1. בפניי בקשת הנתבעות לתקן טעות (השמטה מקרית- לטענתן) שנפלה בפסק דיני מיום 15.12.2013.

2. ביום 15.12.2013 ניתן פסק דיני, בגדרו התקבלה תביעת התובע לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב תאונת עבודה. בפסק דיני קבעתי כי סכום הפיצוי הכולל המגיע לתובע עומד ע"ס 73,283 ₪ (סעיף 74 לפסק הדין). מן הסכום הנ"ל נוכה 15% בגין אשם תורם. מאחר ומדובר בתאונת עבודה ולא היתה מחלוקת כי התובע קיבל בגינה סכומים מהמל"ל, קבעתי באותו סעיף כדלקמן: "מסכום זה יש לפחית סך 23,908 ₪ - מענק חד פעמי שקיבל התובע מהמוסד לביטול לאומי".

3. לאחר שניתן פסק דיני עתרו הנתבעות לתקן את פסק דיני באופן שמסכום הפיצוי יופחת סכום נוסף- סך 14,293 ₪ המהווה דמי פגיעה שקיבל התובע לאחר התאונה. עפ"י הנטען, צורף לתיק המוצגים מטעם הנתבעות מסמך המוכיח תשלום הסכום הנ"ל לידי התובע בנוסף לסכום המענק החד פעמי ששולם לתובע לאחר קביעת נכותו ע"י המל"ל, ובשל טעות, סכום זה לא נוכה מסכום הפיצוי הכולל.

4. בתגובתו, אין התובע מכחיש כי הסכום הנ"ל (בגין דמי פגיעה) התקבל בידיו אולם טוען כי אין מדובר ב-"טעות קולמוס" או ב-"השמטה מקרית", וכי בקשת הנתבעות היא בקשה לשנות את פסק הדין באופן יסודי. על כן, ככל שעותרות הנתבעות לשנות מפסק הדין ע"י הפחתת סכומים נוספים עליה לפנות אל הערכאה המוסמכת ולא לבית המשפט שנתן את פסק הדין. עוד טוען התובע, כי אף לו טענות כנגד פסק הדין (כגון סכום שכר הטרחה שנפסק וסכום ההוצאות שנפסקו על הצד הנמוך). לטענת התובע, אם בית המשפט ייעתר לבקשה, הרי עותר הוא לשנות מסכום ההוצאות ושכר טרחת עו"ד שנפסקו לטובתו.

5. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אני נעתר לבקשה.

6. סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב] התשמ"ד- 1984 קובע :

" מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה"

7. אכן, נפלה השמטה מקרית בפסק דיני. ברור היה (והדבר עולה מפסק הדין גופו), כי מכל סכום שמגיע לתובע בגין נזקיו יש להפחית הסכומים שקביל מן המוסד לביטוח לאומי – וכך התכוון בית המשפט לפסוק. אלא שבטעות נשמט סכום נוסף- הוא סכום דמי הפגיעה שאין מחלוקת כי התובע קיבל.

8. לפיכך, יש להוסיף על הסכום שינוכה מן הסכום האמור בסעיף 74 לפסק הדין סכום דמי הפגיעה- המורכב משלושה סכומים כפי שעולה מנספח 2 לתיק המוצגים שהתובע לא חלק עליו: סך 3,705 ₪ שולם ביום 13.11.2009; סך 10,407 ₪ ששולם ביום 19.3.2010 וסך 181 ₪ ששולם ביום 28.5.2010. הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומם ועד ליום מתן פסק דיני. על מנת להסיר ספקות, חרף תיקון סכום פסק הדין איני מפחית את סכום ההוצאות ושכר טרחת עו"ד.

9. באשר לבקשת התובע להוסיף על סכום שכר הטרחה וההוצאות, אני דוחה בקשתו זו. בית המשפט התכוון לאמור בסעיף ההוצאות ושכ"ט ולא נפלה כל טעות קולמוס או השמטה מקרית בסעיף זה. ככל שסבור התובע כי הסכומים נפסקו על הצד הנמוך יוכל הוא להשיג על קביעתי בפני הערכאה המוסמכת.

10. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ד, 03 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.