לפני בקשת הנתבעות לסילוק התביעה על הסף.

טענות המבקשות (הנתבעות)

1. במסגרת בקשה זו טענו הנתבעות כי התובעים פעלו בניגוד להחלטות מפורשות אשר ניתנו על ידי בית המשפט לרבות ובמיוחד החלטתו של כב' השופט פרופ' גרוסקוף מיום 11.7.2011 כמו גם החלטתי מיום 31.1.16.

2. הנתבעות ביקשו לפנות את שימת הלב לעובדה כי מדובר בניסיון שלישי של התובעים לתקן את כתב התביעה, אלא כי גם במקרה דנן בחרו התובעים, לשיטת הנתבעות, להתעלם מהחלטות בית המשפט, תוך שהם מגישים כתב טענות אשר יש להורות על סילוקו על הסף.

3. לגופה של בקשה הועלו על ידי הנתבעות הטענות הבאות:

3.1 התובעים לא קיימו אחר החלטתי מיום 31.1.2016 וזאת במיוחד לעניין זיהוי התובעים בהליך.

3.2 התובעים התעלמו מהחלטתו של כב' השופט פרופ' גרוסקוף, שעה שכללו במסגרת כתב התביעה המתוקן את כלל עילות התביעה אשר נכללו גם במסגרת כתב התביעה המקורי (סעיפים 76-104 לכתב התביעה המקורי).

3.3 התובעים מבקשים להטעות את בית המשפט, תוך שימוש בעובדה כי המותב הוחלף, וזאת בדרך הצגת הנתונים לרבות לעניין הטענה כי הליך הגישור לא הניב פרי.

3.4 התובעים לא שילמו אגרת בית משפט כדבעי, עת שקיים פער העומד, לכל הפחות על שיעור של 63,000 ₪ בגין המחצית הראשונה של האגרה. בנסיבות אלו יש להורות על מחיקת תביעה בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

3.5 כתב התביעה אינו עומד בהוראות החלטתו של כב' השופט פרופ' גרוסקוף מיום 11.7.2011 מקום בו התובעים ממשיכים לטעון לליקויים מבניי השונים בהכרח בין נכס לנכס, ולא ייחדו טענותיהם, כפי שנדרש מהם, להוכחת קיומם של כשלים מערכתיים הנובעים מהנחיות שניתנו על ידי הנתבעות לגורמי הביצוע בקשר להקמתם של מבני העץ.

3.6 העדר עילה והעדר יריבות.

3.7 העדר פירוט של נזקים, עילות, ונתונים עובדתיים.

3.8. קיומו של השתק פלוגתא ביחס לחלק מהתובעים אשר הגישו בעבר תביעות נגד הנתבעת 2 בגין ליקויי בנייה, ותביעתם נדחתה כמו גם ביחס לתובעים אחרים אשר עניינם נדון והוכרע במסגרת הסכם פשרה.

3.9. לא היה מקום לצירוף מסמכים מתוך דו"ח מבקר המדינה או מתוך פרוטוקולים של וועדות הכנסת.

תגובת המשיבים (התובעים)

4. במסגרת התגובה טענו התובעים כי מטרת הגשת הבקשה הינה ניסיון נוסף של הנתבעות, למנוע בירור ההליך לגופו, תוך ניצול מצבם של התובעים. לשיטת התובעים, הם פעלו על בסיס החלטות בית המשפט, וכי אין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף, כי אם קידומה לגופה.

5. לגופה של תגובה טענות התובעים את הטענות הבאות:

5.1 מטרת הבקשה הינה ניסיון הנתבעות להשית את תשומת הלב להעדרם של מסמכים בסיסיים אודות המבנים. מדובר בכשל מהותי אשר מצדיק קבלת התביעה במלואה.

5.2 יש לראות בנסיבות אלו את הנתבעות כמי שמפרות את החלטות בית המשפט.

5.3 סילוק על הסף יעשה רק במקרים קיצוניים, כאשר ברור לחלוטין כי המקרה הנדון אינו נמנה עליהם.

5.4 בהעדר תצהיר, אין להידרש לבקשה.

5.5 האגרה שולמה בהתאם להנחיות גזברות בית המשפט, ואף הושבו סכומים לידי התובעים עקב שינוי בתקנות. משכך, אין מקום להורות על סילוק התביעה בהעדר תשלום אגרה.

