לפניי תביעה כספית של קבלן אלומיניום שביצע עבודות אלומיניום בבניין שנבנה בעבור הנתבעים שהתאגדו יחדיו כקבוצת רכישה.

רקע

1. התובעת (להלן: אלום קוסטיקה ) היא חברה העוסקת בעבודות אלומיניום. הנתבעים (להלן: הדיירים ) הם 5 משפחות שהתאגדו יחדיו כקבוצת רכישה במסגרתה הם בנו בניין בבניה קולקטיבית בשדרות הנדיב 9, חיפה (להלן: הפרוייקט ). על פי הנטען בכתב התביעה, אלום קוסטיקה ביצעה את עבודות האלומיניום בבניין כאשר נטען כי במסגרת עבודות אלו בוצעו עבודות הן בהתאם למפרט הבסיסי והן עבודות נוספות בסכום כולל של 564,018 ₪. מתוך סכום זה שולם על ידי כלל הדיירים סכום של 467,536 ₪ ונותרה יתרה לתשלום בסך של 96,676 ₪. מכאן, תביעת אלום קוסטיקה ליתרת התשלום.

נתבעים 1-8 התגוננו בפני התביעה בנפרד מנתבעים 9-10. בשלבים הראשונים של בירור התביעה נתבעים 9-10 (להלן: לניאדו ) הגיעו להסכם פשרה עם אלום קוסטיקה ולפיו הם שילמו את מלוא הסכום הנתבע מהם בהתאם לחלקם. לכן מכאן ואילך ככל שאתייחס לדיירים הכוונה תהיה לנתבעים 1-8. הדיירים הכחישו את חובתם לשלם את הסכום הנתבע בטענה שעבור עבודות אלומיניום נקבע תקציב שנוהל על ידי צד ג' 1 (להלן: פ.ל.מ ), שהייתה חברה שעיסוקה בניהול וקידום פרויקטים עבור קבוצות רכישה והייתה אחראית, בין היתר, להתקשר, לפקח ולנהל את עבודת הקבלנים, היועצים ונותני השירותים בפרויקט ולערוך את כל ההתחשבנות הכלכלית והסדרת התשלומים מתוך כספי קופת הפרויקט. עוד נטען כי פ.ל.מ חרגה מתקציב זה, כאשר הוסכם במסגרת ההסכם שבמקרה של חריגה מהאומדן הראשוני לביצוע סך כל עבודות הבניה בניכוי עלות הקרקע, פ.ל.מ תישא ותשלם את הסכום שבחריגה על ידי הפחתתו מדמי הניהול לה היא זכאית מהדיירים. בשים לב לכך שיגרו הדיירים הודעת צד ג' כנגד פ.ל.מ ומנהלה, צד ג' 2 (להלן: מזרחי ).

טענות הצדדים

1. אלום קוסטיקה טוענת כי ביום 23/4/07 הזמינו הדיירים עבודות ייצור והתקנת מוצרי אלומיניום בפרויקט בניית הבניין. לצורך כך נציג הדיירים שביקש הצעת מחיר מאלום קוסטיקה היה מר דורון פיינגולד (להלן: פיינגולד ) ששימש מפקח מטעם הדיירים בפרויקט והוא היה בקשר עם אלום קוסטיקה במשך כל תקופת העבודות אצלם. אלום קוסטיקה העבירה הצעת מחיר ראשונה על סך של 309,579 ₪ כולל מע"מ כאשר הצעתה אושרה על ידי הדיירים לאחר קבלת הנחה בגובה 6%. ביום 17/6/07 שילמו הדיירים לאלום קוסטיקה מקדמה בסך 43,651 ₪ כאשר הדיירים החזיקו חשבון בנק משותף ממנו היו אמורים לבצע את כל התשלומים לאלום קוסטיקה. בנוסף הדיירים ביקשו מאלום קוסטיקה לבצע עבורם תוספות לאחר הגשת הזמנותיהם הבסיסיות. הדיירים זומנו למשרדי אלום קוסטיקה על מנת לעיין ברשימת הפרטים הסופית המתייחסת לדירותיהם ולאשרם. ביום 6/11/07 העבירה אלום קוסטיקה לידי פיינגולד את סיכום רשימת המחירים הסופית של מוצרי האלומיניום שהזמינו הדיירים, כאשר התמורה בגין כל עבודות האלומיניום בדירות הדיירים ובלובי של הבניין הסתכמה בסך 487,329 ₪ בתוספת מע"מ. בכתב התביעה פירטה אלום קוסטיקה את עלות העבודות הבסיסיות בעבור כל משפחה, עלות התוספות והמחיר הסופי לפני מע"מ בעבור כל משפחה ומשפחה. כן פירטה בטבלה נפרדת כמה שילמה כל משפחה ומשפחה בנפרד.

ביום 28/10/08 הגישה אלום קוסטיקה לפינגולד חשבון סופי על פיו נותרה לתשלום בגין העבודות שביצעה יתרה בסך 96,676 ₪. הדיירים התעלמו מדרישת התשלום ולפיכך נשלח לבא כוחם מכתב התראה רשמי. אלום קוסטיקה נדהמה לקבל מכתב תשובה מיום 29/3/09 לפיו אין כל התקשרות ישירה בין הדיירים לאלום קוסטיקה, אלא ההזמנה נעשתה על ידי קבלן המפתח של הפרויקט מר ג'יהאד אבו חאטום (להלן: אבו חאטום ; בכתב התביעה נכתב בטעות אבו חטיב). אלום קוסטיקה טוענת כי אינה מכירה את אבו חאטום ולא הייתה בקשר עמו בעניין הפרויקט. דרישות נוספות שנשלחו בכתב לא הועילו והדיירים סירבו לשלם את היתרה.

לאור זאת הגישה אלום קוסטיקה את התביעה המונחת לפניי כאשר במסגרתה היא טוענת להתקשרות חוזית ישירה עם הדיירים, להפרת ההסכם על ידי הדיירים, ולחילופין, מבססת אלום קוסטיקה את תביעתה על עילה של עשיית עושר ולא במשפט, כאשר כל אחד מהדיירים התעשר על חשבונה של אלום קוסטיקה אשר סובלת מהפסדים ו/או מחוסרים כספיים עד עצם היום הזה.

1. הדיירים טוענים בכתב הגנתם כי אלום קוסטיקה קיבלה את מלוא הכספים המגיעים לה, ובכל מקרה, הם שילמו את מלוא הכספים המגיעים לאלום קוסטיקה באופן שאין לחייב אותם בתשלום כספים נוספים ומעבר למה ששילמו עד כה. ככל שתצליח אלום קוסטיקה להוכיח את כל יסודות תביעתה ואת זכאותה לקבלת הסכום הנתבע על פי מערכת ההסכמים שחלה על הצדדים, פ.ל.מ חבה בתשלום הסכום שייפסק ומזרחי מכוח ערבותו האישית והבלתי מותנית לחיובי פ.ל.מ.

הדיירים מאשרים כי חברו יחדיו לטובת הקמת הפרויקט ובכדי להוציא את הפרויקט אל הפועל התקשרו במערכת הסכמים לרכישת הקרקע, הסכם שיתוף מקרקעין, הסכם ניהול מיום 16/10/05 עם פ.ל.מ באמצעות מזרחי, הסכם פיקוח מאותו יום עם פינגולד והסכם בניה מיום 6/10/06 עם אבו חאטום. במסגרת הסכמים אלו נאמדה עלות הקמת הפרויקט ב-2,555,000 $ כאשר חריגה מאומדן זה תגרום לחיוב פ.ל.מ בתשלום קנסות. עוד הוסכם שחיובי הדיירים הם חיובים נפרדים ואישיים בהתאם לחלקה היחסי של כל משפחה בפרויקט ומשפחה אחת אינה ולא תהיה ערבה לחיובי האחרת.

