הנתבעים עותרים שלא לאפשר ביצוע בדיקת רטיבות נוספת במרתף ובבור (להלן: "הבדיקה"), בתיק שעיקרו נזקי רטיבות נטענים שנגרמו לתובעים בעטיה של בריכה שבבעלות הנתבעים.

בהחלטתי מיום 22.7.14 קיבלתי את בקשת התובעים לאפשר את ביצוע הבדיקה חרף התנגדות הנתבעים. החלטתי נסמכה על הסכמה דיונית של הצדדים להכרעה במחלוקת על פי חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט ובהתאם לפתח שהותיר המומחה לעריכת הבדיקה שהתבקשה. "מכון התקנים", חברות "מיקרוטק" ו"טרמינל" הועלו כמבצעים אפשריים לביצוע הבדיקה, תוך הדגשה כי על התובעים לתאם את עריכתה עם המומחה, משמע, לקבל את אישורו הן לזהות המעבדה הבודקת והן למועד ביצוע הבדיקה, על מנת שיוכל לגלות נוכחות במהלכה. עוד הוטלה אחריות על התובעים לתאם את מהלך הבדיקה עם הצד שכנגד.

בהתאם להחלטתי, הבהירו התובעים כי הם עומדים על מבוקשם לביצוע הבדיקה, צרפו את הסכמת חברת "טרמינל" לעריכתה במועד 10.8.14 וציינו כי תיאמו את מועד זה עם הנתבעים. התובעים הודיעו כי לא התקבל אישור המומחה על תיאום עריכת הבדיקה עמו, אך ציינו כי שלחו אליו הודעות בכתובים אודות הצעת "טרמינל" והמועד המוצע.

על רקע החלטות קודמות ומכלול נסיבות העניין, הוריתי לצדדים בהחלטתי מיום 31.7.14 להסדיר את כל הנדרש ללא צורך בהמשך מעורבותו של בית המשפט בהיבטים טכניים.

מהודעת התובעים (מיום 14.8.14) עלה כי המומחה לא אישר את ביצוע הבדיקה ביום 10.8.14. לטענתם, המומחה לא סיפק לכך סיבה מוצדקת ולא יידע את בית המשפט כמתבקש. התובעים ביקשו להנחות את המומחה לפעול על פי ההחלטה מיום 22.7.14. ביום 17.8.14, שבתי והוריתי לכל הנוגעים בדבר ליישם החלטות קודמות שאין קושי בבהירותן.

כעת, הנתבעים מבקשים לדחות את בקשת התובעים לערוך את הבדיקה, נוכח התנגדות המומחה לעריכתה במעבדת חברת "טרמינל". הנתבעים טוענים כי מעבדה זו וכן מעבדת חברת "מיקרוטק", אותן הציעו התובעים במכתביהם מהימים 31.8.14, 2.9.14 ו-4.9.14, אינן מעבדות מוסמכות על ידי מכון התקנים הישראלי לעריכת הבדיקה והפנו למכתב המומחה מיום 8.9.14. לגישת הנתבעים, יש להסתמך על ממצאי המומחה עד כה ולשמר את זכותם להגיש חוות דעת מומחה מטעמם אם תאושר הבדיקה כבקשת התובעים.

התובעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי אין זו דרך לערער על ההחלטה מיום 22.7.14. לטענתם, לא ברורה התנגדות המומחה לעריכת בדיקה נוספת על ידי מעבדת חברת "טרמינל" ולמועד שהוצע לעריכתה, מה גם שזו תואמה עם הנתבעים. התובעים עותרים לפסילת חוות דעתו ולמינוי מומחה חלופי תחתיו, תוך העלאת טענות כנגד מקצועיותו ומהימנותו. לגרסתם, התנגדותו למעבדת חברת "טרמינל" ולמועד שהוצע נעוצים ברצונו הנטען להכפישם וללחוץ עליהם באמצעות השהיית מועד עריכת הבדיקה על מנת שיתקבלו ממצאיו. נטען כי ככל שחברת "טרמינל" אינה עומדת בדרישות התקן הישראלי, כשיטת המומחה, הרי גם בדיקות המומחה אינן עומדות בהן. לטענתם, המומחה גרס בעבר כי אינו מכיר שיטות מקצועיות מסוימות, שנתגלה כי הן מצויות בידיעתו ואף בשימושו.

