נוכחים:

מטעם התובע - עו"ד מחאג'נה

מטעם הנתבעת – עו"ד כוחן

ו

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ הנתבעת: השוטר לא יכול היה להגיע, למרות שזומן על ידי בית המשפט מאחר והוא מסיים היום קורס, ניסיתי לשוחח עם מפקדו.

ב"כ התובע: כל יתר העדים נמצאים פה, עדי התביעה. השוטר הוא המצהיר מטעם הנתבעת, רק היום בבוקר בשעה 9:00 התקשרה אלי חברתי והודיעה לי.

ב"כ הצדדים: מוסכם שלא תוכשר כל עדות שמיעה, עדות סברה, שינוי חזית, הרחבת יריעה, עדות בעל פה נגד מסמך בכתב וכל עדות בלתי קבילה אחרת.

התובע מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן ת/1.

חקירה נגדית:

ש: אתה אומר שאתה היום משוחרר על תנאי מן הכלא.

ת: נכון.

ש: מה היתה העבירה בגינה ישבת.

ת: לא שייכת לתאונה, עבירה אחרת לגמרי. סחר בנשק.

ש: תוכל להרחיב מה זה אומר.

ת: אי אפשר להרחיב זה לא קשור לתביעה.

ב"כ התובע: אין זה קשור לתביעה שלנו.

ב"כ הנתבעת: זה אומר משהו על התפקוד.

ש: מה היה המעשה.

ת: אני נפלתי בפח עם אנשים אחרים שהם סחרו בנשק והלכתי איתם. נפלתי בפח.

ש: זה היה ענייני כספים.

ת: כן, זה היה קשור בכסף.

ש: היה קשור בזה גם ענייני מטענים.

ת: אי אפשר להשיב על זה יותר. לא רוצה לחזור על זה.

ש: אתה אומר בתצהירך כי במהלך טעינת סוללות אנו מדברים על אחת ספציפית ולא על סוללות

ת: נכון. סוללה היא קופסא שיש בה כמה סוללות בפנים הנטענות בקופסא אחת.

ש: אתה הכנסת הסוללות לקופסא.

ת: לא, זה כך מן החברה.

ש: אתה מצאת את הסוללה 7 שנים לפני האירוע.

ת: אני זוכר שמצאתי לפני, לא זוכר כמה זמן לפני.

ש: אבל אתה זוכר שמצאת אותה.

ת: נכון, מצאתי או שלקחתי מחבר. לא זוכר מאיפה הבאתי אותה.

ש: מה שעשית באירוע הזה, חיברת למטען החשמלי שיש לך.

ת: מטען מיוחד לסוללה שהטענתי כל הזמן.

ש: עם המטען הזה גם טענת סוללות אחרות.

ת: לא ממש, סוללות הדומות לסוללות אלו.

ש: ואת הסוללה הזו במשך שנה שלפני האירוע לא טענת.

ת: טענתי, בטח.

ש: כך אמרת.

ת: לא זוכר במהלך שנה אם טענתי או לא. אם אמרתי במשטרה ששנה לפני כן לא טענתי, אז זה נכון.

ש: כמה סוללות היו לך אז בבית.

ת: זה רק הקופסא הזו, היא כוללת סוללות. לא יודע כמה סוללות יש בפנים.

ש: תוכל להסביר, זה משהו שאתה מעלה כעת לראשונה שזו קופסא עם סוללות.

ת: לא, אמרתי במשטרה שזו קופסא הכוללת כמה סוללות. זה תמיד בד"כ קופסא של סוללות כוללת כמה סוללות.

ש: הקופסא היא פלסטיק.

ת: כן, והיא כוללת כמה סוללות בפנים.

ש: במשטרה אתה אומר, שיש לך בבית 7 סוללות של פלאפון ומצלמות וידאו.

ת: זה מה שזרקתי, לא זוכר מה היה לי.

ש: אמרת שהיו לך 7 סוללות.

ת: לא זוכר מה היה לי עוד, אבל קופסא אחת של סוללות של מצלמה בה אני משתמש היתה לי גם.

ש: אחרי שחיברת את הסוללה למטען, לקחת מנורה של אוטו.

ת: זו מנורה פשוטה של אוטו שלא צריך זרם חזק, זה זרם קל, מנורת בדיקה.

ש: אתה מחברה עם חוט חשמל לסוללה. מה עשית עם המנורה של האוטו ועם הסוללה.

ת: בד"כ המנורה הזו בדקתי עם סוללות טעונות. אם המנורה נדלקה, אז הסוללה טעונה.

ש: ואיך שחיברת את חוט החשמל של המנורה לבטריה.

ת: ברגע שהוצאתי את חוט החשמל בין הסוללה לבין המטען מייד התפוצצה לי הסוללה היא היתה לי ביד, תפסתי אותה ביד. כאשר מכניסים בין הסוללה למטען כאשר פירקתי זה התפוצץ.