לאחר שהוחל בביצוע הפרויקט הודיע מזרחי על החלטתו להעביר את ביצוע עבודות האלומיניום מאבו חאטום לאלום קוסטיקה. בדיעבד התברר לדיירים כי הודעת מזרחי על מסירת העבודות לאלום קוסטיקה נמסרה לאחר שפ.ל.מ כבר התקשרה עם אלום קוסטיקה. הדיירים מדגישים כי ההתקשרות עם אלום קוסטיקה נערכה עם ומול פ.ל.מ ולא ישירות עם הדיירים ולהם לא הייתה התחייבות כלפי אלום קוסטיקה. לדיירים נמסר כי שווי עבודות האלומיניום שנמסרו לאלום קוסטיקה מסתכם בסך של 291,004 ₪ כולל מע"מ וכל אחת ממשפחות הדיירים שילמה לקופת הפרויקט את חלקה בתשלומים על פי דרישת פ.ל.מ. עוד נטען כי לניאדו לא שילמו את חלקם לקופת הפרויקט ועיכבו את התשלומים המגיעים מהם בסכומי כסף משמעותיים הנאמדים במאות אלפי שקלים.

הדיירים מאשרים שכל משפחה ערכה שינויים או תוספות בעבודות האלומיניום מעבר למפרט שנקבע בהסכם הבניה. לכן, כל אחד מהדיירים שילם לאלום קוסטיקה בין במישרין ובין לקופת הפרויקט המשותפת את התשלומים החלים עליהם ולמיטב ידיעת הדיירים תשלומים אלה היו בעבור התוספות והשינויים. בעיצומן של עבודות הקמת הבניין נודע לדיירים שפ.ל.מ חורגת מהתקציב שנקבע. לכן הוחלט בהסכמת ובידיעת פ.ל.מ להקפיא את התשלומים המגיעים לפ.ל.מ מהדיירים בקשר לפרויקט. עוד נטען כי לא הובא לידיעת הדיירים או לאישורם מראש בזמן אמת קיומו של פער משמעותי בין דרישת אלום קוסטיקה לסכום העבודות שנמסרו לביצועה, זאת בניגוד לחובתם של פ.ל.מ ומזרחי ליידע את הדיירים על שינויים ותוספות בתכניות או במפרט הטכני הכללי ולהציג להם מחירון מחירים מוסכם ולקבל את אישור הדיירים מראש לכל חיוב או התחייבות העשויים לחול עליהם.

לכן שיגרו הדיירים הודעה לצד ג' כנגד פ.ל.מ ומזרחי מכוח התחייבויותיה של פ.ל.מ כלפי הדיירים ומכוח ערבותו האישית של מזרחי להתחייבויות פ.ל.מ. במסגרת אותה הודעה נטען כי היא מבוססת על טענות הדיירים לחריגה מהתקציב שנקבע בעבור ביצוע עבודות האלומנים בסך של כ- 291,000 ש" כולל מע"מ, איחור במסירת הפרויקט והתרשלות פ.ל.מ ומזרחי בניהול הפרויקט.

1. פ.ל.מ ומזרחי טוענים שהדיירים לא קנו דירה מקבלן והם נכנסו לפרויקט של מיזם בניה עצמית עם שותפים וידעו כי הם מחויבים זה לזה ולא בחלקם היחסי בפרויקט. הם ידעו שלעסקה שכזו יש יתרונות כגון חיסכון כספי במיסים וברווח הקבלני, אך מאידך יש בה סיכונים כגון פרישה של שותפים תוך כדי הבניה, חוסר במימון, הפרות מצד השותפים או סכסוכים ביניהם אשר עלולים לעכב את השלמת הפרויקט והעדר גורם יחיד ואחראי שחב כלפי השותפים. נטען כי ההודעה לצד ג' היא ניסיון של הדיירים לאחוז במקל משני קצותיו. מחד, להנות מכל היתרונות של רכישה ישירה של מקרקעין והקמת פרויקט בניה עצמית, ומאידך, לטעון טענה הפוכה לפיה קיים יזם הנוטל על עצמו התחייבויות של בעלים ומקימי פרויקט כלפי כל המשתתפים. קבלת טענה כזו משמעותה שכל היתרונות בעסקה מסוג זה לא יתקיימו. התביעה הוגשה בחוסר תום לב כאשר מטרתה לאתר כיס עמוק לתשלום. פ.ל.מ ומזרחי טוענים כי אינם ומעולם לא היו אחראים לתשלומי הדיירים במסגרת ההודעה נגדם והם האחראים לביצוע ההזמנות שבוצעו על ידם מול אלום קוסטיקה, הזמנות שחרגו מעבר להיקף ולמפרט המקורי אשר סוכם ואושר על ידם ערב ביצוע הפרויקט.

הדיירים הם שהביאו בפעולותיהם ובמחדליהם להתארכות הבניה ולחריגה משמעותית מאומדן התקציב הראשוני כפי שסוכם בין הדיירים ולכן יש לסלק את ההודעה על הסף בהעדר יריבות, העדר עילה ובהיותה ניסיון קנטרני וטורדני להתעשר שלא כדין על חשבונם.

עוד קודם לחתימת הסכם השיתוף בין הדיירים התקשרו אלה עם מתכננת מטעמם האדריכלית פולינה לישניאק (להלן: "האדריכלית"). האדריכלית הכינה עוד קודם להתקשרות סקיצות ראשוניות ותכניות לבניית הפרויקט. כן הכינה מפרט למכרז קבלנים ואומדן ראשוני של עלות הבניה, כאשר בהסכם השיתוף הוסכם במפורש שהאומדן הראשוני אינו כולל תוספות ושינויים ככל שיבקש מי מהדיירים לבצע ביחידתו. עוד הוסכם כי כל דייר יממן את חלקו בעלויות הכרוכות בהקמת הפרויקט וכל שינוי בעלויות יחול על כל שותף לפי חלקו היחסי. כן הוסכם שלא יבצעו שינויים בתכנית בניית הפרויקט בטרם יתקבל טופס אכלוס. כחודשיים לאחר חתימת הסכם השיתוף נחתם הסכם בין הדיירים לפ.ל.מ במסגרתו התחייבה פ.ל.מ לתת שירותי ניהול בלבד כאשר לאחר חתימתו סייעה פ.ל.מ לדיירים להתקשר עם יועצים, להוציא היתרי בניה לביצוע מעקב תקציבי על הפרויקט והתנהלה מול הבנקים המממנים וטיפלה באישור הזרמת כספים שנדרשו בהתאם להתקדמות הפרויקט.

האדריכלית פעלה מטעם הדיירים והכינה גם את מפרט האלומיניום בהתאם לדרישותיהם. על בסיס תכניות הבניה והמפרטים קיבל אבו חאטום מספר הצעות לביצוע עבודות אלומיניום, לרבות הצעה מאלום קוסטיקה. משנבחרה אלום קוסטיקה לבצע את עבודות האלומיניום נערכה על ידה הצעת עבודה מעודכנת בהתאם לתכניות הבניה והיא אושרה על ידי הדיירים, כמו גם על ידי פינגולד ואבו חאטום, כאשר ההצעה לאחר מתן הנחה עמדה על סכום כולל של 291,004 ₪. לאחר התקשרות עם אבו חאטום החליטו הדיירים בתיאום עמו ועם פינגולד ופ.ל.מ להוציא תקציבים מסוימים כגון מיזוג אוויר ומעלית מההסכם הפאושלי שנחתם עם אבו חאטום, זאת על מנת להבטיח שהתשלומים יועברו במישרין לקבלני המשנה ולספקים ולהבטיח שהעבודה תתבצע במיטבה בפרויקט. כך נעשה גם לגבי עבודות האלומיניום.

אין מחלוקת שמלוא סכום התקציב לעבודות אלומיניום על פי המפרט המקורי שולם לאלום קוסטיקה, אלא שבמהלך עבודות הבניה ביצעו הדיירים שינויים רבים ומשמעותיים בבניין, לרבות שינויים במפרט האלומיניום ישירות מול אלום קוסטיקה, תוך שדרוג ותוספות משמעותיים לעומת המפרט המקורי אשר בהתאם לו תוקצבו עבודות האלומיניום. במסגרת זו הדיירים אף שכרו את שירותיה של האדריכלית כמעצבת פנים של דירותיהם ובאמצעותה פנו במישרין לאלום קוסטיקה לביצוע שדרוגים ותוספות בדירות, תוך שינויים רבים מהתכנית והמפרט המקוריים. לאור זאת התוספות והשדרוגים שביצעו הדיירים הביאו לכך שכלל עבודות האלומיניום הגיעו לסכום כפול מהסכום שתוקצב במפרט המקורי עליו סוכם עם אבו חאטום וצורף להסכם הבניה.

