פתח דבר

1. ענייננו בתביעה כספית על סך 370,000 ₪ (52,000 $). ע"פ הנטען בתביעה התובע נפל קורבן למעשה מרמה, "תרגיל עוקץ", בכך שהעביר סכום של 52,000 $ בתמורה לרכישת רכב יוקרה בייבוא אישי מארה"ב, אך הרכב לא סופק לו.

הנתבעת 2 הינה אמה של הנתבעת 1, הנתבע 3 בעלה לשעבר של הנתבעת 1, ונתבע 4 בנם של הנתבעים 1 ו- 3.

השתלשלות

2. בתאריך 2.5.2011 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד כל הנתבעים, אלא שבדיון מ- 25.6.2012 בוטל פסק-הדין כנגד הנתבעת 2 בלבד, הוכחות נשמעו בתביעה כנגד הנתבעת 2, ובסיומם נדחתה התביעה נגדה, בהסכמה.

3. ביום 7.8.2016 הוגשה ע"י הנתבעים 1 ו- 4 בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדם בהעדר הגנה, וביום 10.8.2016 ניתנה החלטה לפיה בוטל פסק הדין נגדם.

4. בשלב מסוים, ועל יסוד בקשת התובע ניתן פסק דין חלקי ביום 27.9.2016 לפיו נדחתה התביעה כנגד הנתבע 4 (קטין ביום הגשת התביעה) ללא צו להוצאות.

משכך, נותרה התביעה שבפניי כנגד הנתבעת 1 בלבד. (להלן:"הנתבעת").

5. ביום 19.1.2017 ניתנה החלטה לפיה הורה בית המשפט על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים. התובע בחר להגיש תצהיר עדות חדש מטעמו, אף שבזמנו, במסגרת ניהול תביעתו נגד הנתבעת 2 הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

טענות התובע

6. נטען בתביעה, בשנת 2007 ובמהלך לימודי התובע לתואר שני בארה"ב, הכיר שם את הנתבעים. התובע ביקר בביתם של הנתבעים יחד עם אשתו וילדיו ונוצרו ביניהם יחסי ידידות ואימון. לאחר סיום לימודיו בארה"ב וחזרתו לארץ, הנתבעת והנתבע 3 יצרו איתו קשר טלפוני, בניסיון לשכנעו לרכוש רכב מסוג "ב.מ.וו" בייבוא אישי ובמחיר מוזל.

יצויין כי מקום מגורי הנתבעת 2 בעכו, אך באותה תקופה הייתה בביקור אצל בתה בארה"ב.

7. נטען כי התובע העביר סכום של 52,000 $ כבקשת הנתבעים, בהעברה בנקאית, אך בפועל לא קיבל את הרכב, והנתבעים ניתקו כל קשר עמו.

8. בסיכומיו טען התובע, כי הנתבעת והנתבע 3 שלחו לו הודעות לדואר האלקטרוני, שכללו פירוט לגבי הרכב מסוג "ב.מ.וו", לרבות תמונות, מחירים ומספר חשבון בנק להעברת הכספים, והכל בכדי לשכנע את התובע שמדובר בעסקה כדאית. בחקירתו הנגדית, העיד התובע, כי ההודעות אשר נשלחו אליו בדואר אלקטרוני ע"י הנתבע 3 מסתיימות בכיתוב THANK YOU IBRAHIM ZOABI, אולם ההודעות האחרות, לרבות ההודעה בה מופיע פרטי חשבון הנתבעת מסתיימות בצורה שונה, דבר המלמד שההודעות אלה נשלחו ע"י הנתבעת.

9. במהלך מסע השכנועים שהפעילו עליו הנתבעים, הוא פגש את הנתבעת בנוכחות אמה/הנתבעת 2 בביתה בעכו. באותה פגישה הבטיחו לו שתי הנתבעות והתחייבו בפניו כי הרכב שירכוש יועמס על אוניה ויגיע ארצה תוך שלושה שבועות מיום העברת הכסף לחשבון הבנק בארה"ב (סעיף 22 לסיכומי התובע) .

