אני בטוח כי כולנו שותפים לאמונה המלאה בעתיד החברה, ומודעים לכך שהצמצום בשכר היום הינו אחד המרכיבים החיוניים על מנת להגיע מהר ככל הניתן לעמידה ביעדים אשר הצבנו לעצמנו, בעתיד הקרוב. "

המסמך לא נחתם ע"י התובע.

1. החל מיום 1.1.06 העלתה הנתבעת את שכרו של התובע מידי שנה בשנה (נספח 2 לכתב ההגנה המתוקן).
2. בחודש 1/07 חזרה משכורתו של התובע והועמדה על סך 35,000 ₪.
3. בשנת 2007 אושרה בנתבעת תכנית האופציה חדשה (נספח 8 לכתב התביעה) (להלן:"תוכנית האופציה החדשה" או "תוכנית האופציה משנת 2007").
4. ביום 29.7.07 הומצא לתובע מסמך הענקה של האופציות של תוכנית האופציה משנת 2007 (נספח 6 לכתב התביעה) וכן מסמך הענקה של קבוצת אופציות שנייה (נספח 7 לכתב התביעה). כמות האופציות שהוענקה עמדה על 250,000 במחיר מימוש 0.254 $ למניה. התובע חתם על אישור תנאי קבלת האופציות.

בסעיף 3 לכתבי ההקצאה נכתב:

"מימוש האופציות שהוקצו למניות יכול להיעשות בכל עת לאחר מועד הקצאת האופציות, לגבי האופציות (כולן או חלקן) שהתמלאה תקופת הזכאות למימושן, ועד למועד תום תקופת המימוש. אופציות שלא ימומשו עד לתום תקופת המימוש תפקענה ולא תקננה למחזיק בהן כל זכות שהיא."

ובסעיף 5 לכתבי ההקצאה נכתב:

"דירקטוריון החברה יהיה ראשי לשנות את תנאי תוכנית הקצאת האופציות לעובדי החברה לפי שיקול דעתו, ולרבות לגבי קיצור תקופת המימוש כאמור לעיל, במקרה של שינוי בהוראות כל דין החל על הקצאת אופציות לעובדים, במקרה של גיוס הון במסגרת הצעה לציבור ו/או הקצאה פרטית ו/או במקרה של מכירת למעלה מ- 50% מהונה המונפק של החברה, למשקיע כלשהו, ובלבד שלא יחול שינוי לרעה בכמות האופציות ו/או המניות הניתנות למימוש, מחיר המימוש ותקופת הזכאות למימוש."

1. מסמכי הקצאת האופציות משנת 2007 כללו את תכנית האופציות, כתבי הקצאת האופציות וכתב ויתור (Acknowledgment) (להלן: "כתב הוויתור"). ביום 29.7.07 חתם התובע על כל המסמכים (נספח 13 לתצהיר שור).
2. בשנת 2008 עמד שכרו של התובע על 36,750 ₪. במהלך השנים קיבל התובע בונוסים שנתיים.
3. ביום 28.1.08 פנה התובע לנתבעת (נספח 9 לכתב התביעה):

"אני פונה אליך בהמשך לשיחות שקיימנו בעניין חבילות האופציות שהוקצו לי באחרונה לרכישת מניות החברה, והיחס בינן לבין התחייבויות קודמות להקצאת אופציות שניתנו לי על ידי החברה בהזדמנויות שונות. כידוע, בהסכם העבודה התחייבה החברה להעניק לי אופציות בכמות השקולה ל- 1.45% מהון מניות החברה, וכן לשמור על יחס של 1.45% בין כמות האופציות שיוקצו לי לבין הון מניות החברה, תוך עשיית מאמץ מיוחד לשם כך. כמו כן, במהלך שנות עבודתי בחברה, ניתנו לי מספר התחייבויות נוספות להקצאת אופציות בכמות נוספת מעבר להתחייבות זאת, בין השאר בתמורה להסכמתי להפחתות שכר.

בשיחותינו בעניין זה הדגשת בפני יותר מפעם אחת, כי ה- Acknowledgement עליו נדרשתי לחתום במסגרת תוכנית האופציות האחרונה אינו גורע מהזכויות המוקנות לי לפי הסכם העבודה ולפי ההתחייבויות הנוספות שהחברה נתנה לי, אלא רק מציין שכמות האופציות המוקצית לי על פי התוכנית הנוכחית היא הכמות בה אני מחזיק. עוד הבהרת כי אין בהצהרה זו כדי לגרוע מהתחייבויות החברה כלפי.

כפי שכבר אמרתי לך, בתוכנית האופציות הוקצתה לי כמות אופציות המהווה פחות משמינית מכמות האופציות שהחברה הבטיחה להקצות לי, במחיר של 0.254$ לאופציה, וזאת במקום מלוא הכמות שהיה על החברה להקצות לי בהתאם להתחייבויותיה כלפי.

אי לכך, אבקשך להודיעני מתי בכוונת החברה להשלים את כמות האופציות המוקצית לי בהתאם להתחייבויותיה כלפי."

1. ביום 10.4.08 השיבה הנתבעת לתובע (נספח 10 לכתב התביעה):

"קבלנו את מכתבך ובהמשך לשיחותינו הרבות בנושא מאז, איננו מקבלים את טענותיך כלל ועיקר.

עמדתנו הינה כי ה- Acknowledgement המופיע במכתב הקצאת האופציות שעליו אתה חתום מהווה הסכמה מפורשת מצידך כי אינך זכאי לאופציות אחרות ו/או לכל אינטרס הוני אחר בחברה מעבר לאמור בכתב האופציות.

לאור מכתבך, נושא הקצאת האופציות אליך יבחן בבחינה מחודשת בישיבת דירקטוריון הקרובה במהלך מאי."

1. ביום 31.7.08 שלח ב"כ התובע מכתב לנתבעת (נספח 11 לכתב התביעה):

"5. אשר על כל האמור לעיל, זכאי מרשי כי החברה תפעל להקצות למרשי אופציות נוספות בחברה, כדי להשלים את הכמות המוקצית לו לכדי סך של 1.45% מהון המניות של החברה. ...

7. יחד-עם-זאת, מרשי מעוניין לנצל את פנייתי זו אל החברה, על מנת לשוב ולהודיע פורמלית על נכונותו לנהל מו"מ קצר ואינטנסיבי, על-מנת למצות את האפשרות לפתור את המחלוקת בדרכי שלום. על-כן אבקשך לפעול בהקדם האפשרי, בתוך הימים הקרובים, לשם קביעת פגישה בין הצדדים."

1. ביום 24.8.08 ענתה הנתבעת לתובע באמצעות ב"כ (נספח 13 לכתב התביעה):

"2. החברה פועלת למיטב ידיעתה ואמונתה, בהתאם למוסכם בינה לבין מרשך ומכתבך, כמו הטענות המשפטיות של מרשך, יש בו משום ניסיון לשנות את המוסכם ולחזור בו מדברים שכבר סוכמו ופעלו על פיהם.

3. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, ובהמשך לסעיף 7 למכתבך, נשמח לקיים כל פגישה בכל מסגרת כדי לנסות אף אנחנו למצות הדרכים הפתוחות לסיום העניין בדרכי שלום."

1. ביום 16.12.08 זומן התובע לשימוע בטרם סיום העסקה (נספח 14 לכתב התביעה):

"1. לאור המשבר הכלכלי העולמי והשפעתו על החברה, שמך מופיע ברשימת המועמדים שנשקלת סיום העסקתם בחברה.

2. לפיכך הנך מוזמן בזאת לישיבת שימוע שתיערך בפני מנכ"ל החברה וסמנכ"ל מו"פ ביום 18.12.08 בשעה 10:30 במשרדה של מנכ"ל החברה.

3. בישיבת השימוע תינתן לך האפשרות להתייחס לאפשרות סיום העסקתך בחברה.

