בפני תביעה ותביעה שכנגד.

התובעת שימשה כקבלן משנה לנתבעת וביצעה עבורה עבודות שיפוצים, גמר ושימוש לבניינים עתיקים בארבעה אתרי עבודה: עבודות ברחוב הס 35 בחיפה, עבודות ברחוב ירושלים 15 בחיפה, עבודות ברחוב בר גיורא 15 בחיפה ועבודות ברחוב בר גיורא 16 בחיפה.

לטענת התובעת נשארה הנתבעת חבה לה סכומים אותם תבעה בתביעתה. לטענת הנתבעת התובעת שכנגד, נתגלו ליקויים בעבודתה של התובעת והיא נצטרכה לקחת קבלנים אחרים, דבר שהסב לה נזק כספי אותו תבעה בתביעה שכנגד.

לאור המחלוקת בין הצדדים מינה בית המשפט בהסכמת הצדדים מומחה מטעם בית המשפט. המומחה הינו המהנדס שטרנברג אשר נתן חוות דעת מפורטת ובהמשך לאור עמדות הצדדים והחלטת בית משפט נתן חוות דעת משלימה. המומחה ענה מספר פעמים על שאלות הבהרה שנשלחו לו על ידי הנתבעת/התובעת בלבד. התובעת זימנה את המומחה לחקירה והוא נחקר על ידה ארוכות בישיבת בית משפט מיום 1.10.14 אשר שימשה כישיבת קדם משפט מורחב במקום דיון הוכחות.

לאחר חקירתו של המומחה הגישו הצדדים סיכומים בכתב ותיקי מוצגים ממוספרים ואף התייצבו לישיבת בית משפט מיום 27.1.15 במהלכה ביצעו השלמות בע"פ לסיכומים בכתב וענו על שאלות בית משפט.

בנסיבות אלה ניתן בזה פטור או הוראה על החזר, ככל ששולם, על מחצית שניה של אגרת בית משפט, הן ביחס לתביעה העיקרית והן ביחס לתביעה שכנגד.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים שהוגשו, בחוות דעתו ובחוות דעתו המשלימה של המומחה מטעם בית המשפט המהנדס שטרנברג ושאלות ותשובות שנתן לשאלות הבהרה (שנשלחו על ידי הנתבעת/התובעת שכנגד בלבד) וכן בחקירתו בישיבת בית המשפט מיום 1.10.14 וכן בסיכומי הצדדים בכתב ובע"פ ובתיקי המוצגים שצורפו, אני נותן בזאת את פסיקתי:

דין התביעה ודין התביעה שכנגד להדחות ללא צו להוצאות.

להלן נימוקי בית משפט בהגעה לתוצאה האמורה:

1. בפתח דבריי אציין, כי בסיכומיה טענה התובעת כי לאור ההפרות העולות מהתנהלותה של הנתבעת יש לפסוק לה את אותם 9% אשר אין חולק כי ניתנו כהנחה בהתקשרות שבין הצדדים. מדובר בסכום של 51,248 ₪. בצדק טענה הנתבעת בסיכומיה, כי מדובר בטענה המהווה "הרחבת חזית אסורה". זו טענה שלא עלתה כלל בכתבי הטענות וטוב היה לה שלא תטען מאשר תטען. הטענות של הנתבעת כפי שיובהר להלן היו טענות לגיטימיות במסגרת יחסים בין שתי חברות שהתקשרו ביניהן ומרבית טענותיה כפי שיובהר להלן הובהרו כטענות נכונות, כך שהנסיון לבוא ולטעון שכתוצאה מההפרה של ההתקשרות בין הצדדים יש לבטל את ההנחה עליה הוסכם בין הצדדים שהינה הנחה על בסיס ההתקשרות החוזית, כאשר גם לא היה כל מנגנון אשר היה בו כדי לקבל ביטול ההנחה במסגרת החוזה בין הצדדים אין בו ממש ודינו להדחות.

2. כפי שהבהרתי, בתיק זה ובהסכמת הצדדים מינה בית המשפט מומחה מטעם בית המשפט. המומחה הוא המהנדס שטרנברג והוא נתן את דעתו לגבי ביצוע העבודות נשוא כתב התביעה כאשר חוות דעתו המשלימה למעשה התייחסה לרחוב בר גיורא 16 בלבד וזאת לאור חוות דעתו של יזהר הבר מטעם הנתבעת.