התובע, שוכנע בכדאיות העסקה והסכים לבצע את העסקה, בעודו מאמין כי מדובר בחברים שלא ירמו אותו.

10. לטענת התובע, לאחר שהבנק העמיד לרשותו את ההלוואה בסך 52,000 $ כבקשתו, הורה לבנק לבצע העברה בנקאית בהתאם לנתונים שקבל מהנתבעת והנתבע 3. ביום 7.7.2008 בוצעה העברה בנקאית לזכות חשבון מנהל חברת "לאורל ב.מ.וו". אך מאחר ופרטי הרכב שנמסרו ע"י הנתבעת והנתבע 3, לא היו קיימים בחברת "לאורל ב.מ.וו", הודיעה החברה על ביטול ההעברה והחזרת הסכום לתובע. אז חזרו ופנו אליו הנתבעת והנתבע 3 ובאישורו יצרו קשר עם פקיד הבנק שבו מתנהל חשבונו, ולבקשתם הועבר הסכום שוב והגיע לידי הנתבעת והנתבע 3 (סעיפי 27 עד 33 לסיכומי התובע).

11. בסיכומיו, טען התובע, כי הנתבעת והנתבע 3 גזלו את כספו, במרמה וללא זכות כלשהי.

12. לטענתו, גרסת הנתבעת אינה הגיונית ומעלה תמיהות, הרי כיצד ייתכן, כי הנתבעת לא ידעה על העסקה ו/או על ההתכתבויות ו/או על מסירת פרטי החשבון שלה.

הטענה לפיה הנתבעת לא ידעה על העסקה ולא היתה מעורבת בעסקה, אינה עולה בד בבד עם ריבוי ההודעות המעיד על קשר רצוף בין התובע לנתבעת.

13. הנתבעת נמנעה מלהזמין בעלה-הנתבע 3 לעדות, דבר הפועל לחובתה.

14. הנתבעת לא סיפקה הסבר כלשהו בכל הנוגע למטרת המפגש בדירת אימה/הנתבעת 2, כך שגרסת התובע לפיה המפגש היה בעניין הרכב, לא נסתרה.

15. פסק הדין החלוט שניתן נגד הנתבע 3 מחזק ותומך בגרסתו.

16. הנתבעת לא הציגה מסמך המעיד על הבעלות בחשבון הבנק אליו הועברו כספי התמורה.

17. מסירת פרטי חשבון הבנק של הנתבעת מעידה על מערובותה בעסקה. הנתבעת לא הוכיחה כי הנתבע 3, או אדם אחר, מסר את פרטי חשבון הבנק שלה.

18. הנתבעת נטלה חלק פעיל במסע הלחצים כדי לעקוץ ולרמות את התובע.

טענות הנתבעת

19. הנתבעת לא הייתה מעורבת בעסקה הנטענת, ו/או מעולם לא הציעה לתובע לרכוש רכב כלשהו, ו/או לא התקשרה עם התובע בהסכם.

20. עיון במסמכים שצורפו לתצהיר עדותו הראשית של התובע, מלמד כי כל ההתקשרויות וההתכתבויות של התובע היו מול הנתבע 3 בלבד.

21. מעולם לא ביקשה הנתבעת מהתובע להעביר לחשבון הבנק שלה כספים כלשהם, ומעולם לא העביר התובע לחשבונה סכום כלשהו, כפי שניתן להיווכח מעיון בדף התנועות בחשבון הבנק שלה מהתקופה הרלוונטית ואשר צורף לתצהירה.

22. כל ההודעות שנשלחו לתובע נשלחו מאותה כתובת דואר אלקטרוני שאינה שייכת לנתבעת. הנתבעת מעולם לא שלחה לתובע הודעה כלשהי. לטענתה, הנתבע 3 הוא זה שמסר פרטי חשבונה.