4. הנך מוזמן להעביר לעיוננו כל מסמך, אף לפני מועד ישיבת השימוע.

5. יובהר למען הסדר הטוב, כי השימוע הנו זכותך, וכי במידה ותבחר שלא להופיע לשימוע, תיקח זאת החברה בחשבון בעת קבלת החלטה בעניינך."

1. ביום 22.12.08 ניתן לתובע מכתב פיטורים (נספח 15 לכתב התביעה). במכתב סיום העסקה נכתב בין השאר (ס' 2.3):

"בהמשך לשימוע שנערך לך ביום 18.12.08, בפני מנכ"ל החברה וסמנכ"ל מו"פ, ולאחר שניתנה לך הזדמנות להעלות טענותיך והתייחסותך לאפשרות סיום העסקתך בחברה, לאור הצמצומים הנדרשים עקב המשבר הכלכלי העולמי והשפעתו על החברה, החברה החליטה לסיים את העסקתך בחברה, וסיום יחסי עובד ומעביד ביום 22.2.09."

1. בחודש 12/12 הושלם תהליך המיזוג בין הנתבעת לחברה אמריקאית ציבורית.

טענות הצדדים

טענות התובע:

1. החברה לא עשתה מאמץ מיוחד להשלים את כמות האופציות המוקצות לתובע כדי 1.45% מהון המניות של החברה.
2. הסכם האופציות החדש משנת 2007 אינו מהווה ויתור מצידו של התובע לקבל 1.45% מהון המניות של החברה. לחלופין טוען התובע כי אם ויתר, היה זה בשל כפייה או הטעיה מצידה של החברה.
3. שני הסכמי הפחתת השכר לא כובדו ע"י החברה ולא הוענקו לו אופציות בגינם.
4. פיטוריו של התובע נעשו שלא כדין, משיקולים זרים וללא עריכת שימוע אמיתי ובכדי למנוע מהתובע לממש את האופציות.
5. התחייבות החברה בהסכם העסקה כי יינתנו לו אופציות הניתנות להמרה לא קויים על ידה.
6. בשל סירובו של התובע להצעת הפשרה, זומן התובע ל"שימוע".
7. התובע עותר לקבלת אופציה לרכישת 1.45% מהון המניות של החברה במחיר מימוש של 25.4 סנט למניה, ניתנות למימוש מיידי ושלא ייעשה כל שינוי בהענקת האופציות ללא הסכמת התובע.
8. לחלופין עותר התובע לחייב את הנתבעת לשלם את שוויין הכספי של האופציות לרכישת 1.45% מהון המניות של החברה.
9. כמו כן, עותר התובע לתשלום סך של 209,151 ₪ בגין הפחתת שכר מצטברת (מחודש 4/01 ועד 1/07) וכן סך נוסף של 343,060 ₪ בגין הפחתת שכר מצטברת (מחודש 10/01 ועד 01/07) ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בגובה 12 משכורות (441,000 ₪).

טענות הנתבעת:

1. הסכם ההעסקה נחתם לפני למעלה מ-7 שנים ובמשך שנים אלו, לא העלה התובע כל טענה הקשורה להסכם ולא העלה כל טענה כנגד הפחתות השכר. אשר על כן, דין התביעה להידחות מחמת התיישנות, שיהוי, השתק ומניעות.
2. על פי הסכם ההעסקה לתובע הוענקו אופציות לרכישת מניות החברה אשר פקעו כעבור 4 שנים. לתובע הוענקו אופציות נוספות בשנת 2007 אשר פקעו עם סיום עבודתו של התובע.
3. מעולם לא ניתנה לתובע התחייבות לרכוש מניות אופציה בשיעור של 1.45% מהון החברה.
4. התובע אישר בחתימתו כי עם קבלת האופציות בשנת 2007, הוא אינו זכאי לאופציות נוספות.
5. התחייבות החברה לעשות מאמץ מיוחד לשמור על שיעור האופציות קויים על ידה.
6. התובע הסכים להפחתת שכרו בשנת 2001 תמורה הענקה של 24,600 אופציות. במשך כל תקופת עבודתו לא הלין התובע על שכרו.
7. הנתבעת מילאה אחר כל התחייבויותיה.
8. האופציות שהוענקו לתובע מכוח הסכם העסקה והפחתות השכר פקעו בשנים 2005 – 2006.
9. לא הופעל כל לחץ על התובע לחתום על מסמכי הענקת האופציות והתובע לא טען בסמוך לחתימה או בסיום עבודתו כי הופעל עליו לחץ.
10. עם פקיעת האופציות שהוענקו לתובע, ממילא מוצתה התחייבותה לעשות מאמץ מיוחד בנוגע אליהן. הנתבעת לא התחייבה בפני התובע כי תעמיד לזכותו כמות אופציות המהווה 1.45% מהון החברה.
11. הקצאת המניות בשנת 2007 הייתה בבחינת מאמץ מיוחד.
12. התובע זומן לשימוע ופיטוריו נעשו כדין.
13. התובע אינו זכאי לסעד כלשהו.

עדויות:

מטעם התובע העיד התובע בעצמו וכן:

מר אסף סגל, שותף בחברת "וריאנס פיננסים בע"מ" ונותן חוות דעת מטעם התובע.

מר חיים קליינהדלר, אשר שימש כמנהל תחום התכנה בנתבעת.

מר חנן גוטהייט, ממייסדי הנתבעת ושימש כמנכ"ל הנתבעת.

מטעם הנתבעת העידו:

גב' עדינה שור, מנהלת הנתבעת בתקופה הרלוונטית.

מר יהושוע אגסי, מנכ"ל "סאיטקס", אשר השקיעה בנתבעת.

מר גיא מנצ'יק, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בנתבעת.

הכרעה:

1. לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
2. על פי ההלכה הפסוקה, אם נחתם עם עובד הסכם שבו מתחייבת מעבידה לשלם לו שכר מסויים או תנאי שכר אחרים ובמהלך תקופת עבודתו מקבל העובד שכר נמוך יותר או תנאי שכר שונים מהמוסכם והצדדים שותקים, ייראה הדבר כאילו נתנו הצדדים הסכמתם לכך מלכתחילה. לכן, אין לעובד עילת תביעה כנגד מעבידתו או למעבידה כנגד עובדהּ מאחר שבשתיקתם הסכימו לשינוי בחוזה העבודה. עוד קובעת הפסיקה כי חוסר הסכמה צריך להיאמר במפורש (תב"ע נד/86-3 (ארצי) יוחנן גולן - אי.אל.די בע"מ פד"ע כ"ו עמ' 270).
3. במקרה דנן הוסכם בכתב על שינוי בתנאי העסקה של התובע ולכן קל וחומר שלא יכולה להישמע הטענה כי התובע אינו מחויב לשינוי. התובע הנו איש משכיל ובעל תואר שלישי בפיסיקה ומתמטיקה חזקה שידע על מה שהוא חותם. התרשמנו כי היתממותו במהלך החקירה הנגדית נעשתה על מנת להצדיק את התנהגותו, לפיה ידע גם ידע מה קיבל ומה התחייבה הנתבעת ליתן לו ועל כך עוד בהמשך. התובע הקליט את שיחותיו עם גורמים שונים בנתבעת בעודו עובד הנתבעת ותוך כדי שהוא מודה כי "גם אני אדבר אחרת בבית משפט... כל אחד קצת משקר" (עמ' 7 שורות 19-13 לנת/3, שיחה בין התובע לגרשון מילר מיום 21.12.08).

האם התחייבה הנתבעת ליתן לתובע 1.45% מהון המניות המונפק של החברה?

1. בהסכם ההעסקה התחייבה הנתבעת להעניק לתובע 2,000 מניות אופציה (שהפכו לאחר הפיצול ל- 200,000).

