בפני בקשת הנתבעת 1 כי בית המשפט יורה על מחיקת התביעה, ובקשות הנתבעות והצדדים השלישיים לחיוב התובעים בהוצאות, וזאת מקום בו לא קוימו, באופן שיטתי ולאורך תקופה ארוכה מאוד, החלטות מפורשות אשר ניתנו על ידי בית המשפט.

מן העבר השני מונחת בפני בקשת התובעים למתן פסק דין במסגרתו יורה בית המשפט לנתבעים לפצות כל אחד מהתובעים בסכום של 400,000 ₪, או לחילופין לגלות בתוך 7 ימים את כל המסמכים אשר התבקשו על ידם.

נוכח הפער והעמדות הקוטביות של הצדדים אני מוצאת להקדים ולתאר את ההתנהלות בתיק זה, וכמפורט להלן:

1. ביום 6.7.2010 הוגש כתב התביעה המקורי במסגרתו נטען כי מאתיים תשעים ושלושה התובעים, רכשו, במישרין או על דרך של רכישה מצדדים שלישיים, מאה תשעים ושמונה בתי עץ מהנתבעות אשר הוקמו בחמישה אתרים שונים, בישובים ערד, דימונה, באר שבע, אופקים ונתיבות. (להלן: "המבנים").

רוכשי המבנים יד ראשונה רכשו בין השנים 1991-1994 דהיינו, ורוכשי המבנים יד שנייה בין השנים 1998-2001.

עסקינן עם כן באירועים אשר מקורם לפני כ-26 שנה.

בכתב התביעה נטען כי חלק הארי של הרוכשים היו עולים חדשים מברית המועצות לשעבר, אשר סמכו ידם על מצגים והבטחות אשר ניתנו להם על ידי המדינה ורכשו את הבתים במחירים אשר נעו בין 87,000 ₪ ל- 125,000 ₪ (בערכים של כ- 235,000 ₪ נכון למועד הגשת כתב התביעה).

בדיעבד התברר כי במבנים ליקויים קונסטרוקטיביים קשים אשר מקורם, בין היתר, בבעיות טרמיטים ומזיקים נוספים, עד כדי פגיעה בשלד המבנה, כמו גם תכולה של חומר רעיל ומסרטן בקירות העץ. לתביעה צורפו חוות דעת של מומחה הנדסי ומומחה בתחום הטרמיטים.

תיקונים מקומיים וניסיונות שנעשו על ידי משרד השיכון לא הביאו לפתרון הבעיה, אשר הלכה והחריפה לרבות בעיות של רטיבות, איטום, ריקבון, אינסטלציה, תברואה, סדקים, תזוזה של הריצוף, כשלים בגימור ועוד. אל אלו הצטרפה בעיה של העדר מיגון.

התובעים פעלו במישור הציבורי במשך שנים רבות אך משלא הואילו פעולותיהן אלו, הוגשה התביעה במסגרתה עתרו לפיצוי כספי בגין הצורך בהריסת המבנים והקמת מבנים חדשים תחתם, דיור חלוף לאותה תקופה, פיצוי בגין נזק לא ממוני כמו גם צווי עשה להריסה ובנייה ובסך כולל של 200,000 ₪ לכל מבנה (198 מבנים).

1. ביום 31.10.2010 הוגשה בקשה של הנתבעות לסילוק התביעה על הסף במסגרתה נטען להתיישנות, שיהוי, קיומו של מעשה בית דין, השתק , מניעות, העדרה של עילה והעדר יריבות.

במסגרת הבקשה נטען על ידי הנתבעות כי ביום 23.8.2007 נפתח הליך קודם, זהה, לו היו שותפים חלק הארי של בעלי הדין (289 במספר), בבית המשפט המחוזי בירושלים.

בעבור שנתיים ונוכח טענות הנתבעות, מצאו התובעים לעתור למחיקת התביעה.

לגופו של עניין נטען על ידי הנתבעות כי לא ניתן לנהל את ההליך כהליך קבוצתי, מקום בו מדובר בנזקים שונים, אשר נגרמו למבנים שונים, בתקופות שונות של זמן, ובהיקפים שונים. התביעה בנוסחה הנוכחי לוקה בהעדר נתונים ופרטים בכל הרכיבים ובאופן אשר אינו מאפשר ניהול תקין של ההליך.

עוד נטען כי אין מקום לניהולו של הליך שעה שלא צורפו חוות דעת פרטניות ביחס לכל אחד מהמבנים, ולא ניתן להסיק דבר מחוות הדעת הכלליות והמדגמיות אשר צורפו לכתב התביעה. כך לגבי עצם קיומו של נזק, וכך גם לגבי שיעורו, מקום בו מדובר במאות מבנים.

הנתבעות ביקשו לציין כי כ-81 מתוך 293 התובעים, כלל לא רכשו את המבנים מהנתבעות, אלא כדירות "יד שנייה" ומשכך לא קיימת יריבות בין הצדדים, וכי חלק הארי של התובעים רכשו את המבנים שנים לאחר השלמת בנייתם, באופן המאיין את היכולת להחיל ביחס אליהם את הוראות דיני המכר.

עוד נטען כי ביחס לחלק מהתובעים התנהלו הליכים משפטיים בעבר, אשר ביחס אליהם ניתנו פסקי דין במסגרתם נדחו חלק מהתביעות מחמת התיישנות וביחס לחלק אחר נקבע פיצוי כספי. משכך, קיים ביחס לאלו השתק.

הנתבעים העלו טענות קשות לעניין העדרו של פירוט ביחס לעובדות, המועדים, ועילות הנזק עצמן.

בנוסף נטען כי חלק לא מבוטל מהעובדות המתוארות בכתב התביעה אינן נכונות, לרבות לעניין מועדי רכישות הזכויות , ומועד גילוי הליקויים הנטענים.

מעל כל אלו, נטען על ידי הנתבעת להתיישנות התביעה, וזאת נוכח הנקוב בכתב התביעה באשר למועדים בהם התגלעו הליקויים, המועדים בהם בוצעו תיקונים שונים במבנים, והתנהלות התובעים עצמם במהלך השנים. לחילופין, נטען לשיהוי כבד אשר יש בו כדי לאיין את הזכות לקבלת הסעד.

1. התובעים התנגדו לבקשה, וטענו כי הגשתה מלמדת על דרך התנהלות הנתבעות אשר מעוניינות למנוע בירור מעמיק של העובדות. עוד נטען לכשלים בדרך הגשת הבקשה, לרבות העדרו של תצהיר, המצדיקים דחייתה על פניה.

לגופה של הבקשה נטען כי בניגוד לטענות הנתבעות, אין מקום להגשתן של תביעות נפרדות על ידי כל אחד מהתובעים וזאת מקום בו המקור לליקויים ולנזק שנוצר, כמו גם התוצאות, זהים ביחס לכל אחד מהמבנים.

עוד נטען כי ההליך הקודם נמחק בהסכמה ואין בו כדי לגרוע מזכותם של התובעים להידרש להליך הנוכחי.

לטענת התובעים, הוראות הדין, מועדי גילוי הנזק והתנהלות התובעים, כמו גם ניהולו של הליך קודם, מלמדים כי התביעה לא התיישנה, ולא מתקיימים התנאים לראות בתובעים כמי שהשתהו בתביעתם.

עוד נטען על ידי התובעים כי אין להבחין בין תובעים אשר רכשו את הדירה ישירות מהנתבעות לבין אלו אשר רכשו את הזכויות כדירות "יד שנייה" וזאת מקום בו התובעים לא היו מודעים לקיומם של הליקויים (אותם יצרו הנתבעים), וממילא, גם מקום בו יתברר כי המוכרים היו מודעים לקיומם של הליקויים, לא יהא בקיומם של מעוולים נוספים כדי למנוע את ניהולו של ההליך כנגד המעוולים הנוכחיים.