שני הצדדים מנתחים את חוות הדעת ואת תשובותיו של המומחה בצורה שונה בסיכומיהם ואתייחס לכך מיד אך אציין כבר כעת כי בסיכומיה התובעת מתעלמת לחלוטין מההפחתות הכספיות הברורות העולות בתשובותיו של המומחה ובחקירתו בבית המשפט ולא היה לכך מקום.

3. על פי סיכומי התובעת חוות דעתו של המומחה שטרנברג מיום 8.2.12 מעמידה את העבודות שביצעה התובעת ללא מע"מ וללא הנחה בארבעת האתרים בסכום של 792,525 ₪. הנתבעת השיגה על חוות דעתו של המומחה והעלתה טענות בדבר ליקויים. המומחה פעל בהתאם להחלטת בית משפט והתייחס לטענות המופיעות בחוות הדעת של מר יזהר הבר מטעם הנתבעת אשר לטענת התובעת חוות דעת זו לא הוגשה בצורה מסודרת אלא צורפה לשאלות ההבהרה והגיש חוות דעת משלימה מיום 3.7.13 בנוגע לאתר העבודה בבר גיורא 16 בחיפה. בחוות דעתו המשלימה מעמיד המומחה את סכום העבודות באתר בר גיורא 16 שהוא האתר המרכזי בסך של 633,561 ₪ במקום 668,438 ₪ אשר נקבעו בחוות דעתו המקורית מיום 8.2.12, דהיינו מפחית סך של 34,877 ₪. בהמשך ובתשובה לשאלות ההבהרה שינה המומחה גם סכום זה והעמיד אותו על סך של 579,877 ₪ וזאת באתר בר גיורא 16 בלבד. התובעת טוענת איפוא כי למעשה זו קביעתו הסופית של המומחה אשר הפחית מה שהפחית מבחינת הליקויים ואין מקום להפחתות נוספות. יש להוסיף כעת את הסכומים בגין האתרים האחרים אשר ביחס אליהם לא נעשה כל שינוי. החישוב שמבצעת איפוא התובעת בזיקה לעמדתה זו מצביעה על כך, כי יש לשלם לתובעת על פי חוות דעת המומחה סך של 154,513 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. התובעת מדגישה כי בתביעה שכנגד אין כל ממש שכן נעשו כבר הפחתות כאמור על בסיס הטענות לליקויים ואין מקום להפחתה פעמיים. התובעת טוענת כי הטענות לפיהן שכרה התובעת שירותיו של קבלן אחר לתיקון הליקויים אין בו ממש ואינו סביר.

לגבי עבודות האלומיניום להן טוענת הנתבעת – טוענת התובעת כי מדובר בטענות שקריות. התובעת טוענת כי ביצעה עבודות אלומיניום עבור הנתבעת והנתבעת עצמה הגישה למומחה בית המשפט חשבון הנוגע לעבודות ברחוב בר גיורא 16 ובמסגרתו אישרה סך של 36,811 ₪ בגין ביצוע עבודות אלה.

הנתבעת צירפה להגנתה חשבונית מס מס' 007 ע"ס 32,975 ₪ שלטענתה שילמה לקבלן בשם עבדאללה שרון להשלמת עבודות אלומיניום. התובעת טוענת כי אין לתת אמון בטענות אלה. יש לדחות גם את טענות הנתבעת בנוגע להפחתת השטח מ- 698 ל- 498 מ"ר בגין ביצוע שליכט צבעוני לחזיתות.

4. הנתבעת מצידה בסיכומיה מתייחסת ארוכות להפחתות אשר קבע מומחה בית המשפט ואתייחס אליהן כעת:

א. ביום 2.4.12 שלחה הנתבעת למומחה את שאלות ההבהרה הראשונות והמומחה נתן תשובותיו ביום 14.8.12. מתשובותיו עולה כי המומחה לא ביצע מדידות בפועל אלא הסתמך על קביעות המפקח ולא התייחס לטענת הליקויים בכלל.