דירקטוריון החברה אישר את ההקצאה:

"Resolution of a Board of Directors (over the phone) from October 22th 2000

….

Eli Krichman

The Board of Directors approves the management decision to grant Mr. Krichman, the company's chief scientist, 1,500 options of the company's Ordinary Shares, at an exercise price of $150 for each share. The options will be allocated according the company's standard employee stock options plan."

(החלטת דירקטוריון הנתבעת מיום 22.10.00 – נספח 2 לתצהיר שור)

1. בהסכם ההעסקה התחייבה הנתבעת "לעשות מאמץ מיוחד ולטענת התובע, הנתבעת התחייבה לשמור לו על שיעור האופציות שהחזיק (1.45%).
2. מנוסחו של הנספח לחוזה ההעסקה עולה בבירור כי הענקת האופציות קשורה להתחייבות לשמור על 1.45% ממניות החברה. ההתחייבות נוסחה באותו נספח של הענקת האופציות וסעיף ההתחייבות מופיע במשפט אחד עם ההתחייבות תוך הניסוח: "החברה תעשה מאמץ מיוחד להשאיר את יחסיות כמות האופציות לסך מניות החברה באותו שיעור (1.45%)" (ההדגשה לא במקור – א.ג.כ).
3. במקרה דנן יש לפרש את החוזה כלשונו ויפים הם לענייננו דברי בית המשפט העליון מפי כב' השופט דנציגר:

"יתר על כן, אני סבור כי על אף כללי הפרשנות שנקבעו בהלכת אפרופים ובהלכת ארגון מגדלי ירקות, מן הראוי כי במקום בו לשון ההסכם היא ברורה וחד משמעית, כגון המקרה שבפני, יש ליתן לה משקל מכריע בפרשנות ההסכם. עיקרון זה מקבל משנה תוקף שעה שלשון ההסכם הברורה והחד משמעית מתיישבת עם ההיגיון המסחרי הפשוט לפיו אין מקום לאפשר לרוכש להפסיק לשלם עבור מוצר שאותו רכש, רק משום שהרוכש בחר להפסיק להשתמש בו ולרכוש את אותו המוצר מספק אחר" (עא 5856/06 אמנון לוי נ' נורקייט בע"מ ניתן ביום 28.1.08 – פורסם במאגרים האלקטרוניים, שם פסקה 27 עמ' 11).

1. משהתובע לא מימש את האופציות בתוך 4 שנים הן פקעו וממילא פקעה ההתחייבות ל-1.45% מהון המניות של החברה.
2. לא זו אף זו, משהתובע חתם על כמויות אופציות אחרות כנגד הפחתות שכר, אשר אושרו בדירקטוריון וחתם על סעיף ויתור בתוכנית האופציות של שנת 2007 (ראה לעיל בפרק העובדות), אין עוד מקום להתחייבות זו של הנתבעת.
3. יתר על כן, באותן שנים מצבה של הנתבעת היה בכי-רע. כך לדוגמא, על פי הוראת סעיףA 31 לתקנון הנתבעת, רק בעלי מניות בכורה היו זכאים להגנת אנטי דילול (הגנה על משקיע מפני דילול חלקו בחברה). אולם למרות התקנון, בשל מצבה של הנתבעת, נשללה מבעלי המניות הגנת האנטי דילול. קרי, נפגע אחוז אחזקתם של בעלי המניות בנתבעת. התובע אינו נמנה עם בעלי מניות הבכורה כך שלא ניתן היה להתחייב כלפיו לאי דילול המניות. מדוע, אם כן, שתינתן הגנה מסוג זה לתובע ? קל וחומר, עת בהסכם ההעסקה לא ניתנה התחייבות שכזו.
4. לא זו בלבד אלא שמהעדויות התברר כי בשל מצבה הכלכלי הקשה של הנתבעת, שעל כך אין מחלוקת, הנתבעת נזקקה למשקיעים שלא היו מוכנים להשקיע לוּ ניתנה הגנה שכזו לתובע –

"8. עם זאת, מתוך אמונה בפוטנציאל אשר היה קיים בטכנולוגיה שהציגה אובג'ט... החלטתי להמשיך את השקעתה של סאיטקס בחברה. מדובר היה ב"Down Round" משמעותי, מונח אשר משמעותו בעגה המקצועית היא שסבב ההשקעה באובג'ט נעשה בהערכת שווי נמוכה עשרות מונים מול סיבובי השקעה קודמים.

9. הוספתי ודרשתי באותה עת כי השקעתה הנוספת של סאיטקס באובג'ט תיעשה תוך דילול משמעותי ביותר באחזקותיהם של כל המשקיעים הקודמים אשר אינם מוכנים להמשיך ולסכן את כספם, כך שאלו ייוותרו ללא אחזקה משמעותית בחברה.

העליתי דרישה זו מאחר וסברתי כי כאשר החברה התמוטטה כלכלית, נמצאת במצב של מוות קליני למעשה, מפסידה עשרות מיליוני דולרים ונזקקת להשקעה של מיליונים רבים נוספים, אין זה ראוי כי משקיעים קודמים בחברה, אשר לא מוכנים לסכן מכספם, ייהנו מהפירות שייתכן ויבשילו בעקבות השקעת הכספים הרבים שתתבצע בחברה על ידי משקיעים אחרים...

...

השקעתה של סאיטקס באובג'ט בשנת 2002 נעשתה לפי מחיר מניה של 0.254 דולר. השקעתה הקודמת של סאיטקס באובג'ט, בחודש יוני 2001, נעשתה לפי מחיר מניה של 2.5 דולר. מדובר בעשירית משווי המניה הקודם, כך ששווי החברה צנח בכ- 90% בתוך כשנה.

...

זכור לי כי עובדים רבים באובג'ט החזיקו באופציות, אשר חולקו להם קודם לתחילת מעורבותי באובג'ט. עם זאת, בתקופתי עסקנו בהישרדות ולא בחלוקת השלל. אופציות של חברה אשר נמצאת על סף קריסה לא היוו מוקד לעניין והיו חסרות כל ערך כלכלי. נוכח מצבה העגום, אני מתקשה להאמין שמישהו מעובדי אובג'ט באותם ימים קשים באמת האמין כי יוכל אי פעם לממש את האופציות שהוענקו לו. תקוותם היחידה באותה תקופה הייתה להמשיך ולהחזיק בעבודתם.

...

19. לו אובג'ט הייתה מוסרת לי, קודם להחלטתי להשקיע בה, כי ניתנה לעובד שלה זכות קבועה ותמידית לקבל אופציות לרכישת מניות בשיעור 1.45% מהון המניות של החברה, לא סביר שהייתי מסכים להשקיע בחברה. התחייבות קשיחה ובלתי מסויגת שכזו מצד אובג'ט הייתה מרתיעה גם את המשקיעים האופטימיים ביותר מלהשקיע בה, בוודאי לא במצב שוק ששרר, באותה תקופה, בו המשקיעים - אשר מביאים את הכסף הדרוש לקלים את החברה - קובעים את כללי המשחק.

(סעיפים 8-10 וכן סעיף 19 לתצהיר אגסי, מנכ"ל החברה שהשקיעה כספים בנתבעת).

1. רק בחודש 9/07 מעלה התובע לראשונה טענה כי כמות האופציות שקיבל לא משקפת 1.45% מהון המניות של החברה. התנהגותו של התובע תמוהה. הרי הוא ידע שניתנו לו אופציות משנת 2001 והוא פונה לנתבעת רק בשנת 2007.
2. התובע העיד כי הוא פנה לנתבעת גם עד לשנת 2007 (עמ' 22 שורות, 13- 14) ובתצהירו טען כי פנה לחנן גוטהייט, אולם בעדותו העיד:

ש. אתה בטוח שגם פנית לחנן?

ת. לא בטוח.