1. הדיירים לא עמדו בלוחות הזמנים ופגעו בהתקדמות הבניה. פינגולד חזר והדגיש בפני הדיירים כי עליהם להשלים הזמנותיהם בעניין האלומיניום על מנת שניתן יהיה להתקדם בבניה והתריע בפניהם כי עליהם להעביר לאלום קוסטיקה את מלוא התשלום בעבור התוספות והשינויים אותם הם ביקשו לערוך בעבודות האלומיניום, אך ללא הועיל. חרף התנהגות זו ואי עמידת הדיירים בהתחייבויותיהם הכספיות לאלום קוסטיקה פעל פינגולד לפנים משורת הדין והעביר בקשות מיוחדות לאלום קוסטיקה על מנת שזו תתקין את האלומיניום בדירות ועל אף שאלום קוסטיקה טרם זכתה לקבל את מלוא התשלום בעבור עבודתה. התנהלות זו של הדיירים חזרה על עצמה לאורך כל תקופת הבניה כאשר נמנעו מהפקדת הסכומים הנדרשים בקופת הפרויקט, שינו תכניות במהלך תקופת הבניה בניגוד למוסכם, עיכבו העברת תכניות ביצוע שונות כגון חשמל וגבס ופעלו במישרין מול בעלי מקצוע אחרים אשר ביצעו פעולות ועבודות בניין ללא כל תיאום עם מנהלי הפרויקט. בשל התנהלות זו אזלו הכספים בקופת הפרויקט ואבו חאטום לא יכול היה להמשיך בעבודתו. במקביל ובין היתר בשל כך נקלע אבו חאטום לקשיים כלכליים והפסיק כמעט לחלוטין את העבודה בפרויקט. הדיירים אף העסיקו קבלני משנה באופן עצמאי ללא כל תיאום עם פ.ל.מ ופינגולד, קבלנים שגרמו נזקים לפרויקט. למרות זאת פעלה פ.ל.מ מיוזמתה ודאגה להשלמת ביצוע כל העבודות בפרויקט.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה. מאידך, דין ההודעה לצד ג' להידחות כפי שיפורט להלן.

אקדים ואומר כי תביעה זו היא תביעה מוצדקת כאשר הדיירים - שקיבלו עבודות אלומיניום בביתם לאחר שחתמו אצל התובעת על מפרטים מדויקים אל מול אלום קוסטיקה - התנערו מחובתם לשלם, גררו את התובעת להליך משפטי ארוך ומייגע בטענות סרק ובחוסר תום לב כאשר הרקע להתנהלותם הוא סכסוכים בין הדיירים לבין עצמם ובין הדיירים לפ.ל.מ ומזרחי דבר שאינו צריך להיות מעניינה של התובעת.

המערך החוזי בין כלל הצדדים

1. על מנת להבין את תפקידם של הנפשות הפועלות בתיק זה יש לסקור את מערך החוזים הרלוונטי אשר יש בכוחו לסייע בהמשך להכריע בטענת העדר היריבות שבבסיס הגנת הדיירים.

בין הדיירים לפ.ל.מ נכרת הסכם ביום 6/10/2005 (להלן: הסכם הניהול). על פי סעיף 1.5 להסכם הניהול הוסכם כי פ.ל.מ רשאית לשכור בשם המשתתפים ובעבורם את שירותיהם של בעלי מקצוע בכפוף לקבלת אישור הדיירים. סעיף 1.7 להסכם הניהול קבוע:

"המנהלים ינהלו מו"מ עם קבלן ראשי בהתאם לתוכניות ולמפרט הטכני הבסיסי, וכן לתקן מעת לעת התוכניות והמפרט הטכני (ככל שהדבר מוסיף למפרט) ...וכן לדאוג שהמזמינים יקבלו מחירון מוסכם לשינויים ותוספות כחלק מהסכם הקבלנות..."

סעיפים 3.3. ו- 3.4 להסכם הניהול קובע כי פ.ל.מ מוסמכת לחתום על הסכמים בשם הדיירים בכפוף להסכמתם מראש בכתב. סעיף 4.3 להסכם הניהול קובע :

"למרות האמור לעיל, מוסכם בזאת כי באם יעלו סך הכל ההשקעות והתשלומים שידרשו במסגרת הפרויקט על 'האומדן הראשוני' בסעיף 3יב' להסכם השיתוף בקיזוז עלות הקרקע ובהקטנה יחסית ככל שיקטן שטח הבניה של הפרויקט (להלן: "האומדן") יהיו המשתתפים זכאים להנחה בדמי הניהול בשיעור ההפרש שבין סך כל ההשקעות והתשלומים שידרשו כאמור, לבין האומדן אך לא יותר מהסכום הכולל של דמי הניהול להם היו זכאים המנהלים מהסך המפורט בסעיף 4.1 לעיל."

1. סקירת הוראות הסכם הניהול מעלה כי אין מניעה לכך שהדיירים יערכו שינויים ותוספות. עוד אני למד כי התקשרות עם כלל הקבלנים היא בשם ובעבור הדיירים דהיינו התקשרות כזו, שהיא על דעת נציגות הדיירים, יוצרת יריבות ישירה בין הדיירים לבין אותו קבלן. יתרה מכך, הוראת הקיזוז מדמי הניהול חלה במידה וישנה חריגה מהאומדן הראשוני והיא נוגעת להתחשבנות בין הדיירים לבין פ.ל.מ ואינה נוגעת כלל להתחשבנות בין הדיירים לבין הקבלנים למיניהם שעתידים לעבוד בפרויקט. סעיף זה אף אינו משפיע על מערך היריבויות והוא אינו גורע מהיריבות הישירה בין הדיירים לקבלנים שיעבדו בפרויקט.
2. באשר לאומדן הראשוני זה הוגדר בהסכם השיתוף שנערך בין הדיירים לבין עצמם ונחתם ביום 11/8/2005 (להלן: הסכם השיתוף). סעיף 3יב' להסכם השיתוף קובע כי האמודן הראשוני הוא בסך של 2,555,000 $ ארה"ב והוא משקף את עלות הקמת הפורייקט בכללותו. יחד עם זאת בא סעיף 6ב' סיפא להסכם השיתוף ומבהיר כי "להסרת ספק, מובהר כי עלות ההקמה נתונה לשינויים ואינה קבועה או סופית וכן אינה כוללת תוספות ושינויים ככל שיבקש משתתף לבצע ביחידתו" (ההדגשה שלי – א.כ.). מכאן אני למד כי האומדן הראשוני אינו כולל תוספות ושינויים. הסכמה זו משפיעה על ההסכמה שהושגה בהסכם הניהול כך שבעת בחינת השאלה האם פ.ל.מ חרגה מהאומדן הראשוני - לצורך דיון בשאלה האם יש לקזז מדמי הניהול המגיעים לה - אין לקחת בחשבון תוספות ושינויים. יתרה מכך, סעיף 6ב להסכם השיתוף מוביל אותי למסקנה כי הדיירים רשאים לערוך שינויים ותוספות בניגוד לנטען על ידי פ.ל.מ ומזרחי.
3. הסכם נוסף הרלוונטי לדיון הוא הסכם שנכרת בין הדיירים לבין פינגולד ביום 16/10/2005 (להלן: הסכם הפיקוח ). על פי הסכם זה הוסכם כי בין יתר סמכויותיו של פינגולד הוא יהיה אחראי (סעיף 2.ה.):

"השוואת הצעות בין הקבלנים, ניהול משא ומתן עם המציעים בשיתוף המזמין, בחירת הקבלן המבצע בשיתוף עם המזמין, הכנת חוזה העבודה עם הקבלן המבצע שייבחר וחתימה על הסכמי עבודה, במידת הצורך."

יוצא איפוא כי גם פינגולד הוסמך לנהל משא ומתן עם הקבלנים השונים ובמידת הצורך אף לכרות הסכמים.

היריבות בין אלום קוסטיקה לבין הדיירים

1. לאחר שמיעת עדי הצדים התבהרה התמונה העובדתית וניתן לומר בוודאות הנדרשת כי ההתקשרות בין אלום קוסטיקה לבין הדיירים הייתה התקשרות ישירה. לכן טענות הדיירים - כי אם מגיע כספים נוספים לאלום קוסטיקה מעבר למה ששולם אזי על פ.ל.מ. לשלמם או הטענה כי פ.ל.מ היא שהתקשרה על אלום קוסטיקה או טענת הדיירים בסיכומים כי יש לדחות את התביעה מחמת העדר יריבות מאחר ומדובר בהתחייבות למפרט טכני סטנדרטי שנכלל בהסכם הפאושלי - כולן דינן להידחות.