1. ביום 24.2.2011 התקיים דיון בפני כב' השופט פרופ' גרוסקופף במסגרתו חזרו הצדדים על טענותיהם. בסיומו של הדיון נקבע, בין היתר, כי התובעים יגישו בתוך 21 יום כתב תביעה מתוקן אשר יתייחס אך ורק לליקויי תכנון ובניה שהינם משותפים לכל המבנים שבבעלות התובעים, וכי בכפוף להגשת כתב תביעה כאמור, תמחק הבקשה למחיקה על הסף, וטענות הנתבעים שהועלו במסגרתה, יישמרו להם לסיכומים בתיק.
2. ביום 17.3.2011 הוגשה הודעת התובעים ממנה עלתה הטענה על פיה אין מקום לתיקון כתב התביעה, שכן דוגמאות הליקויים המפורטות בסעיף 67 לכתב התביעה, בחוות הדעת ובטבלה המפורטת, מהווים כולם סימפטומים לליקויים המבניים בשלד הבתים, ומהווים כולם ליקויים מהותיים, בסיסיים, אשר נובעים מתכנון וייצור לקוי של הבתים כאשר המשותף לכל המבנים הוא כי השלד שלהם לקוי ונדון להריסה.
3. נוכח הודעה זו של התובעים נקבע על ידי בית המשפט דיון נוסף אשר התקיים ביום 5.6.2011. ובמסגרתו חזרו הצדדים על טענותיהם, והמומחה מטעם התובעים, מר דוד אופיר, נחקר.
4. ביום 11.7.2011 ניתנה החלטתו של כב' השופט פרופ' גרוסקופף בבקשה לסילוק על הסף במסגרתה סקר כב' השופט גרוסקופף את טענות הצדדים כמו גם פסיקה רלוונטית ומצא לציין כי הוא מודע לעובדה כי המבנים בהם מדובר לא הוקמו במסגרת אותו פרויקט, אלא הם מתחלקים בין ארבע ערים ובין 13 דגמים שונים. עם זאת , בניית בתי העץ נעשתה כחלק ממהלך ריכוזי אחד, מתוחם בזמן (1991-1994) ובמטרה מוגדרת (קליטת גל העלייה), שהונהג והוכוון על ידי הנתבעות . עוד נקבע כי השאלה האם בניית בתי העץ נעשתה תוך נקיטת פעולות המנע הנחוצות והסבירות לשם התמודדות עם נגע הטרמיטים היא שאלה משפטית כללית ומשותפת, אשר די בה על מנת לאפשר את צירוף התביעות. בהינתן כלל הנתונים נמצא כי התובעים עומדים, ולו באופן גבולי, במבחן הסמכות.

באשר ליעילות הדיונית, מצא כב' השופט גרוסקופף להורות כי מבחן זה מעורר קשיים לא מבוטלים מקום בו מדובר בבקשה לדיון מאוחד בליקויי בניה שונים המתקיימים בארבעה אתרים שונים, בהם הוקמו מספר רב של דגמים על ידי קבלני ביצוע שונים. כב' השופט גרוסקופף מצא כי מבחן זה מורכב, ועלול להביא להתמשכות הליכים על פני תקופה שקשה לשערה, וודאי מקום בו התביעות מתבררות זמן ניכר לאחר השלמת הקמת המבנים (מעל ל- 15 שנה), ומעוררות שאלות סבוכות הן מהפן הדיוני (כגון התיישנות) ו הן מהפן המהותי (כדוגמת קביעת האחראי ללקוי, לרבות דיון באפשרות של חלוקת אחריות).

עוד ציין כב' השופט גרוסקופף כי חלק לא מבוטל מטענות התובעים מחייב בחינה פרטנית של יחידות הדיור, ולא ניתן לבססו על חוות דעת אחת שנערכה על בסיס מדגמי. כך, למשל, ככל שהטענה לבעיות רטיבות נשענת על תכנון לקוי של חלק מהדגמים, או על ביצוע פגום על ידי קבלן זה או אחר, ברור כי בחינתה מחייבת הגשת חוות דעת פרטניות, המתייחסות באופן נקודתי לליקוי שגרם את בעיית הרטיבות. מבחינה זו, בהצהרת המומחה ההנדסי מטעם התובעים כי התרשם שקיימות בעיות רטיבות מסוג כזה או אחר בכל בתי העץ אין רבותא. על מנת לבסס את תביעתם ידרשו התובעים להצביע על טיב בעיית הרטיבות הקיימת בכל בית ובית (ולמצער, בכל דגם ודגם), על מנת לאפשר לנתבעים לשכנע כי הם אינם אחראים להם, או להגיש הודעת צד ג' כלפי מי שלשיטתם נושא בחבות לשפותם בגין האחריות לליקוי זה .

כב' השופט גרוסקופף מצא לציין כי הוא סבר בנסיבות אלו כי הניסיון של התובעים לכרוך יחדיו בעיות מבניות ובעיות פרטניות, הוא בגדר "תפסת מרובה לא תפסת", וכי הוא עלול להכשיל את בירור טענותיהם כלפי הנתבעות. מבחן היעילות הדיונית מחייב, לתחם ולהגביל את עילות התביעה של התובעים, כך שיתייחסו רק לליקויים מבניים הנוגעים למיזם הממשלתי של הקמת מבני עץ בדרום הארץ – בעיות המשותפות לכל בתי העץ של התובעים, אשר לצורך בחינתן ניתן להסתפק בחוות דעת מקצועיות המתייחסות להנחיות שניתנו על ידי הנתבעות לגורמי הביצוע, ולהמחשה מדגמית של ההשלכות שהיו להנחיות אלו על מבני העץ שבבעלות התובעים.

כדוגמא מובהקת לבעיה מבנית מסוג זה, נזכרה בעיית הטרמיטים, ושאלת קיומו של כשל מצד הנתבעות למתן הנחיות מתאימות להתמודד עם בעיה זו. מאידך, בכל הנוגע לבעיית הרטיבות – ככל וליקויים אלו נובעים מסיבות שונות ביחס לכל מבנה ומבנה, הרי כי צירוף התביעות באופן שנעשה על ידי התובעים, איננו עומד במבחן היעילות הדיונית. לעומת זאת, אם יוכח כי גם בעניין הרטיבות קיים כשל מערכתי כללי בהנחיות שניתנו לגורמי הביצוע (למשל, בשל כך שההנחיות בעניין זה לא תאמו את טיבו של חומר הגלם הייחודי בו נעשה שימוש בבתים מושא התביעה), הרי ש מצב הדברים יהיה שונה.

בהינתן כל אלה נמצא להורות כי הבקשה למחיקה על הסף התקבלה באופן חלקי במובן זה שהתביעה תוגבל להוכחת קיומם של כשלים מערכתיים הנובעים מהנחיות אשר ניתנו על ידי הנתבעות לגורמי הביצוע בקשר להקמתם של מבני העץ, כדוגמת הטענות המופיעות בכתב התביעה ביחס לבעיית הטרמיטים.

עוד נקבע כי הוכחת קיומם או העדרם של כשלים מבניים מהסוג האמור תעשה באמצעות חוות דעת מקצועיות המתייחסות למרכיבים הבאים:

א. הגדרת הכשלים המערכתיים הנטענים אליהם מתייחסת חוות הדעת.

ב. תיאור ההנחיות המקצועיות שניתנו על ידי הנתבעות או מטעמן לגורמי הביצוע בנושא לגביו נטען קיומו של כשל מערכתי.

ג. דיון בליקויים הנטענים ביחס להנחיות אלו, בשים לב לכך שמדובר בהקמת בתי עץ בדרום הארץ.

ד. המחשה של הטיעון העיוני באמצעות בדיקה מדגמית של בתי העץ.

ה. הצגת פתרונות חלופיים שניתן לתת כיום לכשל המערכתי (תוך התייחסות לעלות כל פתרון חלופי).

בסיומה של ההחלטה ניתנו הנחיות לעניין המועדים בהם יוגשו כתב התביעה המתוקן (2.10.2011), לרבות חוות הדעת התומכת בהנחיות שפורטו לעיל, כמו גם מועדים להגשת כתב הגנה (1.1.2012) וכתב תשובה. כן נקבע כי ככל והנתבעות יסברו כי קיימות טענות הגנה אשר ראוי לדון בהן במסגרת בקשה לסילוק על הסף, יהיו רשאיות להגיש, במקביל להגשת כתב ההגנה וחוות הדעת נגדית מטעמן , בקשה מתוקנת לסילוק על הסף.

1. ביום 14.8.2011 הוגשה הודעת התובעים במסגרתה הסכמתם להפניית ההליך לגישור, וזאת קודם הגשת של כתב טענות מתוקן.
2. ביום 3.10.11 , לאחר דין ודברים בין הצדדים, הוגשה הודעת התובעים בדבר הסכמה בין הצדדים להפנייתו של ההליך לגישור בפני עורך הדין חזי כהן, תוך "הקפאת" ההליכים אשר נקבעו בהחלטה בבקשה לסילוק על הסף.

להסכמה זו של הצדדים ניתן תוקף של החלטה.

1. בין השנים 2011 ועד לתחילת שנת 2015 הוגשו הודעות עדכון על פיהן הליך הגישור מתנהל, וכן הוגשו מספר בקשות למחיקת חלק מהתובעים ( 5,6,13, 40,129,130 ).
2. ביום 25.2.2015, דהיינו בעבור למעלה משלוש שנים, הוגשה הודעת התובעים על פיה מצאו לדחות את הצעת המגשר לסיום ההליך, כמו גם להחליף את הייצוג המשפטי.

במסגרת ההודעה נמסר כי מצורפים לה- 219 ייפויי כוח חדשים, וכי ביחס ל-60 תובעים, טרם התקבלה עמדתם.