(עמ' 22 שורות 15-16 לעדות התובע)

1. עוד טען התובע כי פנה לגב' שור לפני 2007, בהמשך שינה שוב את תשובתו:

ש. גם לגירסתך לעדינה פנית בסוף 2004 ?

ת. אולי פניתי למישהו אחר. אני בטוח בעצם שפניתי לשמעון.

...

ת. קודם כל שכחתי לרשום שם של שמעון. עד 2003 לפי דעתי פניתי לפחות לשמעון.

עמ' 23 שורות 22 – 23 לעדות התובע וכן עמ' 24 שורה 19).

1. בשיחות שקיים התובע עם מנכ"לית הנתבעת ושהוקלטו ע"י התובע, עולה בבירור כי הנתבעת עשתה עבור התובע מעבר למה שהסכימה לעשות עבור עובדים אחרים:

"התובע: ... אבל כשאני קורא את מה שלדעתי במרכאות הובטח בחוזה.

גב' שור: לא הובטח לך דבר. וכיוון שאני יכולה להוכיח מספרית, שנעשה מאמץ ענק לתת לך הרבה יותר מלכל עובד אחר, אני יכולה להוכיח את זה."

(תמליל שיחה מתאריך 18.10.07, נספח 8 לתצהיר התובע, עמ' 1 שורות 11-7) (ההדגשה לא במקור – א.ג.כ.)

ובשיחה אחרת אומר התובע:

"כן. לא, כשאני אומר הובטח אני מתכוון במרכאות, כלומר עם המלל הזה ש"ייעשה מאמץ מיוחד" וכו'... אבל בשתיים שלוש מילים התוצאה היא שלילית, כלומר, אלן לא הסכים למה שאני אומר"

(תמליל שיחה מיום 18.10.07, נספח 8 לתצהיר התובע, עמ' 1, שורות 12-11, 17-16) (ההדגשה לא במקור – א.ג.כ.)

קרי, התובע הבין כי זוהי התחייבות שאיננה מוחלטת ותלוייה בגורמים רבים.

1. כראיה נוספת למאמץ המיוחד שעשתה הנתבעת בעניינו והדיון בכך היא החלטת דירקטוריון הנתבעת מיום 17.4.08 (נספח 19 לתצהיר שור) שבה נקבע:

"Eli Kritchman – Review of Option Grants

…

Following such review the Board hereby confirms that a special effort was made and the Company need not make additional special efforts in this regard."

1. מהאמור לעיל עולה כי התובע הבין כי זו איננה התחייבות מוחלטת מצידה של הנתבעת אלא נכונות לעשות מאמץ, כפי שאומנם עשתה הנתבעת עת העניקה לו במשך השנים אופציות נוספות רבות יותר ואיכותיות יותר. בחתימתו על סעיף הוויתור ועל תכנית האופציות בשנת 2007 הביע התובע דעתו כי לא ניתן להעניק לו 1.45% מהון המניות.

כתבי ההקצאה בשנים 2001 – 2002

1. לאורך תקופת העסקתו הסכים התובע להפחתה בשכרו. הווה ידוע כי באותה תקופה חל משבר בענף ההיי-טק. בפעם הראשונה הסכים התובע להפחתת שכרו בחודש 4/01 (נספח 4 לתצהיר שור) אשר אושרה בישיבת דירקטוריון ביום 5.4.01 (נספח 5 לתצהיר שור). בפעם השנייה בחודש 10/01, התובע הסכים להפחתה ואושרה לו הקצאת מניות אופציה בתמורה (נספח 6 לתצהיר שור).
2. רכיב תביעתו של התובע הנוגע להקצאת בשנים 2001- 2002 התיישן, שכן כאמור בתמורה להפחתת שכרו הוקצו לתובע מניות בשנת 2001 שהאחרונה הייתה ביום 22.10.01 לפיכך עילתו של התובע התגבשה באותו יום ולכן התיישנה ביום 21.10.08 (התביעה המקורית הוגשה כאן בחודש 12/08). לא זו אף זו, התביעה תוקנה בחודש דצמבר 2012, 11 שנה לאחר התגבשות העילה וההסכמות אליהן הגיעו הצדדים. על פי סעיף 5 לחוק ההתיישנות רכיב התביעה הנוגע להענקות אופציות ולהפחתות שכר הנוגעת לתקופה שלפני 12/01 התיישן. למעלה מן הצורך, נדון בתביעה זו לגופה, על כל רכיבי התביעה.
3. לא זו אף זו, התובע ישן על זכויותיו, כפי שהודה בכך:

"כל השנים ישבתי בשקט, למרות שידעתי שזה מגיע לי. חיכיתי, גם המצב של החברה היו תקופות שהיה קשה, היתה תקופה אחרי זה יותר קלה. חיכיתי והגיע יום הפירעון, קיבלתי בהרבה פחות."

(עמ' 3 שורות 19-15 לתמליל השיחה בין התובע לדיוויד רייס ואילן לוין מתאריך 6.4.08)

בסעיף 29 לתצהירו העיד התובע:

"במהלך שנות עבודתי בחברה בטחתי במנהלי החברה שדואגים לי ויקיימו התחייבויות החברה אף אם באיחור. במהלך השנים שאלתי את מנהלי החברה השונים (חנן גוטהייט, עדינה, גיא מנצ'יק, גרשון מילר, עירן רוזנר וירון חרמש) מה קורה עם תכנית האופציות. המסר הללי היה: "סבלנות", "יהיה בסדר" ".

אולם בחקירתו הנגדית, כאמור לעיל, חזר בו מגרסה זו והעיד שלא בטוח שכלל פנה לחנן גוטהייט (עמ' 22 לפרוטוקול שורות 16-15 לעדות התובע).

1. התובע שידע להקליט שיחות במשך 4 חודשים, לא פנה בכתובים לנתבעת בדבר האופציות במשך 7 שנים ולא ידע להצביע מתי פנה לראשונה.
2. התנהגותו של התובע במשך שנות עבודתו בנתבעת מעידה כי הבין הבן היטב את משמעות הענקת האופציות והסכים לכך.

האם הוענקו לתובע בפועל אופציות?

1. אין בידנו לקבל טענת התובע כי כתב ההקצאה נוסח בלשון עתיד וכי לא הוענקו לו הלכה למעשה האופציות.
2. ראשית, במכתב הקצאת האופציות נכתב במפורש כי "הוחלט להקצות לך... האופציות מוקצות לך ללא תמורה" (מכתב הקצאת אופציות שניתן לתובע) (ההדגשה לא במקור – א.ג.כ.) ותקופת המימוש נקבעה ליום 30.8.05 וליום 30.10.06, קרי המניות הוקצו ונקבע להן מועד אחרון למימושן.
3. שנית, בהקלטה שביצע התובע בשיחה בינו למנכ"לית הנתבעת הודה בכך התובע:

"גב' שור: ואם משאירים לך אותן היה לך היום אפס גם כן, כי עברו מספיק שנים מאז כשהן פקעו. כי הם נתנו לארבע שנים. אתה בחברה יותר מארבע שנים.

התובע: כן. .. אין לי ויכוח איתך"

(עמ' 27 לתמליל השיחה מתאריך 18.10.07 שורות 14-10).

1. שלישית, מנכ"ל הנתבעת הודיע במכתב לתובע כי הוענקו לו אופציות. ביום 22.10.01 אישר התובע על גבי מכתב הענקת האופציות (50,000) כי קיבלן.

"בהתאם להחלטת דירקטוריון החברה מיום 13.10.2002, הוחלט להקצות לך 50000 אופציות... בתקופה שעד ליום 30.10.2006 (להלן: "תקופת המימוש")... מחיר מימוש בסך 2.5$ לאופציה... מועד תחילת עבודתך בחברה, לצורך חישוב תקופת הזכאות למימוש כאמור להלן הינו 1.9.2000.

...

