1. לפניי בקשת המבקשת להורות כי קביעות המומחה שמונה בהסכמת הצדדים בתחום מומחיותו, קרי בתחום המקצועי - הנדסי יוותרו בעינן ואילו כל קביעותיו בתחום שאינו מקצועו, קרי התחום המסחרי - חשבונאי יבוטלו ויועברו לביקורת ובדיקה מחדש של בית המשפט או של רואה חשבון שייקבע מטעמו. לחילופין התבקש בית המשפט להורות למומחה להשיב תשובות ענייניות ומדויקות לשאלות ההבהרה שנשאל. זאת, מאחר שתשובותיו לא היו ענייניות ומדויקות.
2. המבקשת טענה כי קביעותיו של המומחה בתחום המסחרי - חשבונאי לקו מלכתחילה בחוסר מקצועיות ומיומנות מספקת. לטענתה, מלכתחילה כוונת הצדדים הייתה למינוי מומחה בתחום ההנדסי ולא בתחום המסחרי - חשבונאי. לפיכך, מינויו לדון בעניינים אלה הייתה מעין תקלה וטעות מקרית. נוכח הליקוי בחוות הדעת בתחום המסחרי - חשבונאי העלתה התובעת שאלות הבהרה ענייניות ובמקום להשיב עליהן עניינית בחר המומחה להתייחס אליהן כאל פגיעה אישית בו ולתבוע את עלבונו כביכול על ידי התחשבנות עם המבקשת ובא כוחה. לדבריה, אחת הדוגמאות הקשות ביותר להתנהלות המומחה היא בנושא המחירון שלגביו מאשים המומחה, כך בלשונה של המבקשת, כאילו השמיטה במתכוון דפים רלוונטיים מן המחירון שמסרה לו. המבקשת קבלה על כך שהמומחה לא התריע בפניה על החסר בדפים, במיוחד לאחר שכתבה לו כי אם חסר לו חומר כלשהו, היא תדאג למסירתו המיידית. המבקשת אף קבלה על כך שהמומחה לא קיים ולו ישיבה אחת עם הצדדים בנושא המסחרי - חשבונאי במסגרתה יכול היה להודיע על חסרונם של מסמכים אלה. עוד טענה המבקשת כי המומחה לא קיים ישיבת הוכחות לשמיעת ובדיקת גרסאות הצדדים בדבר המחירים, חישובם והתאמתם למחירון. בנוסף טענה המבקשת כי תשובות המומחה לשאלות ההבהרה לא היו מספקות ופירטה בהרחבה, בהתייחס לכל שאלה, מדוע התשובה לשיטתה חסרה ואינה מספקת.
3. בתגובה לבקשה טענה המשיבה כי הבקשה הוכתרה כבקשה למתן הוראות אולם משמעותה האמיתית היא פסילת חוות דעתו של המומחה שמונה בהסכמת הצדדים כמכריע בכל המחלוקות המועלות בכתבי הטענות. לטענתה, הבקשה הוגשה רק בשל כך שהאמור בחוות הדעת לא נשא חן בעיני המבקשת. לדבריה, אין כל מקום להפרדה בין החלק ההנדסי לחלק המסחרי - חשבונאי. מדובר בהסכמה של הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה ולפיכך אין הצדדים יכולים לחזור ממנה. למבקשת אין אפשרות לתקוף את מסקנות המומחה ואת תחום מומחיותו והיא מנועה מלבקש את חוות הדעת או להציג למומחה ראיות נוספות. לשיטתה של המשיבה, עיון בחוות הדעת לרבות בתשובות לשאלות ההבהרה מלמד כי מדובר בחוות דעת שקולה ומאוזנת הראויה לאמון בית המשפט ואין כל סיבה לסטות ממנה. המומחה היה חופשי לבחור את הדרך והאופן לביצוע משימתו שכללו ישיבה מקדמית, סיור בשטח ולימוד החומר, כדי להכריע בכל המחלוקות המקצועיות. זאת, לאחר שהצדדים הניחו בפניו את כל העובדות הרלוונטיות, הנתונים וההערכות הדרושים לשם הכרעה. משכך, לא רק שחוות הדעת מחייבת את שני הצדדים, אלא שסמכות ההתערבות בחוות הדעת, אשר נקבע לגביה מראש כי היא מכרעת וסופית, מצומצמת. על כך הוגשה תשובת המבקשת. בנוסף, התקיים דיון במעמד הצדדים.
