התבקשתי ליתן צו המורה למנהל מקרקעי ישראל להמציא תעודת עובד ציבור, לאחר סיום ישיבת הוכחות וצו לסיכומים בכתב.

התובעת עתרה לחיוב הנתבע בגין תשלומי חובה בגין נכס ברחוב הלן קלר 1 בעיר לוד. סכום התובענה הועמד על 78,672 ₪.

הנתבע טען, בין היתר, כי הנכס נשוא החיובים כלל לא היה ראוי למגורים, נהרס לפני סיום הבנייה ותשלומי החובה הוצגו שלא כדין.

במסגרת הבקשה שלפניי, טענה התובעת כי הראייה הנוספת דרושה לצורך הירידה המתבקשת לחקר האמת כמקור חיצוני ולשם קביעת משקלו של דו"ח מטעם מנהל ממנהל מקרקעי ישראל, אותו התרתי להגשה במהלך ישיבת ההוכחות וסומן ת/1.

הנתבע מתנגד לבקשה, טען כי בית המשפט אינו מוסמך ליתן צו כנגד מנהל מקרקעי ישראל והפנה להתנגדותו להגשת דו"ח זה שגולה רק במסגרת ישיבת ההוכחות ולהיעדר משקלו הראייתי.

הנתבע הדגיש את מועד הגשת הבקשה, לאחר סיום ישיבת הוכחות וללא מתן טעם משכנע לאיחור שבהגשתה וסיכם בכך שהיעתרות לה תוביל לפתיחת חזית המריבה ולצורך בהגשת ראיות לסתור.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש להעדיף את הירידה המתבקשת לחקר האמת ונעתרתי לבקשה.

עסקינן בראייה מתבקשת אשר למוצג שהוגש וסתימת הגולל על מבוקשה של התובעת לשטוח את מלוא ראיותיה לפני בית המשפט, אינה מתיישבת עם הצורך להתרשם מהתמונה במלואה. איני מקבע מסמרות בנושא המשקל הראייתי שאייחס, אם בכלל, לראייה הנוספת, אך בשקילת האיזון הנדרש בין אינטרס התובעת, הנתבע והציבור - סברתי כי מחדלה הדיוני של התובעת אינו שקול כנגד חשיבות הבירור העובדתי. על אף שהמועד בו הוגשה הבקשה חורג מעקרונות דיוניים ראויים, נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת.

לא מצאתי ממש בגישת הנתבע, לפיה היעתרות לבקשה תרחיב ביתר את חזית המריבה. היה וכלל נדרשת חקירת עובד הציבור, יפעל הנתבע להגשת בקשה תואמת בתוך 3 ימים מיום קבלת תעודתו. ככל שלא תוגש הודעה עד למועד זה, הצו לסיכומים - בעינו.

ניתן בזאת צו כלפי מנהל מקרקעי ישראל להגיש תעודת עובד ציבור מאת מר עמיר גילת אשר לת/1. התעודה תוגש בתוך 7 ימים.

ככל שיעלה הצורך בקיום דיון נוסף, נזקפת יתרת זכות לנתבע בהוצאות הדיון, ששיעורן יקבע בסיום ההליך וגם בהתאם לתוצאותיו.

לידיעת הצדדים ומנהל מקרקעי ישראל – המח' המשפטית.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ג, 07 יולי 2013, בהעדר הצדדים.