לפני:

כב' השופטת שרה מאירי-אב"ד

נציגת ציבור עובדים הגב' גרסיאלה כהן

נציגת ציבור מעבידים הגב' תמי ברץ

החלטה

1. הצדדים הגישו הודעתם לעובדות המוסכמות כדלקמן ועתרו להכרעת ביה"ד בפלוגתאות שנותרו ("ההודעה"):

"א. מוסכם – התובע יליד 1951.

ב. מוסכם – התובע שוחרר משירות בצה"ל בחודש 04/1975.

ג. מוסכם – ביום 10/1/1980 וועדה רפואית במסגרת משרד הביטחון קבעה כי לתובע נכות בשיעור 28% בגין ליקוי שמיעה וטנטון (להלן: "הוועדה"). הוועדה קבעה, כי כל ירידה נוספת בשמיעה מכאן ואילך אינה קשורה בשירות הצבאי. מוסכם, כי דו"ח הוועדה יצורף לרשימת העובדות.

ד. הפלוגתא: הנתבע יבקש כי בסעיף 3 לעיל לאחר "בגין ליקוי שמיעה וטנטון" יתווסף "עקב פגיעה בשל חשיפה לירי בשנים 1973/1974". הנתבע מפנה לדו"ח הוועדה חלק 3 כתוב ב"דיון" שורה 3 חשיפה לירי ושורה 5 לפני הסוף כתוב כי נפגע ב- 1973/1974. התובע טען כי בדו"ח הוועדה לא כתוב "פגיעה שנפגע בשל חשיפה לירי" ולכן אין להוסיף את התוספת האמורה וכי יש להתייחס למסמך הוועדה ככתבו וכלשונו.

ה. מוסכם – התובע עבד כמסגר בתקופה 06/1975 עד 09/1975 וכן 11/1975. התובע הפנה לתקנות הבטיחות בעבודה ועתר כי ייקבע שבתקופה זאת נחשף לרעש מזיק. הנתבע מותיר שאלה חשיפה לרעש מזיק בתקופה זאת לשיקול דעת כב' ביה"ד.

ו. מוסכם – התובע עבד כטכנאי התפלה במפעל הנדסת התפלה לישראל בע"מ בתקופה 12/1976 עד 03/1998. הפלוגתא – הנתבע טוען כי בתקופה זאת לא נחשף התובע לרעש מזיק. התובע טוען כי נחשף לרעש מזיק (ראה הנימוק עמ' 2 ל"הודעה על הגשת עמדת התובע לתגובה מטעם הנתבע").

ז. מוסכם – בתקופה 05/1980 עד 05/1980 (???) וכן 03/1981 עד 06/1982 עבד התובע במסגריית אהרן אברהם. הנתבע מותיר שאלת חשיפה לרעש מזיק לשיקול דעת כב' ביה"ד שכן מדובר בעבודת מסגרות. הנתבע טוען לרעש מזיק ומפנה לתקנות הבטיחות בעבודה.

ח. מוסכם – התובע עבד בחברת לוויתן בתקופה 06/1982 עד 11/1988 כמכונאי אחזקה של מכונות טקסטיל. פלוגתא – מבחינת הנתבע אין נתונים לגבי עוצמות רעש ואין הסכמה לחשיפה לרעש מזיק. מבחינת התובע – טוען לחשיפת רעש מזיק בתקופה זו, ראה נימוקים סעיף 7 למסמך "הודעה על הגשת עמדת התובע לתגובה מטעם הנתבע".

ט. מוסכם – התובע עבד בחברת תגה מגם בתקופה 11/1988 עד 10/1990. פלוגתא – הנתבע טוען כי אין נתונים ולכן אינו מסכים לעובדת חשיפה לרעש. התובע מותיר שאלה זאת לשיקול דעת כב' ביה"ד ומפנה לסעיף 8 לתצהיר התובע.

י. מוסכם – התובע עבד בתקופה 06/1991 עד 03/1996 במפעל זיקית צביעת בדים כמכונאי אחזקה. עבד כ-12 שעות ביום. כאשר התובע מתקן מכונה היא אינה עובדת אך יש רעש של מכונות סמוכות. פלוגתא – שאלת חשיפה לרעש. הנתבע אינו מסכים כי התובע נחשף לרעש בתקופה זאת לפי הנימוקים בסעיף 1.9 להודעתו מיום 17/04/13, התובע טוען כי נחשף לרעש לפי הנימוקים כאמור בסעיף 9 למסמך "הודעה על הגשת עמדת התובע לתגובה מטעם הנתבע".

יא. מוסכם – החל מחודש 03/1996 עבד התובע במפעל FMS בתפקיד מנהל אחזקה ובוחן מעבדה בליסטית. הפלוגתא – תקופה בה שימש התובע כבוחן מעבדה בליסטית ושאלת חשיפה לרעש מזיק בכל תקופת העבודה במפעל זה. הנתבע טוען לפי הנימוקים בתגובתו מיום 17/04 כי התובע עבד כבוחן עד 2007 ונחשף שעה אחת לרעש בעוצמה של 93 דציבל שאינו מוגדר רעש מזיק למשך חשיפה כאמור. עוד טוען הנתבע כי כמנהל אחזקה התובע לא נחשף לרעש מזיק והנימוקים הם בתגובה מיום 17/04. עמדת התובע היא כי במסגרת עבודתו במפעל זה נחשף לרעש מזיק הן כמנהל אחזקה והן כבוחן מעבדה בליסטית וזאת על פי הנימוקים שפורטו בהרחבה בסעיפים 10-11 למסמך "הודעה על הגשת עמדת התובע לתגובה מטעם הנתבע" וכן בהתאם לדו"ח המוסד לבטיחות וגהות מיום 24/06/2009. יצוין כי התובע מבקש להעביר דו"ח זה מיום 24/06/09 למומחה הרפואי שכן לטענתו קיימת רלוונטיות לרף הדציבלים אליהם נחשף התובע במסגרת עבודה במפעל FMS. הנתבע מתנגד לצירוף הדו"ח שכן יש להעביר את העובדות כפי שיקבע כב' ביה"ד ועובדות אלה בלבד.