1. ביום 1.2.2015 התקיים דיון בפני כב' השופט פרופ' גרוסקופף, במסגרתו עלה, לטענת התובעים, כי כ-253 מכלל התובעים הביעו התנגדות להצעת המגשר והודע כי כאשר תתקבל עמדת יתרת התובעים, תשלח ביחס לכך הודעה לתיק בית המשפט.

בהחלטה נקבע כי משרד עורכי הדין קיין- אמודאי ושות', משוחרר מייצוג התובעים, התובעים יגישו כתב תביעה מתוקן בהתאם להחלטה מיום 11.7.2011 עד ליום 1.9.2015, תוך צירוף חוות דעת מתאימה. הנתבעים יגישו כתב הגנה עד ליום 31.12.15 וכתב תשובה יוגש עד ליום 31.1.16.

1. ביום 14.6.2015 הוגשה בקשת התובעים למתן צו גילוי מסמכים ספציפיים.

במסגרת הבקשה נטען כי פניות קודמות לנתבעות לא הועילו.

במסגרת הבקשה תוארו פניות לראש הממשלה בעניין זה, לקונסוליה הכללית של ארצות הברית בישראל (מקום בו הבתים הינם מתוצרת אמריקאית) לחקירה נדרשת של ה-FBI, ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתיחת חקירה והגשת כתבי אישום כנגד ראש הממשלה ועובדי ציבור נוספים.

מקום בו כל אלו לא היה בהם כדי להביא להמצאת המסמכים לידי התובעים, הוגשה על ידם הבקשה במסגרתה נטען כי מסמכים פרטניים אלו נדרשים לצורך עריכת חוות הדעת המתוקנת, וזאת בהתאם להחלטת בית המשפט.

המסמכים הספציפיים אשר גילויים התבקש כללו:

(1). פרוגרמה לבניית בתי בנייה קלה מטעם מדינת ישראל או מי מטעמה בצירוף כל המסמכים הטכניים הנלווים, לרבות מפרטים טכניים, תכניות וכו', לפיהם הוזמנה העבודה בקשר לבניית בתי בניה קלה אצל הנתבעת 2.

(2). הסכמי רכישת המבנים בין הנתבעת 2 או מי מטעמה לבין החברות היצרניות של הבתים או כל חלקיהם בארץ או בחו"ל, במסגרתם הוזמנו/נרכשו הבתים, חלקיהם אצל החברות היצרניות בארץ ובחו"ל, בצירוף כל המסמכים הטכניים הנלווים להם.

(3). כל המסמכים הטכניים אשר סופקו על ידי החברות היצרניות של הבתים ו/או חלקיהם בארץ ובחו"ל לרבות מפרטים טכניים, תכניות ייצור כתבי אחריות, וכו'.

(4). כל המסמכים הטכניים הנלווים להסכמי המכר בין הנתבעת 2 למי מטעמה לבין רוכשי הבתים.

לבקשה צורף צו המופנה לנתבעים כמו גם לרשויות המקומיות במסגרתן הוצבו המבנים.

1. ביום 13.7.2015 הוגשו תגובות הנתבעים, מהן עלתה טענה בדבר אי המצאת הבקשה וההחלטה.

לגופו של עניין טענה הנתבעת 2 כי אין להיעתר לבקשה שעה שזו חורגת מהנחיות בית המשפט אשר הורה לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 11.7.2015 וכן מקום בו נקבע כי ככל וימצא עורך חוות הדעת מטעם התובעים כי הוא נדרש למידע נוסף, תועבר בעניין זה בקשה לפרקליטות בתוך 7 ימים ממועד הדיון.

עוד נטען כי בחלוף למעלה מעשרים שנה ממועד רכישת הבתים, חלק מתיקי הרוכשים בוער. בהמשך לרישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, אין עוד הנתבעת 2 מנהלת את הרישום ואין לה כל צורך או חובה בדין לשמור את המסמכים.

עוד נטען כי חלק מהמסמכים מצויים בידי התובעים עצמם וביחס לחלק אחר, אין בהם כדי להעיד על כשל מערכתי והם אינם רלוונטיים לצורך עריכת חוות הדעת.

לגופו של עניין נטען כי התובעים מודעים לכך כי הנתבעת 2 לא יזמה, לא בנתה ולא ייבאה את בתי העץ ואף לא התקשרה עם קבלנים להקמתם אלא טיפלה בשיווק, אכלוס וניהול תיקי רוכש. לפיכך הדרישה למסמכים אינה רלוונטית כלפיהם. לשיטת הנתבעת 2 מדובר במסע דייג אסור.

1. מתגובת הנתבעת 1 עלה כי תשובתה לתובעים (אשר צורפה לבקשה) מדברת בעד עצמה ובמסגרתה נטען כי התובעים מבקשים מסמכים אשר מעולם לא יכולים היו להיות קיימים וזאת מקום בו הנתבעת 2 מעולם לא סיפקה את הבתים לנתבעת 1, אלא כי הבתים סופקו בהתאם למפמ"כ 422 או לחילופין בהתאם לתקן שפורסם על ידי מכון התקנים של אחת מן הארצות מהן סופקו הבתים כאשר מפמ"כ 422 הומצא לתובעים הגם שהוא מפורסם באתרים.

עוד נטען כי באופן דומה לא קיימים בידי המדינה חוזי רכישה בין הנתבעת 2 לחברות היצרניות באשר הנתבעת 2 לא רכשה אותם. כך גם לגבי המסמכים שסופקו לנתבעת 2 (בין על ידי החברות היצרניות ובין אם במסגרת הסכמי המכר).

מקום בו המסמכים המבוקשים אינם קיימים לא יהא בעצם קיומו של צו שיפוטי כדי לשנות את התשובה לעניין העדר הימצאותם.

לעניין הפנייתו של צו לעיריות השונות, הותירה המשיבה 1 את שיקול הדעת ביחס לכך לבית המשפט תוך שהיא מפנה לצורך בקבלת עמדתם.

1. התובעים הגישו תשובתם במסגרתה טענו לחוסר סבירות טענות הנתבעים לעניין העדרם של המסמכים, חזרו על טענות אשר הועלו במסגרתו הבקשה, והלינו על התנהלות בא כוחם הקודם אשר לא פעל לקבלת המסמכים. עוד נטען כי בביעור/השמדת המסמכים או סירוב להעברתם יש משום פגיעה בטוהר המידות המחייבת חקירה של הגורמים המוסמכים לרבות היועץ המשפטי לממשלה.
2. ביום 11.8.2015 ניתנה החלטתו של כב' השופט פרופ' גרוסקופף במסגרתה מצא להורות כי דרישת המסמכים הספציפיים המבוקשים במסגרת סעיף 1 לבקשה הינה סבירה בנסיבות העניין ומשכך כי הנתבעות ימציאו את אותם מסמכים ככל ואלו בידיהן, ובהעדרן – ימציאו תצהיר ביחס לכך.

עוד נקבע כי הנתבעות ימציאו תצהיר גילוי מסמכים ספציפי המתייחס למסמכים הפרטניים אשר התבקשו עד ליום 25.8.2015, וכי המועדים להגשת כתבי הטענות יידחו ב-45 יום.

ביום 25.8.2015 הוגשו תצהירי גילוי מסמכים ספציפיים על ידי הנתבעות 1-2.

בהמשך ניתנו החלטות נוספות לעניין אופן העיון והגילוי של המסמכים המצויים בידי הנתבעת 2.

1. ביום 18.10.2015 הוגשה בקשה נוספת לגילוי מסמכים על ידי התובעים במסגרתה התבקש בית המשפט להורות לנתבעת 1 לגלות את כל המסמכים המצויים ברשותה הנוגעים להזמנת ואספקת בנייה קלה, יהא מקורה אשר יהא, לרבות פרוגרמות, מפרטים טכניים, תכניות עבודה, המסמכים הטכניים אשר סופקו על ידי היצרנים כמו גם תיקי הרוכשים.

כן התבקש בית המשפט להורות על דחיית המועדים להגשת כתבי הטענות, ללא מועד, עד לקבלת בקשת התובעים לקביעת מועדים, אשר תוגש לאחר קבלת המסמכים המבוקשים.

1. ביום 26.10.2015 הוגשה תגובת הנתבעת 1 במסגרתה התנגדה להמצאת המסמכים. בתגובה נכתב כי לא הוגשו כלל חלק הארי של ייפויי הכוח מטעם התובעים, כי לא ברור מיהם בעלי הדין, וכי מתבקש גילוי מסמכים קודם שהוגש כתב תביעה, ובדרך העומדת בניגוד להוראות הדין.
2. ביום 27.10.2015 התקיים דיון נוסף, במסגרתו חזרו הצדדים על טענותיהם ובסיומו חזרו בהם התובעים מדרישתם לגילוי המסמכים.

כב' השופט גרוסקופף הורה כי התובעים יגישו את כתב התביעה המתוקן עד ליום 10.1.2016 בהתאם להנחיות בית המשפט, תוך שניתן היתר לצרף את חוות הדעת בשלב מאוחר יותר של ההליך.