5.6 בניגוד לטענות הנתבעות, עילות התביעה תואמות את החלטתו של כב' השופט פרופ' גרוסקופף.

5.7 לא מתקיימים תנאי הוראות הדין לעניין השתק פלוגתא או עילה.

רקע עובדתי

6. תיק זה החל בשנת 2010.

מטעמים הנוגעים בעיקר לתובעים, לא הוגשו עד היום כתבי הגנה.

7. התביעה עצמה, עניינה ליקויי בבנייה בלמעלה מ-180 מבנים אשר נבנו בין השנים 1994 – 1991 באופקים, ערד, באר שבע ודימונה, ואשר יועדו למגוריהם של עולים חדשים.

8. לשיטת התובעים, התברר בדיעבד כי מבנים אלו לקויים בבסיסם, וזאת עד כדי להצדקה להורות על הריסת ובנייתם מחדש.

מקום בו נמכרו נכסים אלו לתובעים על ידי הנתבעת 1 והנתבעת 2 היא זו אשר פעלה לבנייתם/התקנתם, יש לחייב את הנתבעות במלוא נזקי התובעים.

9. לשיטת הנתבעות אין ולא היה מקום להידרש להליך זה, נוכח סוגיות של התיישנות, שיהוי, השתק, מניעות העדר יריבות וטענות המקדמיות נוספות.

10. הוסיפו הנתבעות וטענו כי ממילא אין להידרש להליך כתביעה משותפת לכלל התובעים, אלא כי היה מקום שכל אחד מהתובעים בנפרד יגיש כתב טענות פרטני.

11. על בסיס טענות אלו, הוגשה על ידי הנתבעים בקשה לסילוק התביעה על הסף. עם זאת, הצדדים הגיעו במהלך השנים למספר הסכמות דיוניות (ראה לדוגמא דיון מיום 24.2.2011), במסגרתן נקבע כי הגם כי שמורות לנתבעות טענותיהם לעניין שיהוי, התיישנות, השתק, ומניעות כמו גם העדר יריבות, יוכרעו טענות אלו עם סיום ההליך.

עם זאת, נדרש כב' השופט פרופ' גרוסקופף לשאלת ההצדקה המקדמית והמקורית לדון בעניינם של כמעט 300 תובעים כמקשה אחת.

12. ביום 11.7.2011 ניתנה החלטה מפורטת של כב' השופט פרופ' גרוסקופף בעניין זה ובמסגרתה נקבע בין היתר:

"20. הבקשה למחיקה על הסף מתקבלת באופן חלקי במובן זה שהתביעה תוגבל להוכחת קיומם של כשלים מערכתיים הנובעים מהנחיות שניתנו על ידי הנתבעות לגורמי הביצוע בקשר להקמתם של מבני העץ, כדוגמת הטענות המופיעות בכתב התביעה ביחס לבעיית הטרמיטים.

21. הוכחת קיומם או העדרם של כשלים מבניים מהסוג האמור תעשה באמצעות חוות דעת מקצועיות המתייחסות מרכיבים הבאים:

א. הגדרת הכשלים המערכתיים הנטענים אליהם מתייחסת חוות הדעת.

ב. תיאור ההנחיות המקצועיות שניתנו על ידי הנתבעות או מטעמן לגורמי הביצוע בנושא לגביו נטען קיומו של כשל מערכתי.

ג. דיון בליקויים הנטענים ביחס להנחיות אלו, בשים לב שמדובר בהקמת בתי עץ בדרום הארץ.

ד. המחשה של הטיעון העיוני באמצעות בדיקה מדגמית של בתי העץ.

ה. הצגת פתרונות חלופיים שניתן לתת כיום לכשל המערכתי (תוך התייחסות לעלות כל פתרון חלופי)".

13. בחודש אוגוסט 2011, ניתנה הסכמת הצדדים להפנות את עניינם להליך של גישור.

כמגשר מונה עוה"ד חזי כהן.

הליך הגישור נמשך כשלוש שנים, במהלכם בחרו חלק מהתובעים לעתור למחיקתם מההליך. (ביחס לאלו האחרונים ניתנו החלטות פרטניות).

14. ביום 26.1.2015 הודיעו התובעים כי מצאו שלא לקבל את הצעת המגשר.

15. בסיומם של דיונים נוספים נקבע כי כתב התביעה המתוקן, בהתאם להחלטתו של כב' השופט פרופ' גרוסקופף מיום 11.7.2011, תוגש עד ליום 1.9.2015.

