1. בפני בקשת המלל לצרף את הצד השלישי (להלן: "פמול"), כנתבע נוסף בהליך זה. המלל, צורף לבקשתו כתובע נוסף בהליך זה, חרף התנגדות נחרצת של פמול ושל התובעת 1 בהליך זה.
2. הטעם העיקרי להתנגדות לצירופו של המלל כתובע נוסף, היה התיישנות ושיהוי ובהחלטה מיום 14.10.12, קבעתי כי צירוף המלל אינו עומד בסתירה לרציונל העומד מאחורי דיני ההתיישנות, שעה שהנתבעת ממילא נמצאת בהליך ושומרת ראיותיה ואף דחיתי את הטענה כאילו המלל זנח תביעתו, משפנה לב"כ התובעת 1 עוד לפני חלוף תקופת ההתיישנות.
3. בבקשה הנוכחית טוען המלל, כי היות שעל פי הדין, אינו זכאי להיפרע מן הנתבעת, שהייתה המעביד של התובעת 1, הרי שאין תועלת בצירופו כתובע, אם לא יתאפשר לו לצרף כעת את פמול כנתבע נוסף, ממנו יכול המלל להיפרע בגין התגמולים בהם נשא ויישא כלפי התובעת.
4. בבקשתו מסתמך המלל על תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984 הקובעת כי: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על... הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה."
5. בהקשר זה, יש לקבוע, האם נראה במלל כעת תובע לכל דבר ועניין ועל כן יש לבחון את תחולת תקנה 24 האמורה על בקשת המלל, במנותק מתחולתה על התובעת 1, או שמא יש לראות את המלל, כמי שזכותו נגזרת אך ורק מזו של התובעת ועל כן יש לבחון, את תחולת התקנה מנקודת ראותה של התובעת 1.
6. אתחיל בחלופה השנייה. אין ספק, כי התובעת 1 לא הגישה תביעה כנגד פמול. האם נכון לומר כי היה על התובעת 1 לצרף מלכתחילה את פמול כנתבע נוסף והאם הצירוף דרוש כדי לפסוק ביעילות בשאלות הכרוכות בתובענה? לשאלה זו אני משיבה בשלילה ואסביר.
7. על אף כי בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת, הכחישה היותה המעסיקה של התובעת 1, נראה כי היא לא חלקה על כך שכלפי המלל, היא שהייתה המעסיקה של התובעת 1 בתקופה הרלוונטית, היינו כי שילמה דמי ביטוח לאומי עבור התובעת 1 בתקופה זו (והדברים נאמרים על פני הדברים ואינם בגדר קביעה מחייבת, משטרם נשמעו הראיות בהליך זה ובית המשפט אך מתרשם מכתבי הטענות והתצהירים שהוגשו).
8. טענתה של הנתבעת בהקשר זה, שוב, כפי שעולה מכתבי הטענות, היא כי יש לראות בפמול את המעסיק בפועל של התובעת 1. בהקשר זה, ייתכן והתובעת הייתה נשכרת מהגשת תביעתה, גם כנגד פמול, אולם האם ניתן לומר כי התובעת 1 הייתה צריכה לצרף את פמול כנתבע? ספק רב בעיני אם ניתן לטעון זאת, שכן לתביעת התובעת 1 כנגד הנתבעת, יש קיום גם ללא צירופה של פמול כנתבע נוסף.
9. אשר לשאלה של צירוף "דרוש", גם כאן אני סבורה כי התשובה היא בשלילה. ראה בהקשר זה סדר הדין האזרחי של זוסמן מהדורה שביעית בע' 198 העוסק בסוגיה דומה גם אם לא זהה. הדוגמא שניתנת שם היא בעניין תביעת נזיקין בה הנתבע טוען כי לא הוא אחראי, אלא אחר ועולה השאלה אם בית המשפט יצרף את האחר כנתבע נוסף. כפי שמצוין שם, הטענה כי האחר אחראי ולא הנתבע, היא בגדר כפירה של הנתבע בחבותו וככל שהתובע לא יוכיח חבות הנתבע – תידחה תביעתו. גם אם בית המשפט יקבע בהליך כזה, כי האחר הוא שחב, משהאחר איננו צד להליך, ממילא לא יהיה בכך מעשה בית דין כלפיו והוא לא ייפגע. נאמר שם כי ייתכן ואותו אחר יידרש כעד, אולם ניתן להזמינו כעד ולא נובע מכאן כי נוכחותו דרושה כבעל דין. כאמור לעיל, פמול ממילא נוכחת בהליך זה, גם אם כצד שלישי ועל כן סוגיה זו איננה על הפרק בענייננו.