ראשית, הוכח כי הדיירים הקימו חשבון בנק משותף אשר נוהל ונשלט באופן בלעדי על ידי נציגי הדיירים. בחשבון זה הופקדו הכספים המגיעים לקבלנים השונים ובכללם קבלן האלומיניום וממנו שולמו חלק מהכספים לאלום קוסטיקה.

ההסכם הראשוני בין הדיירים לאבו חאטום כלל ביצוע עבודות אלומיניום בהתאם למפרט הסטנדרטי. בשלב מאוחר יותר ובשל בעיות כלכליות אליהן נקלע אבו חאטום הוציא מזרחי את ביצוע האלומיניום מאבו חאטום והעבירו לאלום קוסטיקה. בסון וזוננשטיין שהעידו לפני מטעם הדיירים טענו בתצהיריהם כי הוצאת ביצוע האלומיניום מאחריותו של אבו חאטום והעברתה לאלום קוסטיקה נעשתה ללא ידיעתם וללא הסכמתם . יחד עם זאת, טענה זו אינה מתיישבת עם הראיות שהוצגו לפני. מזרחי ערך מסמך עליו חתם אבו חאטום ביום 12/6/2007 (להלן: מסמך הקיזוז) לפיו עבודות האלומיניום הוצאו מאחריותו וכנגד כך יקוזז מהתמורה המגיעה לאבו חאטום עד לסך של 251,952 ₪ בתוספת מע"מ בגין התשלומים שיש צורך לשלמם לאלום קוסטיקה (נספח ג' לתצהיר אלום קוסטיקה). בהנחה שהדיירים לא ידעו שעבודות האלומיניום הוצאו מאחריותו של אבו חאטום והועברו ישירות לאלום קוסטיקה במקרה כזה הדיירים היו אמורים לשלם בגין עבודות אלו ישירות לאבו חאטום ולא לאלום קוסטיקה. אולם בפועל תשלום ראשון שבוצע על ידי הדיירים שולם ישירות לאלום קוסטיקה כאשר הוא שולם ביום 17/6/2007 (סעיף 7 לתצהיר אלום קוסטיקה + נספח ה'). תשלום זה נעשה בסמיכות למתן מכתבו של אבו חאטום והוא נעשה ישירות מחשבון הבנק המשותף של הדיירים. אם הדיירים לא התקשרו ישירות עם אלום קוסטיקה ולא נתנו הסכמתם למהלך זה הכיצד מסבירים כי שילמו לה ישירות עבור עבודות אלומיניום ולא לאבו חאטום? תצהירי הדיירים שותקים בעניין זה, שהוא עניין מרכזי ושתיקתם פועלת לחובתם. הגדיל לעשות זוננשטיין כאשר אישר לפני כי לא קרא את תצהיר התובעת בטרם מסר תצהירו ועל כן לא ראה את נספח ג' לתצהיר התובעת שהוא האישור עליו חתם אבו חאטום (עמ' 94).

על פי הראיות שהוצגו לפני ובעיקר מסמכי פתיחת חשבון הבנק חשבון הבנק נוהל על ידי הדיירים בלבד (לניאדו, זוננשטיין ונצר) ולהם הייתה השליטה הבלעדית על התשלומים היוצאים ממנו. זוננשטיין אישר כי הייתה לו זכות חתימה בחשבון (עמ' 92) לכן הטענה כי לא ידעו על כביכול על ההתקשרות עם אלום קוסטיקה ולא הסכימו לה הוא מופרכת על פניה ואף נטענת בחוסר תום לב.

אומנם מזרחי בעדותו לפני לא זכר אם הודיע לדיירים על מכתב הקיזוז או אם ביקש הסכמתם מראש להוצאת נושא האלומניום מידי אבו חאטום. גם פינגולד בעדותו לא אישר כי ביקש את הסכמת הדיירים מראש. יחד עם זאת, לאחר מתן ההצעה הראשונה על ידי אלום קוסטיקה בחודש אפריל 2007 ובטרם גובשו המפרטים הסופיים של האלומיניום הודע לדיירים על הוצאת קבלן האלומניום מאחריותו של אבו חאטום כעולה ממייל ששלח מזרחי לבסון ביום 18/6/2007 שסומן נ/5. מייל זה הוא תשובה למייל ששלח בסון למזרחי בו שאל בסון מי הם הקבלנים שיש צורך לשלם להם ישירות. על כך השיב מזרחי:

"לגל שלום,

במסגרת ההסכם עם הקבלן הראשי, הוצאנו מהסכם הקבלנות הראשי חמישה ספקי משנה שהקבוצה מתקשרת איתם במישרין על מנת להבטיח את העבודה שלהם ללא בעיות.

הספקים הם:

1. אלום קוסטיקה בע"מ – עבודות האלומניום בפרוייקט – סך כולל של 251,952 ₪ + מע"מ.

.

.

.

הפרדת ספקים אילו מהחוזה הקבלני נעשית על פי ההסכם עם הקבלן ובהסכמתו המלאה.

ספקים אלו קיבלו מקדמה בחודש יוני....סה"כ נדרש להפקיד בקופה לקראת סוף חודש יוני 2007 סך כולל של כ 650,000 ₪."

מייל זה נשלח לכל הדיירים כעולה ממנו. הדיירים לא מחו על מהלך הפרדת קבלני המשנה מאבו חאטום. נהפוך הוא – הם הסכימו ואשררו מהלך זה על ידי הפקדת הכספים המגיעים לאותם קבלנים ותשלום ישירות מחשבון הבנק המשותף של הפרויקט לאלום קוסטיקה וחלקם אף שילם ישירות לאלום קוסטיקה. עוד עולה מאותו מייל רמז לסיבה מדוע קבלנים אלו הופרדו מאבו חאטום על מנת "להבטיח את העבודה שלהם ללא בעיות". ראיה זו משתלבת עם הטענה כי מצבו הכלכלי של אבו חאטום לא היה יציב ולכן על מנת להבטיח שאותם קבלנים יקבלו תמורה, אחרת העבודה תעצר, הוחלט על אותו מהלך של הוצאתם מאחריותו של אבו חאטום.

שנית, הדיירים שהעידו – מר זוננשטיין ומר בסון – מאשרים כי הגיעו למשרדי אלום קוסטיקה, בחרו את סוגי הפרופילים וחתמו על תוכניות לאחר שהוסיפו להן את השינויים המבוקשים. חתימת הדיירים על מפרטים לאחר שאלו שונו ושודרגו מצביעה על הסכמה להתקשרות חוזית ישירה בין אלום קוסטיקה לבין הדיירים. זוננשטיין אישר לפני כי היה במפעל אלום קוסטיקה (עמ' 89 ש' 1-2) וכי ביקש שדרוגים מהמפרט הבסיסי (עמ' 95 ש' 27 – 28). בעדותו הוא אישר לפני כי אם מי מהדיירים ביקש שינוי או שיפור עליו לשלם ולא ניתן לבקש כספים אלו ממזרחי (עמ' 103 ש' 1 -5). במפרט המשודרג של משפחת נצר – עליו חנה נצר חתמה - נכללו יחדיו גם עבודות מהמפרט הבסיסי וגם שדרוגים. לכן משכרכו את כל העבודות כמקשה אחת נוצרה יריבות ישירה בין הדיירים לבין אלום קוסטיקה.

1. שלישית, זוננשטיין אישר בעדותו כי התקשר ישירות עם קבלנים אחרים כגון גבס וחשמל (עמ' 103 ש' 10). לכן לא ברור מדוע דינה של אלום קוסטיקה צריך להיות שונה.

רביעית, לא נטען ולא הוכח על ידי הדיירים כי לאבו חאטום שולמה תמורה מלאה הכוללת את עבודות האלומיניום. לא נטען כי לאבו חאטום לא בוצע אותו קיזוז לגביו הסכים במסמך הקיזוז. למעשה אין טענה שתשלום לאלום קוסטיקה יוביל לתשלום כפול בעניין האלומניום: גם לאבו חאטום וגם לאלום קוסטיקה. לכן ברור כי הדיירים קיבלו על עצמם והסכימו להתקשרות הישירה אל מול אלום קוסטיקה.