עוד נקבע כי בד בבד עם הגשת כתב התביעה המתוקן יוגשו ייפוי כוח עדכניים של כל התובעים.

כן נקבעו מועדים להגשת כתבי הגנה וכתבי תשובה.

בסיום ההחלטה הובהר כדלהלן:

"מובהר בזאת כי ככל שכתב התביעה המתוקן לא יוגש עד למועד שנקבע לעיל תימחק התובענה".

1. ביום 23.11.2015 הועבר תיק זה, בהנחיית סגן הנשיא לטיפולי.
2. ביום 10.1.2016 הוגשה בקשה לדחיית המועדים להגשת כתב התביעה המתוקן.

במסגרת הבקשה נטען כי בשל חלוף הזמן נותק הקשר עם חלק מהתובעים, חלקם התייאשו, חלקם נפטרו למרבית הצער, ומקום בו מדובר בתובעים אשר מתגוררים בארבע ערים שונות, התגלה קושי בהשלמת הנתונים הנדרשים.

על אף כי הבקשה הוגשה לאחר המועד האחרון שנועד להגשת כתב התביעה המתוקן, על אף כי הבקשה הוגשה ללא עמדת הצד שכנגד, ועל אף החלטתו של כב' השופט גרוסקופף ביחס לכך, מצאתי להיעתר לבקשה.

1. ביום 24.1.2016 הוגש כתב התביעה המתוקן.

באותו מועד הוגשו בקשות נוספות על ידי התובעים לרבות:

בקשה להשבת תובעת אשר נמחקה מההליך, בקשה למתן הוראות ביחס לתובעים אחרים (אשר נפטרו, עזבו את הארץ), בקשה להורות על מחיקת תובעים מסוימים והשבת האגרה ביחס לתביעתם, בקשה לקבלת ארכה להודיע עמדה ביחס לתובעים נוספים, כמו גם בקשות טכניות לעניין אופן הגשת הנספחים וייפויי הכוח.

1. ביום 31.1.2016 ניתנה החלטה המתייחסת לכלל הבקשות וההודעות.

במסגרת החלטה זו הודגשה החשיבות בהגדרת זהות התובעים (כאשר מתוך הבקשות עלה חוסר בהירות לעניין זה) כמו גם הצורך להבטיח תאימות בין שמות התובעים לבין ייפויי הכוח, ולו על מנת שתוגדר מצבת התובעים המלאה.

ביום 10.2.2016, ועל אף החלטתי, הוגש כתב תביעה מתוקן אשר אינו עומד בהנחיות אשר ניתנו בהחלטה מיום 31.1.2016, תוך שצורפו לכתב התביעה שתי טבלאות עם רשימות של התובעים, הכוללות הסברים שונים, אך לא מגדירות את זהות התובעים בהליך הנוכחי, וממילא לא צורפו ייפויי הכוח כשהם ממוספרים ובתיאום עם כתב התביעה המתוקן כפי שהתבקש.

לאחר אותו מועד, הוגש פעם נוספת קלסר ובו ייפויי הכוח, ללא מספור, וכאשר מתוכו נמצא כי לכאורה חסר ייפויי כוח של התובע 44, וכי ייפויי הכוח של התובע 50 אינו תואם את שמו או את מספר הזהות שלו.

1. ביום 29.2.2016 הוגשה בקשת הנתבעת 2 להארכת מועד להגשתן של בקשות מקדמיות. בדומה לעניינם של התובעים מצאתי קושי בהתנהלות במסגרתה מוגשות בקשות, ימים ספורים קודם המועד האחרון שנקבע לקיום החלטות בית המשפט. לפנים משורת הדין, הוארך המועד באופן חלקי.
2. ביום 17.3.2016 הוגשה בקשת הנתבעות לסילוק התביעה על הסף.

במסגרת הבקשה נטען כי למעשה לא חל כל שינוי בכתב התביעה, וכי נוסחו אינו עומד בתנאי החלטתו של כב' השופט גרוסקופף באשר לאופן הגשת כתב התביעה המתוקן אשר יתייחס רק לשאלת קיומם של כשלים מערכתיים הנובעים מההנחיות אשר ניתנו על ידי הנתבעות לגורמי הביצוע בקשר להקמה של מבני העץ.

עוד נטען כי בניגוד להחלטתי מיום 31.1.2016 לא הוגש כתב התביעה הכולל את שמות התובעים הנוכחיים בלבד, ותוך צירוף ייפויי כוח רלוונטיים ממוספרים.

הנתבעות גם שבו והעלו את הטענות אשר הועלו על ידן במסגרת הבקשה המקורית לסילוק התביעה על הסף, לרבות לעניין התיישנות, שיהוי, תשלום אגרה, ועוד.

הנתבעות תיארו במסגרת הבקשה את כלל ההליכים אשר התנהלו בין הצדדים, לרבות הליך הגישור, תוך שנטען כי התנהלות התובעים מלמדת על חוסר תום לב.

1. ביום 11.4.2016 הוגשה תגובת התובעים במסגרתה נטען כי דווקא בהתנהלות הנתבעות היה כדי למנוע קידומו של ההליך וכי כל מטרתה של הבקשה הינה מניעת בירור התביעה לגופה.

לטענת התובעים חלק מטענות הנתבעות לעניין חוות הדעת או היכולת להידרש לסוגיית הכשל המערכתי תלוית מסמכים אותם יש לקבל מהנתבעות.

מקום בו הנתבעות סירבו להעביר את המסמכים בטענה כי טרם הוגשה התביעה, אין הן יכולות לטעון כעת כנגד כתב התביעה בנוסחו הנוכחי.

עוד נטען כי יש בהתנהלות הנתבעות כדי לגרום לנזק ראייתי מהותי, וכי בשל סירוב הנתבעות להעברת המידע פנו התובעים לגורמים שונים לרבות:

נציגות FBI בישראל באמצעות הקונסוליה של ארה"ב.

פניות לגופים יהודיים שונים ברחבי העולם, לרבות לקונגרס היהודי העולמי.

הוסיפו התובעים וציינו כי בידיהם חומר מצולם רב הנוגע למבנים.

לגופה של הבקשה נטען כי כתב התביעה המתוקן עומד בתנאי החלטתו של כב' השופט גרוסקופף, ושולמה אגרה כפי שנקבע

1. ביום 19.5.2016 הוגשה תשובת הנתבעות במסגרתה חזרו על טענותיהם, והלינו על תגובת התובעים. במקביל, באותו מועד, הוגשה בקשה למתן ארכה להגשת כתב ההגנה עד להכרעה בבקשה לסילוק על הסף.
2. ביום 2.6.2016 התקיים דיון ממושך במסגרתו נדונה אפשרות להסדר פשרה בין הצדדים.

התובעים ביקשו להודיע עמדתם בתוך 45 יום.

בנוסף, הוסכם על מחיקתם מההליך של התובעים: : 18, 19, 20, 45, 46, 47, 58, 79, 80, 97, 98, 110, 134, 135, 144, 145, 151, 184, 189, 190, 193, 194, 199, 200, 204, 205, 206, 207, 220, 221, 229, 232, 233 ו- 234 – 245. (בהתאם להודעת התובעים בטבלה 1.1 שצורפה לכתב התביעה המתוקן).

כן ניתנה לתובעים האפשרות להבהיר שאלת המשך ניהולו של ההליך ביחס לנכסים אשר בעליהם, למרבית הצער, הלכו לעולמם, דהיינו התובעים : 1, 26, 62, 95, 121, 178, 217, 261, 265 ו- 267.

באשר לנתבעים 93- 94 , נקבע כי ב"כ התובעים תודיע האם היא מחזיקה בייפוי כח כדין מטעמם, שאם לא כן - יתבקש בית המשפט להורות על מחיקתם מההליך.

1. ביום 1.8.2016 הוגשה הודעת התובעים על פיה הם אינם נותנים הסכמתם למתווה להסדר, וזאת למעט מספר בודד של תובעים. כן נמצאה התייחסות במסגרת אותה הודעה למחיקתם של תובעים נוספים ואי בהירות לעניין קיומם של צווי ירושה/צווי קיום צוואה.

באותו מועד ניתנה החלטתי במסגרתה נמחקה התביעה ביחס לתובעים 76,201,93 ו-94, וניתנה לתובעים אפשרות נוספת, לפנים משורת הדין, להודיע עמדתם לעניין המשך ניהולו של ההליך על ידי יורשי התובעים אשר הלכו לעולמם.

עוד נקבע כי הצדדים יבהירו עמדתם לעניין המשך ניהולו של ההליך.

הנתבעים עתרו לקביעתו של דיון נוסף על מנת לבחון אפשרות הגעה להסדר.

