1. בפני בקשה לביטול פסק בוררות משלים, שניתן על ידי הבוררת, השופטת (בדימוס) שרה פריש (להלן: "הבוררת") בסכסוך שבין הצדדים (שיקראו להלן: "המבקשים" – "אטיאס"; "המשיבים" – "זריהן") ביום 10.07.16.

הבקשה לביטול הוגשה על ידי אטיאס, ואילו זריהן הגישו בקשה לאישור פסק הבורר המשלים.

2. יצוין, כי בקשה לביטול הוגשה אף ביחס לפסק הבוררות החלקי שניתן על ידי הבוררת ביום 08.07.13.

ביום 02.11.14 ניתן על ידי מותב זה פסק הדין, שדחה את בקשת הביטול של פסק הבוררות החלקי ואישר את פסק הבוררות החלקי.

3. דומה ששום דבר לא השתנה ו"אין חדש תחת השמש".

4. קיבלתי בקשה ארוכה, טרחנית יש לומר, המשתרעת על פני 22 עמודים, והפעם לביטול פסק הבוררות המשלים, שהבקשה מנוסחת יותר כהודעת ערעור מאשר כבקשה לביטול פסק בורר משלים.

אטיאס אינם מפנימים את שכתבתי בפסק הדין שאישר את פסק הבוררות החלקי, שהסכם הבוררות שבין הצדדים, מיום 13.07.10, אינו כולל מנגנון לערעור בזכות או ברשות, ולפיכך אין כל מקום להיזקק לטענות שהינן ערעוריות.

לפיכך, כפי שנהגו קודם לגבי פסק הבוררות החלקי, גם הפעם אטיאס מנסים "לאנוס" את עילות הביטול, אולם בפועל המדובר בניסיון לערער על קביעותיו של פסק הבוררות המשלים, שעסק אך ורק בהתחשבנות הכספית של הצדדים, לאחר שבפסק הבוררות החלקי כבר הוכרעו המחלוקות העובדתיות והעיקריות בין הצדדים בדבר הפרת ההסכם שביניהם, והרכיבים הנכללים בהסכם הפאושלי.

5. בשונה מהגלגול הקודם, שם הייתה הסכמה דיונית בין הצדדים, לפיה לא יתקיים דיון בעל פה והכרעה תינתן על סמך הכתובים, הפעם עמדו אטיאס על קיום דיון בעל פה, במהלכו נחקרו מצהירי הצדדים ורק לאחר מכן, סיכמו הפרקליטים הנכבדים טיעוניהם.

6. אני מניחה שהדבר קרה בטעות, שבהיסח הדעת אולם אטיאס לא צירפו לבקשתם עותק מפסק הבוררות המשלים והיו אלה זריהן שצירפו את פסק הבוררות המשלים לתגובתם לבקשה לביטול הפסק.

7. למעשה, לאטיאס ישנן שלוש טענות כנגד הפסק המשלים ואתייחס בנפרד לכל אחת מהן להלן.

8. טענתם הראשונה של אטיאס הינה שהבוררת מנעה מהם להביא ראיות ולחקור עדים.

מדובר בטענה לא נכונה.

הבוררת מילאה בדווקנות אחר ההסכם הדיוני אליו הגיעו הצדדים בתחילת הדרך (נ/2), ואילו אטיאס ניסו "להכתיב" לבוררת הסדר דיוני חדש, המתעלם מפסק הבוררות החלקי והמנסה לרוקנו מתוכנו.

במשך פרק זמן ארוך של חודשים רבים, ניסתה הבוררת להביא את הצדדים למתווה מוסכם לחלק השני של הבוררות, שעסק בהתחשבנות שבין הצדדים, והדבר לא צלח כיון שאטיאס רצו לדון בתוספות בנייה המתעלמות לגמרי מקביעות פסק הבוררות החלקי.

לפיכך, בהתאמה לסעיף 3 להסדר הדיוני (נ/2), קבעה הבוררת בעצמה את המתווה בעניין אופן ביצוע ההתחשבנות הכספית ובכך פעלה הבוררת במדויק על פי סמכותה בהתאם להסדר דיוני זה, מבלי שקביעותיה היו בגדר חריגה מסמכותה או מהסכמת הצדדים מלכתחילה.

9. טענתם השנייה של אטיאס הינה שהבוררת לא פסקה בהתאמה מושלמת לחוות הדעת המומחה שמונה, מר דן אורמן.

דין הטענה להידחות.

ההלכה הפסוקה קבעה כי חוות דעתו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט או בורר, דינה כדין כל ראיה הנתונה להערכה ולביקורת של בית המשפט או הבורר.

בית המשפט או הבורר אינו מחויב לקבל את מלוא חוות דעתו של המומחה, על כל מרכיביה, והוא רשאי "לנפות" מתוכה או לשנות את אותם המרכיבים שלדעתו אינם מתיישבים עם הממצאים העובדתיים בהתאם לחומר הראיות שנפרש בפניו במהלך המשפט או הבוררות.

10. טענתם השלישית של אטיאס, הינם ביחס לחיובים, בכלל, ולאומדנים, בפרט, שנקבעו על ידי הבוררת בכל הנוגע לחוסרים וליקויים בבנייה.

מוטב היה לטענה זו לו לא היתה נטענת.

מעבר לכך, שהמדובר בטענה ערעורית מובהקת, שמקומה לא יכירנה בבקשה לביטול פסק בוררות, בהתאם לעילות הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, הרי שגם אם הייתי משמשת כערכאת ערעור על פסיקתה של הבוררת, מצאתי שפסיקתה מדויקת ונכונה, בשים לב לראיות שהובאו בפניה, כשניכר שהבוררת לא חסכה כל מאמץ להגיע לחקר האמת ופסיקתה מנומקת ומפורטת כדבעי.

11. סוף דבר

הבקשה לביטול פסק הבוררות המשלים נדחית.

פסק הבוררות המשלים (שכותרתו: "פסק בוררות – חלק שני") מיום 10.07.16, מאושר בזאת.

המבקשים (אטיאס) ישאו בהוצאות המשיבים (זריהן) בהליך הנוכחי בסך כולל של 25,000 ₪ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום.

המזכירות תשגר את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, ג' שבט תשע"ז, 30 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.