4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים אני קובע כדלקמן:
5. על אתר אומר כי אין מקום לבקשתה הסלקטיבית של המבקשת לקבל את הממצאים ההנדסיים בחוות דעת המומחה ולדחות את ממצאיה המסחריים והחשבונאיים ומוטב שבקשה זו אשר חותרת תחת הבסיס של הסכמת הצדדים לא הייתה מוגשת מלכתחילה.
6. בדיון הראשון שהתקיים בתיק הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה מהנדס שייתן חוות דעת אשר תתייחס לכל המחלוקות המועלות בכתבי הטענות ותהיה מכרעת. הצדדים אף פנו בהסכמה אל לשכת המהנדסים על מנת שזו תמנה מומחה למחלוקות ביניהם ובעקבות פנייה זו מונה המומחה.
7. לאחר מינוי המומחה עדכנה ב"כ המשיבה את בית המשפט במועדים 7.10.2014, 17.11.2014 ו-11.2.2015 בדבר הישיבה שהתקיימה בנוכחות המומחה והצדדים וכן בדבר קיומו של סיור בשטח בנוכחות הצדדים שלאחריו הצדדים המתינו לקבלת חוות הדעת. ב"כ המבקשת אף עדכן את בית המשפט ביום 12.3.2015 על כך שחוות הדעת אמורה להינתן בתאריך 22.3.2015.
8. עד למועד מתן חוות הדעת לא העלתה המבקשת כל טרוניה בדבר סמכותו של המומחה ליתן חוות דעת מקיפה בכל הנושאים השנויים במחלוקת ואף לא העלתה כל טענה בדבר דרך הבירור בה נקט המומחה. רק לאחר שהמומחה הגיש את חוות דעתו, שלמסקנותיה לא הסכימה המבקשת, עתרה זו בבקשה למתן שאלות הבהרה ובמסגרתה העלתה לראשונה טענות בדבר דרך בירור המחלוקת על ידי המומחה.
9. לאחר שבית המשפט נעתר לבקשה והתיר למבקשת לשלוח שאלות הבהרה למומחה ולאחר קבלת תשובותיו, פנתה המבקשת בבקשה זו ובה טענה לראשונה כי כוונת הצדדים מלכתחילה הייתה למנות מומחה שיידון בשאלות ההנדסיות וכי מינוי המומחה להכריע גם בשאלות המסחריות - חשבונאיות מקורו בתקלה. אין מקום לטענה זו. כאמור, בהתאם להסכמת הצדדים המומחה מונה לדון בכל המחלוקות. להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה, היא מחייבת את הצדדים ואין לסטות ממנה.
10. מעיון בבקשה עולה כי טענות המבקשת נולדו לאחר שהתברר לה כי המומחה לכאורה ביסס את קביעותיו בחוות הדעת תחת ההנחה שלא הציגה בפניו במכוון את הדפים החסרים של המחירון מתוך כוונה להסתיר את תוכנם.