בהודעת המומחה (מיום 19.9.14) הסביר הלה כי אמינותה של כל בדיקה נוספת שלא תיעשה על ידי מעבדה מוסמכת בנוכחותו ובנוכחות הצד שכנגד –מוטלת בספק. המומחה ציין כי מעבדות חברות "מיקורטק" ו"טרמינל" אינן מוסמכות לביצוע הבדיקה וביקש להדגיש כי לכל היותר, הן יכולות ליטול דגימות חול ולמוסרן לנציג נוכח של מעבדה מוסמכת. המומחה הבהיר כי דחה את מועד הבדיקה שהציעו התובעים (10.8.14) משזה נקבע חד צדדית, ללא הסכמתו ושלא בהתאם ליומנו. המומחה הסכים לקביעת מועד חדש לביצוע הבדיקה, שיתואם מראש עמו ועם הצד שכנגד. המומחה העיר כי לא ניתן מענה לשאלתו לתובעים כיצד תתבצע הבדיקה במרתף.

הנתבעים לא ניצלו את זכותם להשיב לתגובת התובעים, אף שניתנו להם שתי ארכות לעשות כן.

התובעים הוסיפו והפנו לשיהוי בעריכת הבדיקה ולפגיעה בשגרת חייהם התקינה, בין היתר, נוכח הימצאות "בור פתוח בעומק 1 מ' במרכז חצר התובעים".

לאחר עיון בטענות הצדדים ובעמדת המומחה, שוכנעתי כי יש לדחות את הבקשה. אין מלפניי שינוי נסיבות המצדיק הפיכת יסודות ההחלטה מיום 22.7.14. אין מקום לנעילת הדלת בפני התובעים, משהחלו לצעוד בדרך שהתוויתי בה. יש לקדם התיק לעבר גמר מלאכה מתבקש מזה כבר ועל פי התוואי הברור כפי שנקבע. לא התרשמתי כי התובעים זנחו אותו.

גם על התובעים להקפיד לפעול בהתאם להחלטה מיום 22.7.14 ולקבל מראש את אישור המומחה לזהות המעבדה הבודקת ולמועד עריכת הבדיקה, על מנת שנוכחותו לא תפקד ממנה. עוד באחריותם לתאם את הבדיקה עם הצד שכנגד. כן ישיבו התובעים לשאלת המומחה אשר לביצוע הבדיקה במרתף.

דחיתי את עתירת התובעים לפסילת המומחה וחוות דעתו. אציין כי עתירתם זו הובלעה בתגובתם ולא גובתה בתצהיר.

כידוע, לא בנקל יפסול בית משפט חוות דעת מומחה מטעמו. פסילת חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, תעשה רק במקרים חריגים, בעיקר כאשר קיים חשש לעיוות דין או חשש למשוא פנים. לא נמצאו כאלו בעניין שלפניי ולא נסתרה נקודת המוצא כי המומחה פעל בהגינות ובתום-לב (ר' רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח, פ"ד נו(4), עמ' 676-677 (2002); רע"א 2273/99 ויצמן נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (23.5.1999); רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ (28.11.1997).

לא מצאתי כי נפל פגם מהותי בהתייחסויות המומחה, היורד לשורשו של ענין, בעטיו יש להורות על פסילתן.

אין תימוכין בגישת התובעים, לפיה יש לפסול את חוות דעתו של המומחה מטעמים נטענים של חוסר מקצועיות, חוסר אובייקטיביות ושיהוי מכוון בעריכת הבדיקה. טענות אודות חוסר מקצועיות המומחה ואיכות מכשירי הבדיקה בהם הוא משתמש הן טענות שבמומחיות. משהתובעים עצמם אינם בעלי מומחיות, אין די באמירתם כדי לבסס טענתם.

סבירים בעיניי הסברי המומחה בהודעתו בעניין דרישתו לתיאום זהות מעבדה מוסמכת ומועד הבדיקה. הדברים עולים בקנה אחד עם האמור בהחלטתי מיום 22.7.14.

סוף דבר – בקשת הנתבעים נדחית וכך גם הבקשה הנחזית לפסילת המומחה.

כל הנוגעים בדבר יפעלו, בתוך 7 ימים, לתיאום עריכת הבדיקה בהתאם למתווה שבהחלטה מיום 22.7.14.

אין צו להוצאות.

לידיעת הצדדים והמומחה.

ניתנה היום, י"א חשוון תשע"ה, 04 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.