ביום 28.6.2016 הגיש החייב, בקשה למתן הפטר מחובותיו. במסגרת בקשתו הציע לשלם לנושיו סך של 917,000 ₪ והבקשה נקבעה לדיון ליום 28.2.17. בין לבין, ולמרבה הצער, הלך החייב לעולמו.

בהחלטה מיום 5.2.17 נקבע כי ההליך ימשך בהתאם לסע' 189 לפקודת פשיטת הרגל.

ביום 28.2.17 התקיים דיון בבקשת ההפטר, בו נכחו יורשותיו של החייב על פי דין (אלמנתו ובנותיו), בא כוחן, ובאי כוח הנושים - צביקה וולף, חברת מצנח בע"מ ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י).

לאחר שנשמעו דברי הצדדים, לרבות אלמנת החייב ובתו, ובהתחשב בבקשה נוספת שהייתה תלויה ועומדת במועד זה (בקשה 64) למתן אישור להעברת הדיון בתביעת חוב מטעם רמ"י לבית משפט השלום בטבריה (שם מתנהלת תביעה שהגישה רמ"י כנגד החייב ואחרים), במכלול השיקולים שעל כפות המאזניים, ובכלל זה פטירתו של החייב, משך ניהול ההליך, הצורך בהבאת ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגד החייב זה מכבר לסופם, מזה, ועיזבון החייב ומקור ביצוע ההסדר (יורשותיו) מזה, הוצע כי בכפוף לכך שיורשות המנוח יוסיפו ויפקידו לקופת הפש"ר סכום שלא יפחת מסך של 1,100,000 ₪ (הכולל את הכספים המצויים בקופה), יופטר העיזבון.

בגדרי זאת הוצע, כי תביעת החוב של רמ"י בהליך זה תתקבל במלואה, ובנוסף, כי יינתן פס"ד מוסכם בבית משפט השלום בטבריה כנגד יורשי עזבון המנוח לקבלת התביעה במלואה שם, וזאת מתוך הנחה כי אין בידי העיזבון או היורשות נכסים נוספים של העיזבון, למעט הנכסים המוצעים בהליך זה כמפורט בבקשה, ופירעונה של תביעת חוב זו במסגרת ההליך כאן יביא לסילוק מלא סופי ומוחלט של כל טענות המדינה כנגד המנוח וכנגד עזבונו בגין העילות שבתביעה.

אף הובהר, כי אין בהסכמה זו כדי להוות ויתור על התביעה כנגד יתר הנתבעים בהליך בביהמ"ש בטבריה, או על כל טענה כנגד מי מהם.

הוצע כי הסכום האמור יופקד בתוך 120 יום ממועד אישור ההסדר.

בכפוף לאמור, הוצע כי פסה"ד שניתן בהליך זה לעניין ביטול ההענקה ושערעור עליו לבית המשפט העליון תלוי ועומד, יבוטל.

נקבע בהצעה, כי ככל שיורשותיו של החייב לא יעמדו בהסדר, תבוטל ההסכמה על כל היבטיה, לרבות ביטול פסה"ד לעניין ביטול ההענקה, וכי כל צד שומר על כל טענותיו.

הכונ"ר, והנושים צביקה וולף ומצנח בע"מ הודיעו על הסכמתם להצעה כבר במעמד הדיון.

בתום הדיון ניתנה החלטה, ולפיה על יורשות החייב ורמ"י להודיע עמדתם ביחס להצעה בתוך 14 יום.

ביום 14.3.17 וביום 4.5.17 הודיעו אלה אף הם על הסכמה למתווה שהוצע.

אשר על כן, ובהתאם להחלטה שניתנה ביום 28.2.17, ועל יסוד מכלול הטעמים כנזכר לעיל, הריני מאמצת את המתווה הנ"ל, נותנת לו תוקף של החלטה ומורה על הפטר לעיזבון החייב, המותנה בכך שיורשותיו יעמידו את קופת הכינוס על סך שלא יפחת מ - 1,100,000 ₪ (כולל את הסכומים המצויים כיום בקופה), וזאת בתוך 120 יום.

הנאמן יגיש הודעה לאחר הפקדת הסכום או בחלוף המועד שנקבע לכך.

לעיוני ביום 1.10.17

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ז, 08 יולי 2017, בהעדר הצדדים.