1. המבקשת הגישה בקשה לפסול את שתי חוות הדעת האחרונות שהגיש המומחה מטעם בית המשפט ולהוציאן מתיק בית המשפט כך שחוות דעתו הראשונה, לפיה על המבקשת היה לשלם למשיבה סך של 48,708 ₪, תהיה חוות הדעת היחידה שתיוותר בתיק.
2. בהחלטתי מיום 28.11.2016 דחיתי את הבקשה (סעיף 15 להחלטה). בהחלטה פירטתי את השתלשלות העניינים ואת התנהלות המומחה לגביה קבעתי בין היתר כדלקמן: "לאור כל האמור, נראה כי המומחה פעל במסגרת הציפייה ממנו. לאחר שבעקבות בקשות המשיבה והחלטות בית המשפט הוצג לו המחירון המלא והוא עומת עם שאלות הבהרה שהועברו לעיונו, מצא המומחה לנכון לשנות את חוות דעת. אם לא היה פועל כך והיה עומד על חוות דעתו הראשונה על אף שנוכח כי יש לשנותה, שאז היה חוטא לתפקידו" (ראו סעיף 19 להחלטה).
3. עם זאת מאחר שהמבקשת הטילה דופי במהימנותו המקצועית של המומחה ואף טענה לקיומו של חשש למשוא פנים אשר לדבריה פוגע בתחושת הצדק וכן לאור זאת שהמבקשת התנגדה לקביעה שעליה לשלם סכום שהוא גבוה פי 4 מסכום חוות הדעת הראשונה, אפשרתי לה לחקור את המומחה בחקירה נגדית ולעמת אותו עם הסתייגויותיה.
4. בעקבות החלטתי הודיעה המבקשת על רצונה לחקור את המומחה ולפיכך בהחלטתי מיום 4.12.2016 קבעתי כי חקירתו של המומחה תתקיים ביום 4.1.2017.
5. ביום 13.12.2016 הודיעה המבקשת כי היא חוזרת בה מבקשתה לחקור את המומחה וכי בית המשפט נדרש ליתן החלטה סופית בבקשה לפסול את שתי חוות הדעת או לחילופין לבטל את מינויו של המומחה.
6. כאמור לעיל, בקשה זו נדחתה זה מכבר בהחלטתי מיום 28.11.2016. משויתרה המבקשת על זכותה לחקור את המומחה הרי שאין עוד מקום לחזור ולדון בסוגיה זו אשר הוכרעה על ידי ועל הצדדים לפעול בהתאם לאמור בחוות דעת המומחה מיום 10.4.2016.
7. בהתאם להסכמת הצדדים לה ניתן תוקף של החלטה עוד ביום 4.2.2014 חוות דעתו של המומחה היא מכרעת בכל המחלוקות המועלות בכתבי הטענות כך שנותר כמוסכם להכריע בסוגיית ההוצאות.
8. טיעוני הצדדים בעניין ההוצאות יישמעו במועד הדיון הקבוע ליום 1.1.2017 שעה 8:45.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ז, 19 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.