1. ביום 18.9.2016 הוגשה תגובת התובעים במסגרתה נטען כי אין מקום לקביעתו של דיון נוסף לפשרה, שעה שהנושא נבחן על ידי התובעים, והוחלט שלא להסכים למתווה שהוצע, וכי מצבם של התובעים אינו מאפשר להם להתייצב לדיון.

עוד נטען כי זכרונן של הנתבעות סלקטיבי שעה שהן מציגות אך את אותן החלטות הנוחות להן בעוד את החלטתו של כב' השופט גרוסקופף מיום 11.7.2011, הן העדיפו לשכוח.

לשיטת התובעים נזקיהם גדולים מאלו אשר נתבעו, אך הם מוכנים להסתפק בסכום שנתבע ככל וישולם לאלתר.

התובעים ביקשו לציין כי מקום בו אין נכונות לעשות כן יתבקש בית המשפט ליתן החלטתו, כאשר על פי ייעוץ משפטי אשר התובעים קיבלו ממומחים למשפט בינלאומי, ככל וההחלטה תהא למחיקת/דחיית התביעה, לאחר מיצוי ההליך בבית המשפט העליון, יפנו התובעים להגנה על זכויותיהם לפורומים בינלאומיים, לרבות נוכח אובדן/השמדת/הסתרת המסמכים בנוגע לבתי "בנייה קלה", אשר תזכה לגנאי.

בהעדר הסכמות בין הצדדים, נדרשתי בשנית, לבקשה לסילוק על הסף.

1. ביום 25.10.2016 ניתנה החלטתי בבקשה לסילוק על הסף במסגרתה מצאתי לסקור את ההליכים אשר התנהלו בין הצדדים, טענותיהם והתנהלותם.

בסוגיה המהותית, זו הנוגעת לתאימותו של כתב התביעה המתוקן להחלטתו של כב' השופט פרופ' גרוסקופף נמצא כי כתב התביעה אינו תואם את החלטת בית המשפט (לדוגמא חלק הארי של סעיפים 76-104 לכתב התביעה המתוקן). עוד נקבע כי אין מקום כי בית המשפט יידרש לעיון בחלקים שונים של כתבי טענות שונים לצורך הבנת היקף טענות התובעים, ובהינתן החלטת בית המשפט מיום 11.7.2011, ראוי וניתן היה לצפות כי התובעים יעדכנו את תביעתם בהתאם לאותה החלטה.

מצאתי לציין כי זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות מעין חוקתית, וככזו, על בית המשפט לנסות ולהבטיח כי לא ייסגרו שעריו בפני בעל דין המבקש לקבל מעמו סעד.

עם זאת, הרצון לאפשר לתובעים לנהל את ההליך, אין משמעותו מתן היתר כללי לתובעים לפעול כאוות נפשם, תוך התעלמות מהחלטות ברורות הניתנות בעניינם פעם אחר פעם ובניגוד להוראות הדין.

לצד עניינם של התובעים, קיימות גם זכויות הנתבעות, כמו גם אינטרס ציבורי כי ההליך המשפטי ינוהל באופן תקין ויעיל ולא ניתן לא ניתן לקבל או לפטור בהבנה מצב במסגרתו בית המשפט אינו יכול להידרש להליך לגופו, וזאת בחלוף חמש שנים ממועד הגשת התביעה.

עוד מצאתי להבהיר כי מדובר בהליך אשר החל בשנת 2010, וביחס אליו ניתנו לתובעים אורכות רבות, כאשר עוד ביום 27.10.2015 ובהמשך לאותה התנהלות קבע כב' השופט גרוסקופף כי ככל שלא יוגש כתב התביעה המתוקן עד ליום 10.1.2016, תמחק התביעה.

על אף עובדה זו, גם במועד מתן ההחלטה, לא ניתן היה לומר כי התובעים קיימו אחר החלטתו זו במלואה, או אחר החלטות מאוחרות.

כן מצאתי להבהיר כי החלטתי ניתנת תוך נקיטת משנה זהירות, ככל שהדבר נוגע לתובעים, תוך מתן הדעת לכלל השיקולים הצריכים לעניין. עם זאת, לא יהא בכך כדי לגרוע מהחובה להבטיח כי ההכרעה בתיק זה תינתן בהתאם להוראות הדין.

לבסוף ניתנו על ידי ההנחיות הבאות:

(1) לפנים משורת הדין, ואך על מנת להביא (סוף סוף) את ההליך לכלל קידום ענייני, יוותר כתב התביעה כפי שהוגש, אך תוך שהובהר כי בחינת הטענות תעשה על בסיס המסגרת הדיונית אשר נקבעה על ידי כב' השופט גרוסקופף , וזאת בלבד.

עוד נקבע כי אין באמור משום מתן היתר להרחבת חזית, או כדי להביא להעברת נטלים.

(2) התובעים ישלימו את פירוט בעלי הדין וייפויי הכוח כמפורט בהחלטה מיום 31.1.2016 בתוך 14 יום וזאת תוך מתן הדעת להחלטה בדבר מחיקת התובעים כמפורט בסעיף 2 להסכמות בפרוטוקול הדיון מיום 2.6.16, כמו גם המשך החלטתי מאותו מועד.

נקבע כי כל בעל דין אשר שמו צוין ולא יוגש בעניינו ייפוי כוח או הודעה ברורה על פיה הוא מייצג את עצמו, כמפורט לעיל, יימחק מההליך.

(3) נוכח החלטותיי מיום 31.1.16, 2.6.16 ומיום 1.8.16, והודעות שונות מטעם התובעים, הוריתי גם על מחיקת התובעים הבאים:

267, 265, 261, 217, 178, 121, 95, 62, 26, 1, 76, 201, 93, 94, 235

(4) לבסוף ניתנה הנחייה על פיה מספרי התובעים כפי הנקוב בכתב התביעה המצוי בתיק כיום, יוותרו ללא שינוי, ואולם לצד שם תובע אשר אינו עוד בעל דין בהליך – ירשם כי נמחק מההליך. ייפויי הכוח יוגשו כאשר הם ממוספרים בהתאם.

(5) עוד ניתנו הנחיות לעניין הגשת כתבי הגנה, גילוי מסמכים והגשת תצהירים לרבות חוות דעת.

1. בהמשך הוגש על ידי הנתבעות בקשות לארכה להגשת כתבי ההגנה וביום 2.2.2017 הוספתי והבהרתי כי תצהירי גילוי המסמכים, לרבות המסמכים הנקובים בהם יועברו עד ליום 1.3.2017, ובמקביל נקבע מועד לישיבת קדם משפט.
2. ביום 14.2.2017 הוגשו כתבי הגנה וכן הוגשה הודעה לצד שלישי על ידי הנתבעת 2 כנגד כשבעים בעלי דין, אשר נטען כי הינן החברות הקבלניות אשר בנו/סיפקו/הקימו את המבנים, כמו גם רוכשים מקוריים של המבנים, אשר מכרו אותם למי מהתובעים.
3. בהמשך להגשת ההודעה לצד שלישי, ובמשך תקופה לא מבוטלת, הוגשו בקשות שונות למחיקת חלק מהצדדים השלישיים, למתן ארכה להגשת כתבי הגנה על ידי הצדדים השלישיים, לקבלת מידע ועיכוב הליכים ביחס למי מהצדדים השלישיים, בקשה לעניין הגשת ייפויי הכוח מטעם התובעים, כמו גם בקשה לעכב את הליך גילוי המסמכים עד להשלמת הגשת כתבי הטענות.
4. ביום 5.4.2017 הוגשה בקשת הנתבעת 2 להורות על מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש כמו גם דחיית הדיון הקבוע בתיק.

במסגרת בקשה זו ביקשה הנתבעת 2 להפנות למחדלי התובעים לעניין המצאת ייפויי הכוח , וזאת על אף כל ההחלטות אשר ניתנו בתיק זה, תוך שנטען כי הוגשו לתיק שבעה ייפויי כוח בלבד.

מצאתי להורות כי הבקשה תידון במועד הדיון .

1. ביום 3.7.2017 הוגשה בקשת הנתבעת 1 לעיכוב ההליכים בתיק.

במסגרת הבקשה נטען כי נותק כל קשר עם משרדה על ב"כ התובעים, אין תשובה במספר הטלפון שצוין על ידה וכי כתבי בית דין לרבות כתב ההגנה וההודעות לצד שלישי, אשר נשלחו למשרדה בכתובת שצוינה בכתב התביעה, הוחזרו מהטעם שלא קיים בכתובת עורך דין בשם זה.

עוד נטען כי גם פניות של צדדים נוספים להליך אינן נענות מטעמים דומים, ובקשות עליהם נדרשו התובעים להשיב, אינן זוכות למענה.

הבקשה הועברה לתגובת הצד שכנגד.

1. ביום 13.7.2017 הוגשה תגובת התובעים, בכתב יד, על גבי הודעה קודמת.

עד כמה שניתן היה להבין את הכתוב, נטען כי בקשת הנתבעים מהווה ניסיון נוסף להביא את התיק למבוי סתום, תוך שנגרם לתובעים נזק.