16. בדיון נוסף אשר התקיים ביום 27.10.2015 נקבע כי חוות הדעת מטעם התובעים יוגשו בשלב מאוחר יותר, ואולם באותו מועד קבע כב' השופט פרופ' גרוסקופף כי התובעים יגישו ייפוי כוח מעודכנים לתיק.

17. ביום 31.1.2016, בהמשך למספר בקשות שהוגשו על ידי שני הצדדים, ניתנה החלטתי באשר למספר סוגיות ולרבות לעניין דרך ומועדי הגשת כתבי הטענות.

18. ביום 17.3.2016 הוגשה הבקשה נשוא החלטתי זו, לסילוק התביעה על הסף.

19. ביום 11.4.2016 הוגשה תגובת התובעים.

20. לאחר קבלת תשובת הנתבעות מצאתי לקבוע את התיק לדיון במעמד הצדדים וב"כ. במסגרת דיון ארוך מאוד, הועלתה הדעה למתווה לפשרה, והצדדים ביקשו ארכה למסור עמדתם.

בנוסף, נמחקו חלק מהתובעים וניתנה הנחייה באשר להבהרת מעמדם של אחרים.

21. ביום 1.8.16 הוגשה הודעת התובעים על פיה הם דוחים את הצעת בית המשפט. כן נכללה במסגרת הודעה זו התייחסות למספר סוגיות אשר הועלו במסגרת הדיון ובמסגרת החלטות קודמות.

באותו יום, ובהינתן הודעת התובעים, ניתנה החלטה המתייחסת להבהרת זהות בעלי הדין, המצאה של צווי ירושה עד ליום 10.9.16, כמו גם קבלת עמדת הצדדים לעניין המשך ניהול ההליך.

22. ביום 14.8.16 עתרו הנתבעות להכרעה בבקשות לסילוק על הסף, כמו גם הוסיפו התייחסותם להודעת התובעים.

הוסיפו הנתבעות ועתרו לקביעתו של מועד דיון נוסף אליו יזומנו כל בעלי הדין לבדוק ליבון סופי של הצעת הפשרה.

23. ביום 18.9.16 הוגשה תגובת התובעים במסגרתה חזרו על התנגדותם להסדר, העלו טענות לעניין נוסח הסכם הגישור, הסכום המוצע, כמו גם הביעו התנגדות מפורשת לקיומו של דיון נוסף ביחס לסוגיית ההסדר שבפשרה.

24. בהינתן כל אלה, לא נותר לי אלא להידרש לבקשה לסילוק על הסף לגופה, כמו גם ליתר הסוגיות אשר הועלו על ידי הצדדים בהודעותיהם השונות.

משנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים , החלטות בית המשפט ממועד פתיחתו של הליך זה, וכתב התביעה אני מוצאת להורות כדלהלן:

ההחלטה מיום 31.1.2016

25. במסגרת ההחלטה מיום 31.1.2016 ניתנו הנחיות ברורות באשר לדרך הגשת כתב התביעה, הנספחים וייפויי הכוח וזאת על מנת שניתן יהיה להבין מי הם בעלי הדין בהליך, כמו גם מי מהם מיוצג ע"י עוה"ד.

לצור כך נקבע, בין היתר, כי התובעים יגישו את כתב התביעה תוך שהוא כולל את שמם של בעלי הדין אשר מיוצגים על ידי ב"כ, ואשר ביחס אליהם צורף ייפוי כוח, כמו גם אלו אשר מבקשים לייצג את עצמם.

עוד נקבע במסגרת ההחלטה כי ייפויי הכוח יוגשו בהתאם לסדר הופעת בעלי הדין תוך סימון מפורש בראש ייפוי הכוח את מספרו של בעל הדין.

מצאתי לציין במפורש כי אין מקום לצירוף מה שכונה "בקשות אישיות" של התובעים, כנספחים או כחלק מטבלאות המצורפות לכתב התביעה, אלא כי מקום בו מעוניין בעל דין לעתור בבקשה מסוימת, יתכבד ויגישה במפורש.

לעניין בעלי הדין אשר הלכו לעולמם נקבע במפורש כי אין מניעה שיורשיהם ייכנסו לנעליהם וזאת כנגד הצגת צו ירושה/צו קיום צוואה וכן ייפוי כוח של אותם יורשים או הודעתם על פיה הם מבקשים לייצג את עצמם.