חמישית, משפחת נצר שילמה חלק מהתשלומים ישירות לאלום קוסטיקה כעולה מנספח מ' לתצהיר אלום קוסטיקה ולא באמצעות החשבון המשותף. ולכן מה לך יותר מהודאה זו על קיומה של יריבות בין הצדדים.

1. בשים לב לאמור לעיל התנערות הדיירים מאלום קוסטיקה בטענה כי אין יריבות ישירה ביניהם מהווה חוסר תום לב. הגדילו לעשות הדיירים עת בא כוח אלום קוסטיקה פנה במכתב דרישה ובתשובה שקיבל ממשרד עוה"ד ברנט שייצג את הדיירים נרשם בכתב יד כדלקמן:

"...אין כל התקשרות ישירה בין הקבוצה לאלום קוסטיקה אלא ההזמנה נעשתה עם קבלן המפתח של הפרויקט ג'יהאד אבו חאטום"

שווי העבודות

1. אלום קוסטיקה נתנה הצעה ראשונית בחודש אפריל 2007 לפיה סה"כ עבודות אלומיניום לאחר הנחה מסתכמים לסך 251,952 ₪ בתוספת מע"מ. בכתב התביעה נטען כי עבודות האלומיניום לאחר שהתווספו להצעה הראשונית שידרוגים ושינויים הסתכמו לסך של 487,329 ₪ בתוספת מע"מ אותה אישר פינגולד בכתב ידו. הדיירים מלינים על כך וטוענים כי בחודש אפריל 2007 ניתנה הצעה ראשונה של אלום קוסטיקה לאחר שניתנה הנחה על סך של 251,952 ₪. לאחר מכן בחודש יולי 2007 ניתנה הצעה נוספת – העולה בכ- 100,000 ₪ יותר על ההצעה הראשונה – בסך של 411,000 ₪ כולל מע"מ (ראו נספח טז' לתצהירי הדיירים). לטענת הדיירים שינוי ההצעה נבע מכך שבהצעה הראשונה לא נכללו רשתות, ותריס אלומיניום משוך. גם אם אקבל טענה זו הרי אין משמעה שיש לדחות את תביעת אלום קוסטיקה או שהדיירים פטורים מלשלם את התמורה המגיעה לאלום קוסטיקה בגין ההפרש שנוצר. טענה זו פועלת אך ורק במישור היחסים בין הדיירים לפ.ל.מ ומזרחי. יחד עם זאת, הדיירים לא הניחו בשלב זה תשתית ראייתית מספקת על מנת שאוכל לחייב את פ.ל.מ ומזרחי בגין הפרש זה כפי שאבאר בהמשך.
2. הדיירים אינם יכולים להסתמך על הטעות שהייתה בין ההצעה הראשונה לשנייה כטענת הגנה בפני התביעה. אמנם בהצעה הראשונה לא נכללה רשת יתושים ותריס משוך. במקום זאת צוין הכנה לרשת ותריס מוקצף. לכן נכון שהפער בין שני ההצעות נובע מעניין זה אך לא רק. בהצעה הראשונה לא נעשתה הפרדה כין המשפחות אלא ניתן כתב כמויות לכל הפרויקט וניתנה הצעה כוללת. בהצעה השנייה מחודש יולי 2007 נעשתה כבר הפרדה בין המשפחות וניכר כי ישנם שינויים נוספים בין המפרט הבסיס לבין מפרט ההצעה בעיקר בסוגי הפרופילים. כך לדוגמא בהצעה הראשונה צוין כי חלון שגודלו 1050 מ"מ X 600 מ"מ הפרופיל המוצע הוא "קליל 4300". מחיר יחידה הועמד על סך של 1,356 ₪. לעומת זאת בהצעה מחודש יולי 2007 בביתה של משפחת בסון צוין פרופיל שונה "קליל 4500" בנוסף על תוספת של רשת זבובים ותריס משוך ומחיר היחידה עלה לסך של 2,690 ₪. דוגמא נוספת היא חלון שממדיו 1050 מ"מ X 800 מ"מ בהצעה הראשונה הפרופיל המוצע היה "קליל 4300" במחיר של 2,566 ₪ לעומת בהצעה השנייה "קליל 4500" במחיר של 2,908 ₪. דוגמאות אלו הן חלקיות וניתן למצוא הבדלים בחלונות רבים ונוספים. לכן לא ניתן לומר כי ההבדלים היחידים בין שתי הצעות היא בנושא רשת יתושים וסוג התריס – כפי שהדיירים טוענים בסיכומיהם - אלא גם בסוגי הפרופילים שנבחרו.

שינויים אלו מתיישבים היטב עם טענת מזרחי – שלא הוכחשה על ידי הדיירים - לפיה חלק מהדיירים שכרו את שירותיה של האדריכלית כמעצבת פנים ועל רקע זה עשו שינויים במפרט הבסיסי לרבות שדרוג מפרט האלומיניום. לכן בשלב ההצעה השנייה ניתן לראות שיש כבר הפרדה בין המשפחות וניתן לראות הבדלים בין המפרט הבסיסי למפרט ההצעה השנייה שלא התבטאו רק בנושא רשת היתושים וסוג התריס. הדיירים מפנים בעניין זה לעדותו של המצהיר מטעם אלום קוסטיקה לפיה ההבדלים בין שתי ההצעות בא לידי ביטוי ברשת היתושים ובתריס משוך לעומת תריס מוקצף. אולם אין להיתפס לעדות זאת משההצעות מדברות בעד עצמן. יש לזכור גם שהתייחסות העד לשתי ההצעות נעשתה מעל דוכן העדים ולכן קיים קושי לבקש התייחסות להצעות מקיפות במעמד זה. הראיה בחקירה חוזרת כשנשאל שוב הוא ענה שקיים הבדלים גם בסוג הפרופיל (שדרוג לפרופיל בלגי) וכן התבקשה חלוקה נוספת של החלון (חלוקות של החלון מצריך הוספת פרופיל אלומינים דבר שמיקר את המחיר) (ראו עמ' 47). לעניין זה פיינגולד תמך בטענת מזרחי כאשר עומת עם שתי ההצעות ועל ההבדל ביניהם אישר כי ההבדל נובע מהכנסת הרשתות והתריס להצעה השנייה אך לא רק. לטענתו ההבדלים נובעים גם משינוי סוג הפרופיל ואף שינוי בגודל הפתחים (ראו עמ' 17 ש' 8 ואילך).

לבסוף הדיירים לא מצאו לנכון להביא את האדריכלית לעדות מטעמם שתעיד או תזים את טענות מזרחי לפיהן ההצעה מחודש יולי 2007 התבססה ע למפרט עשיר יותר הכולל כבר שינויים ותוספות ולא רק תוספת של רשת ותריס משוך.

לכן טענת הדיירים לפיה ההבדל בין שתי ההצעות מתמצה בשני נושאים אלו אינה נכונה ודינה להידחות.

1. הדיירים חתמו בעצמם על השדרוגים כעולה למשל מנספח ב' לתצהיר אלום קוסטיקה. חתימת הדיירים הייתה במהלך חודשים ספטמבר אוקטובר 2007 לאחר שאלו ביקרו בתצוגה של אלום קוסטיקה וישבו עם נציגה בשם יריב. יתרה מכך, פינגולד אישר לאלום קוסטיקה את כלל השדרוגים ועלותם כעולה מנספח ו' לתצהיר אלום קוסטיקה. אישור זה נעשה בהתאם לסמכות שהוקנתה לו על ידי הדיירים ולא בחריגה ממנה שכן בהתאם להסכם הפיקוח פיינגולד הוסמך להוציא מכרז לקבלנים השונים ולקבל 3 – 4 הצעות. כן הוסמך פיינגולד לבחור את הקבלן המבצע בשיתוף עם הדיירים. לבסוף הוסמך פיינגולד לאשר חשבונות הקבלן כאשר סעיף זה לא הותנה בהסכמת הדיירים מראש (סעיף 2 2.ט. להסכם הפיקוח). פיינגולד אף טען בעדותו כי כל מסמך עליו חתם הועבר לעיון הדיירים (עמ' 18 ש' 16 – 17). תמיכה משמעותית לעדותו של פיינגולד לפיה אישורים שנתן לחשבונות אלום קוסטיקה היו לאחר שהדיירם עצמם אישרו זאת אני מוצא במכתב שכתב פיינגולד לדיירים ביום 28/8/2007 (נספח 2ז' לתצהיר מזרחי) בו הוא טוען כי חלק מהדיירים אינם מקדמים את הפרויקט במהירות המתבקשת וכך נרשם:

"לכבוד

קבוצת רוכשים שד' הנדיב 9

הנדון: סגירת הזמנות לפרטי אלומיניום – פרוייקט הנדיב 9

למרות שעברו מס' חודשים מאז שהתרעתי על סגירת פרטי אלומניום ושבועות אנולוחצים על מעצבות הפנים לסכם פרטים המצב הוא:

1. משפחת בסון עדיין לא העבירה פרטים סופיים להזמנה והצעת מחיר בעבור השינויים לחלונות בלגיים.

