בפני בקשה לחיוב המשיב בגילוי מסמכים ספציפיים.

1. במסגרת תיק זה מתבררת תביעה לתשלום שכר טרחת עו"ד אשר הגישה המבקשת (התובעת) כנגד מי שהיה בעבר לקוח של המבקשת, המשיב (הנתבע).
2. המבקשת ייצגה את המשיב בהלכים משפטיים שהתבררו בבית המשפט לענייני משפחה בקשר עם סכסוכים שהתגלעו בין המשיב לבין אשתו לשעבר ובני משפחתה של אשת המשיב. השירותים המשפטיים שהעניקה המבקשת למשיב התבססו על הסכם שכר טרחה כתוב מיום 29.9.09 (להלן: "הסכם השכ"ט"), שלפיו התחייב המשיב לשלם למבקשת שכר טרחה בשיעור 15,000$ + מע"מ ובנוסף לסכום זה גם חלק מטובת ההנאה שתצמח לו. תחילה סוכם על 17.5% ולאחר מכן תוקן שיעור זה והועמד על 10%.

ביום 30.9.09 הגישה המבקשת, בשם המשיב, תביעה בבית המשפט לענייני משפחה ונקטה בהליכים נוספים נגד אשת המשיב. בעקבות הליכים אלו, התקיימו פגישות והליכי גישור ואף, כך טוענת המבקשת, הוצע למשיב על ידי אשתו לשעבר סכום גדול של 2,750,000 ₪ כפשרה ומעבר לסכומים שהגיעו לו לפי הסכם הממון ביניהם.

ביום 7.10.10 נמסרה למבקשת הודעה בכתב ממנה למדה שהמשיב החליט להפסיק את קבלת השירותים ממנה ולשכור שירותי עו"ד אחרים ממשרד עוה"ד א. טירר. ניסיונות המבקשת להגיע להסכמה עם המשיב על תשלום שכר טרחתה כשלו ומשכך הוגשה תביעה זו.

לטענת המבקשת, בנסיבות העניין עומדת לה הזכות לאכוף על המשיב את התחייבותו לתשלום שכר טרחתה לפי הסכם השכ"ט בשיעור 10% מכל סכום שקבל מאשתו לשעבר ובני משפחתה עד לסך של 2,750,000 ₪ ולחילופין לשכר ראוי.

1. המשיב כופר בטענותיה של המבקשת. לטענת המשיב בכתב ההגנה המתוקן, בתמצית, אף שפרק הזמן בו יוצג על ידי המבקשת היה קצר, במהלכו עשתה המבקשת שגיאות קשות בטיפול בענייניו, שגיאות שהסבו לו בושה ונזק ובגינן החליט להפסיק את התקשרותו עם המבקשת. המשיב מדגיש שהחליט להתקשר עם עורכי דין אחרים אף שהיה ברור לו שבכך יאלץ לשלם שכר טרחה גבוה יותר מזה שהתחייב לשלם למבקשת. המשיב סוקר בהרחבה את ההליכים שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה בעת שיוצג על ידי המבקשת במטרה להמחיש את מה שלשיטתו מבטא שגיאות קשות של המבקשת בניהול ענייניו. המשיב מוסיף וסוקר את ההליכים שהתנהלו לאחר שהעביר את הטיפול בענייניו למשרד עוה"ד א. טירר כדי להמחיש את הקו השונה לחלוטין שננקט על ידי באי כוחו החדשים. המשיב מכחיש את טענת המבקשת לפיה עלה בידה להשיג עבורו סך של 2,750,000 ₪ וטוען שבכלל ההליך כנגד אשתו הסתיים רק חודשים לאחר שהפסיק את ייצוגו בידי המבקשת.

בנסיבות אלו, טוען המשיב, לא זו בלבד שאין המבקשת זכאית לאותם 10% להם היא טוענת, אלא שיש לחייבה בהשבת שכר הטרחה שכבר שולם לה מראש בסך של 15,000$ + מע"מ.

1. בבקשה זו עותרת המבקשת לחיוב המשיב בגילוי 4 סוגי מסמכים: הסכם יחסי ממון וגירושין שנכרת בין המשיב לאשתו ובני משפחתה; כל הסכם שנכרת בין המשיב לאשתו ובני משפחתה; צילומי שיקים או העברות בנקאיות שקבל המשיב מאשתו ובני משפחתה; וכן את הסכם שכר הטרחה שנכרת בין המבקש לבין משרד עוה"ד א. טירר. לטענת המבקשת, מסמכים אלו רלוונטיים לבירור המחלוקות נשוא תיק זה.