ש: מייד קיבלת נזק בעיניים.

ת: זה מייד ממש עשירית של שניה.

ש: ואז מה אתה עושה, נשאר לך משהו ביד.

ת: אח"כ, כשקרה את הנזק, התחלתי לצאת איפה מסביב קרוב היה ברז מים, התחלתי לשטוף, והיה חם כאילו משהו לא בסדר ועוד לא הרגשתי שנפגעתי. ברגע הראשון הרגשתי כאילו הפקק קפץ לי ואין אור, זה היה עשירית של שניה. אחרי כמה שניות החל החום לצאת מהעיניים והרגשתי שקיבלתי ממש כוויה. פתחתי את הדלת והתחלתי לצעוק.

ש: הלכתי מאז לבית החולים ולא היית בבית. לא הגעת הביתה הרבה זמן.

ת: לא הגעתי הביתה 3 חודשים ומשהו, מרגע שיצאתי בת אחותי, אמרתי לה שתסגור את הבית, היא עזרה לי בבית אח"כ היא סגרה את הבית והשאירה את המפתח עד להגעת המשטרה. הם מצאו מה שמצאו, הכל היה מפוזר איך שהיה.

ש: בהודעתך במשטרה אתה אומר בעמ' 3 בשורה שניה, שואלים אותך האם קרה לך בעבר שהתפוצצה לך סוללה ואתה עונה, כן, זה קרה לי לפני 4 שנים חיברתי בטריה ליתיום של מצלמת וידאו והבטריה התפוצצה לי כשהייתי ישן אבל זה לא פגע בי והיה רק עשן בבית. הפעם הבטריה התפוצצה לי בפנים. אתה זוכר את זה?

ת: כן, זה היה כאילו בתוך המצלמה בזמן שזה עשה קצר בתוך המצלמה עצמה וזה הוציא עשן.

ש: אתה יודע מה קרה ומה לא היה בסדר.

ת: לא, זה לא קרה לי שום נזק. המצלמה עם הסוללה, כאילו היתה שריפה קטנה וזהו, זרקתי את הסוללה.

ש: אי אפשר היה להשתמש בסוללה ההיא עוד.

ת: לא.

ש: אח"כ נשאלת מדוע לדעתך התפוצצה הבטריה. השבת, כי חיברת לבטריה יותר מידי זרם.

ת: לא זוכר מה אמרתי בדיוק אבל אם זה מטען קבוע זה לא נותן זרם חלופי שאפשר להחליף את הזרם.

ש: מתי הבטריה מקבלת יותר מידי זרם.

ת: זה כאשר בדרך כלל שמשתמשים במטענים האלה למצברים של מכוניות.

ש: אתה אומר כי הבטריה התפוצצה כי טענת בה יותר מידי זרם, זה עניין של התאמה בין המטען לבטריה.

ת: אני חושב כי הטעינה התמשכה יותר מידי זמן אבל יכול להיות שזה קצר מהסוללה עצמה, אי אפשר להוכיח את זה.

ש: המשטרה הודיעה לך בפברואר, כמה חודשים אחרי האירוע, שהתיק נסגר.

ת: הודיעה לי מייד אחרי החקירה בזמן שהייתי בבית חולים לאחר הפגיעה, בזמן החקירה עצמה הודיעו לי שהתיק ייסגר.

ש: תוכל להראות לי אישור משלוח או קבלה של המכתבים עליהם אתה מצהיר בסעיף 14.

ת: שהיתי הרבה זמן בבית החולים בזמנו ולא יכולתי לסדר את הדברים האלו, הייתי יוצא לחופש לכמה ימים ואז חוזר.

ש: התחתנת לאחר האירוע הזה.

ת: נכון.

ש: ולפני האירוע הזה קיבלת הבטחת הכנסה.

ת: כן. עד שקיבלתי את הפגיעה.

ש: ואח"כ אחרי הפגיעה הזו פנית למל"ל.

ת: נכון.

ש: הפנו אותך לשיקום.

ת: נכון.

ש: הפנו אותך ללימודים.

ת: לימודים במגדל אור, עשיתי בחינות, מה שביקשו ממני ועד היום אני מחכה לתשובה.

ש: תשובה על מה.

ת: למה אפשר ללמוד.

ש: מה למדת.

ת: עשו כמה בחינות שלהם במגדל אור ואמרו שיחזירו לי תשובה ועדיין לא החזירו.

ש: מבדקים ואבחונים.

ת: כן. מתחיל באבחון ואח"כ הם נותנים באיזה מסלול אפשר ללמוד.

ש: מתי זה היה.

ת: זה היה אחרי החתונה, בערך בשנת 05'.

ש: מאז לא יצרת איתם קשר.