2. משפחת חובב ונצר צריכים להיפגש עם איש האלומיניום יריב מאולם קוסטיקה על מנת לתאם ולחתום על פרטי ביצוע סופיים.

3. משפחת זוננשטיין לא אישרה את הצעת המחיר שקיבלה ועדיין מחזיקים ב"הולד" מס' החלטות שצריכים לתת עליהם תשובה.

4. משפחת לניאדו צריכה לסכם סופית את השינויים והמחירים, כרגע בטיפול של יעל דייליס.

5. הנני להדגיש בפניכם כי שהזמנת אלומיניום ייצורו והרכבתו בבניין האחורי יכול להתבצע רק לאחר שכל ארבעת המשפחות סיימו את ההזמנה." (ההדגשה שלי – א.כ.)

מכתב דומה שלח פיינגולד לדיירים ביום 2/9/2007 (נספח 2ח' לתצהיר מזרחי). במכתבים אלו פיינגולד מדגיש כי האישור מתייחס הן לפרטי הביצוע והן להצעות המחיר. משמע כי בידי הדיירים היו הצעות מחיר לגבי השדרוגים ופיינגולד דרש כי אישור הדיירים יתייחס הן לפרטי הביצוע והן למחירים על מנת שניתן יהיה לסגור את ההזמנה. יתרה מכך בישיבה מיום 21/10/2007 שהתקיימה בנוכחות הדיירים, פיינגולד, מזרחי ואבו חאטום פתח פיינגולד בכך ש"כל משפחה נדרשת לתאם פגישה באולם קוסטיקה לצורך אישור סופי שלהזמנת האלומניום. לצורך הייעול יתואם מפגש במשרד של פולינה יחד עם איש האלומיניום. הפגישה תתקיים ביום רביעי בין 18:00 – 12:00". שוב עולה מאותה ישיבה כי לפיינגולד היה חשוב שתתקיים פגישה עם אלום קוסטיקה על מנת לסגור ולאשר את ההזמנות.

השתלשלות זאת, מתיישבת עם העובדה שרק ביום 6/11/2007 אישר פיינגולד לאלום קוסטיקה את ההזמנה לרבות התוספות שהזמינו כל הדיירים (נספח ו' לתצהיר אלום קוסטיקה). לכן אני מקבל את עדות פינגולד כי אישורו ניתן לאחר שפרטי ההזמנות אושרו עלידי לל הדיירים.

1. יתרה מכך, ביום 20/1/2008 כתב פיינגולד מכתב דיווח לעו"ד ברנט שייצג את הדיירים (נספח 2טו' לתצהיר מזרחי) ובו התייחס בין היתר לנושא האלומיניום כדלקמן:

"לידיעתכם האלומניום הוזמן מאלום קוסטיקה ע"י כל הדיירים כקולקטיב באחור רב נכון שיש משפחות שסגרו עם אלום קוסטיקה כבר לפני 3 חודשים את ההזמנה אבל ההזמנה בוצעה לפי האחרון....

להדגיש שעד היום אלום קוסטיקה לא קיבלו תשלום המכסה את התוספות והשינויים של בסון ושל זוננשטיין ...

ההזמנה בוצעה לפני כחודש...."

ממכתב זה עולה בבירור כי כל משפחה סגרה את ההזמנה בנפרד. לאחר מכן פיינגולד ביצע את ההזמנה מול אלום קוסטיקה (כאשר הוא מציין שההזמנה בוצעה לפני כחודש). למכתב זה לא הייתה שום תגובה / טענה / טרוניה מצד הדיירים. הדיירים לא מחו על האמור בו ולא התנגדו. מכתב זה אף מבסס את טענת היריבות הישירה כאשר כאמור לעיל בשלב מאוחר יותר הדיירים התכחשו לה בתחילה באמצעות עו"ד ברנט ולאחר מכן בכתב הגנתם. לכן המסקנה העולה מכל האמור לעיל שהדיירים אישרו את ההזמנות הפרטניות שניתנו על ידי אלום קוסטיקה לרבות השדרוגים ומחירים והתנערותם כעת מהווה אף הוא חוסר תום לב.

1. לבסוף במסגרת הסיכומים מטעם הדיירים דומה כי הם למעשה מאשרים את עלות השידרוגים (סעיף 38 לסיכומים) אך טענתם היא שהדיירים שילמו עלות זה. טענה זו בצירוף הודאתם במהלך קדם המשפט לפיה הם מאשרים שכל העבודות שטענה אלום קוסטיקה שביצעה – בין אם מדובר במפרט בסיסי ובין מדובר בשדרוגים – אכן בוצעה מובילים למסקנה כי אלום קוסטיקה הוכיחה כדבעי את גובה התביעה. באשר לטענה כי הדיירים שילמו את המגיע מהם עוד אשוב ואתייחס בהמשך.
2. לסיכום האמור לעיל הגעתי למסקנה כי אישור החשבון על ידי פיינגולד היה במסגרת סמכויותיו החוזיות עם הדיירים ועל כן נעשה בסמכות ורשות. הוכח עוד כי בטרם אישר פיינגולד לאלום קוסטיקה את היקף העבודות ועלותן לרבות שינויים ותוספות הדיירים קיבלו הצעות פרטניות כל משפחה בנפרד ורק לאחר שההצעות אושרו לפיינגולד על ידם הוא אישר באופן סופי לאלום קוסטיקה את ההזמנה כאשר האישור כלל את שווי העבודות בעבור כל משפחה ומשפחה בין אלו הכלולות במפרט הבסיסי ובין אלו הנחשבות לשדרוג. הדיירים לא התנגדו לאישור שנתן פיינגולד להזמנה על אף שידעו כי פיינגולד אישר את ההזמנה. בשים לב לאמור לעיל התביעה וסכומה הוכחו כדבעי כלפי הדיירים ולדיירים אין הגנה טובה כלפי אלום קוסטיקה.

שאר טענות ההגנה

1. הדיירים טוענים בנוסף כטענת הגנה כי חלקם נדרש לשלם בעבור תוספות ושינויים לקופת הפרויקט ואלו אכן שילמו את חלקם לחשבון המשותף. עוד נטען כי הדיירים שילמו את המגיע מהם בעבור תוספות. אולם לאחר ששקלתי את טענות הדיירים הגעתי למסקנה כי דינן להידחות.

ראשית, אין בתצהירי הדיירים שום פירוט לא כל שכן אסמכתא כמה שולמו בסה"כ לקופת הפרויקט כל הקשור לעבודות אלומיניום. מאידך אלום קוסטיקה בתצהירה פירטה בדיוק כמה שולם והביאה אסמכתאות לכך. הפירוט שפירטה אלום קוסטיקה בתצהירה היה מפורט ביותר ופורט כדבעי בטבלאות. אי הבאת גרסה מפורטת בצירוף מסמכים רלוונטיים על ידי כל דייר ודייר עומד להם לרועץ.