ב. הנתבעת פנתה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות למומחה במסגרתה ביקשה כי המומחה יבצע מדידה בפועל לסעיפים שתבקש וכן יתייחס לטענת הליקויים ובעקבות הוראת בית משפט הגיש המומחה לתיק בית המשפט ביום 3.7.13 את חוות דעתו המשלימה והמתוקנת.

ג. בהתאם לחוות הדעת השניה והמתוקנת, העמיד המומחה את הסכום המאושר על ידו לתובעת בגין הנכס ברחוב בר גיורא 16 על סך 633,566.87 ₪ במקום 668,438.5 ₪ בחוות הדעת המקורית. בנוסף, קבע המומחה כי סך הליקויים שגילה בעבודות התובעת הינו 1,700 ₪.

ד. ביום 11.7.13 פנתה הנתבעת בשאלות הבהרה נוספות, הפעם בהתייחסות לחוות הדעת השניה ביום 3.7.13. בתשובותיו העמיד המומחה את הסכום המאושר על ידו לעבודות ברחוב בר גיורא 16 ע"ס 579,877.77 ₪. בתשובותיו הנ"ל אישר המומחה (סעיף 8) כי כל התיקונים שביצע בחוות הדעת המקורית במסגרת תשובות ההבהרה הראשונות שנתן לנתבעת מיום 14.8.12 עומדים על כנם למעט הסעיפים שביצע לגביהם מדידה בפועל במסגרת חוות הדעת המשלימה.

ה. בעקבות התשובות הנ"ל וביום 12.8.13 נשלחו סט נוסף של שאלות הבהרה מאת הנתבעת והמומחה השיב ביום 23.10.03 כאשר בין השאר אישר לתקן את כמויות השליכט הצבעוני והמעקות נשוא סעיפים 97, 147. בנוסף, בתשובותיו הנ"ל הבהיר המומחה כי עלות תיקון הליקויים כמפורט בחוות הדעת השניה מתייחסת לליקויים שאותרו בעת הביקור ואין ביכולתו להתייחס לליקויים שכבר תוקנו.

על כן, טוענת הנתבעת כי יש לתקן את סעיפים 147.97 בהתאם לשטחים שקבע המומחה בתשובותיו מיום 23.10.13.

ו. סך הכל ריכוז הסכומים שאישר לתובעת המומחה בגין בר גיורא 16 הינם כדלקמן:

1. בהתאם לחוות הדעת המתוקנת מיום 15.7.13 – 579,877.77 ₪.

2. בהתאם לתשובות הבהרה מיום 17.10.13 – יש לתקן סעיף 147 לפי שטח של 498 מ"ר במקום 698 שבחוות הדעת. הפחתה של 200 מ"ר כפול 70 ₪ - מדובר ב- 14,000ש"ח (חקירת המומחה שורה 9 עמוד 12 לפרוטקול.

3. יש לתקן בהתאם לאותן תשובות סעיף 97 ולהעמיד את השטח על 44 מ"ר כי יש להוריד עד סך של 226 מ"ר ולפי 29.38 ₪ למ"ר, הסכום שיש להוריד הינו 6,639.88 ₪ (חקירת המומחה עמוד 12 לפרוטוקול שורות 28-31).

4. יש לבטל את סעיף 48 בהתאם לתשובות ההבהרה הראשונות מיום 14.8.12 בשווי 3,371.32 ₪ (עמוד 13 לפרוטוקול שורות 14-16).

5. יש לבטל סעיפים 46 + 49 בהתאם לקביעת המומחה בתשובות הבהרה ראשונות, קרי הורדת סכומים של 4,267.09 + 706 ₪ (עמוד 13 שורות 19-21 לפרוטוקול).

6. בסעיף 130 שדן בטיח – בהתאם לתשובות ההבהרה הראשונות של המומחה יש להעמיד את השטח על 59.4 מ"ר בלבד. על כן יש להפחית מחוות הדעת סך של 917.93 מ"ר כפול 48.84 ₪ למ"ר ומדובר בהפחתה של סכום של 44,831.7 ₪.

בהקשר זה טוענת הנתבעת מספר דברים:

א. בתשובות הבהרה של המומחה –תשובה 165 נספח י' ענה המומחה במפורש: "בהתאם לזאת הנני ממליץ לקבל את הכמות אותה דורש התובע בסך של 59.4 ₪." על כך חזר והשיב המומחה בעמוד 13 לפרוטוקול שורה 25.