26. התובעים לא עמדו, אלא באופן חלקי ומדורג, בהנחיות הברורות שניתנו להם במסגרת החלטתי מיום 31.1.2016.

27. על אף החלטה מאוד ברורה זו, לא צורפו ייפויי הכוח, לא הובהר מהם בעלי הדין בהליך, וכל שצורף הוא נספח 1.1 לכתב התביעה.

עיון באותו נספח מלמד כי רב הנעלם בו על הנגלה, ודומה כי התובעים מבקשים באמצעותו להגיש בקשות, לתת הצהרות, ובכל מקרה להותיר את הסוגיה כעמומה מאוד.

למעשה, לכל הפחות ביחס לחלק מהתובעים הנקובים, נותרו הנתונים כפי שכבר פורטו במסגרת כתב הטענות הקודם.

במסגרת הדיון ביום 2.6.16, ביקשה ב"כ התובעים להורות על מחיקתם של חלק מהתובעים כמפורט באותו פרוטוקול.

28. במסגרת הודעת התובעים מיום 1.8.2016 נמצאה התייחסות לסוגית בעלי הדין אשר הלכו לעולמם.

הודעה זו, לא הייתה ברורה בתוכנה כאשר מחד התבקש בית המשפט למחוק את אותם תובעים אשר למרבית הצער אינם בחיים ומאידך כי התביעה "תנוהל" ע"י יורשיהם הפועלים לקבלת צווי ירושה. באותו יום ניתנה החלטתי המדברת בעד עצמה ביחס לכך.

אשוב ואדגיש ( כפי שהובהר גם במסגרת החלטות קודמות) כי לא ניתן לנהל תביעה בשמו של מי שאינו בחיים, והוא אינו אישיות משפטית נפרדת, וציון נתון כי "נכלל במסגרת בקשה למתן הוראות", או הגשת הודעה על פיה ההליך ינוהל על ידי יורשים אשר זהותם אינה ידועה, ועת שלא הוצג צו קיום צוואה או צו ירושה, אינם יכולים להתקבל.

העובדה כי לא צורפו ייפויי הכוח, כפי שהיה לצרפם כמפורט בסעיף 3 להחלטה מיום 31.1.2016 וכי רשימת התובעים נותרה גם היום עמומה, יש בה כדי להביא למסקנה על פיה מבקשים התובעים לזנוח תביעתם, וזאת מקום בו לא ניתן לנהל הליך כאשר אין לצד שכנגד ידיעה ברורה מיהו בעל דברו.

החלטה מיום 11.7.2011

29. לעניין התאמת כתב התביעה להחלטתו של כב' השופט פרופ' גרוסקוף, אני מוצאת לאבחן בין טענות שונות שהועלו על ידי הנתבעת.

30. בכל הנוגע לסעיף 134 – שעניינו עילות התביעה, הופנו הצדדים לסעיפים 104 – 76 לכתב התביעה המקורי.

לעניין זה אציין כי אין מקום שבית המשפט יידרש לעיין בחלקים שונים של כתבי טענות שונים לצורך הבנת היקף טענות התובעים התביעה. על התובעים היה להגיש, כתב תביעה אחד, במסגרתו נכללות כלל טענותיהם.

31. לגופן של עילות התביעה, יש לאבחן בין הוכחת קיומם של כשלים מערכתיים – שעה שזו תעשה ברמה העובדתית, בין טענות משפטיות באשר למקור אותו כשל או למשמעות שיש לייחס למעשה או מחדל של הנתבעות או מי מהן.

לפיכך, לא ניתן לראות חלק ניכר מתוך סעיפים 104 – 76 לכתב התביעה, כאלו אשר עומדים בניגוד להחלטתו של כב' השופט פרופ' גרוסקופף.

כך לדוגמא, הטענה כי הנתבעות התרשלו במתן הוראות התחזוקה של המבנים, היא טענה שלא ניתן לשלול אותה מקדמית, ובלבד שיובהר כי זו תיוחד לשאלת ההתרשלות במתן הוראות התחזוקה ביחס אותם כשלים מערכתיים אשר נובעים מהנחיות הנתבעות לגורמי הביצוע, וכך הלאה.