ומה בכל זאת הובא? הדיירים הראו כי העבירו כספים בעבור עלות השדרוגים. כך לדוגמא עלות השדרוגים שהוזמנה על ידי משפחת נצר הסתכמה לסך של 12,000 ₪. הדיירים טוענים כי משפחת נצר אכן שילמה סכום זה בשיק אישי ישירות לאלום קוסטיקה ומפנים לסעיף 13 לכתב התביעה. אכן בסעיף 13 לכתב התביעה נטען כי משפחת נצר שילמה ביום 12/2/2008 סך של 12,000 ₪. אולם אין בטענה ו להרים את הנטל ומדובר בהיתממות. התביעה מפרטת כמה עלות של העבודות הבסיסיות וכמה ש השדרוגים בעבור כל משפחה ומשפחה. מאידך יש פירוט כמה שולם בעבור כל משפחה ומשפחה ולבסוף יש הפרש שהוא סכום התביעה. על מנת שהדיירים יזימו טענות אלו היה עליהם להביא פירוט מלא של כלל התשלומים שבוצעו על ידם בעבור עבודות אלומיניום בין אם לקופת הפרויקט ובין אם ישירות לאלום קוסטיקה ולהראות כי התשלומים שביצעו לקופת הפרויקט יצאו לאלום קוסטיקה.

טענה נוספת אשר בפי הדיירים כעולה מסיכומיהם כי תשלומים שבוצעו על ידי זוננשטיין ובסון בעבור עבודות נוספות נזקפו בעבור עבודו במפרט הכללי. כראיה לכך צורף לתצהירו של מר בסון שיק מס' 147 על סך של 68,535 ₪. אולם טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם העובדה כי סכום ההפקדות הנטענות שבוצעו על יד בסון וזוננשטיין הם בסכום כולל של 67,861 ₪ (36,000 ₪ + 31,861 ₪). הסכום של 68,535 ₪ נלקח בחשבון עת הופחת מסכום התביעה. יחד עם זאת לא הוכח כדבעי כי סכום זה בא דווקא על חשבון התוספת מה עוד שלא הוצגו כלל ההפקדות שביצעו זוננשטיין ובסון לקופת הפרויקט על מנת להרים את הנטל. בסון בתצהירו התייחס רק לתשלום בעבור השדרוגים. כשנשאל מדוע לא צירף את מלוא האסמכתאות על כלל הכספים שהפקיד בקופת הפרויקט בנושא האלומיניום השיב כי התביעה היא לשדרוגים ולתוספות (עמ' 105 ש' 14 – 16). יחד עם זאת ובאותה נשימה הוא אישר כי קרא את כתב התביעה כשהתקבל לידיו ואישר כי בכתב התביעה מפורט כמה עלות העבודות הבסיסיות וכמה עבודות נוספות בנפרד (עמ' 106 בהתחלה) . בסון בעדותו לפני מודה כי קיבל את כל הניירת הנוגעת לסה"כ ההפקדות לקופה המשותפת מלניאדו אך מהטעם שסבר כי מדובר בתביעה אך ורק לתוספות לא מצא נכון לצרפה (עמ' 106 + 107). טענה זו היא היתממות לשמה כאשר בסון הוא איש עסקים מוצלח כפי שהעיד על עצמו בחקירתו הנגדית. הסרת המסמכים באופן מובן עומדת בעוכריהם של הדיירים.

הגדילו לעשות הדיירים עת בסיכומיהם נטען באופן שגי ומטעה כי משפחת חובב שילמה סך של 9,279 ₪ לכיסי עלות עבודות נוספות כאשר לטענתם להוכחת סכום זה צורף ספח שיק לתצהירו של חובב. אולם בפועל לא צורפה כל אסמכתא לתצהירו של חובב התומכת בטענה זו אלא נטען באופן סתמי כי סכום זה שולם על ידו.

שנית, בכתב הגנתם ובתצהירים מטעם הדיירים נטען כי ככל שלא כוסתה מלוא התמורה המגעת מהם הרי מדובר בחוב של משפחת לניאדו. אולם גם לגבי טענה זו נמנעו הדיירים להביא פירוט כמה כל משפחה שילמה בסך הכל והשאירו טענות אלו תחת מעטה של ערפל. יתרה מכך, טענת זוננשטיין לדוגמא לפיה הוא שילם לקופת הפרויקט בעבור כל הכספים המגיעים ממנו לאלום קוסטיקה לרבות בעבור שדרוגים אין בה די להרים את הנטל. שכן תשלום לחשבון המשותף אין משמעה תשלום לאלום קוסטיקה. על מנת שהטענה תצליח על זוננשטיין היה להראות כי כנגד כל תשלום ותשלום שביצע יצא סכום נגדי מחשבון הבנק המשותף לאלום קוסטיקה דבר שלא הוכח. לכן אם זוננשטיין שילם אך הכספים הלכו ליעד אחר מהסיבה שלניאדו לא הפקידו את חלקם ועל מנת לכסות גרעון תקציבי אין להם להלין על אלום קוסטיקה והדבר אינו נחשב לתשלום. במקרה כזה מדובר בהתחשבנות פנימית בין הדיירים לבין עצמם שאינו מעניינה של אלום קוסטיקה. הדיירים במקרה זה החליטו מסיבה השמורה עימם שלא לתבוע את משפחת לניאדו על אף שניתנה להם אפשרות לעשות כן ולכן אין להם להלין אלא על עצמם (ראה החלטה מיום 19/6/2013). אישור לקביעה זו ניתן למצוא בעדותו של זוננשטיין בה הודה למעשה כי ברגע שמשפחת לניאדו תשלים את חובה לקופה ניתן לפרוע את החוב לאלום קוסטיקה בעמ' 90 ש' 8 – 11:

"ש. זאת אומרת שאני מבין ממך שכאשר משפחת לניאדו תשלם את הסכום שנקבע בין כל הבעלים של הדירות לקופת הפרויקט ושזה לטענתך חוב שאביב מזרחי חישב למשפחת לניאדו אוטומטית הכסף שמגיע לתובעת בתביעה עובר אליה?

ת. ככה אני מבין."

1. שלישית, על פי עדותו של מר זוננשטיין מירה לניאדו היא שניהלה את הקופה המשותפת דרך התשלומים שבוצעו מהקופה המשותפת (עמ' 89 +90). אולם התברר כי גם לו הייתה זכות חתימה בחשבון המשותף והוא יכול להשיג את המסמכים על נקלה (ראה עדותו בה הוא מאשר שיכל להשיג את המסמכים עמ' 92 +93). יתרה מכך, הדיירים נמנעו מלזמן את גב' מירה לניאדו לעדות דבר שנמצא בעוכריהם ופועל לרעתם. עניין זה מקים את החזקה כי אילו הובאה לעדות היא הייתה תומכת בגרסת התביעה.
2. רביעית, גם מעדותו של בסון ניתן להבין שאינו מכחיש את החוב עצמו אלו טרונייתו בעיקר היא כלפי פ.ל.מ ומזרחי על כך שלדידו הניהול היה כושל ואם הפרויקט היה מנוהל כדבעי חוב זה לא היה נוצר. וכל נרשמו הדברים מפיו בעמ' 106 ש' 13 – 17:

ש. גם אתה אוחז בגרסה שאם משפחת לניאדו הייתה משלמת את החוב לקופת הפרויקט אז התובעת לא הייתה תובעת אותך פה היום?

ת. לא. הגרסה שלי היא שאם אביב מזרחי היה מנהל את הפרויקט כמו שצריך אז לא היה נוצר החוב הזה ואני האחרון שאכחיש את החוב הזה. זה לא החוב היחידי. כמעט בכל שטח שנגעו בו היה חוב שהדיירים נדרשו לשלם וחרגו מעבר לתשלומים המקוריים." (ההדגשה שלי – א.כ.)

ובעמ' 111 אמר:

ש. אתה נראה לי בן אדם שהיה מעורב בפרויקט. אחרי ששמעת את העדויות וראית מסמכים למה אתה לא מוכן לתובעת, שהיא קבלן שסיפק לך אלומיניום ושהייתה בקשר עם הקבלן, מדוע אתה לא מוכן לשלם את החלק שלך בהפרש ואתה מתעקש להטיל אותו על אביב מזרחי. אנחנו לא עשינו עסק עם אביב מזרחי. אנחנו עבדנו עם המפקח שקודם אמרת בהגינותך שזה המפקח שלך דורון פינגולד. למה אתה לא מכבד את זה שדורון פינגולד אומר בעלי הנכסים חייבים לתובעת. תשלמו. למה?

ת. מבחינתנו אביב מזרחי אחראי על ניהול הפרויקט הזה והגענו לאן שהגענו ואנחנו חושבים שמי שצריך לשלם את החובות שנותרו זה אביב מזרחי מכספים שהוא קיבל."