בשורה 12 בעמוד 14 ציין במפורש "צריך להיות לא יותר מ-300 מ"ר מאחר וזה בית משותף". הנתבעת טוענת כי יש להעדיף את הקביעה של המומחה כי המדידה צריכה להיות בשעור של 59.4 מ"ר וגם התשובה של המומחה על דוכן העדים לא יותר מ- 300 מ"ר דהיינו הכמות אמורה להיות פחותה מזו לא סתרה טענה זו.

הנתבעת מצביעה על כך כי בתשובה לשאלת בית משפט בשורה 5 עמוד 15 לפרוטוקול ענה המומחה כי "אם לוקחים את כל ההנחות ועם הטיח השנוי במחלוקת יוצא 511,000 ₪." מכאן איפוא טוענת הנתבעת כי בכל מקרה המדובר במקרה של קבלת המדידה של 59.4 מ"ר, 506,061 ₪ ובמקרה ובית המשפט יסבור שמדידה זו לא משקפת הרי הסכום לאור עמדת המומחה ביחס לבר גיורא 16 הינו לא יותר מ- 511,000 ₪.

ז. ביחס לרחוב הס 35 –

בהתאם לתשובות ההבהרה הראשונות של המומחה יש להוריד סעיף מס' 50 שכלול בסעיף 33, קרי הפחתה מחוות הדעת של 3,638.24 ₪ (ראה עמוד 15 לפרוטוקול שורה 11 חקירת המומחה). הסכום המאושר על ידי המומחה בגין נכס זה הינו על כן 37,219.16 ₪.

ח. חיבור הסכומים של בר גיורא 16 לפי 506.061.78 ₪ כגרסת הנתבעת (כאשר כאמור ניתן לקבל את העמדה כי מדובר ב- 511,000 ₪ דהיינו עוד כ- 5,000 ₪), רחוב הס 35 – 37,219.16 ₪, רחוב ירושלים 15 - 55,221.86 ₪ ורחוב בר גיורא 15 – 28,007 ₪ מביא לתוצאה של סכום של 626,510.6 ₪ המאושר לתובעת על ידי המומחה.

מסכום זה יש להפחית ליקויים של 1,700 ₪ והפחתה נוספת של 9% ועוד 8% ולהוסיף את המע"מ בשיעור של 15.5% הסכום כולל מע"מ הינו 604,170.06 ₪.

מתוך הסכום הזה, קיבלה התובעת 540,929 ₪ כסכום שאינו שנוי במחלוקת והיתרה איפוא, 63,241.6 ₪ או אם נקבל את העמדה שיש להוסיף 5,000 ₪ בגין המדידה המתיחסת לטיח, סכום של 68,241.6 ₪.

התוצאה איפוא לטענת הנתבעת שאם נקבל את עמדת הנתבעת בתביעה שכנגד ונקזז סכום של 70,000 ₪, ותוך הפחתת עבודת האלומיניום, הרי שלמעשה התביעה והתביעה שכנגד, מתקזזות או לחילופין, על התובעת לשלם לנתבעת את הסכום שנותר כעודף.

לאחר שעברתי על כל החישובים האמורים שציינתי אותם בהרחבה לעיל ובדקתי את ההפחתות שבוצעו על ידי המומחה, לאורך הסדרה של שאלות ההבהרה, ולאור חקירתו בבית המשפט, אני מגיע למסקנה שההפחתות שביצעה הנתבעת, מדויקות בשים לב לעמדתי שלגבי הטיח, יש להוסיף את אותם 5,000 ₪, מגיעה התביעה העיקרית כולה לאחר ההפחתות לסכום של 68,241.6 ₪ בלבד כפי שציינה הנתבעת בסיכומיה, המקובלים עליי.

סכום זה מתקזז עם התביעה שכנגד ועם עבודות האלומיניום, לאחר שהחלטתי שדין התביעה שכנגד, להתקבל כפי שיוסבר להלן.

