הבקשה

1. בפני בקשת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המלל") להצטרף כתובע נוסף בהליך זה. הצדדים האחרים להליך (מכל מקום אלו מבינהם שהגיבו), מתנגדים לבקשה.
2. אציין כי מדובר בבקשה שהוגשה עוד באוגוסט 2011, כשהליך זה התנהל בבית משפט השלום בדימונה. מטעמים שונים התעכבה ההכרעה בבקשה, בין היתר בשל ניסיונות להשיג פשרה בתיק. מכל מקום ביום 24.6.12 קבע המותב הקודם שדן בהליך זה לוח זמנים להגשת סיכומים בשאלה שבמחלוקת. בעקבות החלטה זו, הוגשו סיכומי המלל ביום 8.8.12 וסיכומים של המשיבה 3 (היא התובעת בהליך זה, להלן: "התובעת") ביום 28.8.12. המלל לא ניצל את זכותו להשיב לסיכומי המשיבה 3 כפי שנקבעה בהחלטה מיום 24.6.12 ומשהמועד לעשות כן חלף זה מכבר תינתן כעת החלטה בבקשה.

עמדות הצדדים

1. התובעת מתנגדת לצירוף המלל כתובע נוסף בהליך ממספר טעמים. ראשית, טוענת התובעת להתיישנות תביעת המלל, לפחות לגבי חלק מן הסכומים הנתבעים על ידו וכן לשיהוי בהגשת בקשתו להצטרף להליך. עוד טוענת התובעת כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר התומך בה וכי הצירוף יגרום לסיבוך נוסף בניהול הליך זה שיגרום כמובן להתמשכותו. מהותית טוענת התובעת כי הצירוף עלול לגרום לה נזק, שכן עלול לגרום לכך שסכומים שלא היו אמורים להיות מנוכים מן הסכומים שייפסקו לטובתה, עלולים להיות מנוכים עקב צירוף המלל כתובע נוסף.
2. הצדדים השלישיים 1 ו – 2 מתנגדים אף הם לבקשה (כפי שעולה מתגובתם שהוגשה ביום 3.10.11). לטענתם, התאונה נשוא התביעה אירעה ביום 23.10.03 ואילו בקשת המלל להצטרף להליך (ולהפוך את הצד השלישי 1 לנתבע נוסף) הוגשה באוגוסט 2011 ועל כן תמה תקופת ההתיישנות ולכן ממילא יש לדחות את התביעה כנגד הצד השלישי 1 על הסף ועל כן אין להתיר את תיקון כתב התביעה כפי שמבקש המלל. הצדדים השלישיים אף הם טוענים כנגד אי צירוף תצהיר לבקשה על ידי המלל ומוסיפים כי בין הסכומים שהמלל מבקש, יש גם סכומים ששולמו על ידו לכאורה בשנת 2009 ואין הסבר לפשרם ולקשר בינם לבין התאונה.
3. המלל מצידו טוען כי הוא פועל מכוח הדין המקנה לו זכות לתבוע מצדדים שלישיים החזר גמלאות שהוא משלם לנפגעים. במקרה זה פעל המלל על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה 1995. עוד טוען המלל כי צירופו נחוץ על מנת להכריע ביעילות ובשלמות את כל השאלות הכרוכות בתביעה וכן למען האינטרס הציבורי.

