לפניי שתי בקשות שהוכתרו כבקשות להבהרת פסק דיני מיום 12/11/12, האחת (בקשה מס' 91), במסגרתה עותרים התובעים להבהיר אם ניתן במסגרת ההתמחרות להציע הצעות על בסיס מלוא הכספים המצויים בחשבונות החברה או שמא רק מחציתם; והשנייה (בקשה מס' 92), במסגרתה עותרים התובעים להבהיר אם ניתן במסגרת ההתמחרות כי הצד הזוכה בהתמחרות יפעל כנאמן מטעם החברה לשם רכישת מניות הצד המוכר.

כפי שפורט בפסק הדין וכפי שעלה בתגובת הנתבע לבקשות, האפשרות שהחברה תרכוש את מניות הצד המוכר הועלתה ביוזמת בית המשפט במסגרת ניסיונות הפישור בתיק, אך לבסוף לא מומשה לאחר שהתברר כי דרך הפשרה לא צלחה. בעניין זה יש להדגיש כי אז, כשהועלתה אותה הצעה, לא עלתה התנגדות כלשהי מטעם מי מהצדדים שהחברה תרכוש את מניות הצד המוכר. משלא הועלתה התנגדות, כאמור, מצאתי כי אופציה זו תישמר לבית המשפט, כפי שנקבע בסעיף 19 לפרק האחרון של פסק הדין, עליו עוד ידובר בהמשך.

על פי המפורט בבקשה, לאחר בדיקה חשבונאית למדים התובעים כי האופציה של רכישת מניות המוכר על ידי החברה היא אופציה כדאית מבחינה חשבונאית ויש בה כדי לשרת את טובת החברה.

אף שבמסגרת שתי הבקשות האמורות, ההבהרות שהתבקשו פועלות, נכון לשלב זה, לטובת או לחובת שני בעלי הדין היריבים, ואף שלמעשה ניתן להיווכח כי "זה נהנה וזה לא חסר", בתגובתו, הודיע הנתבע כי הוא מתנגד למבוקש, בעיקר מנימוקים דיוניים, ומבקש לדחות את שתי הבקשות ולחייב את התובעים בהוצאות.

לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי לא היה צורך בהגשת הבקשות וכי דינן להידחות, ואפרט את נימוקיי.

פסק הדין שניתן על ידי ברור ומובן ואין צורך להבהירו, בוודאי לא בשתי הנקודות אותן ביקשו התובעים להבהיר.

באשר לסוגיה של שימוש בכל הכספים המהווים רווחים "כלואים" בתוך החברה, הרי שנקבע מפורשות בסעיף 12 לפרק האחרון של פסק הדין כי לצורך ההתמחרות, יהא כל צד רשאי לעשות שימוש בכספים השייכים לו המצויים בחשבונות החברה. על כן, פסק הדין בנקודה זו ברור ולפיו לצורך ההתמחרות (להבדיל מהשלב שלאחר ההתמחרות), יהא כל צד רשאי להשתמש בחלקו ברווחים שנמצאים בקופת החברה. אין בכך כמובן כדי למנוע מהצד הזוכה, לאחר סיום ההתמחרות, להשתמש בצורה מבוקרת ותחת פיקוחו של בית המשפט, בכלל הכספים שבחברה על מנת לשלם את אשר התחייב לשלם במסגרת ההתמחרות.

באשר לסוגיה השנייה הטעונה לשיטת התובעים הבהרה, הנוגעת לשאלה אם ניתן לאפשר למי מהצדדים לפעול כנאמן מטעם החברה לצורך רכישת מניות המוכר על ידי החברה, הרי שגם בעניין זה פסק הדין אינו טעון הבהרה. בהקשר זה מופנים הצדדים לסעיף 19 לפרק האחרון של פסק הדין, שם נקבע מפורשות כי ככל שההתמחרות תתנהל, לפי דעת בית המשפט, בצורה שאינה הוגנת, הרי יהא בית המשפט מוסמך לקיים את ההתמחרות בחלקה ולהורות כי החברה בעצמה תרכוש את יתרת מניות המוכר, כולן או חלקן, במחיר הוגן שייקבע על ידי בית המשפט בהסתמך על המצע הראייתי שהונח לפניו.

סוף דבר, אני דוחה את הבקשות.

יוער כי התנגדותו של הנתבע לבקשות, על פניה, נראית כהתנגדות לשמה, שכן ה"הבהרות" שהתבקשו נועדו לשרת את האינטרסים של שני הצדדים, הן של התובעים והן של הנתבע, בין אם מדובר בצד המוכר ובין אם מדובר בצד הקונה. עם זאת, כאמור, הואיל והדברים נלקחו בחשבון במסגרת פסק הדין והובהרו דיים באותה מסגרת, הבקשות להבהרת פסק הדין נדחות.

בנסיבות האמורות, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד טבת תשע"ג, 27 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.