5. קיזוז התביעה שכנגד

הנתבעת טוענת בתביעה שכנגד, כי נאלצה לבצע מספר גדול של תיקונים בגין ליקוים בעבודות שביצעה התובעת ולשם כך הזמינה את שירותיו של קבלן אחר בשם עבדאללה שרון. הנ"ל ביצע את התיקונים הנ"ל בעלות של 62,760 ₪ במשך שנת הבדק וצורפו בגין העבודות חשבוניות מס וקבלות.

באשר לתהיות התובעת/הנתבעת שכנגד לגבי תאריכי הקבלות, כעולה מסיכומיה, מסבירה הנתבעת כי התיקונים בוצעו במהלך שנה שלמה, הלו היא שנת הבדק. שנית, הקבלה שהוצאה בדיעבד עבור תשלום, אין בה פגם ומקובל מאד להוציא קבלות בדיעבד. שלישית, טענת התובעת שמא עבודות האלומיניום בוצעו ב- 2009 והחשבונית ב- 2008, אין לה תימוכין.

המומחה מטעם בית המשפט אשר חוות דעתו של המומחה המהנדס מטעם הנתבעת י. הבר עמדה בפניו, ענה הן בתשובות ההבהרה והן בחקירתו הנגדית בבית המשפט (עמ' 15 לפרוטוקול שורות 12-15) כי אין באפשרותו להתיחס לליקויים שהיו אך תוקנו. הנתבעת טוענת שמשטרחה והביאה חוות דעת והתובעת לא הביאה חוות דעת נגדית ולא סתרה אותה, יש לאמץ את חוות דעתו של הבר אשר מומחה בית המשפט לא יכול היה להתיחס אליה.

הנתבעת לא מכחישה כי התובעת ביצעה חלק מעבודות האלומיניום שהיתה אמורה לבצע, אך עבודות אלו היו חלקיות בלבד ולא תאמו את המפרט של המזמינה. כמו כן התגלו בהם ליקויים רבים. המזמינה ארשל עמדה על פירוק כל העבודות האלומיניום שהתובעת ביצעה, בשל ליקויים שנפלו בהם והעובדה שאינם תואמים את המפרט. הנתבעת פנתה לתובעת בענין זה, ואולם התובעת ביקשה לפטור אותה מביצוע עבודות אלו ובנסיבות אלה נאלצה הנתבעת לפנות לקבלן עבדאללה שרון אשר נדרש לפרק את עבודות האלומיניום שביצעה התובעת ולבצע עבודות אחרות.

לאחר שעברתי על המסמכים בהקשר זה (לרבות מסמך ארשל) ועל הטיעונים של התובעת אשר טוענת כאמור, שהמומחה נתן את דעתו לגבי הליקויים והקיזוז שביצע הוא הקיזוז היחידי וכי יש פגם בהגשת חוות דעתו של המהנדס הבר באמצעות התצהירים ויש פגם בחשבוניות ו/או בקבלות, אני קובע, כי אין בטענות אלה ממש ואני נותן אמון בטענת הנתבעת לביצוע עבודות אלה, המהוות קיזוז מלא אל מול הסכום הנותר והמגיע לתובעת, כפי שהראתה הנתבעת בחישוביה על פי הקיזוזים שבוצעו על ידי מומחה בית המשפט.

ברצוני לציין כי המומחה מטעם בית המשפט המהווה את זרועו הארוכה של בית המשפט הסביר במפורש כי אין ביכולתו לתת את דעתו לגבי העבודות נשוא התביעה שכנגד, משום שכבר בוצעו על ידי קבלן אחר. אני נותן אמון שבוצעו אכן על ידי קבלן אחר וכי אין מדובר בקבלות או חשבוניות פיקטיביות וכי חוות דעתו של המהנדס הבר, שלא נסתרה מטעם הנתבעת, משקפת אכן את ההתרחשויות כאמור לעיל.

אשר על כן דין התביעה שכנגד, להתקזז במלואה אל מול יתרת תביעתה של התובעת.

תוצאת פסיקתי איפוא, דין התביעה ודין התביעה שכנגד להידחות הדדית.

בנסיבות אלה, ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן בזה פטור ו/או הוראה על החזר מחצית השניה של בית המשפט, ככל ששולמה הן בתביעה והן בתביעה שכנגד.

המזכירות תסרוק את הסיכומים ואת תיקי המוצגים לתיק בית המשפט, ככל שאלה לא נסרקו.

ניתן היום, 16 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.