23. גם אם ידעה על העסקה הנטענת, הרי התובע לא הוכיח מעורבותה של הנתבעת במעשה המרמה.

24. התובע לא טרח להזמין פקיד הבנק, איתו שוחחו הנתבעת והנתבע 3, כנטען, על אף שהתובע ידע פרטיו. התובע לא זימן את אשתו לעדות, אף שהייתה לטענתו עדה למפגשים שהתקיימו עם הנתבעים, ושבהם שוחחו על רכישת הרכב. כל אלה פועלים לחובתו.

25. התביעה מבוססת על עדות התובע בלבד, כאשר התובע משנה גרסתו לפי זהות הנתבע, מה שמבליט סתירות רבות בעדויותיו ובגרסתו.

הראיות

26. מטעם התובע העיד הוא בלבד (תצהיר עדותו הראשית סומן ת/1).

מטעם הנתבעת העידה היא בלבד (תצהיר עדותה הראשית סומן נ/1).

דיון והכרעה

27. אקדים את המאוחר ואומר, כ לאחר בחינת טענות הצדדים ומכלול הראיות, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח תביעתו נגד הנתבעת. העובדה שהנתבעת הייתה אשתו של הנתבע 3 , או שהנתבעת ידעה על עסקת רכישת הרכב, עדיין אינה מקימה, כשלעצמה, עילת תביעה נגדה.

זאת בנוסף לעובדה שמדובר בעדות יחידה של בעל דין, שאין לה סיוע. נמצא כי מדובר בגרסאות שונות, ומשתנות, של התובע המעלות תהיות ותמיהות רבות, עד כי אין הן עומדות בהגיון הדברים וניסיון החיים.

28. ראוי לציין כבר עתה, כי הנני מבכר את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובע. תחילה אזכיר את גרסת התובע אשר עברה שינויים והתפתחויות בהזדמנויות שונות, תוך התאמתה לזהות בעל הדין הנתבע:

בכתב התביעה נטען, כי :

" ... התחילו להתקבל במשרדו באמצעות הדואר האלקטרוני והפקס החל מתאריך: 24/3/2008 הודעות מהנתבעים מס' 3 ומס' 4 שכללו פירוט לגבי מפרטי כלי רכב מסוג ב.מ.וו." (ראו: סעיף 8 לכתב התביעה ) (ההדגשות שלי-ס"י).

באשר לפגישה שהתקיימה עם הנתבעת והנתבעת 2, בבית הנתבעת 2 בעכו, נטען כי:

"במסגרת מסע השידולים והשכנועים שהפעילו הנתבעים עליו, הם הביאוהו לפגישה שהתקיימה בביתה של נתבעת מס' 2 בעכו והשתתפה בה בנוסף לנתבעת מס' 2 גם נתבעת מס' 1. התובע יוסיף ויטען כי באותה פגישה הנתבעות מס' 2 ומס' 1 הבטיחו לו וגם התחייבו בפניו כי הרכב שירכוש יועמס על אוניה ויגיע ארצה תוך שלושה שבועות מיום העברת הכסף לארה"ב" (ראו: סעיף 9 לכתב התביעה).

ועוד בהמשך כתב התביעה, נטען כי:

"בעקבות ההעברה הבנקאית שבפעם הראשונה, ושבוצעה לפי הנחיית הנתבעים 3 ו- 4, ובכפוף לנתונים שנמסרו על ידם.." (ראו: סעיף 17 לכתב התביעה) (ההדגשות שלי-ס"י).