דיון

1. אתחיל ואומר כי צודקים המשיבים כשטוענים כנגד המלל על כי לא צירף תצהיר לבקשתו וייתכן שראוי היה לדחות בקשה זו רק מטעם זה. אולם, דווקא בשל סוגיית ההתיישנות ספק אם ראוי כי פגם זה, יחסום מהותית את דרכו של המלל להגשת תביעתו. אשר על כן נראה לי כי פגם זה ניתן לתיקון.
2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, כמו גם בפסיקה רלוונטית החלטתי לקבל את בקשת המלל ולצרפו כתובע נוסף בהליך זה מן הנימוקים שאפרט להלן. יחד עם זאת, תיקון כתב התביעה המבוקש, יותנה בהגשת תצהיר התומך בטענות העובדתיות שנטענו בבקשת המלל וזאת בתוך 30 יום מקבלת החלטתי זו.
3. אפרט אם כן את הטעמים להחלטתי: הפסיקה קבעה בפסקי דין רבים, כי תביעת המלל, היא תביעת תחלוף שאיננה מהווה תביעה עצמאית, ועל כן היא נגזרת מזכותו של הניזוק שפוצה על ידי המלל. ראה למשל ע"א 1577/97 המוסד לביטוח לאומי נ. עמית פד נז(4)433, שם בע' 437 נקבע: ".. זכות תביעה זו פורשה כזכות שבתחלוף. והתוצאה: זכותו של הניזוק כלפי המזיק גודרת את זכותו של המוסד לביטוח לאומי להשבה.... לפיכך הגנה דיונית העומדת למזיק, והיא מכוונת נגד הזכות, כגון התיישנות תעמוד למזיק גם נגד המוסד לביטוח לאומי...".
4. עוד אציין כי נובע מהיותה של זכותו של המלל זכות תחלוף, כי ההתיישנות מתחילה לרוץ מקרות הנזק (בכפוף לסייגים הקבועים בדין בעניין זה) ולא ממועד ביצוע התשלומים על ידי המלל. על כן, אילו היה מדובר כאן בתביעה נפרדת של המלל שהוגשה במועד בו הוגשה בקשת המלל להצטרף כתובע נוסף בהליך זה, אין ספק כי דינה היה להידחות על הסף מחמת התיישנות.
5. אולם, נראה כי דווקא העובדה כי מדובר כאן בתביעת תחלוף, אשר בה למלל אין אלא את שיש לניזוק, היא שמצדיקה קבלת בקשת המלל להצטרף להליך זה. כל שמבקש המלל לעשות הוא להצטרף לניזוקה אשר ממילא מנהלת תביעה כנגד מי שהיא טוענת כי גרם לה לנזק. אין ספק כי אם יתקבלו טענות שונות של הנתבעת שעניינן השיהוי הרב אותו נקטה התובעת, הן יהיו יפות גם כנגד המלל, אולם כשם שתביעת התובעת לא התיישנה כי הוגשה טרם חלוף מועד ההתיישנות, כך יש לאפשר למלל להצטרף לתובעת, בנעליה הוא נכנס.
6. אוסיף עוד, כי צירוף המלל אינו עומד בסתירה לרציונל העומד מאחורי דיני ההתיישנות. רציונל זה פורט בהרחבה בפסק הדין אליו הפנה המלל – ת.א. 2261/00 (מחוזי י-ם) איאן גטהון נ. הדר חברה לביטוח ואח' שם למעשה חוזר הש' דרורי על קביעות שלו מע"א 11053/07 סלון ירושלים ואח' נ. כלליר תפעול ואחזקה בע"מ. בית המשפט שם מונה בין היתר את אינטרס הנתבע, שאין לדרוש ממנו להחזיק לנצח את ראיותיו ושהגשת תביעה לאחר פרק זמן ממושך פוגעת בסיכויי ההגנה שלו, כמו גם בוודאות הכלכלית שלו והדברים וודאי נכונים כשמדובר בחברות ביטוח. בית המשפט מתייחס לתובע, אשר נראה כמי שזנח את תביעתו אם אינו מגיש אותה זמן רב וכן לאינטרס הציבורי שלא לעסוק בתביעות שאבד עליהן הכלח ולעודד תובעים להגיש תביעותיהם תוך זמן סביר.