המשיב מתנגד לבקשה ומדגיש בתגובתו שדינה של תביעה זו בכלל להיות מסולקת על הסף שכן למבקשת אין כל זכות לתשלום מהמשיב. עוד טוען המשיב כי התחייב לשמור על ההסכם עם אשתו לשעבר בסוד ומסירתו למבקשת תפגע בפרטיות אשתו לשעבר של המשיב. ביחס להסכם שכר הטרחה בין המשיב למשרד עוה"ד א. טירר טוען המשיב כי מדובר בסוד מסחרי.

1. אף שהבקשה הוגשה כבר ביום 21.10.10, התעכבה ההכרעה בבקשה. עם העברת בירור התביעה למותב זה התקיים דיון ביום 9.1.13. במהלך הדיון השלימו הצדדים טענותיהם ולפיכך ניתנת החלטה זו.
2. לשם הכרעה בבקשה, ראוי לזכור כי הגישה לגילוי מסמכים היא ליברלית. כלל מושרש הוא כי גילוי רחב של המסמכים בין בעלי דין מותר ובלבד שהמסמך רלבנטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. גישה זו לא נועדה להעניק הכשר לבעל-דין לעיין ללא מגבלה במסמכיו של יריבו. יש להבחין בין "מסע דיג" של מסמכים, הפורץ את גדרי השאלות שבמחלוקת, לבין איתור מסמכים המכוון לבירור המחלוקת הנדונה. כלומר, מסע דיג של מסמכים אצל היריב אינו אסור, ובלבד שהדיג יהיה קשור לתביעה גופא, ולא נועד לדוג במי היריב לצורך תביעה אחרת או לצרכים אחרים. על-מנת לחייב בגילוי איפה, על המבקש לשכנע את בית-המשפט כי לכאורה קיימת זיקה ישירה בין המסמכים (או סוגיהם) לבין העניין שבפניו.
3. בסעיפים 1 – 3 בבקשה, עותרת המבקשת לגילוי כל הסכם שכרת המשיב עם אשתו לשעבר, גרושתו, ובני משפחתה ולרבות הסכם הגירושין וכן להעתקי האסמכתאות לכספים ששולמו לו.

כאמור לעיל, לפי טענת המבקשת בכתב התביעה עומדת לה הזכות לפי הסכם השכ"ט ל- 10% מטובת ההנאה שצמחה למשיב בגין ההליך המשפטי שנוהל בבית המשפט לענייני משפחה כנגד גרושתו ובני משפחתה. אותו הליך נשוא הסכם השכ"ט. מסמכים הנוגעים להסכמים שבין המשיב לגרושתו ומסמכים הנוגעים לכספים ששולמו לו על יסוד הסכמים אלו נוגעים ישירות למחלוקות נשוא התביעה, הם עשויים להיות רלוונטיים לבירור המחלוקות ולכן חייב המשיב לגלותם.

1. לטענת המשיב בתגובתו, תביעת המבקשת חסרת בסיס וטענותיה בכתב התביעה חסרות שחר. טענה זו מתייחסת לגופה של התביעה ואפשר שאכן יתברר בסופו של יום שדין התביעה להידחות, אלא שלא זו השאלה בשלב זה של ההתדיינות ואין טענה זו שוללת את הרלוונטיות של המסמכים נשוא הבקשה.

לטענת המשיב אין הוא רשאי לגלות את המסמכים שכן התחייב לשמור בסוד את תוכנם. בטענה זו אין ממש. ראשית, זו טענה עובדתית אולם התגובה כלל איננה נתמכת בתצהיר. שנית, אפילו התחייב המשיב לשמור בסוד מסמכים, ברי שאין בהתחייבות זו כדי לחייב את המבקשת. לו התקבלה טענה שכזו, יכול היה כל נתבע להתחמק מגילוי מסמכים פשוט באמצעות מתן התחייבות לסודיות כלפי צד ג'. ושלישית, ככל שחושש המשיב מפני חשיפת מסמכים לעיני זרים, ניתן להבטיח את הסודיות במתן הוראות לבירור המחלוקות בדלתיים סגורות.

למעשה, מעיון בתגובת המשיב קשה לראות ולו טענה ממשית אחת המצדיקה את התנגדותו לגילוי מסמכים אלו.

1. בסעיף 4 לבקשה עותרת המבקשת לגילוי הסכם שכר הטרחה שבין המשיב לבאי כוחו שהחליפו את המבקש, עוה"ד ממשרד עו"ד א. טירר.