ת: לא. אני דיברתי איתם מידי פעם ואמרו שיחזירו לי תשובה, לא החזירו. גם פניתי למל"ל ואין תשובה, בסוף אמרו שאין תקציב לעניין, זו היתה התשובה.

ש: יש לך מכתב.

ת: לא כתבו לי כלום.

ש: ואתה גם לא כתבת להם.

ת: לא.

ש: הסבירו לך באיזה עבודות תוכל לעבוד.

ת: לא הסבירו לי שום דבר. יש לי חבלה, אין לי בטחון עצמי, לא סומך על עצמי בכל הדברים שאני יכול לעבוד גם בעבודות הבית ובכל מיני.

ש: הסבירו לך שתוכל לעבוד בעבודה מיוחדת לכבדי ראיה.

ת: כן, כבדי ראיה יש להם עבודות מיוחדות במגדל אור, לא בביטוח לאומי, עשיתי מבדקים כפי שאמרתי לך.

ב"כ הנתבעת: התצהיר כולל אמירות משפטיות שאין בכוונתי לחקור עליהם אולם אין בכך כדי להוות הסכמה.

ש: כשאתה אומר שבני משפחה ליוו אותך ועזרו לך, למי הכוונה.

ת: בעיקר מי שעזר לי כל הזמן זה דודי, אח של אמי. בת אחותי בשם מייסא ואחרי שנישאתי אשתי אשר היתה בכל סבלי. הכרתי אותה בשנת 04'.

ש: התחתנת מהר.

ת: הייתי חייב מישהי שתעזור לי ובת אחותי קשה, לאח קשה. רציתי מישהי לצידי.

ש: למה דווקא עזר לך דודך ובת אחותך.

ת: הם היו קרובים אלי ומבקרים אותי ויש יחס טוב בינינו.

ש: הוא גם גר קרוב.

ת: לא הוא גר בנצרת ואני בעילוט, מרחק של רבע שעה.

חקירה חוזרת: אין.

אשתו של התובע, גב' תחריר אבו עיאש - מוזהרת כחוק על חובתה לומר את האמת ולאחר שהבינה את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשרת את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן ת/2.

חקירה נגדית:

ש: מתי הכרת את התובע.

ת: לא הכרתי אותו מזמן, התחתנתי איתו בחודש יולי 04'.

ש: מתי הכרת אותו לפני החתונה.

ת: לא הכרתי אותו. הכרתי אותו רק בחתונה, חודשיים לפני החתונה הכרתי אותו.

ש: ומה את עושה. את עובדת.

ת: לא עובדת.

ש: יש לך מקצוע.

ת: לא. למדתי מאמנת כדורגל ועבדתי בזה. לפני שהתחתנתי גם הייתי שחקנית כדורגל.

ש: מתי הפסקת.

ת: שנה לפני החתונה.

ש: ומאז החתונה אינך עובדת.

ת: לא.

ש: יש לך משפחה שלך.

ת: כן.

ש: הורים ואחים.

ת: הכל. אבי נפטר. יש לי ילד בן 8.

ש: את גרה ליד אמך.

ת: לא רחוק, חצי שעה.

חקירה חוזרת: אין.

בת אחותו של התובע, גב' מייסא אבו עיאש- מוזהרת כחוק על חובתה לומר את האמת ולאחר שהבינה את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית: (עו"ד מחאגנה מתרגם).

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשרת את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן ת/3.

חקירה נגדית:

ש: בת כמה את.

ת: 26.

ש: בשנת 03' היית בבית ספר כאשר קרתה התאונה.

ת: קרוב לוודאי שכן, לא זוכרת במאת האחוזים.

ש: ואיפה היית גרה ביחס לתובע.

ת: הוא קרוב מאוד אלי, הוא שכן שלי.

חקירה חוזרת: אין.

דודו של התובע מר ח'דר סלטי מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן ת/4.

חקירה נגדית:

ש: כשהתובע היה בבית ואתה אומר שעזרת לו, איפה גרת. לידו.

ת: לא, אני גר בנצרת, באותו לילה לא ידעתי אלא רק למחרת ידעתי. אני גר בנצרת והוא בעילוט. אני דודו, אח של אמו.

ש: אתם קרובים ביחסים טובים.

ת: יותר מידי. אני אוהב אותו ממש כמו אח קטן או כמו בן.

חקירה חוזרת: אין.

ב"כ התובע: אלו עדיי.

ב"כ הנתבעת: השוטר, ממחר פנוי מידי יום.

<#2#>

החלטה

נדחה להמשך הוכחות, לשמיעת עדותו של עד הנתבעת, השוטר, ליום 19.12.13 שעה 10:00 עד 11:00.

ב"כ הנתבעת תדאג לזימונו של העד.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ד כסלו תשע"ד, 27/11/2013 במעמד הנוכחים.