7. אם נבחן כל אלה ביחס לצירוף המלל לתביעה הנוכחית נראה כי מרגע שמתנהלת תביעת התובעת, לא ניתן לטעון כי צירוף המלל פוגע באינטרסים עליהם מגנים דיני ההתיישנות. כך, הנתבעת, ממילא מרגע שהוגשה התביעה הנוכחית (בתוך תקופה ההתיישנות) שומרת על ראיותיה וצירוף המלל לא פוגע בסיכויי ההגנה שלה מול התביעה התלויה ועומדת ואף לא מפחית מן הוודאות הכלכלית שלה, שכן היא כבר יודעת על החשיפה שגורמת לה תביעה זו. מבחינת האינטרס הציבורי, שוב, ההליך מתנהל ממילא, כך שאין כאן פתיחה של הליך חדש בעניין שאבד עליו הכלח ויש גם אינטרס ציבורי ייחודי לעניין זה שאיננו קשור לנושא ההתיישנות, של השבת כספי המלל שהם כספי הציבור. מבחינת המלל עצמו, אכן התנהלותו הייתה בעצלתיים וראוי היה כי היה שוקד טוב יותר על זכויותיו, אולם כפי שגם ב"כ התובעת הסכים, ב"כ המלל פנה אליו טרם חלוף ההתיישנות, כך שאין לומר כי המלל זנח את תביעתו.
8. אומר עוד, כי אינני מקבלת את טענת התובעת, כי צירוף המלל עלול לגרום לניכוי סכומים מן הפיצוי שהיא מקווה לקבל, שייתכן ולא היו מנוכים אילו המלל לא צורף לתביעה. בתחשיב הנזק שהגישה הנתבעת היא בהחלט דרשה לקזז את הסכומים ששולמו על ידי המלל, כך שסוגית הניכוי הייתה על הפרק ללא קשר לצירוף המלל.
9. עוד אציין כי אין גם ממש בטענת הצד השלישי 1 כאילו המלל מבקש להפכו לנתבע בתביעה זו. העובדה כי הצד השלישי 1 צוין כמשיב בבקשה, אינה הופכת אותו לנתבע בתביעה העיקרית ולא ראיתי בקשה לצרף נתבע נוסף לתביעה. כמו כן הטענה בדבר תשלומים משנת 2009 שצויינו בבקשה כסכומים שהמלל שילם ללא כל הבהרה לקשר שלהם לתאונה, איננה סיבה לדחות את הבקשה לצירוף המלל.
10. מכל האמור לעיל עולה כי אני מקבלת את בקשת המלל לצירופו כתובע להליך זה. כאמור לעיל, תיקון כתב התביעה, מותנה בהגשת תצהיר שיתמוך בעובדות הכלולות בבקשת המלל להצטרף כתובע נוסף וזאת כאמור לעיל, בתוך 30 יום.
11. לנוכח החלטה זו, אני מורה למלל לגלות לתובעת כפי שהתבקש על ידה במסגרת בקשה 24, את מסמכי ת.א. (שלום י-ם) 43059-10-10 המוסד לביטוח לאומי נ. מוטורולה דרום ישראל בע"מ ואח', ככל שתיק זה קשור לתובענה כאן. אינני עושה צו להוצאות בעניין זה, משום שעל אף שראוי היה כי המלל ישיב לפניות התובעת בעניין זה, לא ניתן היה לחייבו בגילוי מסמכים טרם צירופו כצד להליך.
12. עוד אני מורה למלל להגיש תצהירים מטעמו, עד ליום 15.11.12 (זאת בנוסף לתצהיר התומך בבקשה להצטרף להליך). המועד להגשת תצהירים מטעם הנתבעת מוארך עד ליום 1.1.13 והמועד להגשת תצהירים מטעם הצדדים השלישיים מוארך עד ליום 15.2.13.
13. אני מחייבת את המלל לשאת בהוצאות הליך זה בסך 4,000 ₪ סך הכל, מחצית (2,000 ₪) לתובעת ומחצית (2,000 ₪) לצדדי ג' 1 ו – 2 ביחד.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ג, 14 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.