בנוסף, התובע טען מפורשות, כי הכסף שהועבר הגיע לידי הנתבעים 3 ו- 4:

"לאחר ההעברה בפעם הראשונה וכמפורט בסעיף 17 לעיל, נתקבלו הודעות מהנתבעים 3 ו- 4 כי הכסף לא נתקבל. התובע יטען כי נתבעים 3 ו- 4 יצרו קשר עם סניף הבנק שבו מתנהל חשבונו ולבקשתם הועבר הכסף שוב לאותו אדם כמפורט בסעיף 17 לעיל ובפעם זו ועל פניו ולאחר התערבות הנתבעים 3 ו- 4 הכסף נתקבל והגיע לידי הנתבעים 3 ו- 4" (ראו: סעיף 18 לכתב התביעה) (ההדגשות שלי-ס"י).

29. מכל הגירסאות דלעיל, עולה כי מלבד הנטען כלפי הנתבעת בדבר השתתפותה במפגש בבית הנתבעת 2 בעכו, הנתבעת לא הייתה מעורבת בשאר המהלכים, בפרט בעניין קבלת סכום התמורה שהועבר בהעברה בנקאית.

30. מה גם, בתצהיר עדותו הראשית בהליך שהתנהל כנגד הנתבעת 2, חזר התובע על גרסתו המפורטת בכתב תביעתו, והוסיף כי :

"הריני להצהיר כי הנתבעת 2 היא זו שדחפה אותי להיכנס לעסקה והיא זו שנתנה לי את הביטחון בעת שהזמינה אותי לביתה בעכו מול הים כדי שאתרשם מדירת הפנטהאוז המפוארת וכדי שתרכוש את ביטחוני ואמוני" (סעיף 12 לתצהיר הקודם) (ההדגשות שלי – ס"י).

ועוד, בחקירתו הנגדית:

"ש: אז אני מבין שההעברה הראשונה שבוטלה, הועברה לאותו הנרי אך לא בוצעה.

ת: היא לא בוטלה. אני לא ביטלתי אותה. אני ביצעתי את ההעברה בהתאם להנחיות והפרטים שאיברהים [ הנתבע 3] מסר לי. התברר לי למחרת שהכסף הוחזר על ידי הבנק בארה"ב, לסניף שלי, מזרחי קריות, ואז אני ידעתי את הנתון הזה מהנתבעת 2, כשהתקשרה אליי ואמרה לי שהכסף לא הגיע, ותרשה לאיברהים שידבר עם הבנק. כנראה יש שם סמל בנק. כשמעבירים כסף לחו"ל, לפעמים טועים בפסיק, אז זה לא מגיע. תאפשר לאיברהים שידבר עם פקיד הבנק, ויבצע את ההעברה. לאחר מכן בוצעה ההעברה. אני לא יודע להגיד אם זה בפעם הראשונה הנרי, ובפעם השניה אותו הנרי, אך בפעם הראשונה כשהכסף הועבר על ידי והוחזר לסניף שלי בארה"ב, הנתבעת 2 התערבה והפעילה לחצים ואז הכסף הועבר בשנית. הפעם זה בוצע"(עמ' 14 ש' 6 עד 15)

העדויות הנ"ל מלמדות על מעורבות הנתבעת 2 והנתבע 3, אך גם על העדר כל מעורבות של הנתבעת.

31. אין חולק, כי גרסת התובע עברה שינוי מהותי ותכליתי. לאחר שתביעתו נדחתה כנגד הנתבעים 2 ו- 4 (בהסכמת הצדדים), הטיל התובע כל יהבו על הנתבעת באופן הסותר חזיתית עדותו הקודמת, דבר המשליך מטבע הדברים על אמינות גרסתו. אנו למדים כי גרסת התובע בכתב התביעה אינה מתיישבת עם המתואר בתצהיר עדותו הראשית המאוחר ועם חקירתו הנגדית. והדבר תמוה ואומר דרשני.