עוד נטען כי על מנת להמשיך בדו-שיח עם הנתבעים מתבקשים התובעים להמציא את כל המסמכים אודות בתיהם מושא הבקשות לגילוי מסמכים אשר הוגשו בתיק זה, וכי כל טענות התובעים מפורטות בהודעה מיום 18.6.2016.

לא נמצאה בתגובה זו כל התייחסות לשאלת דרך יצירת הקשר או העברת המסמכים לידי ב"כ התובעים.

על אף האמור, ועל מנת לקדם את ההליך, מצאתי להורות כי הנושא יידון במועד הדיון הקבוע.

1. ביום 18.7.2017 התקיים דיון במסגרתו אמורות היו להינתן החלטות בכלל הסוגיות הפתוחות.

לדיון התייצבו נציגי וב"כ הנתבעות, נציגי וב"כ חלק מהצדדים השלישיים, ושלושה מהתובעים.

ב"כ התובעים לא התייצבה לדיון.

לטענת התובע, מר ברוש, נשלחה אליהם הודעה על פיה עורכת הדין חולה וככל הנראה אושפזה.

ב"כ כל הצדדים אשר נכחו בדיון העלו טענות חוזרות לעניין העדר יכולת ליצירת קשר עם ב"כ התובעים מאז חודש מאי 2017, העדרו של משרד של עורכת הדין לצורך המצאת מסמכים או יצירת קשר, תוך שהובהר כי למיטב ידיעתם, המשרד הקודם פונה.

עוד נטען כי מסמכים אשר נשלחו לרבות הודעות לצדדים שלישיים, כתבי הגנה, דרישות לגילוי מסמכים ושאלונים, הושבו מחמת העדר יכולת למסירתם לצד שכנגד.

באותו מועד נמסרו לידי התובעים אשר נכחו בדיון מסמכים שונים על ידי ב"כ הצדדים.

1. בסיום הדיון נקבע כדלהלן:

א. התובעים ישיבו לדרישות לגילוי מסמכים ושאלונים בתוך 21 יום.

ב. ב"כ התובעים התבקשה להציג אישור רפואי , תוך שנרשם כי ככל ויוצג אישור כאמור, לא יעמדו ב"כ הנתבעים או הצדדים השלישיים על הוצאותיהם בגין הדיון.

ג. נקבע כי ב"כ התובעים תבהיר בתוך 7 ימים סוגיית קיומה של כתובת לצורך מסירת כתבי בית דין, תוך שהובהר כי אין הכוונה לכתובת דואר אלקטרונית כי אם כתובת ממשית. בהעדרה של כתובת כזו, נקבע כי ייראו בהמצאת המסמכים לכתובת הנוכחית, כהמצאה כדין.

ד. בנוסף, ניתנו על ידי הנחיות לעניין מועדי הגשת ראיות כל הצדדים והזמנת עדים.

ה. כן מצאתי להוסיף ולהורות כי הדיון בהודעות לצדדים שלישיים יתקיים בנפרד מהדיון בתביעה העיקרית, תוך שמירת זכויות הצדדים כמפורט באותה החלטה.

1. ביום 25.7.2017 הוגשה הודעה , בכתב יד, על גבי הודעה קודמת מטעם התובעים, במסגרתה נכתב (עד כמה שניתן היה להבין את כתב היד), כי לב"כ התובעים בעיה רפואית מלידה בתחום העיניים, אשר לאחרונה חלה ביחס אליה החמרה ועל כן הוגבלה יכולת התפקוד, לרבות יכולת העבודה מול מחשב.

עוד נטען כי בשל מעבר משרד, ניתן יהיה להמציא מסמכים לת.ד. אשר מספרו ננקב.

עוד ביקשה ב"כ התובעים להזכיר לבית המשפט כי הנתבעים טרם המציאו את המסמכים אודות הבתים כאמור בהודעת התובעים מיום 18.9.2016, וכי התובעים אינם רואים טעם בניהול ההליך ללא המסמכים הללו.

האישור הרפואי אשר צורף להודעה זו היה משנת 2002 , ולא היה בינו לבין העדר יכולת להתייצב לדיון בבית המשפט, דבר.

1. באותו יום ניתנה החלטתי במסגרתה מצאתי לציין כי ניתן לצפות כי הודעות לתיק יוגשו שלא בכתב יד, ועל דרך של כתיבה לצד כותרות של הודעות קודמות.

לגופו של עניין הופנתה תשומת הלב לעובדה כי מדובר במסמך רפואי משנת 2002 , וככל ומדובר בטעות, כי יצורף המסמך הרפואי העדכני.

לעניין הודעת התובעים מיום 18.9.16 הובהר כי לא ברורה ההפנייה לאותה הודעה, וככל ועניינה החלטתו של כב' השופט גרוסקופף מיום 11.8.15 , הרי נמסר לתובעים במועד הדיון ארגז שלם של מסמכים, ולא ברור האם אין בו די, ולא נמצאה למסמכים אלו כל התייחסות במסגרת הודעת התובעים.

עוד הובהר כי על ב"כ התובעים להציג כתובת, שאינה ת.ד., וכן כי הצדדים יפעלו על בסיס ההחלטה בפרוטוקול הדיון. כן ניתנה לנתבעים האפשרות להגיש התייחסותם להודעה.

1. ביום 27.7.2017 הוגשה הודעה נוספת, מודפסת, על ידי ב"כ התובעים ובמסגרתה חזרה על הדברים אשר לכאורה נכתבו בכתב יד תוך שהוסף כי עקב החמרה במצבה הבריאותי, אינה מסוגלת אף להתייצב לדיונים, והיא אף הופנתה לבדיקות מורכבות אשר עתידות להתבצע ביום 13.8.17 כאשר לאחר אותו מועד יוגש עדכון.

לא צורף להודעה כל אישור רפואי או אינדיקציה לנטען. (עדכון לא הוגש גם בחלוף המועד הנקוב).

עוד הוסיפו התובעים וטענו כי הנתבעים מתחמקים מהצגת מסמכים אשר ביחס אליהם ניתנה החלטתו של כב' השופט גרוסקופף, לרבות פרוגרמה של משרד הבינוי והשיכון, תכניות ייצוג ותכניות עבודה של המבנים, המהוות ראיות אודות הפעולות כנגד הנתבעים.

לבסוף נטען כי ללא המסמכים הבסיסיים הללו, אין כל טעם בניהול התיק.

1. בהמשך הוגשה על ידי ב"כ התובעים בקשה לאפשר לה לעדכן את כתובתה עד ליום 30.8.2017 וזאת נוכח מצבה הרפואי.

באותו יום ניתנה החלטתי על פיה לצד איחולי רפואה שלמה, לא ברור הקשר בין המצב הרפואי לבין מסירת כתובת למסירת כתבי בית דין, וכי כל עוד לא נמסרה כתובת אחרת, תחול החלטתי על פיה במסירת המסמכים לכתובת שצוינה בכתבי הטענות, ייראו כמסירה כדין.

באשר ליתרת ההודעה, נקבע כי זו תידון כנגד קבלת תגובת הנתבעים.

1. ביום 6.8.2017 הוגשה הודעת הנתבעת 1 ממנה עלה כי לשיטת הנתבעת, מקום בו לא נמסרה כתובת לצורך מסירת כתבי בית דין, ב"כ התובעים מודיעה כי לא תוכל לעת הזו להמציא כתובת כזו, או להתייצב לדיונים, ספק אם ניתן לנהל את ההליך המשפטי.

עוד נטען כי מקום בו נעשו מאמצים להמציא מסמכים מחודש מאי 2017, יש קושי של ממש בקבלת עמדת התובעים.

לבסוף נטען כי מגוף ההודעות עולה כי גם התובעים אינם רואים טעם בניהול ההליך ללא מסמכים וכעת הם למעשה מנסים לבנות גרסה באמצעות "מסע דייג" במסמכי מי מהנתבעות.

כל זאת כאשר כב' השופט גרוסקופף כבר הכריע בסוגיה זו , כאשר התובעים מבקשים למחזר טענות אשר נדונו והוכרעו.

ניתנה לתובעים אפשרות תשובה אשר לא הוגשה עד היום.

1. ביום 7.8.2017 הוגשה הודעת הנתבעת 2 אשר הצטרפה לטענות הנתבעת 1, עתרה לפסיקת הוצאותיה בגין הדיון וביקשה להדגיש כי בדרך התנהלות התובעים יש משום עינוי דין של ממש.
2. ביום 16.8.2017 הוגשה הודעת הצדדים השלישיים (1,2,3,ו-5 ) במסגרתה עתרו לפסיקת הוצאות, תוך שבית המשפט התבקש לראות את היעדר ההתייצבות על רק התנהלותה הכוללת של ב"כ התובעים, לרבות ניסיונות ב"כ כל הצדדים להשיגה ללא הצלחה, ללא יכול לקבל מענה לדרישות לביצוע הליכים מקדמיים או תיאום בקשות טכניות.