11. בתשובתו לשאלות ההבהרה כותב המומחה בסעיף 6 כדלקמן: "בקשתי ממך לשלוח את המחירון שהיה תקף בעת חתימת ההסכם בין הצדדים. במקום לשלוח לי מחירון מלא, שלחת לי מחירון שהושמטו ממנו הדפים הרלוונטיים. תבהיר לכבוד בית המשפט כיצד "מחירון מלא" הכולל 26 דפים נשלח אלי רק 11 דפים. המסקנה הישירה שלי למחסור בחלק מהדפים הייתה ש-"סלע שיווק" מעוניינת להסתיר ממצאים שאינם לטובתה. על כן ההתייחסות שלי הייתה למחירים שהצדדים "התפשרו" עליהם". ובהמשך בסעיף 8 הוא כתב: "אם היית מספק את הקטלוג המלא (מחירון 2009) היה באפשרותי להתייחס לדרישתך לתת לי, תיעוד לנדרש, אך כיוון שמרשתך העבירה "מחירון חסר", אנא בקש מהם למלא משימה חשובה זו".
12. בבקשה דנן טענה המבקשת כי אכן היא שלחה אל המומחה 12 דפים מתוך 29 דפי המחירון (ולא 26 כטענתו), אך ורק משום שלשיטתה 17 הדפים הנותרים אינם רלוונטיים לעסקאות בין הצדדים (ראה סעיף 9 לבקשה) היא אף טענה שהמומחה לא דרש את המחירון המלא אלא ביקש להעביר את המחירון. להבנתה, לא היה עליה למסור את החלקים הבלתי רלוונטיים.
13. אכן בית המשפט אינו נוהג להתערב בקביעת ממצאים של מומחה בתחום שהועבר להכרעתו. עם זאת, עדיין חוות הדעת כפופה לביקורת שיפוטית. המשיבה עצמה מסכימה כי למבקשת יש זכות לשלוח שאלות הבהרה ובמקרים קיצוניים אף לחקור מומחה בחקירה נגדית (ראו פרוטוקול הדיון עמוד 3 שורות 17-21). מנגנונים כאלה הם חלק מהביקורת השיפוטית.
14. בנסיבות דנן, הוסכם על ידי הצדדים כי החומר שיוכלו הצדדים להציג בפני המומחה "יהיה החומר שהוצג בפני בית המשפט בלבד, אלא אם כן המומחה יבקש חומר נוסף בהתאם לשיקול דעתו". כאמור, בסעיף 6 לתשובת המומחה לשאלות ההבהרה, המומחה מסביר: "ביקשתי ממך לשלוח את המחירון שהיה תקף בעת חתימת ההסכם בין הצדדים". מכאן, שהמחירון מהווה חומר נוסף שהיה נחוץ והתבקש על ידי המומחה לפי שיקול דעתו. משכך, אני סבור כי על מנת שלמבקשת יינתן יומה וכדי שהמחלוקת תוכרע לאחר שתינתן לה הזדמנות להציג בפני המומחה את המחירון המלא (אשר ככל הנראה לא הוצג במלואו בשל חוסר הבנה לכאורה של המבקשת את הוראות המומחה) וכן לאור החשיבות לכאורה שיוחסה למחירון המלא, נחוץ כי מחירון זה יוצג בפני המומחה על מנת שזה יבחן כיצד, אם בכלל, תוכנו משפיע על ממצאי חוות דעתו. לאחר הצגת המחירון המלא, המומחה יחליט בהתאם לשיקול דעתו האם יש צורך לקיים דיון במעמד הצדדים אם לאו.
15. אשר לשאלות ההבהרה אשר המבקשת טענה כי הושבו באופן חסר ולא מספק, הסתייגויתיה של המבקשת תועברנה לעיונו והתייחסותו של המומחה אשר יחליט האם לאור הדברים יש מקום ליתן הבהרות נוספות.
16. המבקשת תמציא את המחירון המלא , את בקשתה למתן הוראות והחלטתי זו אל המומחה בתוך 10 ימים. המומחה ימסור את התייחסותו לדברים תוך 30 יום ובין היתר יבהיר האם יש לשנות מחוות הדעת אם לא. המבקשת תישא במלוא שכר טרחת המומחה בגין העבודה הנוספת. אשר להוצאות המשפט - בהתאם להסכמת הצדדים הנושא יוכרע לאחר שנושא חוות הדעת יסתיים.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ולמומחה

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ו, 16 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.