10. בהמשך הדברים, נבחנת השאלה אם אין לומר כי הנוכחות דרושה על מנת להכריע "ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. על כך ניתנת תשובה חד משמעית – לא. "הטעם לכך הוא, כי "השאלות הכרוכות בתובענה" פירושן, הפלוגתאות העולות מן התביעה כמו שהוגשו ("בתובענה") ולא הפלוגתאות מתביעה אחרת שהתובע יכול היה להגישה. ... ייתכן איפה, שבית המשפט ייאלץ לדון באותה תאונה ובתוצאותיה פעמים אחדות. ואולם תקנה 24 אינה מיועדת למנוע ריבוי משפטים...".
11. בהקשר זה, יש לציין עוד, כי פמול ממילא נוכחת בדיון, בהיותה צד שלישי, כך שככל שנוכחות פמול דרושה, היא קיימת. על כן, כאמור, ככל שהסוגיה נבחנת דרך עיניה של התובעת 1, אין מקום להורות על צירוף פמול כנתבע נוסף. נשאלת אם כן השאלה, האם יש מקום לבחון את הסוגיה תוך בחינת המלל כתובע עצמאי ונפרד לחלוטין מהתובעת.
12. בהחלטה מיום 14.10.12, ציינתי כי ההצדקה לצירוף המלל כתובע, הוא היותה של התביעה של המלל תביעת תחלוף "אשר בה למלל אין אלא את שיש לניזוק". בנסיבות אלה, אפשרתי למלל לקבל את "שיש לניזוק" – לא פחות אך גם לא יותר. על כן, נראה לי כי יש מקום לבחון שאלת צירוף נתבע נוסף, גם מנקודת הראות של המלל כתובע עצמאי, אך בכפוף לכך שאין לו יותר מאשר יש לתובעת 1.
13. כשבוחנים שאלה זו מנקודת ראות המלל, אכן נראה כי פמול היא צד ש"היה צריך לצרפו כנתבע", באשר כפי שציין המלל בבקשתו, על פי הדין, הוא אינו יכול לחזור על הנתבעת, בהיותה המעביד של התובעת 1. על כן, אילו נותרה התביעה רק בין המלל לבין הנתבעת, הייתה התביעה נדחית על בסיס זה בלבד. על כן, בהקשר זה, מתקיימים התנאים של תקנה 24 האמורה. כאמור לעיל, אין בכך כדי לתת למלל יותר משהיה לתובעת 1.
14. אילו ביקשה כעת התובעת 1 לצרף את פמול כנתבע נוסף, הייתה נתקלת בטענת התיישנות וכך המצב גם לגבי המלל. על כן, על המלל להתגבר על טענת ההתיישנות שמעלה פמול נגדה. שכן כאמור, למלל יש את שיש לתובעת 1, אך אין לו יותר משיש לתובעת 1. ויוזכר בהקשר זה, כי פמול העלתה טענת התיישנות כבר בכתב ההגנה שלה כנגד הודעת הצד השלישי שהגישה נגדה הנתבעת, על אף שזו הוגשה כבר לפני שנתיים.
15. בקשר לשאלת ההתיישנות, ביקשה פמול, כי במקרה שבקשת המלל לא תידחה על הסף, יתאפשר לה להעלות טענותיה בנוגע להתיישנות, בהרחבה. אני סבורה כי יש בהחלט מקום לבחון לעומק טענת ההתיישנות שמעלה פמול, אולם נראה, כי מבחינת יעילות הדיון, ומשהשאלה ממילא על הפרק בנוגע לנתבעת ועל אחת כמה וכמה תהיה על הפרק בקשר למלל אם תצורף פמול כנתבע נוסף, אין טעם לדון בסוגיה זו פעמיים. כאמור לעיל, פמול ממילא כבר צד להליך וממילא נערכה לנהלו, תוך העלאת טענות הגנה כפי שמצאה לנכון.
16. אשר על כן, אתיר צירוף פמול כנתבע נוסף בהליך זה, כשלכל דבר ועניין יראו את תביעת המלל נגד פמול, כתביעה שהוגשה במועד בו יוגש כתב התביעה המתוקן ומכאן אף ברור כי פמול תוכל לטעון טענת התיישנות בכתב ההגנה שתגיש.
17. על המלל להגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 20.1.13 ופמול תגיש כתב הגנה עד ליום 20.2.13.
18. כמו כן אני מחייבת את המלל לשלם לפמול הוצאות בסכום של 1,500 ₪ ללא קשר לתוצאות הליך זה וזאת בתוך 30 יום מן היום בו יקבל המלל החלטתי זו.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ג, 10 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.