הנה לך הודאה של בסון לפיה החוב אינו מוכחש ובד בבד עם טענה זו הוא מגלגל את האחריות על ניהול כושל של הפרויקט על ידי פ.ל.מ ומזרחי. מאידך עד זה לא מצא לנכון לצרף מסמכים כלשהם לתצהירו אשר יכולים להבהיר את ההתחשבנות הכספית אל מול קופת הפרויקט ובינה לבין אלום קוסטיקה למרות שהוא אוחז במסמכים הרלוונטיים כפי שהוא מאשר בעדותו (עמ' 107 ש' 24 – 32). יחד עם זאת משקבעתי כי יש יריבות ישירה בין הדיירים לאלום קוסטיקה הרי ההתגוששות שמנהלים הדיירים עם פ.ל.מ. ומזרחי אינה מעניינה של אלום קוסטיקה ועל הדיירים לשלם לה. מכאן שהתנערות הדיירים מסיבה זו מאלום קוסטיקה מהווה חוסר תום לב ומבסס את קביעתי בה פתחתי בפתח הדיון לפיה הדיירים גררו את אלום קוסטיקה לדיון ארוך ומייגע כאשר תביעתה היא תביעה מוצדקת. מסקנתי נכונה בעיקר כאשר מר בסון אישר במהלך עדותו לפני כי מי שצריך לשלם בעבור תוספות ושינויים זה הדיירים ולא הצדדים השלישיים (עמ' 113 ש' 5 – 14).

1. מכל הסיבות שמניתי לעיל ניכר כי הכחשות הדיירים לגבי חובם לאלום קוסטיקה היו מחוסרות תום לב. עלה כי עצם החוב והיקפו אינם מוכחשים כאשר זוננשטיין סבור כי החוב נוצר עקב טענתו שמשפחת לניאדו לא שילמה את חלקה לקופה המשותפת ואילו בסון סבור כי החוב נוצר עקב ניהול כושל של הצדדים השלישיים. כך או כך לאור קביעתי כי מתקיימת יריבות ישירה בין אלום קוסטיקה לבין הדיירים הדבר אינו מעניינה של אלום קוסטיקה ועל הדיירים לשלם ואת החוב הנותר כל אחד בהתאם למפרט עליו חתם או אישר.

ההודעה לצדדים שלישיים

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין ההודעה לצדדים שלישיים להידחות.

ראשית, נטען כי הייתה חריגה מהמפרט הבסיסי ועלותו ולכן יש לחייב בהפרש את הצדדים השלישיים. אולם לעניות דעתי וכפי שהראיתי לעיל החריגה לעיל נבעה מתוספות ושינויים שהדיירים בעצמם הזמינו. כפי שהראינו בפרק העוסק במערך החוזי האומדן הראשוני – שממנו אם ישנה חריגה הצדדים השלישיים זכאים לתמורה מופחתת- אינו כולל תוספות ושינויים. לכן עצם העובדה כי הייתה חריגה מהעלות שצוינה כעלות המפרט הבסיסי אינה סיבה לחיוב הצדדים השלישיים משהחריגה נבעה משדרוגים שהדיירים ביצעו.

1. שנית, הדיירים טוענים בהודעה לצד ג' כי משהייתה חריגה מסכום עבודות האלומיניום בסך של 291,000 ₪ לגביו מבלי לקבל הסכמתם אזי על הצדדים השלישיים לשאת בפער זה בהתאם למערכת ההסכמית. (סעיפים 8 + 10 להודעה). אולם הוכח כי הפער נובע משדרוגים שהזמינו הדיירים. יתרה מכך, הדיירים מבקשים לצקת למערכת ההסכמית בינם לבין צדדי ג' את מה שאין בה. ההסכם קובע כי רק במידה ויש חריגה מאומדן עלות כלל הפרויקט. ההסכם אינו קובע כי חריגה בתחום ספציפי כגון אלומיניום או חשמל או גבס תגרור הפחתה של התמורה המגיעה.

שלישית, הדיירים לא הביאו נתונים ואסמכתאות בדבר החריגה מהאומדן הראשוני ולא הוכח מה גובה החריגה. לא הובאו ראיות כה עלה בסה"כ הפרויקט ללא תוספות ושינויים.

רביעית, טענה נוספת שבפי הדיירים במסגרת ההודעה נוגעת לאיחור במסירת הפרויקט. הגם שטענה זו נזנחה במסגרת סיכומי הדיירים אעיר כי נראה לי שהאיחור בביצוע הפרויקט אינו עניין המקנה זכות תביעה לדיירים כלפי חברת הניהול .יש לזכור כי חברת הניהול אינה קבלן מבצע. חברת הניהול תיווכה בין הדיירים לבין הקבלנים לכן עניין הזמנים ככל שהיה איחור מקנה זכות תביעה כלפי הקבלן המבצע או קבלנים ובעלי מקצוע אחרים. יתרה מכך, נראה כי חלק ניכר מהאשם לעיכוב בביצוע רובץ לפתחם של הדיירים אשר התעכבו בבחירת אלמנטים (כפי שקרה בנושא האלומיניום) ביקשו תוספות ושדרוגים (כאשר דירת לניאדו תוארה לדוגמא כמשודרגת הרבה מעל המפרט המוסכם) ולכן יש להם אשם לא מבוטל באיחור בביצוע. כך גם אין לבוא בטרוניה לחברת הניהול על אי תשלום דייר זה או אחר לקופה המשותפת. חברת הניהול תפקידה לדרוש מהדיירים לשלם. אולם אם ישנו דייר סרבן הדבר אינו מקים עילת תביעה של יתר הדיירים כלפי חברת הניהול.

1. לבסוף עניין אחד יכול היה להקים אחריות על הצדדים השלישיים. כוונתי לסכום שהיה אמור להיות מופחת מהתמורה לה זכאי אבו חאטום כעולה ממכתב הקיזוז בשל הוצאת עבודות האלומיניום מידיו. כפי שקבעתי לעיל ההצעה שנתנה אלום קוסטיקה בחודש אפריל 2007 לא כללה רשתות ותריסים משוכים. הסכום שהופחת היה על סמך הצעה זו כאשר בפועל היה צריך להפחית סכום גבוה יותר הלוקח בחשבון רשתו ותריסים משוכים ללא יתר השדרוגים. אולם לאחר שקילה הגעתי למסקנה כי יש לדחות את ההודעה במישור זה משני טעמים: ראשית, הדיירים לא טענו טענה זו במפורש אלא תבעו רק את ההפרש בין ההצעה הראשונה לסכום התביעה הסופי מבלי להזכיר בהודעה לצד שלישי את קיומה של ההצעה מחודש יולי 2007. שנית, לא הובאו הראיות הנדרשות להוכחת קיומו של נזק. לא הוכח כמה קוזז בפועל מהתמורה שקיבל אבו חאטום כאש לא הוכח כמה שולם בסופו של יום לאבו חאטום. מכל הסיבות שמניתי לעיל הגעתי למסקנה כי דין ההודעה לצדדים שלישיים להידחות.

התוצאה

1. לאור האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הדיירים לשלם לאלום קוסטיקה את הסכומים כדלקמן:

הנתבעים מס' 1 – 2 ישלמו לאלום קוסטיקה סך של 3348 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 28/10/2008 ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעים מס' 3 – 4 ישלמו לאלום קוסטיקה סך של 16,147 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 28/10/2008 ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעים מס' 5 – 6 ישלמו לאלום קוסטיקה סך של 35,716 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 28/10/2008 ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעים מס' 7 – 8 ישלמו לאלום קוסטיקה סך של 38,700 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 28/10/2008 ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעים מס' 1 – 2 ישלמו לאלום קוסטיקה סך של 3348 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 28/10/2008 ועד התשלום המלא בפועל.

כן יישאו הדיירים בשכר טרחת עו"ד בסך של 30,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 3,000 ₪. חלוקת הנטל בשכר טרחת עו"ד ובהוצאות בין הדיירים לבין עצמם היא בהתאם לחלקם היחסי בחיובים שקבעתי לעיל.

1. אני מורה כי ההודעה לצדדים שלישיים תדחה. אני מחייב את הדיירים בהוצאות הצדדים השלישיים בסך של 18,000 ₪.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק מפסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, ז' אדר תשע"ז, 05 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.