יב. לא מוסכם מבחינת הנתבע לציין עובדה כי "בשמיעתו של התובע חלה פגיעה ניכרת וירידה חדה בשמיעתו עד למצב של חירשות וצורך בהשתלת שתל שבלול". הנתבע נימק זאת בסעיף 1.15 לתגובה מיום 17/04. התובע הותיר הוספת עובדה זו לשיקול דעת כב' ביה"ד תוך ההנמקה סעיף 12 ל"הודעה על הגשת עמדת התובע לתגובת הנתבע". יובהר כי הנתבע אינו מתנגד כמובן לעצם צירופו של כל מסמך רפואי מהתיק הרפואי של התובע לצורך העברה למומחה כולל מסמכים ממשרד הביטחון (רפואיים). מוסכם לצרף מכתב ד"ר הררי משרד הביטחון מיום 14/12/08 (נספח ה' לתצהיר התובע).

כן הסכימו הצדדים על הצגת הפלוגתאות כדלקמן:

א. האם חלה החמרה בין בדיקה משנת 2004 ובדיקה מיום 26.6.06 לבין בדיקות שבוצעו בתקופה שהיא בטווח של שנה קודם להגשת טופס התביעה ביום 22.2.09?

ב. ככל שקיימת החמרה האם אותה החמרה הנה עקב חשיפה לרעש מזיק בעבודה בתקופות כפי שקבע כב' ביה"ד כי קיימת חשיפה?

ג. האם התובע עומד בתנאי של סעיף 84 א(א)(3) לחוק?

ד. האם לאחר מועד הוועדה הרפואית של משרד הביטחון בשנת 1980 חלה החמרה בליקוי השמיעה של התובע? ככל שכן חלה החמרה האם קיים קשר סיבתי בינה לבין חשיפה לרעש מזיק במסגרת העבודה בתקופות כפי שקבע ביה"ד?

הצדדים לא הגיעו להסכמה באשר לעובדות שהודגשו לעיל ומשכך ביקשו – להלן הכרעתנו לאלה:

2. ולהכרעה –

א. באשר לפלוגתא (שבסעיף 4 להודעה, המתייחסת לסעיף 3) –

צודק הנתבע בטענתו, הגם שעם צרוף דו"ח משהב"ט יש להניח כי המומחה יהא ער לעובדות (שבמסמך הרפואי האמור). משכך, תווסף לעובדה שבסעיף 3.

ב. באשר לפלוגתא שבסעיף 6,5– ברי כי לא נוכל לקבוע עמדה עובדתית בהעדר נתוני עובדה רלוונטיים, שהרי בלא שנביע, חלילה, עמדה כנגד טענת עובד בתצהירו – ברי כי עסקינן אך בתחושותיו, בהעדר אסמכתא מדידה.

בהתאם – יועבר למומחה כהערה – "התובע טוען כי נחשף לרעש מזיק והנתבע טוען כי לא נחשף לכזה – ואין בפנינו נתונים מדידים לחשיפה לרעש מזיק".

ג. באשר לפלוגתא שבסעיף 7 – גם כאן אין בפנינו נתונים, אלא שמקובלת עלינו עמדתו ההגונה של הנתבע ולפיה, בהנתן כי עסקינן בעבודת מסגרות ותקנה 1(5) לתקנות הבטיחות (עבודה ברעש) – נפנה המומחה לתקנות. הערה: אין בפנינו נתונים מדידים, אך משעסקינן בעבודת מסגרות מופנה המומחה לתקנה 1(5) לתקנות.

ד. לפלוגתא שבסעיף 8 – בהעדר נתוני עובדה רלוונטיים, גם לא לסוג המכונות שפעלו במקום תועבר למומחה ההערה בסעיף ב' לעיל בצרוף הפניה לתקנה 1(2) לתקנות הבטיחות, תוך הוספת ההסתייגות כי אין בפנינו מידע עובדתי כי המכונות שנזכרות בתקנה היו אלה שבמקום העבודה.

ה. לפלוגתא שבסעיף 9 – תועבר למומחה ההערה שבסעיף ב' לעיל.

ו. לפלוגתא שבסעיף 10 – תועבר ההערה שבסעיף ב' לעיל.

ז. לפלוגתא שבסעיף 11 – יווסף: "התובע הועסק כבוחן עד 2007 ונחשף שעה אחת ביום לרעש בעוצמה 93 db, תוך שמוש במגיני אזניים. מעבר לכך – תועבר ההערה שבסעיף ב' לעיל.

ובאשר לדו"ח המוסד לבטיחות מ- 24.6.09 משהנתון העובדתי הוצג – אין צורך בהצגת המסמך, משכולל הוא נתונים שלא נמדדו.

ח. לסעיף 12 – אין עסקינן ב"עובדה", אלא בקביעה רפואית. ממילא, יצורפו למומחה כל המסמכים הרפואיים שבפנינו.

התנצלותנו לצדדים על האחור בהוצאת ההחלטה שהתעכבה אח"כ בשל תקלות הנט.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ד, (17 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נ.צ. חתמו 17.12.13.