מימוש האופציות שהוקצו למניות יכול להיעשות בכל עת לאחר מועד הקצאת האופציות... ועד למועד תום תקופת המימוש.

אופציות שלא ימומשו עד לתום תקופת המימוש תפקענה ולא תקננה למחזיק בהן כל זכות שהיא.

...

אני הח"מ, אלי קריצ'מן, ת.ז. 00563109-8 מאשר קבלת מכתב זה ומסכים לתוכנו".

1. רביעית, בכתב התביעה טען התובע כי הוענקו לו האופציות שהובטחו לו במסגרת הסכם ההעסקה מיום 25.12.00 ובכתב התביעה המתוקן טען שלא הוענקו לו האופציות. מדוע 4 שנים לאחר התביעה נזכר לפתע התובע כי הנתבעת לא הקצתה לו מניות ? לתובע הפתרונים.
2. התרשמנו כי התובע ידע גם ידע על מספר האופציות ותאריך פקיעתן ובעדותו נתגלו סתירות רבות, ולכן לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך עדותו, ונביא מספר דוגמאות:

בסעיף 23 לתצהירו טוען התובע שלא ידע שהוקצו לו 24,500 מניות אופציה תמורת הפחתת השכר ולראשונה למד על כך מכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעת, אולם מעיון בנת/4 (תמליל שיחה שהתנהלה בין התובע לגב' שור) עולה בבירור היפוכו של דבר (שורה 12):

"גב' שור: לא, בכתב הקצאה חדש על כל הסכום במחיר 1.5, ואז שינו לך. יש לך פה עשרים וארבע שש מאות על 2.5. יש לך פה עכשיו 150,000 על 1.5 ויש לך פה עוד חמש... זה חתמת, מה זה ?

התובע: 500,000 או.

גב' שור: 50,000.

התובע: 50,000 כן. זה קיבלתי."

1. בחקירתו הנגדית כשנשאל על כך, לא הצליח התובע להסביר זאת ותשובתו הייתה בלתי נהירה.

1. התובע בחוסר תום לב הכחיש בכתב תביעתו המתוקן קבלת האופציות למרות שבכתב התביעה המקורי. כשנשאל על הכתוב בהקצאה בחקירתו הנגדית היתמם התובע והשיב כי הוא אינו זוכר אם ראה במסמך הענקת האופציות את מועד פקיעה:

ש. אתה קיבלת בשלב מסויים בשנת 2002 כתב הקצאה, מכתב הקצאה, הודעה לגבי 50 אלף אופציות?

ת. נכון.

מוגש ומסומן נת/5

ש. אתה ראית מהמסמך הזה שמועד פקיעת האופציות הוא 30.10.06. ?

ת. אולי. לא זוכר. עכשיו אני רואה. באותו זמן לא ראיתי, אבל ראיתי דברים אחרים.

(עמ' 20 לפרוטוקול שורות 6 – 11 לעדות התובע)

....

ש. זאת אומרת שאתה הבנת מזה לטענתך שהאופציות יוקצו לך בעתיד אבל ב 30.10.06 הן תפקענה?

ת. אני לא זוכר שאת זה הבנתי.

(עמ' 20 שורות 17 – 19 לעדות התובע)

אולם לאחר מכן שינה תשובתו:

ש. אתה מבין שזאת נקודה משמעותית במשפט הזה, האם הבנת שקיבלת את כתב הקצאה נת/5, שזה יפקע ב 30.10.06 ?

ת. במקור לא הבנתי שיש לזה משמעות, עכשיו אני מבין כי כתבת את זה בכתב ההגנה."

(עמ' 20, שורות 20 -22 לעדות התובע) (ההדגשה לא במקור – א.ג.כ.)

ת. מה שהיה אז אני לא זוכר. לאחרונה, אולי בחודש האחרון קראתי את זה ושמתי לב.

ש. זאת אומרת כשאתה כתבת את תצהירך גם אז עורך דינך לא הפנה אותך ואתה לא ידעת שיש תאריך פקיעה ?

ת. יתכן שכן.

(עמ' 21 שורות 27 -30 לעדות התובע) (ההדגשה לא במקור – א.ג.כ.)

ש. תפנה אותי בתצהירך לאיזשהו דבר שממנו עולה שכשאתה קיבלת את כתב ההענקה לא הבנת שלאור הכתוב הוא יופקע ב 30.10.06 . זה כתוב גם בסעיף 3. זאת אומרת שגם שם אומרים שב 30.10.06 זה ימות ?

ת. נכון.

ש. ואתה הבנת את זה?

ת. מה הבנתי אז אני לא יודע. מה הבנתי לגבי פקיעה אני לא יודע.

(עמ' 20, שורות 28- 32 ועמ' 21, שורה 1 לעדות התובע). (ההדגשה לא במקור – א.ג.כ.).

1. לא זו אף זו, הטענה לפיה לא הבין את משמעות תאריך הפקיעה הועלתה לראשונה בעדותו ובתצהירו אין זכר לכך (עמ' 21 שורות 6 – 12 לעדות התובע). לאחר מכן, שוב שינה תשובתו וטען כי חשב שיקבל "אותן עד איזשהו מועד בסוף 2006" (עמ' 21 לפרוטוקול, שורות 24 – 25 לעדות התובע).

ובנוסף לעובדה כי כאמור על מכתב הקצאה זה חתום התובע.

1. אשר על כן מסקנתנו כי בפועל ניתנו לתובע אופציות לאורך שנות עבודתו בנתבעת.

האם ניתן אישור הדירקטוריון להקצאת האופציות?

1. מהראיות התחוור כי ניתן אישור הדירקטוריון להפחתת שכרו של התובע בתמורה להענקת אופציות (נספח 3 לתצהיר שור):

"Resolution of a Board of Directors Metings from April 5th and 22nd 2001

….

Payroll cuts

Ilan and Itai are appointed as a special committee, together with David, to determine the compensation comprised of additional options in lieu of salary waiver for senior management."

1. הנתבעת פעלה כדין, אישרה הענקתן בהחלטת דירקטוריון, במכתבים אל התובע כאשר התובע מודע להם ואף מאשר קבלת סך של 50,000 מניות בחתימתו שם צויין במפורש שניתן לממש את האופציות עד לתאריך 30.10.06.
2. תכנית האופציות של שנת 2007 לכלל עובדי הנתבעת אושרה ע"י דירקטוריון הנתבעת (התובע מאוזכר בה).

האם אי מינוי נאמן פוגע בהליך של הענקת האופציות לעובדים?

1. סעיף 288 (א) לחוק החברות קובע כי חברה רשאית להעניק אופציות:

"הדירקטוריון רשאי להנפיק או להקצות מניות וניירות ערך אחרים, המירים או ניתנים למימוש למניות, עד גבול הון המניות הרשום של החברה; לענין זה יראו ניירות ערך הניתנים להמרה או למימוש במניות כאילו הומרו או מומשו במועד ההנפקה."

1. החברה היא שבוחרת את מסלול הקצאת המניות באמצעות נאמן אולם היא יכולה להקצות מניות אופציה שלא באמצעות נאמן.
2. לא מונה נאמן בתקופה הרלוונטית.
3. מטרת מינויו של נאמן להימנע מהמס החל על הקצאת האופציות וכן על המס החל בעת המרת האופציות למניות (בכפוף לתנאים בסעיף 102 (א) (1-3) לפקודה).
4. קיימת אפשרות על פי פקודת מס הכנסה להקצות מניות שלא באמצעות נאמן. סע' 102 (ג) (1) לפקודת מס הכנסה קובע שהקצאת מניות לפי סעיף 102 יכולה להיעשות גם ללא נאמן בתנאים שנקבעו בפקודה:

"הכנסתו של עובד מהקצאת מניות שאינה הקצאה באמצעות נאמן, תחויב במס במועד ההקצאה, כהכנסה לפי הוראות סעיף 2(1) או (2) לפי הענין, ובמועד המימוש - כהכנסה כאמור בחלק ה או חלק ה3 לפי הענין."