טענות הנוגעות לסוגיות של בנייה רשלנית כשלעצמה, אינה יכולה להיוותר, מקום בו סוגיית הרשלנות של הבנייה בפועל של כל מבנה היא עניין פרטני, אלא ככל שהיא עניין תוצאתי הנובע מהנחיות שניתנו על ידי גורמי הביצוע וכאשר העילה ביחס לנתבעות, תיוותר מתן אותן הנחיות שניתנו על ידי הנתבעות לגורמי הביצוע.

32. מקום בו נמצא להורות על הגבלת ההליך כמפורט בהחלטה מיום 11.7.2011, ניתן וראוי היה כי התובעים יעדכנו את כתב תביעתם בהתאם תוך התאמת הסעיפים להגדרות ההחלטה.

משכך, אין בקשת הנתבעות בלתי סבירה.

33. לפנים משורת הדין, ואך על מנת להביא (סוף סוף) את ההליך לכלל קידום ענייני, אני מורה כי ההוראות הללו יוותרו כפי שהן בכתב התביעה המתוקן, אך תוך שמובהר כי בחינתן תעשה על בסיס המסגרת הדיונית אשר נקבעה על ידי כב' השופט פרופ' גרוסקופף וזאת בלבד.

עוד יובהר כי אין ולא יהא באמור כדי מתן היתר להרחבת חזית או להכללת סוגיות אשר ביחס אליהן נקבע במפורש במסגרת החלטתו של כב' השופט גרוסקופף, כי הן לא תוכל לשמש כבסיס להליך הנוכחי.

כמו כן, אין באמור לעיל כדי לשנות או להעביר את נטל ההוכחה ונטלי הבאת הראיות ביחס לתביעת כל אחד מהתובעים.

34. כך לדוגמא טענות המהוות לשיטת הנתבעות "סיפורי המסגרת" (כמפורט לדוגמא בסעיף 29 לבקשה לסילוק על הסף), ייבחנו על בסיס המגבלות שהוקנו על ידי כב' השופט גרוסקופף בהחלטתו וזאת בלבד.

35. במסגרת סעיף 35 לתגובת התובעים נטען כי: "התובעים הדגישו כי הליקויים השונים הם תוצאה של "הכשלים המערכתיים"...

ככאלה, יש להותירם במסגרת כתב התביעה.

הליך הגישור

36. אין כל רלוונטיות לשאלה האם צלח הליך הגישור ביחס לבעלי דין אחרים אם לאו.

כמו כן, והגם שאני ערה לטענות הצדדים זה כלפי משנהו ביחס לסוגיה זו, מקום בו לא הגיעו הצדדים לכלל הסכם המייתר את הצורך בשמיעת ההליך לגופו, ועת שגישור הוא הליך רצוני, אין כל רלוונטיות לצורך בקשה זו, לטעמים אשר בגינם לא הסתייע הדבר.

תשלום האגרה

37. לשיטת הנתבעות שולמה האגרה בתיק זה בחסר.

38. עיון בתיק בית המשפט אינו מלמד כי הוצגה לתובעים דרישה לתוספת תשלום או כי נמצא על ידי גזברות בית המשפט כי שולמה אגרה בחסר.

39. מן העבר השני אין הוא מלמד על העברת הסך של 103,000 ₪ בחוזר לידי התובעים או מי מהם.

40. כך או כך בהעדר אינדיקציה מצד הגורמים האחראיים להגדרת שיעור התביעה הרלוונטי להליך שבפני, איני רואה מקום להידרש לסוגיה במסגרת בקשה לסילוק על הסף.

טענות מקדמיות של שיהוי, התיישנות וכו'

41. שמורות לנתבעות כל טענותיהם ביחס לסוגיות מקדמיות אלו.

עם זאת, נוכח ההסכמות הדיונות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת השלבים הקודמים של ההליך, יידונו אלו במסגרת ההליך לגופו, ולא במסגרת בקשה מקדמית לסילוק על הסף, וזאת למעט בעניינם של התובעים הפרטניים אשר לטענת הנתבעות עניינם נדון והוכרע.

42. טוב עשו הנתבעות אשר הוסיפו במסגרת הודעתן מיום 14.9.16 הבהרה כי ההכרעה בעניין תיוותר לסיכומים.