לעניין המסמך הרפואי אשר צורף לתגובת התובעים נטען כי זה נושא תאריך של לפני 15 שנה וברור שאין בו מענה נדרש. בהינתן כל אלה התבקש בית המשפט לפסוק הוצאות משמעויות.

במקביל, ובאותו יום הוגשה גם בקשה למחיקת התביעה, וזאת מקום בו נעשתה פנייה לתובעים לצורך גילוי ועיון במסמכים, אשר לא נענתה, וזאת על אף משלוח לכתובת הידועה כמו גם המצאת הדרישות לידי התובעים אשר נכחו בדיון.

1. ביום 28.8.2017 הוגשה בקשה נוספת משטעם הנתבעת 1 למחיקת התביעה במסגרתה סקרה הנתבעת 1 את התנהלות התובעים והעדר העמידה בהחלטות בית המשפט.

בהמשך נטען על ידי הנתבעת כי התובעים לא אך שאינם מקיימים אחר החלטות בית המשפט אלא כי מאז מתן ההחלטה מיום 25.10.2016, ועד למועד הגשת הבקשה, נעשו ניסיונות חוזרים ליצור קשר עם משרד ב"כ התובעים, ללא הצלחה, כאשר גם אין כל מענה טלפוני ודברי דואר מושבים לשולח.

עוד הפנה ב"כ הנתבעת 1 להעדר התייצבות ב"כ התובעים לדיון, לאי המצאתו של אישור רפואי ביחס לכך, ולהודעות האחרונות מטעם התובעים על פיהן אין בכוונתם לנהל את ההליך ואין ביכולתה של ב"כ התובעים להתייצב לדיונים.

דרישות הנתבעים לגילוי מסמכים, ומתן מענה לשאלונים לא נענו בהתאם להוראות בית המשפט. נוכח חוסר המעש המתמשך לאורך שנים, התבקש בית המשפט להורות על סילוק התביעה.

1. ביחס לבקשות השונות לסילוק התביעה, נתבקשה תגובת התובעים, אשר לא הוגשה, גם לא בחלוף המועד לעשות כן.

ביום 1.10.2017, הוגשו בקשות הצדדים השלישיים למתן החלטה בבקשה לסילוק התביעה על הסף ופסיקת הוצאות בגין העדר ההתייצבות לדיון.

1. ביום 5.10.2017, ועל אף כל האמור לעיל, מקום בו סילוקה של תביעה ראוי שיעשה בזהירות מרבית, מצאתי לקבוע דיון נוסף, במעמד כל הצדדים, ליום 5.12.2017.
2. ביום 3.12.2017 , יומיים קודם למועד הדיון אשר נקבע, הוגשה על ידי התובעים הודעה ובקשה לביטול מועד הדיון הקבוע, כמו גם בקשה להימנע מקביעת מועדי דיון נוספים וזאת עד לבירור שתי סוגיות אשר פורטו בבקשה:

האחת, קבלת מכתב מקבוצה של צדדים שלישיים, אשר לכאורה ניהלו תביעות דומות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ממכתב זה עולות טרוניות וטענות של אותם צדדים שלישיים לעניין האופן בה הוחתמו על הסכמי פשרה/גישור במסגרת ההליך אותו הם עצמם ניהלו (ככל הנראה במסגרת הליך גישור אשר התנהל בפני המגשר בתיק זה).

המכתב, אשר אינו כולל שמות הפונים, צורף לבקשה.

האחרת, כי לא ברור לתובעים מדוע הוחלף המותב אשר דן בתיק במשך 5 שנים וכבר למד את התיק, וכי בכוונת התובעים בהליך דנא להגיש בקרוב תלונה לגורמים המוסמכים, בה יבקשו לבדוק את הסוגיה כמו גם את העובדה כי לב"כ התובעים נגרם נזק בשל עמידתה על זכויות התובעים כמו גם כי על נציגי התובעים מופעל לחץ פסול במטרה לגרום להם לפעול בניגוד לעניינם של התובעים.

לשיטת התובעים, עד לבירור סוגיה זו על ידי הגורמים המוסמכים, אין טעם בקיום הדיון הקבוע בתיק זה או בכל דיון אחר.

עוד ביקשו התובעים לציין כי חזרו ופנו לבית המשפט בבקשה למסור לתובעים את המסמכים נשוא הבקשות לגילוי מסמכים אשר הוגשו בתיק זה ואושרו על ידי כב' השופט גרוסקופף, אלא כי הנתבעים מסתירים את המסמכים אשר בבירור עומדים לחובתם.

1. ביום 10.12.2017 הוגשה תגובת הנתבעת 1 ממנה עלה כי לשיטתה אין מקום לדחיית הדיונים.

הנתבעת 1 ביקשה להפנות להודעות ובקשות קודמות אשר הוגשו על ידה לעניין התנהלות התובעים בהליך, תוך שבא כוחה מציינת כי אינה יודעת כיצד להגיב לבליל הטענות אשר הועלו בבקשה אשר הקשר בינה לבין המציאות אינו ברור.

הנתבעת 1 הותירה את ההחלטה בסוגיות שונות אשר הועלו על ידי התובעים, לשיקול דעת בית המשפט, תוך הפנייה לחוסר הבהירות ואי ציון זהות שולחי המכתב הנלווה לבקשה.

לבסוף חזרה הנתבעת 1 על בקשתה למחיקת התביעה בשל התעלמות התובעים מהחלטות בית המשפט, העדר התייצבות לדיונים, והעדר התייחסות לפניות של הצד שכנגד.

הנתבעת 1 ביקשה לציין כי לעמדתה, החסד שעושה בית המשפט עם התובעים, תוך מתן האפשרות להמשיך ולנהל את ההליך למרות שהם מפרים, פעם אחר פעם, החלטות שיפוטיות, נענה מצדם בהפגת זלזול בוטה בבית המשפט ובצדדים שכבר הוציאו הוצאות תוך העלאת טענות שאינן ברורות ואשר קשה להתייחס אליהן.

עוד צוין כי על אף אורך הרוח שמגלה בית המשפט כלפי התובעים וההזדמנויות החוזרות הניתנות לתובעים להחזיר את ההליך למסלול משפטי ולפעול בהתאם לכללי משפט תקין, הם בוחרים לנקוט עמדה מתריסה עוד יותר לכפי בית המשפט, והמדינה סבורה כי זהו מצב שאינו ראוי והגיעה העת להביא לסיומו.

1. ביום 20.12.2017 הוגשה הודעת הנתבעת 2 , במסגרתה חזרה על בקשתה לפסיקת הוצאות.

לגוף הודעת התובעים נטען כי לא ניתן להתייחס לגיבוב המילים אשר אינו חתום , אינו ראוי להיקרא מסמך משפטי, והוא מהווה נדבך נוסף לאופן התנהלתם הקלוקל של התובעים מראשיתו של ההליך ולהתעלמותם המופגנת, הבוטה והבלתי תאמן מהחלטות בית המשפט.

לשיטת הנתבעת 2, אורח הרוח אותו מגלה בית המשפט כלפי התובעים, מעורר השתאות אולם התובעים הגדישו את הסאה.

1. ביחס לתגובות הנתבעים, ניתנה לתובעים האפשרות להגיש תשובתם.
2. ביום 25.12.2017 , חלף הגשת תשובה, הוגשה הודעה מצד התובעים במסגרתה התבקש בית המשפט ליתן פסק דין במסגרתו ישלמו הנתבעות לכל אחד מהתובעים, סך של 400,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. ( זאת כאשר בכתב התביעה עתרו התובעים לפיצוי של 200,000 ₪ בגין כל מבנה).

לחילופין, כי בית המשפט יורה לנתבעים לגלות בתוך 7 ימים את כל המסמכים נשוא הבקשות לגילוי מסמכים אשר הוגשו בתיק זה, ואשר התקבלו.

במסגרת ההודעה נטען כי התובעים הגישו את תלונתם אודות התנהלות הגורמים השונים המעורבים בתיק זה לנציב תלונות ציבור וליועץ המשפטי לממשלה.

במצב דברים זה, ועד לבירור התלונות כאמור בבקשתם הקודמת, התובעים אינם רואים כל תועלת בהחלפת כתבי בית דין עם הנתבעים ובזבוז משאבי הציבור.

עוד נטען כי התובעים פנו לבית המשפט לא פעם בבקשה למסור לתובעים את המסמכים נשוא בקשות הגילוי מסמכים אשר הוגשו בתיק זה ואושרו על ידי כב' השופט גרוסקופף ואשר הנתבעים אינם מוכנים לגלותם בשום פנים ואופן.

בהינתן כל אלו התבקש בית המשפט לבחור באחת משתי החלופות שצוינו (דהיינו מתן פסק הדין או מתן הנחייה להעברת המסמכים על ידי הנתבעים).