בכתב התביעה המתוקן (בסע' 8) טוענת המבקשת כי המשיב החליף אותה בעורכי דין אחרים בכדי לחסוך בעלויות משפטיות. בכתב ההגנה המתוקן כופר המשיב בטענה זו וטוען שבכלל שכר במקום המבקשת עורכי דין ששכר טרחתם עולה על זה שהתחייב לשלם למבקשת (למשל סע' 23 – 24 בכתב ההגנה המתוקן). על פניו איפוא, הסכם שכר הטרחה שבין המשיב לבאי כוחו החדשים רלוונטי לבירור המחלוקות.

1. לטענת המשיב בתגובתו, אין לאכוף את גילוי הסכם שכר הטרחה שכן מדובר בסוד מסחרי. טענה זו איננה ברורה. קשה להבין כיצד הסכם שכר טרחה שבסך הכל מסדיר את מערכת יחסי המשיב עם פרקליטיו מהווה "סוד מסחרי". קשה להבין זאת שכן אין בתגובה פירוט של אותו "סוד מסחרי" שיש בהסכם שכר הטרחה מה גם שאף זו טענה עובדתית שאיננה נתמכת בתצהיר. קשה להבין זאת בפרט כאשר טוען המשיב בכתב ההגנה המתוקן ששילם לעורכי דינו החדשים שכר טרחה העולה על זה שאמור היה לשלם למבקשת. אם בסוד מסחרי עסקינן – לא ברור מדוע מצא לנכון לציין זאת.

המשיב מפנה בתגובתו לעניין נשוא תא (ת"א) 33729/04 עו"ד אורנשטיין משה נ' קליינר יעקב (פורסם בנבו; 10.4.2006) כדוגמא למקרה בו נדחתה בקשה לעיין בהסכם שכר טרחה, אלא שבאותו מקרה נתבע שכר ראוי על ידי עו"ד קודם ולכן מצא בית המשפט שאין רלוונטיות להסכם שכר הטרחה עם עורכי הדין החדשים. לא זה המקרה דנא בו התביעה הינה גם לאכיפת הסכם השכ"ט, בו יש טענות הדדיות לחוסר תום לב, בו יש טענות לניסיון לשלם שכר טרחה מופחת וכאשר המשיב, באמצעות אותם עורכי דין נשוא הסכם שכר הטרחה המבוקש, מדגיש עד כמה גבוה שכר הטרחה ששילם להם.

המשיב מפנה בתגובתו גם לפסיקת בית המשפט העליון בעניין רע"א 2534/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ ואח' פ"ד נו (5) 193, אלא שמשום מה מביא המשיב בתגובתו (סע' 30) ציטוט שגוי שאיננו בנמצא באותו פסק דין אלא בכלל נלקח מפסק הדין הקודם שאזכר. בפסק הדין בעניין רע"א 2534/02 חוזר בית המשפט העליון על העקרונות הידועים של חובת הגילוי הרחבה ואין בו כל סייג ביחס להסכמי שכר טרחה.

על כל זאת יש להוסיף שאפילו היה בהסכם שכר הטרחה המבוקש "סוד מסחרי" הרי שגם את הסיכון שבחשיפתו ניתן לנטרל בהוראות מתאימות לשמירת הסודיות.

1. לא מצאתי ממש ביתר טענות המשיב, טענות שרובן ככולן מתייחסות למחלוקות נשוא התיק העיקרי ומתעלמות מכך שעסקינן בסך הכל בשלב מקדמי של גילוי מסמכים.
2. אשר על כן אני נעתר לבקשה ומורה כדלהלן:
3. ניתן בזאת צו המחייב את המשיב לגלות למבקשת את כל המסמכים המפורטים בבקשה.
4. המסמכים יועברו לעיון המבקשת בתוך 14 יום ממועד המצאת החלטה זו.
5. המבקשת תשמור בסוד את המסמכים שיגולו לה ולא תעשה בהם כל שימוש זולת לצורך בירור המחלוקות בתביעה זו.
6. מאחר ובמסמכים שיגולו, אשר אפשר שיוגשו לבית המשפט, יש מסמכים מתוך הסכסוך שהתברר בבית המשפט לענייני משפחה ובכדי להבטיח שלא תיגרם פגיעה בפרטיות צדדים שלישיים, אני מורה בזאת כי הדיון בתיק זה יתנהל בדלתיים סגורות היה ומי מהצדדים יבקש לטעון לעניין זה, יתאפשר לו לעשות כן במועד הקבוע לדיון.
7. המשיב יישא בהוצאות המקשת בגין בקשה זו בסך של 3,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ג, 10 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.