32. למעלה מן הצורך, הפכתי והפכתי בראיות שהובאו בפניי, ולא מצאתי בהן כדי לבסס טענת התובע למעשה המרמה המיוחס לנתבעת בדבר קנוניה שנועדה לגזול כספיו בכוונת מרמה, ובל נשכח, בכגון דא מוטל על התובע נטל שכנוע מוגבר. שוכנעתי, כי לא היה לנתבעת כל קשר לעסקה שנרקמה, אם בכלל, בין הנתבע 3 (בן זוגה לשעבר) לבין התובע. בחקירתו הנגדית, התובע לא סיפק תשובות סבירות והגיוניות לגבי מעורבות הנתבעת, לרבות ביחס לשליחת ההודעות האלקטרוניות, והעיד כי:

"ש: היא מעולם לא שלחה לך דואר אלקטרוני ?

ת: איני מאשר, אני מפנה לנספח 9 לתצהירי, שם יש את פרטי החשבון שלה שהיא ביקשה שאעביר את הכסף אליה.

ש: מפנה אותך לאותו נספח, כתוב שם למעלה את שם השולח אברהים זועבי, איך אתה אומר שהנתבעת שלחה לך את המייל?

ת: אני מפנה אותך ליתר הנספחים, נספח 8 למשל, נספח 1, הנספחים האלה מאותו מייל וכשאברהים היה שולח היה כותב למטה "תודה, אברהים זועבי". במסמך 9 כמו במסמך 10, כשהפרטים של לארה כתובים פה, כתוב רק "תודה" ואין חתימה של אברהים.

ש: מעיין לך המסקנה הזאת שזה המייל שלה כשזה ברור שזה לא המייל שלה?

ת: הפרטים שנרשמו הם הפרטים שלה, סביר להניח שמי שמבקש להעביר כסף לה הוא זה ששולח, לכן המסקנה היא שמדובר שמייל שלהם כבני זוג, מדובר באותו מייל. ככל שאברהים שלח פרטים על הרכבים הוא לא הזכיר את לארה וברגע שיש העברת כסף הוא כתב את מספר החשבון שלה. עוד נקודה, לארה לא הציגה שום דף חשבון או שום מסמך שהכסף לא עבר אליה"(עמ' 25 ש' 10 עד 23).

33. אין בידי לקבל טענת התובע לפיה חלק מההודעות נשלחו ע"י הנתבעת מאחר ולא הסתיימו בכיתוב THANK YOU IBRAHIM ZOABE. ראשית, טענה זו הינה טענה כבושה שהועלתה לראשונה רק בחקירתו הנגדית בהליך כנגד הנתבעת, ומטעם זה בלבד דינה להידחות. שנית, טענה זו מבוססת על הנחה ו/או השערה שאין לה כל בסיס עבודתי. התובע לא המציא כל מסמך ו/או אסמכתא שיש בהם להעיד כי ההודעות נשלחו ע"י הנתבעת ולא ע"י הנתבע 3.

34. כך או כך, לא הוכח בפניי, כי הסכומים הועברו לחשבון הנתבעת ו/או הגיעו לידיה. הנתבעת צרפה לתצהיר עדותה הראשית (נ/1) דף תנועות חשבון בנק המעיד שלא הייתה כל העברה לחשבונה (המופיע בהודעות הדואר האלקטרוני). שוכנעתי כי אכן גרסת הנתבעת לא נסתרה. בחקירתה הנגדית, העידה בצורה ברורה, עקבית ושוטפת:

"ש: לא התקשרת אליי להגיד לי שהכסף לא הגיע?

ת: לא התקשרתי אלייך

ש: אברהים התקשר אליי?

ת: אני לא יודעת מה היה בינך לבין אברהים

ש: את לא שמעת אף פעם שיחה ביני לבין אברהים בנושא הרכב?

ת: לא

ש: אף פעם?

ת: אף פעם

ש: לא ראית את המיילים שאברהים שלח, זה אותו מייל?

ת: זה המייל שלו ולא שלי, יש לך את המייל שלי? זה המייל שלו

ש: לכל אחד מכם מייל בנפרד?

ת: כן

ש: מה המייל שלי? (צ"ל "שלך"-ס"י)

ת: [email protected]

ש: ממתי המייל הזה?