העדר פירוט ביחס לכל אחד מהתובעים

43. לעניין זה, נוכח החלטתו של כב' השופט פרופ' גרוסקופף, אשר מצא להכיר באפשרות הגשתה של התביעה באמצעות התובעים כולם, ובהינתן טענות הנתבעות בשלבים הקודמים של ההליך, מקום בו נטען להתנהלותו מערכתית אשר גרמה לנזק שמשמעותו צורך בפיצוי מוגדר הנוגע מהצורך בהריסה, בנייה ועגמת הנפש הנלווית לאלו, איני מוצאת לראות בהעדרו של הפירוט, במסגרת כתב התביעה, כטעם למחיקת ההליך.

44. שמורות לנתבעות טענותיהן לעניין שיעור והוכחת הנזק, אלא כי אלו כמו גם טענות אחרות אשר הועלו בעניין זה על ידי הנתבעות מקומן במסגרת ההליך לגופו, או במסגרת בקשה לפרטים נוספים אך אין באלו כדי להביא לסילוק התביעה על הסף.

השתק פלוגתא

45. באשר לטענות הפרטניות לעניין התובעים 173-174, 187, 197-198, 203, 282-283, מעוררות תגובת התובעים חוסר נוחות רבה מאוד.

46. אין במסגרת התגובה התייחסות לסוגיית דחיית התביעה מחמת התיישנות וזאת ביחס לחלק מהתובעים.

בנוסף, לא ברור מדוע, לכל הפחות, אין מקום להפחית את סכום הפיצוי בשיעור הנזק הנתבע בעניינם של תובעים אשר סוגיית ליקויי הבנייה בעניינם נדונה והוכרעה, ואף ללא קשר לתנאי הוראות הדין והפסיקה לעניין קיומו של השתק.

47. אך בשל העובדה כי לא צורפו כתבי הטענות בהליכים השונים (לרבות ת.א. 2925/02) ולא ברור מה היו הטענות באותם כתבי טענות, אדרש לסוגיה במסגרת התיק העיקרי.

עם זאת, מובהר כי מקום בו יתברר כי ביחס למי מהתובעים הוגשה תביעה אשר מקימה השתק ביחס להליך הנוכחי, וזאת בין אם השתק פלוגתא ובין אם השתק עילה, לא אך שלא יינתן לאותו בעל דין סעד במסגרת ההליך, אלא כי יהא מקום לראות בניהול ההליך בעניינו חוסר תום לב.

העדר יריבות

48. אני ערה לטענות הנתבעות לעניין העובדה כי חלק לא מבוטל מהתובעים לא רכש את הדירות במישרין מהנתבעות או מי מהן, אלא רכש אותם מצדדים שלישיים שנים לאחר סיום מכירת מבני העץ על ידי הנתבעות או מי מהן.

כך לדוגמא נטען על ידי הנתבעות כי התובעים 71 -70 רכשו את הדירה בשנת 2003, ככל שאלו הם פני הדברים, ולשיטת התובעים הליקויים בדירות כבר היו ידועים באותה עת, לא ברור מדוע סבורים אותם תובעים כי יש לייחס לנתבעות אחריות בהינתן נתונים אלו.

49. נהיר כי בנסיבות אלו טענות שונות שהועלו במסגרת כתב התביעה המתוקן, לדוגמא לעניין מצגי שווא, אינן בהכרח רלוונטיות.

התייחסות התובעים לעניין זה במסגרת התגובה לבקשה הייתה דלה מאוד.

50. לפנים משורת הדין, נוכח העובדה כי מדובר בסוגיה עובדתית והינתן ההתנהלות בתיק זה, איני מוצאת להורות על סילוק התביעה ביחס לתביעות אלו ואולם שמורות לנתבעות כל טענותיהן בעניין זה.

דוחות מבקר המדינה

51. לעניין זה אין כלל מקום לפרשנות. מסמכי דו"ח מבקר המדינה לא ישמשו כראייה בכל הליך משפטי.

52. בנסיבות אלו טענת התובעים כי לא מדובר בשלב זה בראיה אלא כי הם ביקשו שבית המשפט יתרשם מחומרת המצב, לא טענה היא.

53. "התרשמות" בית המשפט היא מראיות ועדויות.

54. דוחות אלו יוצאו מהתיק.

55. לעניין פרוטוקולים של וועדות הכנסת, אין מקום להורות על הוצאתם באופן כולל מהתיק, אלא שיהא צורך לבחון את תוכן כל אחד מהם לגופו, תוך התעלמות או הוצאת אותם חלקים אשר יכול ויהא בהם כדי להביא לאיון מטרת חוק מבקר המדינה, התשי"ח 1958.

