אני מתבקש לאפשר למבקשים לשלוח שאלות הבהרה נוספות למומחה פוסק מטעם בית המשפט.

הצדדים חלוקים בשאלת השפעות בניית בריכה בחצרי המשיבים על חצרי המבקשים.

ביום 2.12.12 ובחסות ייצוג ראשון מטעם המבקשים, ניתנה החלטה לפיה ימונה מומחה פוסק מטעם בית משפט.

ביום 5.6.13, התקבלה חוות דעת המומחה, שמסקנותיה אינן כסברות המבקשים.

בהחלטה מיום 17.6.13, המהווה חלק בלתי נפרד מהחלטה זו ובחסות ייצוג שני מטעם המבקשים, הבהרתי מדוע אין ביכולתם לעתור כנגד ממצאי המומחה הפוסק כפי שנקבע. הותרתי אפשרות מצומצמת למבקשים לפנות למומחה בשתי שאלות הבהרה נוספות בעניינים פרטניים הקשורים במניעת המומחה מירידה פיזית ל"בור" ובדבר העברת חוות דעת המומחה הגיאולוג לידי המומחה.

ביום 17.7.13 ובחסות ייצוג שלישי מטעם המבקשים, הוגשה בקשתם נשוא החלטה זו. אין בה התייחסות, כמצופה, לאותן שתי שאלות הבהרה נוספות, כפי שהתרתי.

לאחר שהתרשמתי ממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש לדחות את הבקשה. לא הוצג שינוי נסיבות מאז החלטה הקודמת ועד כה ואיני יושב כערכאת ערעור על החלטותיי שלי.

חוות דעת המומחה, כפי שהוגשה, אינה מותירה מקום לספקות, הן לנוכח תכנה והן לנוכח הגדרת תפקידו של המומחה כמכריע. הסכמת הצדדים להכפיף טענותיהם למסקנותיו, משמעותה קביעה מוחלטת כי יסתיים ההליך המתנהל ביניהם בדרך כזו או אחרת. יפים לענייננו, הדברים שנקבעו בע"א 3134/02 עיריית רחובות נ' בוטנרו אחזקה ופיתוח (1992) בע"מ (21.7.03), לאמור:

"... כאשר ממנה בית המשפט מומחה מכריע מטעמו, אך טבעי שהוא יאמץ את ממצאיו, זולת אם קיימת סיבה כבדת משקל שתניע אותו שלא לעשות זאת, שהרי לכאורה מדובר במומחה ניטראלי, נעדר עניין, וככזה אין סיבה לחשוד בו כי הוא בחר לצדד בעמדה זו או אחרת מטעמים פסולים (ע"א 293/88, חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי,תק-על90(2),532)."

ההחלטה מיום 17.6.13, ניתנה לאחר שלצדדים ניתנה ההזדמנות לשאול את המומחה שאלות הבהרה, אותה ניצלו והזכרתי בהחלטתי מיום 17/6/13 אף את ע"א 61/84 יוסף ביאזי נ' אברהם לוי, פ"ד מב (1) 446, 476-477 לאמור: "כאשר בעלי הדין הסכימו ביניהם על דרך סיום הסכסוך, שוב אין בירור האמת משמש מטרה כלשהי מבחינת הליך משפטי...".

המומחה בחן בחוות דעתו את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוגשו בפניו והגיע למסקנות ברורות במסגרת הסמכתו, בהן לא מצאתי כל פגם.

עוד יפים לענייננו הדברים שנקבעו בע"א 658/04 אברהם צויגנבוים נ' יהודה מאור (31.5.05), לאמור:

"... לא יכול צד להסכם הדיוני, אשר לימים אינו מרוצה ממסקנות חוות הדעת, להתעלם מההסכם ולפעול באורח חד צדדי לשינוי בסיס חוות הדעת, ומשקלה לצורך ההכרעה שבחלוקת. לאור האמור, נכון עשו הערכאות הקודמות כאשר ייחסו להסכמה הדיונית בין הצדדים את מלוא משמעותה המשפטית דחו את ניסיונו של המבקש לקעקע את יסודותיה".

ולסיכום, אפנה לתא (חי') 732/04 סופר יציק נ' גרשון נגלר (4.5.06), לאמור:

"עם משלוח שאלות ההבהרה, וקבלת התשובות להן מהמומחה, הסתיים שלב הבהרת חוות דעתו של המומחה. אין מקום לאפשר תגובות והבהרות נוספות מצד מי מהצדדים, שכן משמעותה, בפועל, תהיה סיכול הסכמת הצדדים לפיה המסכת העובדתית בתיק, כמו גם ההמלצות לפתרון הסכסוך, נמסרו לחיווי דעתו המכריע של המומחה, ושימשו יסוד לפסה"ד בתביעה".

לאור המקובץ ומשהבקשה אינה עוסקת באותה יריעה דיונית צרה שהותרה למבקשים למעלה מן הצורך בבחינת שאלות הבהרה נוספות למומחה - דחיתיה ואני מחייב את המבקשים בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 2,500 ₪.

לא תמוצה אותה יריעה צרה בתוך 7 ימים, אורה כי הדיון בתיק זה הסתיים.

לידיעת הצדדים ות.פ. במועד.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ג, 02 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.