לפני:

כב' השופטת שרה מאירי – אב"ד

נציגת ציבור (עובדים) גב' ג.כהן-ביל

נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ת.ברץ

החלטה

א. בפנינו בקשה להצגת שאלות הבהרה למומחה כדלקמן:

1. בחוות דעת הנך רושם כי המנוח נפטר מהפרעה קטלנית בקצב הלב : "על פי דו"ח מד"א נמצא בביתו ללא דופק (asystole), היה צורך בבצוע החייאה ממושכת עד שחזר הדופק. במהלך הנסיעה לבית החולים שוב הפרעת קצב קטלנית מסוג פרפור חדרים והיה צורך במתן מכה חשמלית על מנת להחזיר את קצב הלב להסדרו. למרבה הצער בכניסה לחדר המיון אבד הדופק פעם נוספת והותובע נפטר באותו יום. מתוך נתונים ברורים אלו עולה כי המנוח נפטר, לדעתי, מהפרעה קטלנית בקצב הלב."

א. על סמך מה אתה מסיק שהאסיסטולה הייתה על רקע לבבי ראשוני ולא

נבעה מסיבה אחרת?

ב. על סמך מה אתה מסיק שפרפור החדרים אשר הופיע לאחר החייאה

ארוכה ובמצב לא יציב לחלוטין של החולה אינו חלק מרצף אירועים הצפוי בהחייאה?

ג. על סמך מה אתה מסיק שהופעת פרפור חדרים למעלה מ 40 דקות של

החיאה מעיד על כך שהתובע נפטר מבעיה לבבית ראשונית שגרמה להפרעת קצב קטלנית?

2. האם אין זה נכון כי אסיסטולה היא למעשה התוצאה הסופית המתרחשת

בכל מקרה של מוות, ללא קשר לסיבתו?

3. האם אין זה נכון שאסיסטולה יכולה להופיע במצבים של דום לבבי-נשימתי משני לארוע מוחי גדול כולל דמם מאסיבי בגזע המוח?

4. האם אתה מסכים כי הסבירות לאירוע מוחי נוסף באדם שחווה אירוע מוחי בעברו גבוהה בהשוואה לאדם ללא אירוע מוחי בעברו?

5. האם אתה מסכים שאירוע מוחי גדול כולל דמם מאסיבי בגזע המוח יכול לגרום למוות פתאומי?

6. האם אתה מסכים כי בהעדר כל סמפטומים לבביים לאורך השנים ובהעדר כל תלונות, על אף היותו במעקב רפואי, לא נמצא כסובל ממחלת לב איסכמית או/ו אי ספיקת לב, הסבירות לאוטם חריף של שריר הלב או של הפרעות קצב קטלנית משנית לאי ספיקת לב נמוכה מסיכוי לאירוע מוחי גדול חוזר?

7. האם אתה מסכים כי הסיבה השכיחה לתמותה מוגברת של אנשים אשר עברו ארוע של דמם תוך מוחי היא אירוע מוחי חוזר, וששכיחות זו גבוהה משמעותית מאירוע לבבי?

ב. טוענת התובעת כי המומחה הוא נוירולוג ובחווה"ד עוסק הוא בשטח הקרדיאלי ומשכך, פנתה לקרדיולוג פרופ' שמואל פוקס שחיבר עבורה השאלות דלעיל ותמך אותן בחוות דעתו.

עוד נטען כי יש מקום למנות מומחה רלוונטי בתחום.

(צורפה חוו"ד פרופ' פוקס מיום 23/06/14).

ג. הנתבע בתגובתו (24/08/14) עתר כדלקמן:

לשאלה 1 – אין התנגדות.

לשאלה 2 – מיותרת : התשובה ברורה.

לשאלה 3 – מתנגד : תיאורטית אף אם רפואית הסיטואציה אפשרית אין בתשובה כדי לסייע.

לשאלה 4 – מתנגד : תיאורטית וכללית.

לשאלה 5 – כנ"ל.

לשאלה 6 – מתנגד : השאלה יוצאת מנק' הנחה כי לא היו תלונות לבביות/הנחות רפואיות נוספות – הנחות שלא נקבעו ע"י המומחה. כן הפנה לכך כי גורמי סיכון מרובים נמצאו במנוח כאמור בחוו"ד ד"ר בלוך, מטעם הנתבע.

לשאלה 7 – מתנגד : השאלה דורשת תשובה סטטיסטית תיאורטית ולא תקדם דבר.

הנתבע אינו מתנגד לצרוף חווה"ד.

כך ציין כי הבקשה לא נומקה כנדרש בהנחיות הנשוא.

עוד טען כי לא ברורה הטרוניה בהקשר למינוי קרדיולוג.

ובאשר למינוי מומחה קרדיולוג (מומחה שלישי) – מזכיר הנתבע כי המומחה מונה עפ"י פס"ד ביה"ד הארצי כמומחה נוסף.

הקושי בהליך הינו העדר נתיחה לאחר המוות, כשעסקינן בהשערה לסיבת המוות בלבד.

ג. להכרעתנו –

1. המומחה פרופ' א. רכס, מונה עפ"י פס"ד שניתן בביה"ד הארצי (ומכח הסכמת הצדדים, 16/10/13, 36117-11-12) כמומחה נוסף, כשנקבע מינויו ספציפית (קרי: פס"ד הארצי הורה, בהסכמת הצדדים, על מינוי פרופ' א. רכס).

משכך, לא נהירה אכן בקשת התובעת להצגת חוו"ד קרדיולוגית – בעת זו – ודאי בקשתה למינוי מומחה שלישי בתחום הקרדיולוגי.

יתר על כן – עצם הבקשה כמוה כנסיון לערער על פסק דינו של ביה"ד הארצי.

חרף האמור – עפ"י הסכמת הנתבע – תוצג חווה"ד של פרופ' פוקס למומחה.

2. באשר ליתר השאלות המבוקשות – צודק הנתבע בתגובתו ובהנמקתו מדוע אין להציגן למומחה, בהעדר רלוונטיות להן, משהן תאורטיות, סטטיסטיות וכלליות ולא יהא בהן כדי לשנות מהנתונים שבפנינו, משאין בהן התייחסות למנוח ולמצבו.

3. הנה כי כן יופנה המומחה לחווה"ד פרופ' פוקס (תוך שיובהר כי העובדות הן אלה שבהחלטת המינוי) כמו גם לשאלה 1 לעיל.

לצערנו, בשל העדר קלדניות – לא הוקלדה ההחלטה במועדה.

ניתנה היום, י"ז חשוון תשע"ה, (10 נובמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נחתם ע"י נ.צ. ביום 9.11.14.