1. אשר על כן מסקנתנו היא כי עובדת אי הפקדת האופציות בידי נאמן איננה פוגעת בהקצאת המניות. הפקדת האופציות בידי נאמן נעשית לצורכי מס בלבד, שאם אלה לא מופקדות, על העובד לשאת בחיובי מס. החלטת הדירקטוריון המעניקה אופציות לעובדים היא התנאי המהותי להענקתן, הכול כאמור בסעיף 288 לחוק החברות, והחלטה כזו ניתנה בענייננו. ההשלכות היחידות של אי מינוי נאמן הן לעניין גובה המיסוי (תלוי בסוג המניות) ומועד חלות המס, אולם אלה לא מענייננו.
2. נציין כי התיקון לחוק הנו משנת 2003 (תיקון 132 שנכנס לתוקף 1.1.2003) ולכן על ההקצאות שלאחר תקופה זו (ההקצאה משנת 2007) חל התיקון לחוק. ההקצאות משנים קודמות שהוענקו לתובע אינן רלוונטיות יותר כיוון שפקעו ובשנת 2007 חתם התובע על סעיף ויתור.

מדוע התובע לא מימש את האופציות?

1. עיון בהקצאת האופציות (נספחים 7, 8, 9 לתצהיר שור) מעלה כי ניתן לממש את האופציות ממועד הקצאתן ועד לתום מועד המימוש ומניות שלא תמומשנה, תפקענה.
2. התובע חתם על הקצאות אלה והודה כי קיבל אופציות בשנת 2001 (סעיפים 18 ו- 32 לכתב התביעה). הדירקטוריון, כאמור לעיל, אישר הקצאות אלו.
3. הוכח ע"י הנתבעת כי בשנת 2003 ובשנים שלאחריה, עבר על הנתבעת משבר כלכלי חמור ושווי המניה הגיע ל- 0.15$. התובע לא סתר עובדה זו. נהפוך הוא, הנתבעת הצליחה להוכיח כי עובדי החברה היו מודעים למצב הקשה של החברה:

"לקראת סוף 2001 עזב מר דויד אופק את החברה ומר חנן יוספי החל לנהל את החברה. עוד בתקופת דויד הייתה החברה בקשיים, והדבר דרש פיטורי עובדים והפחתות שכר שאליהן התלוו התחייבויות החברה להעניק לעובדים תוספת אופציות חלף הפחתת השכר" (סעיף 15 לתצהיר קליינהנדלר).

אף התובע בתצהירו (ס' 17) קובע:

"שנים 2003-2001 היו שנות מצוקה לחברה. במהלך תקופה זו היו פתוח טכנולוגית המכונה ובנית מערך ייצור המכונות וקווי המכירות בעיצומם, אך הכסף שעמד לרשות החברה עבור מאמץ זה היה מצומצם. פתוח המכונות נעשה בתנאים קשים של מחסור בכוח אדם, חומרים ואמצעים טכניים, ועתיד החברה נראה שחור. אנשים רבים הרימו ידיים בימים אלו ונטשו הספינה שחישבה כאילו להישבר. לא כך אני וקומץ מחברי. בחירוק שיניים דבקנו במלאכה, השקענו את מירב זמננו ויכולותינו ונשאנו את החברה בכח רצוננו על פני המים הסוערים."

1. כעולה מהעדויות שנשמעו בפנינו, במהלך כל התקופה לא מימש אף אחד מהעובדים את האופציות והסיבה לכך היא ברורה: מניות הנתבעת החברה לא היו שוות את ערך המימוש שלהן.

לכן לא מימש התובע את האופציות שהיו בידיו (מחיר מימוש של 1.5$ או 2.5$). למה שישלם התובע במסגרת המימוש 1.5 $ כאשר מחיר השוק נמוך עשרות מונים ? אשר על כן, הננו קובעים כי התובע ידע על הקצאת האופציות, הבין כי תאריך הפקיעה הנו כמופיע על גבי כתב ההקצאה אולם בשל שיקול של אי כדאיות כלכלית, בחר שלא לממשן.

האם חלה על הנתבעת חובה להקצות מניות במסגרת תכנית האופציות לשנת 2004 ?

1. בסיכומיו העלה התובע טענות באשר לתכנית האופציות לשנת 2004. ראשית, מן הדין לדחות טענות אלו משום הרחבת החזית. שנית, ההקצאות שניתנו לתובע הן הרלוונטיות. על הנתבעת לא חלה כל חובה ליתן אופציות לכל עובד בכל תכנית אופציות. הנתבעת הציגה את תכניות האופציות שנתקבלו בדירקטוריון החברה והמתייחסות לתובע ובכך מילאה חובתה.

כתב ההקצאה בשנת 2007

1. תקופת המימוש הוגדרה מפורשות בכתבי ההקצאה משנים 2001 – 2002 מאחר שלא מומשו – פקעו. לכן, ברי כי בשנת 2007 לא היו עוד לתובע אופציות.

1. בשנת 2006 החלה הנתבעת להתאושש. בשנת 2007 הנתבעת אימצה תכנית אופציות חדשה. טענתה של הנתבעת כי בשנת 2007 לא היו עוד בידי עובדי הנתבעת אופציות לא נסתרה ע"י התובע.
2. בשנת 2007 מציעה הנתבעת לתובע אופציות ב-0.254 $ כאשר בשנת 2002 הציעו לו אופציות בשווי 1.5$ או 2.5$, ברי שהייתה כאן הטבה.
3. טענתה של הנתבעת כי התובע קיבל הקצאה גבוהה יותר (250,000) מעובדים בדרגתו (40,000 – 100,000) לא הוזמה ע"י התובע והתובע קיבל למעשה 18% מסך האופציות שהוענקו לכל מחלקת המחקר והפיתוח.
4. הוכח כי האופציות שהוענקו בשנת 2007 היו טובות יותר מאלה של שנת 2001 ממספר טעמים: הכמות, מחיר המימוש, תקופת המימוש (10 שנים) ובשלות האופציות. לכן לא בכדי חתם התובע על מסמכי ההקצאה של שנת 2007.
5. בחודש 7/07 אישר הדירקטוריון את ההקצאה.
6. ביום 29.7.07 חתם התובע על מסמכי הקצאת האופציות של תוכנית האופציות החדשה ובו כתב ויתור (נספח 13 לתצהיר שור):

"By your countersignature below and acceptance of the Options granted under this Notice and Option Agreement, pursuant to the Plan and the Additional Terms and Conditions attached hereto, you, the Grantee, hereby irrevocably agree and acknowledge that, apart from the Options granted under this Notice and Option Agreement, you do not hold any other options to purchase shares in the company or any other equity interests of any type in the company."

(ההדגשה לא במקור – א.ג.כ.)

1. כתב הוויתור (Acknowledgment) הופיע בעמוד נפרד ולא ניתן היה להתעלם ממנו. זכותה של חברה שלא להעניק אופציות אם עובד איננו חותם על סעיף ויתור, מאחר שאין חובה על חברה להעניק אופציות, קל וחומר עת העניקה בפעמים קודמות אופציות לעובד והעובד בחר שלא לממשן.
2. כמו כן זכותה של חברה להחתים עובד על סעיף ויתור, כפי שנעשה כאן, בתמורה להענקת מניות אופציה חדשות. אין עסקינן בכתבי ויתור המוכרים בתחום דיני העבודה, אשר להם אין כל תוקף מאחר שהם מוותרים בפועל על זכויות המגיעות לעובד על-פי חוק ואילו כאן מניות אופציה אינן זכות המוקנית לעובד מכוח החוק.
3. יתר על כן, מתמליל השיחה שנערכה בין התובע למנכ"לית, מבהירה זאת גב' שור לתובע:

"אבל אתה צריך להבין, ניקינו את זה, הסתכלנו על זה, עברנו על זה.