ת: ממזמן, שנים, לא זוכרת כמה"(עמ' 33 ש' 3 עד 18).

ועוד,

"ש: את רוצה להגיד לי שבכל התקופה הזו משנת 2007 ועד שהגעת ארצה וקיבלת את התביעה, לא ידעת כלל על שום רכב, שום עסקה ושום העברה כספית?

ת: לא

ש: אני לא דיברתי איתך הרבה פעמים לאחר העברת הכסף, לבדוק איתך מה קורה עם הרכב, לא היו שיחות כאלה?

ת: לא, לא היו שיחות כאלה, גם לא בהתחלה לא היו שיחות

ש: לא שמעת שאני דיברתי עם אמא שלך כאן בעכו, שיחות טלפוניות ושיחות עם אחיך שאני רוצה לפתור את הבעיה. בשנת 2009 ישבתי עם אחיך בעפולה בעניין הזה, לא שמעת?

ת: לא, את כל זה לא ידעתי.

ש: אני רוצה להגיד לך שכל מה שאת אומרת עכשיו זו התחמקות, כל העולם ואחותו ידע על העברת ה- 52,000 דולר כולל אנשים מכובדים שניסו לפתור את הבעיה, כולל שיחות רבות עם אימך, שיחות רבות איתך, ועכשיו את אומרת שרק שנה שעברה ידעת?

ת: כי לא היו לי שיחות איתך"(עמ' 34 ש' 8 עד 20).

35. למעלה מן הצורך, אוסיף כי גם לו הוכחה ידיעת הנתבעת על עסקת הרכישה הנטענת, אין בעובדה זו, כשלעצמה, עדי לבסס עילת תביעה נגדה בגין מרמה, או גזל.

36. מה גם, בחקירתו הנגדית התובע לא הצליח להצביע על הבעלים של חשבון הבנק אליו הועבר הסכום, וזאת בניגוד לאמור בתצהיר עדותו הראשית (ת/1), שם הצהיר מפורשות, כי הסכום הועבר לידי הנתבעת והנתבע 3:

"ש: אתה דיברת על העברת הכספים 52,000 דולר, אתה יודע לחשבון של מי הם הועברו ?

ת: הכסף הועבר לחשבון הבנק שמסרה לארה ובעלה לסניף הבנק שלי בשיחת הטלפון.

ש: שיחת הטלפון הזו הייתה בנוכחותך?

ת: לא, אבל באישורי

ש: אני מסיק מתשובתך שאתה לא יודע למי שייך חשבון הבנק אליו הועבר הכסף?

ת: לא בדקתי" (עמ' 26 ש' 30 עד עמ' 27 ש' 3).

בסיכומיו, הודה התובע בפה מלא שאין לו ידיעה מי הבעלים של חשבון הבנק אליו הועבר הסכום (סעיפי 42, 44 ו- 45 לסיכומים).

37. מהתם להכא, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח תביעתו כנגד הנתבעת. מה גם, עדותו מהווה עדות יחידה של בעל דין בהליך אזרחי בהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, אשר בית המשפט יטה בדרך כלל, שלא לבסס עליה ממצא עובדתי, ובמיוחד במקרה שבית המשפט לא שוכנע מהימנותה. התובע לא הצליח למצוא תנא דמסייע לעדותו היחידה. ובמצב דברים זה, כאשר אין מקום להעדיף את גרסתו יש לדחות טענותיו בעניין המרמה המיוחסת לנתבעת.

לא רק שלא נמצא לעדות התובע סיוע כלשהוא, אלא היא ננגסה קשות הן נוכח הסתירות בגרסותיו, והן נוכח חוסר האמינות וחוסר ההיגיון והסבירות שלהן.

סוף דבר

38. לאור המקובץ, התביעה נדחית.

התובע יישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לנתבעת בסכום כולל של 5,000 ₪ (כולל מע"מ), ואשר ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית

כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ח, 14 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.