התובע שיגר שאלות הבהרה לפרופ' נויפלד, מומחית בית המשפט בתחום הנוירולוגי. הנתבעת מתנגדת ומבקשת שלא להתיר את משלוח השאלות. לטענתה, השאלות שהופנו למומחית חוזרות על שאלות קודמות שהתשובה אליהן כבר ניתנה. בייחוד מצביעה הנתבעת על כי התובע נשלח לביצוע בדיקות אותן הוא לא ערך וממילא לא קיימת תשתית עובדתית שלא עמדה עוד קודם לכן בידי המומחית. לא שנוי במחלוקת שהזמן הקבוע בתקנות למשלוח השאלות למומחית עבר אך הנתבעת לא טענה לעניין זה. התובע טוען שיש להתיר לו להמציא שאלות הבהרה אליהן מצורף חומר חדש שיכול להוביל להערכה מחודשת של מסקנות חוות הדעת ובכך יש בהם כדי לייעל את ההליך ולייתר את הצורך בחקירת המומחית.

נראה שחוו"ד המומחית מניחה שהתובע לא סבל מהתקפים במשך החודשים הסמוכים לעריכת חוות הדעת. התובע אמנם לא ביצע את הבדיקות האמורות אולם הוא המציא מסמך המעיד לשיטתו על ההתקפים ותדירותם. לטענתו יש במסמך כדי לשנות את קביעת המומחית. לא אוכל לומר שבבדיקת סף ברור שהתובע טועה. מכאן שלכאורה יתכן שיש טעם בהצגת השאלות – ועדיף שהדבר יעשה באמצעי המבוקש ולא תוך חקירת המומחית על דוכן העדים. המומחית תשיב לשאלות כמבוקש.

ניתנה היום, ד' שבט תשע"ג, 15 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.