ה- Acknowledgement הוא גורף, גורף להכל."

(שיחה מיום 18.10.08, נספח 8 לתצהיר התובע, עמ' 25 שורות 6-4)

1. לא זו אף זו, הנתבעת אף ערכה מצגת לעובדי החברה בתכנית האופציה בשנת 2007 על כל משמעותיה.
2. סעיף 17 לחוק החוזים העוסק בכפייה או באילוץ מקנה לצד שעליו הופעל הלחץ את הזכות לבטל את החוזה. ברע"א 7539/98 לוטם רהיטים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פ"ד נג(1) 721 השופט ת' אור שם עמ' 726) נקבעו 2 מבחנים לקביעה האם לחץ כלכלי ייחשב ככפייה: אי האפשרות לפנות לערכאות ואי קבלת יעוץ משפטי:

"הגם שלחץ כלכלי בלתי לגיטימי הינו תנאי הכרחי לקיומה של כפייה-מקנה-זכות, לא די בו. רק לחצים כבדים אשר פוגעים בצורה חריפה בחופש הרצון החוזי של המתקשר, ייחשבו כפגמים ברצון. עם המבחנים שנקבעו בפסיקה לקביעת עוצמת הלחץ ניתן למנות את מבחן קיומה של אפשרות מעשית לפנות לערכאות כדי למנוע את הפעלת האיום ואת מבחן הייעוץ המשפטי. נקבע, כי בקבלת ייעוץ משפטי עצמאי יש, על דרך העיקרון, כדי להחליש טיעון של כפייה ובנסיבות מסוימות אף כדי לשלול כפייה מכול וכול (ראו עניין מאיה הנ"ל [2], בעמ' 721) ."

כב' השופט חשין בע"א 1569/93 יוסי מאיה נ' פנפורד בע"מ (פ"ד מח(5) 705 שם עמ' 722) קובע כי יש לבחון את עוצמתו של הלחץ:

"... המבחן המקובל לקביעת עוצמתו של הלחץ יימצא בתשובה לשאלה אם הייתה לצד התם חלופה מעשית וסבירה שלא להיכנע לאותו לחץ...

מבחן זה, הנסב על היעדרה של בררה מעשית וסבירה העומדת לפני הצד התם, מנפה ומסנן לחצים כלכליים מקובלים וראויים..."

לא הוכח ע"י התובע כי חתם על ההקצאה תחת כפייה ולחץ.

1. זאת ועוד, צד שנכפתה עליו התקשרות, רשאי על פי סעיף 20 לחוק החוזים לבטל את החוזה בתוך פרק זמן סביר. התובע לא ביקש לבטל את ההסכם. לא רק שהתובע לא ביקש אלא שבמהלך כל תקופה זו לא העלה התובע טרוניה באשר לתנאי האקזיט בתכנית האופציות, אלא טען שמגיעים לו 1.45% מהון המניות של הנתבעת.
2. כפי שהעיד התובע בסעיף 44 לתצהירו :

"כאשר התברר לי שכמות האופציות שהוקצתה לי הינה קטנה בהרבה מ- 1.45%, ביקשתי להיפגש עם עדינה, ופגישה שכזו אכן התקיימה ביום 20.9.2007. בפגישה הבעתי את פליאתי ותרעומתי על כך שלא קוימה התחייבות החברה כלפיי בעניין שמירת יחסיות האופציות לסך מניות החברה בשיעור של 1.45%. עדינה מסרה לי, כי אחוז אחזקותיי נמוך כתוצאה מהדילול הגדול בהון מניות החברה מאז יום החתימה על הסכם ההעסקה שלי. משהבהרתי לעדינה, כי מטרת התחייבות החברה בהסכם ההעסקה שלי בעניין זה הייתה לשמור בדיוק מפני מצב זה, קרי מפני דילולי לאורך השנים בעקבות השקעות בחברה, מסרה לי עדינה, כי בעניין זה עליי לפנות ליגלום, בעל השליטה בחברה, אשר ביקש מראש, כי אני אפנה אליו בכל הקשור לעניין זה. תרשומת שיחתי עם עדינה מיום 20.9.2007 שערכתי בכתב ידי מצ"ב ומסומנת 18."

1. גב' שור אמרה לתובע כי ההקצאה איננה נושא למשא ומתן. אין מחלוקת כי התובע נפגש עם גב' שור, מנכ"לית הנתבעת, בטרם חתם על ההסכם החדש (2007) וטענתו כי לא נוהל עמו מו"מ, בטעות יסודה, כיוון שהענקת אופציות איננה נתונה למשא-ומתן אלא היא ניתנת לאחר החלטת דירקטוריון אשר אישר את תכנית האופציות לעובדים.
2. זכותו של מעביד להעניק אופציות או שלא להעניק ואף לגירסתו של התובע כי גב' שור הודיעה כי אם לא יחתום על הסכם האופציות, לא יקבל אופציות, אין בזה כל כפייה או איום.
3. הנתבעת פירטה בתכנית האופציות של שנת 2007 את תנאי האקזיט. התובע בחקירתו הנגדית העיד כי הבין זאת:

"...ונקודה אחרונה אני לא חשבתי שתהיה בעיה עם אקזיט."

(עמ' 26 לפרוטוקול שורה 2 לעדות התובע)

1. נציין כי תרשומות שערך התובע שאינן נתמכות בהקלטות, אין להן ערך מאחר שכאמור התובע ידע היטב להקליט גורמים בחברה אולם במקרה דנן החליט לערוך תרשומות שטיבן איננו ידוע לנו.
2. אנו תוהים, אם כן, כיצד מבקש התובע לקיים את ההסכם עליו חתם ובד בבד מבקש הוא לבטלו מחמת כפייה? אשר על כן הננו קובעים כי הסכם ההענקה משנת 2007 נחתם על-ידי התובע מרצונו החופשי ועל-פי האינטרס הכלכלי שלו באותה עת.
3. מהאמור לעיל עולה כי הנתבעת יִדעה את התובע על תנאי התכנית ועל תנאי האקזיט והתובע הסכים להם ודבר לא נכפה עליו.

הנתבעת מציעה לתובע לבטל את חתימתו:

1. זאת ועוד, מהראיות התברר כי הנתבעת הציעה לתובע לבטל את חתימתו על גבי תכנית האופציות של שנת 2007:

"גב' שור: תקשיב, אתה רוצה להחזיר לי את ה- package ולהגיד שאתה בעצם מתחיל מהתחלה? אני מוכנה ללכת לעורך דין ולהגיד את זה. ...

אם אתה רוצה להחזיר את הכל ולהישאר עם מה שהיה לך קודם Let me know.

...

אתה מעדיף את ה- package הקודם?

התובע: אני לא יודע.

גב' שור: אין כזה דבר, אתה צריך לעשות החלטה.

...

כן, אתה תמיד יכול להחזיר. אלי. אתה יודע בדיוק כמוני שחוזה חתום כל דבר אפשר להחזיר."

(תמליל שיחה בין התובע לגב' שור מיום 18.10.07, נספח 8 לתצהיר התובע)

וכך גם הצהירה העדה מטעם הנתבעת (ס' 80 לתצהיר שור):

"לפיכך אין עוררין שהתובע חתם על תכנית 2007 והבין על מה הוא חותם והתובע לא ביקש לבטל את חתימתו למרות שהיה מיוצג ע"י עורך-דין.