56. באשר ליתר טענות הנתבעות לעניין הפרוטוקולים של הוועדות, דומה כי טענות אלו ייבחנו על בסיס משקל הראייה, חלף קבילותה.

גילוי מסמכים

57. התובעים ביקשו להפנות אצבע מאשימה כלפי הנתבעות בטענה כי לא הומצאו מסמכים וכי יש בכשל האמור כדי להצדיק קבלת התביעה.

לא ברור לי הקשר בין הדברים, ובעניין זה דומה כי התהפכו היוצרות.

הליכי גילוי מסמכים מתקיימים לאחר הגשת כתבי הטענות, ולעת הזו, התנהלות התובעים בכל הנוגע להגשת כתב התביעה היא זו המעוררת קושי.

58. במסגרת החלטתו של כב' השופט פרופ' גרוסקופף נקבע כי לצורך הכנת חוות הדעת, היו התובעים רשאים לפנות לפרקליטות בתוך 7 ימים, וככל שלא תתקבל תשובה המספקת את התובעים, הם יהיו רשאים להגיש בקשה מתאימה לתיק בית המשפט.

59. בעקבות דין ודברים בין הצדדים, כמו גם הגשת בקשות/תגובות ותשובות לעניין גילוי המסמכים ניתנה החלטתו של כב' השופט גרוסקופף ביום 27.10.2015 במסגרתה נקבע כי יידחה מועד הגשת חוות הדעת, ואולם כתב התביעה המתוקן יוגש עד ליום 10.1.2016.

60. בנסיבות אלו, כל שהיה על התובעים לעשות הוא להגיש את אותו כתב תביעה, כשהוא תואם את הנחיות בית המשפט, הא ותו לא.

61. ויודגש, סוגיית גילוי המסמכים ראוי כי תתברר לגופה, ושמורות לשני הצדדים טענותיהם בעניין זה. ואולם, אין באמור כדי לגרוע מהצורך לקדם את ההליך – כאשר תחילתו של זה, בהגשת התביעה.

העדרו של תצהיר

62. לשיטת התובעים נפל פגם מהותי בבקשה לסילוק על סף על לא צורף לה תצהיר. אודה כי לא ירדתי לסוף דעתם של התובעים בעניין זה.

63. חלק הארי של בקשת הנתבעות מבוסס על האמור בכתב התביעה המתוקן כמו גם למסמכים אשר צורפו לו, ואשר הוגשו כולם כאחד על ידי התובעים עצמם לתיק בית המשפט. בנסיבות אלו, לא היה מקום להגשתו של התצהיר ביחס לאלו.

סילוק על הסף

64. אכן, כטענת התובעים, לא בנקל יורה בית המשפט על סילוקה של תביעה על הסף.

65. זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות מעין חוקתית, וככזו, על בית המשפט לנסות ולהבטיח כי לא ייסגרו שעריו בפני בעל דין המבקש לקבל מעמו סעד.

66. עם זאת, הרצון לאפשר לתובעים לנהל את ההליך, אין משמעותו מתן היתר כללי לתובעים לפעול כאוות נפשם, תוך התעלמות מוחלטת מהחלטות ברורות הניתנות בעניינם פעם אחר פעם ובניגוד ברור להוראות הדין.

לצד עניינם של התובעים, קיימות גם זכויות הנתבעות, כמו גם אינטרס ציבורי כי ההליך המשפטי ינוהל באופן תקין ויעיל.

לא ניתן לקבל או לפטור בהבנה מצב במסגרתו בית המשפט אינו יכול להידרש להליך לגפו, וזאת בחלוף חמש שנים ממועד הגשת התביעה.

67. עסקינן בהליך אשר החל בשנת 2010, וביחס אליו ניתנו לתובעים ארכות רבות, פעם אחר פעם.

כך לדוגמא במסגרת החלטתו של כב' השופט פרופ' גרוסקוף מיום 27.10.2015 הוא מצא להורות כי ככל שלא יוגש כתב התביעה עד ליום 10.1.2016, תמחק התביעה.

על אף עובדה זו, גם כיום, על סף חודש נובמבר 2016, לא ניתן לומר כי התובעים קיימו אחר החלטתו זו במלואה, או אחר החלטות מאוחרות.