1. ביום 4.1.2018 הוגשה בקשת הנתבעת 1 במסגרתה עתרה הנתבעת למתן החלטה בבקשה לסילוק התביעה על הסף, נוכח הפרת החלטות בית המשפט.

כן צוין על ידי הנתבעת כי חלף הגשת תגובה לבקשה לסילוק התביעה, הוגשו על ידי התובעים בקשות שאינן נהירות הכוללות הצהרות לפיהן זנחו את התביעה ומבקשים כי לא ייקבעו דיונים בתיק, והם רואים בתביעתם "בזבוז משאבי אנוש".

עוד נטען כי גם כיום בלתי אפשרי לאתר את ב"כ התובעים, וכי הנתבעת 1 סבורה כי בית המשפט גילה אורח רוח מעל ומעבר והגיעה העת לשים קץ לעינוי הדין של כל הצדדים, לרבות התובעים.

1. ביום 15.1.2018 ניתנה החלטתי במסגרתה מצאתי ליידע את הצדדים כי מעיון חוזר בתיק עולה כי אחד מב"כ הצדדים השלישיים 1-3,5 הוא עו"ד פרג' ממשרד עורכי הדין פירון ושות' אשר היה מתמחה שלי, למיטב זכרוני, בין מרץ 2012 למרץ 2013, וכי לא נתתי לכך דעתי קודם לכן נוכח ריבוי הצדדים. לעניין זה התבקשה התייחסות הצדדים בתוך 14 יום.

איש מבעלי הדין לא מצא להגיש התייחסות כלשהי.

1. לאחר שחזרתי ונתתי דעתי לכלל הנתונים בתיק לרבות אלו אשר פורטו לעיל, באתי לכלל מסקנה כי אין מנוס ממחיקת התביעה.
2. בתיק זה ניתנו לתובעים אורכות רבות וחריגות מאוד, ננקטה גישה מקלה ויד רכה בכל הנוגע לבקשות התובעים כמו גם בחינת עמידתם בהחלטות אשר ניתנו, וזאת תוך מתן הדעת הן לחשיבות הגישה לערכאות והן לעובדה כי ביחס לחלק מהתובעים, כפי שעלה מתוך המסמכים בהליך, כי מדובר במי שמצבם הכלכלי אינו משופר ויכולת ההתמודדות שלהם עם ההליך, אינה בלתי מוגבלת.

כך לעניין האורכות החוזרות באשר להגשת כתב התביעה המתוקן, על נספחיו וייפוי הכוח ;

כך לעניין התאמת תוכנו של כתב התביעה להחלטתו של כב' השופט גרוסקופף;

כך לעניין ההסכמות הדיוניות באשר למועד ההכרעה בסוגיות הנוגעות לשיהוי והתיישנות;

כך לעניין צירופם/מחיקתם של חלק מבעלי הדין (ללא צו להוצאות);

כך לעניין הארכת המועד להגשת חוות הדעת;

וכך לעניין המועדים לסיום ההליכים המקדמיים והגשת התצהירים.

1. עם זאת, הרצון ליתן לתובעים את יומם בבית המשפט והרצון לברר את הסכסוך לגופו, אינם יכולים להתבצע מקום בו התובעים עצמם בוחרים שלא לקיים, פעם אחר פעם, החלטות ברורות אשר אינן טכניות אלא כי מטרתן קידום וההליך.

• מקום בו בא כוחם של התובעים אינה ניתנת לאיתור. לא קיים מספר טלפון בו עונים, אין כתובת בה ניתן למסור בפועל כתבי בית דין, ובקשות ומסמכים הנשלחים, מושבים ריקם;
• מקום בו לא מוגשות תגובות לחלק מהבקשות של הצד שכנגד, ואלו המוגשות, מוגשות ללא התייחסות מהותית לבקשה, וחלקן בכתב יד;
• מקום בו על אף מספר החלטות מפורשות לא נמסרו תצהירי גילוי מסמכים כלליים;
• מקום בו על אף מספר החלטות מפורשות, לא הוגשו תצהירי התובעים;
• מקום בו התובעים טוענים, פעם אחר פעם, במסגרת הודעות לתיק כי אין טעם בקביעת דיונים או קידום ההליך, כל עוד לא יקוימו דרישותיהם שלהם לעניין גילוי מסמכים, מבלי שהם עצמם יעשו כן;
• ומקום בו כל אלו, נעשים על אף כל האורכות וההחלטות אשר היה בהן כדי להקל על התובעים (כפי שתואר לעיל);

בהינתן כל אלה, אין מנוס אלא לראות את התובעים כמי שזנחו את תביעתם.

1. למעלה מהצורך אציין כי אני ערה לדרישות התובעים לגילוי המסמכים מהנתבעים. לעניין זה אציין שניים:

(1) בניגוד לעולה מתוך ההודעות/בקשות האחרונות, לא עומדת לתובעים האפשרות להתנות קיום החלטות בקבלה של מסמך זה או אחר. החלטות בית המשפט אינן בגדר המלצה, ובכפוף לזכות לבקש לערער עליהן, השמורה לכל בעל דין, היה על התובעים לקיים אותן, לרבות לעניין תצהירי גילוי המסמכים ושאלונים אשר נשלחו אליהם.

הטענה על פיה הנתבעים לא המציאו או לא גילו מסמך זה או אחר, אינה מאיינת את החלטות בית המשפט.

(2) התובעים שבו והפנו להחלטתו של כב' השופט פרופ' גרוסקופף מיום 11.8.2015 , כזו אשר במסגרתה נקבע כי על הנתבעים לגלות מסמכים ספציפיים. ואולם, עיון בתיק מלמד כי לכאורה, החלטה זו קוימה על ידי הנתבעות.

התובעים הגישו בקשות מאוחרת למועד החלטתו של כב' השופט גרוסקופף בעניין זה, ונקבע על ידו, כי בקשות אלו יידונו במסגרת הדיון אשר נקבע ליום 27.10.2015.

במסגרת אותו דיון חזרו בהם התובעים מהבקשה הנוספת לגילוי מסמכים כללי , ובסיום אותו דיון נקבעו, פעם נוספת, מועדים להגשת כתבי טענות ולאחריהם ביצועם של הליכים מקדמיים בין כל הצדדים.

(ראה פרוטוקול הדיון מיום 27.10.2015, וסעיפים 17-20 להחלטתי לעיל).

התובעים לא טענו, וממילא לא הציגו כל מסמך על פיו הם פעלו על בסיס אותה החלטה והגישו תצהיר גילוי מסמכים מטעמם.

1. יש להוסיף ולציין כי התובעים הינם יוזמי ההליך. ככאלה, ניתן היה לצפות כי הם עצמם יפעלו, בהתאם להוראות הדין וההחלטות אשר ניתנו לעניין זה.

בנסיבות אלו, הודעות על פיהן הם אינם רואים טעם בקידום ההליך, או קביעת מועדים, עד להמצאתם של מסמכים אלו ואחרים על ידי הנתבעות או מי מהן, או קביעת התנייה שלהם עצמם לניהול ההליך, (על אף החלטות מפורשות שניתנו על ידי בית המשפט), אינן יכולות להתקבל כסבירות.

1. משנתתי דעתי לכל אלה, ומקום בו כל המאמצים לקדם את ההליך לגופו לא צלחו, אני מורה על מחיקת התביעה.

כפועל יוצא אני גם מורה על מחיקת ההודעות לצד שלישי.

אני ערה, היטב, לעמדת הנתבעים והצדדים השלישיים בכל הנוגע להתנהלות התובעים והוצאות ההליך. כן אני ערה להלכה על פיה יש לפסוק לבעל דין את הוצאותיו הראליות בגין ניהולו של הליך. מהות ההליך ומשך הזמן בו הוא מתנהל, אך מוסיפה לכך משנה תוקף.

עם זאת, אני גם ערה למצבם הכלכלי הלכאורי של חלק מהתובעים, ולהשלכה של חיובם בהוצאות הליך זה.

לפנים משורת הדין, אני מורה כי כל אחד מהתובעים (אשר טרם נמחק מההליך) ישלם לנתבעות סך של 250 ₪ (500 ₪ סה"כ) בגין הוצאות ההליך. על אף האמור לעיל, הנתבעות יהיו רשאיות לגבות את ההוצאות בפועל, רק לאחר שתוגש התביעה פעם נוספת, ככל שתוגש.

באשר להודעה לצד שלישי, בהינתן פרק הזמן המצומצם יחסית בו נוהל ההליך בעניינם, ותוך מתן הדעת לכלל השיקולים הצריכים לעניין, איני מוצאת לעשות צו להוצאות ואולם מקום בו תחודש ההודעה כנגדם, יבואו הוצאותיהם אלו במניין.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים

זכות ערעור לכב' בית המשפט העליון בתוך 45 יום

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ח, 18 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.