מיד השבתי לאלי כי כתב הוויתור הוא מסמך סטנדרטי עליו חתמו כל עובדי החברה, אך אם הוא מעוניין להחזיר את חבילת האופציות שקיבל "אני מוכנה ללכת לעורך הדין ולהגיד לו את זה... אם אתה רוצה להחזיר את הכל ולהישאר עם מה שהיה לך קודם Let me know, אני חושבת שאתה עושה טעות כספית חמורה, אבל..." (עמ' 24 בנספח 8 לתצהיר אלי). דברים אלה ביטאו מושכלות ראשונים בעולם העסקים והמשפטים שאף אני, שאיני משפטנית, מכירה. אלי לא יכול היה לאכול מהעוגה ולהותיר אותה שלמה אלא חייב היה לבחור: להודיע על ביטול הסכמתו לקבלת האופציות - ובכך היה מוותר על חבילת האופציות שהוקצתה לו ומבטל גם את חתימתו על מסמך הוויתור, או להשאיר בידיו את האופציות שקיבל - ובכך ליהנות מחבילת האופציות שקיבל וגם להישאר מחויב במסמך הוויתור."

התובע אישר זאת בעדותו:

"ש. תראה לי שאתה פעם אחת לאחר שזה נודע לך באת אל החברה בטרוניה, בטענה, בדרישה על כך שהמימוש היה מבוסס האקזיט?

ת. בחודשיים עד שראיתי את האקזיט הסבירה לי עדינה פעמים רבות שאין מו"מ על כתב החוזה. זה חוזה אחיד לכולם ולא יעשו שום שינוי עבורי. היא גם אמרה שהאפשרות היחידה שלי לברוח מהחוזה, זה לכתוב מכתב לחברה שאני לא רוצה אופציות בחברה. ואז החוזה מבוטל. ונקודה אחרונה אני לא חשבתי שתהיה בעיה עם אקזיט."

(עמ' 25 לפרוטוקול שורה 29 עד עמ' 26 שורה 2 לעדות התובע)

וכך גם עלה בשיחה שנערכה בין התובע לגב' שור מיום 18.10.07:

"התובע: טוב, השאלה היא אם אני אבוא בקרוב ובכל זאת אבקש לבטל את ה,

גב' שור: אני יכולה לשאול אם אפשר לחזור אחורה. מה שאתה אומר זה שאתה מעדיף להישאר עם כלום.

התובע: עם כלום נכון, אבל יתכן שאלן יבין את הנימוקים שלי וייתן לי יותר. דווקא אני מעדיף לבוא אל אלן עם כלום מאשר עם ידיים כבולות. .... אם את מתעקשת לתת לי,

גב' שור: לא שאני מתעקשת, אני חושבת שאני עושה לטובתך, ותאמין לי שאני עושה לטובתך. לא, אני חושבת שזה, אני באמת עושה לטובתך.

התובע: טוב, אז אני באמת בימים הקרובים אחשוב בצורה אינטנסיבית על הנושא ואני אגיד לך מה החלטתי לגבי זה.

גב' שור: בסדר גמור. Fair enough.

התובע: טוב, תודה עדינה."

למרות, שכאמור לעיל, בשיחה שנוהלה בין התובע לגב' שור הציעה לו האחרונה כי הוא יכול לבטל את חתימתו, אולם התובע לא הודיע דבר ולא ביקש לבטל את חתימתו.

1. נציין כי אין עסקינן בתנאי מקפח בחוזה אחיד מאחר שוויתור על אופציות שניתנו בעבר אשר פקעו או ויתור על כל זכות הונית שניתנה לעובד בתמורה להקצאת אופציות אחרות אין בה כל קיפוח אלא שאלת מיקח וממכר. קרי רוצה העובד חותם ומקבל את האופציות, לא רוצה לא מקבל את האופציות.

פיטורי התובע:

1. מצבה הכלכלי של הנתבעת לא היה טוב במהלך שנות עבודתו של התובע אצלה. טענתה של הנתבעת כי במהלך שנת 2008, בעקבות משבר בענף ההיי-טק בוטלו פרוייקטים ופוטרו עובדים – לא נסתרה ע"י התובע. שוכנענו כי התובע פוטר בשל קיצוצים שנעשו בנתבעת. התובע כאמור לא היה העובד היחיד שפוטר.
2. בישיבת הנהלה שהתקיימה ביום 10.12.08 שבה נדונו מועמדים לפיטורים נאמר (נספח 20 לתצהיר שור) –

"בפיתוח שני פיזיקאים בכירים: אלי ואלכס (אלכס מדווח לאלי). אלכס עובד כשנתיים באובג'ט, עובד מצוין שמביא איתו יתרון וניסיון בתחום החומרים. אלכס היום מכיר את הכל. לשאלתו של איתן למי אלכס ידווח, גיא עונה שיש 2 אופציות ושתיהן יכולות להתאים: או לקבוצה המורחבת של הכימיה או לקבוצת האלפא. אלי היום בעיקר כותב, עם שחרורו נאבד כותב/הוגה, אלי הוא ספק מכובד של IP, כאשר ניהל את התחום, הניהול היה לוקה בחסר. אין ספק שהחברה תרגיש בחסרונו אך עם הזמן ניתן יהיה להתגבר. גיא נשאל האם יש כוונה לגייס במקומו ועונה שלא אבל לטענתו, אם היה מלווה את הפרויקט של גרשון, היה יכול מאוד לתרום, אלן הגיב לזה שגרשון אינו מעוניין. גיא באותו נושא אומר שיתכן שלקבוצה של גרשון יידרש "תואם" אלי, מישהו שיבין את הבעיות ויתרגם לפיתרון. לגבי שימועים, היו גם שדובי נכנס לתפקיד וגם בשיחות הערכה מול גיא ואז הוא סיים את תפקידו כמנהל IP, עדינה מוסיפה שאלי כלל לא אהב את הרעיון."

1. הנתבעת נהגה כדין עת הזמינה את התובע לשימוע, שאליו התייצב התובע עם ב"כ, הקשיבו לדבריו, ניהלו פרוטוקול ולאחר מכן התכנס הדירקטוריון והוחלט לסיים העסקתו (נספח 23 לתצהיר שור).
2. מקריאת תמליל שיחת השימוע שהוקלטה ע"י התובע, עולה בבירור כי נערך לתובע שימוע כדין בלב פתוח ונפש חפצה, ובכלל זה הועלו השיקולים לפיטוריו וטענותיו של התובע נשמעו. רק לאחר מכן ניתן לתובע מכתב פיטורים. יחד עם התובע פוטרו עובדים נוספים. אשר על כן, מסקנתנו כי התובע פוטר כדין.
3. אירוע האקזיט אירע שנים רבות לאחר פיטורי התובע, לפיכך ברי כי הפיטורים לא נעשו על מנת שלא ליתן לתובע לממש את מניות האופציה של שנת 2007.
4. הנתבעת הוכיחה כי במקומו של התובע מונה כמדען ראשי עובד אחר שעבד בנתבעת. לא נסתרה טענת הנתבעת כי מר דובי פרקש, שהחליף את התובע, החל את עבודתו אצל הנתבעת בחודש 10/07, זמן רב לפני פיטוריו של התובע. התובע לא הביא כל ראיה כי נתקבל לעבודה עובד חדש עם פיטוריו או כי בשנת 2008 כלל נקלטו עובדים חדשים בנתבעת.
5. התובע לא פוטר בשל הגשת התביעה או בשל טענותיו כלפי הנתבעת, שכן פיטוריו נעשו בחודש 12/08, כאשר כבר בחודש 9/07 בא בטרוניות כלפי הנתבעת וכאשר עדיין בחודש 2/08 מנכ"לית הנתבעת ניסתה לפתור את המחלוקות בין הצדדים. אשר על כן מסקנתנו היא כי הנתבעת לא פיטרה את התובע בשל טענותיו.
6. סוף דבר – התביעה נדחית.
7. התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ והוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏ו' כסלו תשע"ד (‏09 נובמבר 2013) בהעדר הצדדים.

הוקלד ע"י אגם צריקר / אסף כהן