68. אני מוצאת להבהיר כי החלטתי זו ניתנת תוך נקיטת משנה זהירות, ולפנים משורת הדין, ככל שהדבר נוגע לתובעים, תוך מתן הדעת לכלל השיקולים הצריכים לעניין.

עם זאת, לא יהא בכך כדי לגרוע מהחובה להבטיח כי ההכרעה בתיק זה תינתן בהתאם להוראות הדין.

69. בנסיבות אלו, וכאמור לפנים משורת הדין, אני מורה בזאת כדלהלן:

א. התובעים ישלימו את פירוט בעלי הדין וייפויי הכוח כמפורט בהחלטה מיום 31.1.2016 בתוך 14 יום מהיום וזאת תוך מתן הדעת להחלטה בדבר מחיקת התובעים כמפורט בסעיף 2 להסכמות בפרוטוקול הדיון מיום 2.6.16, כמו גם החלטתי בסעיפים ב', ג', ו-ד' להלן.

כל בעל דין אשר שמו צוין ולא יוגש בעניינו ייפוי כוח או הודעה ברורה על פיה הוא מייצג את עצמו, כמפורט לעיל, יימחק מההליך.

ב. נוכח החלטותיי מיום 31.1.16, 2.6.16 ומיום 1.8.16, ובהעדר הצגת צווי ירושה או קיום צוואה אני מורה על מחיקת התובעים:

267, 265, 261, 217, 178, 121, 95, 62, 26, 1.

בהינתן הודעת ב"כ התובעים מיום 1.8.16, מורה גם על מחיקת התובעים:

76 –הגב' פפקוב אירנה ז"ל.

201 מר מוסייב וולדימיר ז"ל.

ג. כן אני מורה על מחיקת התובעות 93 – 94 נוכח הודעת עורכת הדין מיום 1.8.16.

ד. בהעדר הודעת הנתבעות מורה על השבת התובעת 235 לתביעה – הגב'

ה. על מנת להקל על הצדדים ועל ביהמ"ש אני מורה כי מספרי התובעים כפי הנקוב בכתב התביעה המצוי בתיק כיום, יוותרו ללא שינוי, ואולם לצד שם תובע אשר איני עוד בעל דין בהליך – ירשם כי נמחק מההליך.

ייפויי הכח יוגשו כאשר הם ממוספרים בהתאם.

ו. כתבי הגנה יוגשו לא יאוחר מיום 1.12.16.

ז. הליכי גילוי מסמכים יושלמו עד ליום 15.1.17.

ח. עדויות ראשיות יוגשו בתצהירים.

תצהירי כל התובעים יוגשו עד ליום 15.3.2017.

תצהירי הנתבעות יוגשו תוך 1.5.2017.

חוות דעת יוגשו ביחד עם התצהירים.

לתצהירים יצורפו כנספחים כל המסמכים שחפצים להגישם באמצעות המצהירים (או שיש להפנות לתיקי המוצגים/כתבי הטענות).

התצהירים יוגשו לתיק בית המשפט בשני עותקים. עותק אחד מדוגל, אשר יועבר על ידי המזכירות לתיק עזק נייר, ועותק נוסף אשר ייסרק לתיק.

ראייה אשר לא תצורף לתצהירים, לא תותר הגשתה אלא כנגד אישור בית המשפט.

עד שלא יתייצב לחקירה על תצהירו, יוצא זה מהתיק, גם ככל שיהא מדובר בבעל דין. בעל דין אשר לא יגיש תצהיר, לא יידרש בית המשפט לעדותו.

ט. צד המעוניין להזמין עד אשר אין אפשרות לקבל ממנו תצהיר, יגיש ביחד עם תצהיריו בקשה להזמנת העד, שבה יפרט את הפניה אל העד, את הסיבה לחוסר האפשרות לקבלת תצהיר מהעד, את נושאי עדותו ואת תמציתם הצפויה.

י. כנגד הגשת התצהירים, יועבר התיק לבחינת מתן הנחיות נוספות לעניין שמיעת הראיות.

משימה למתן החלטה ליום 4.5.17

יא. אציין כי קיימת צפייה כי לא אדרש לבקשות למתן ארכה וכי הצדדים יפעלו על בסיסה של החלטה זו, ובהתאם למועדיה.

המזכירות תודיע.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ז, 25 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.