זוהי תביעה להכיר באירוע תאונתי מיום 14/10/09 כתאונת עבודה והן בגין פגיעה בגב על פי עקרון המיקרוטראומה.

להלן עובדות המקרה:

1. התובע יליד 3/3/1971.

2. התובע בנאי במקצועו ועובד בבניה מזה שנים רבות בחברת הרמן-זמל פרויקטים בע"מ, המבצעת עבודות בניה ביבשת אפריקה.

3. בתאריך 14/10/09 ביצע התובע עבודת בניה בעיר מלאנג' באנגולה. מדובר בעבודת בניה מבלוקים, כל בלוק בגובה 20 ס"מ.

4. המקצוע של התובע כאמור הוא בנאי. התובע בונה קירות מבלוקים, אך תחילה הוא מסמן את המיקום של הקיר. עוזר בנאי מכין עבורו את הטיט שהתובע שם מתחת לבלוקים ובין הבלוקים. התובע לוקח טיט בכף ומניח את הטיט על הבטון שעל הרצפה ובכך מסמן את השורה הראשונה להתחלת הבניה. אחר כך מסתובב התובע לצד, כשהוא מכופף, ומניח את הבלוקים על הטיט אחד אחרי השני, כשכל פעם התובע צריך להסתובב לצד כדי לקחת את הבלוקים שמכין לו העוזר. התובע מרים את הבלוק ומניחו בתוך הטיט וממשיך הלאה, ושוב שם טיט ושוב מרים בלוק ומניחו בתוך הטיט. כך התובע בונה שורה אחרי שורה של בלוקים עד שהקיר שנבנה מגיע לגובה המותניים.

5. כשהקיר כבר בגובה המותניים התובע מפסיק להתכופף ורק מסתובב ומרים את הבלוקים שמונחים לידו ועומד על רגליו. התובע ממשיך לבנות עם טיט את שורות הבלוקים עד שהשורה העליונה מגיעה לגובה החזה של התובע.

6. בשלב זה בונים העובדים פיגום עבור התובע, כדי שהתובע יוכל לבנות לגובה והתובע עולה על הפיגום באמצע והעוזר שם לו ארבעה בלוקים בכל צד. שוב התובע מניח טיט על הבלוק בשורה הבנויה ואחר כך מתכופף, מרים בלוק ומניח את הבלוק על המלט בשורה החדשה שהוא בונה. אחר כך התובע ממשיך לבלוק הבא, שוב מניח את הטיט ומתכופף להרים את הבלוק, מתרומם ומניח אותו על הטיט וכך הלאה עד שגומר לבנות את כל השורות.

7. כן יש לציין, כי התובע לוקח כל העת טיט עם כף כשהוא עובד כשהטיט נמצא בתוך דלי על הרצפה, או על הפיגום וגם אליו צריך התובע להתכופף כל הזמן כדי להוציא טיט מתוך הדלי.

8. התובע, בהיותו בנאי בלוקים ברמה מקצועית גבוהה, הוא כאמור צריך לסמן את המיקום של הבלוקים וגם של הפתחים. בנוסף, התובע נוהג לסמן גם על הבלוקים את המיקום של חגורות הבטון שהעובדים צריכים לצקת. התובע מסמן את הסף העליון של החגורה, כי יש פתחים של חלונות ודלתות וזה חייב להיות מותאם עם הקונסטרוקציה ותוכנית הבניה. התובע מסמן לעובדים את הגובה של הקיר ועובר לעבוד בקיר אחר.

9. בביצוע העבודה המתוארת לעיל התובע נאלץ להתכופף מאות פעמים ביום במהלך עבודת הבניה, כמתואר לעיל.

10. התובע עבד שישה ימים בשבוע, וכשסיים לעבוד בפרויקט אחד, הוא הועבר מיד לעבודה בפרויקט אחר של המעסיק ברחבי אנגולה. התובע שהה באנגולה במשך שנה עד לאירוע בעבודה ביום 14/10/09.

11. כן יש לציין, כי התובע נהג לבנות קיר של 4 מטר בשעתיים, כשבנוסף עבודת הסימון נמשכה כחצי שעה.

12. בתאריך 14/10/09, כשהתכופף התובע במסגרת עבודתו כדי להזיז צינור כבד מברזל שהיה מונח על הרצפה והפריע לו בעבודתו בבניית שורות הבלוקים מהרצפה למעלה, תוך כדי היותו מכופף כלפי הרצפה כשהחל להרים את הצינור הכבד מברזל הוא עשה תנועה לא טובה ומיד חש לפתע בכאב חד בגבו (להלן: "האירוע").

13. התובע הפסיק לעבוד והועבר לדירה ושם טופל על ידי רופא מטעם מעסיקו, שנתן לתובע טיפול ראשוני בזריקות וולטרן. בהמשך התובע הוטס במטוס רפואי לליואנדרא - בירת אנגולה, ושם טופל. מאחר ולא חלה הטבה בכאבי הגב של התובע, הוא הוטס לבית חולים מילבארק בדרום אפריקה ואושפז שם במחלקה האורטופדית מיום 18/10/09 ועד ליום 21/10/09 ומשם טס חזרה לישראל.

14. לאחר הגעתו ארצה, התובע נבדק בחדר המיון בבית החולים הילל יפה, והופנה להמשך טיפול בקופת חולים.

15. התובע טוען, כי על פי בדיקת T.C מיום 18/10/09 הוא לקה בבלט דיסק חמור בחוליה s1 וזאת כתוצאה מהאירוע בעבודתו ביום 14/10/09, כמתואר לעיל.

16. ב"כ הנתבע לעומתו טוען, כי התובע סבל במשך שנים רבות, עוד לפני האירוע בעבודה מיום 14/10/09 כבר בשנת 2002 סבל התובע מבקע דיסק בחוליות 1S-5L-4L וחשד לספונצילוליסטוזיס, וכי מדובר בתהליך תחלואתי בלבד.

17. כן טוען התובע טענת מיקרוטראומה. לדבריו, עבודתו כבנאי חייבה אותו להתכופף ולהרים בלוקים בעת בניית שורות הבלוקים מאות פעמים כל יום, וכי ההתכופפיות הללו גרמו לפגיעות זעירות מצטברות ובלתי הפיכות שבהצטברותן נוצר המצב הקיים של פגיעה קשה בעמוד השדרה של התובע עם בלטים בדיסקים, כאמור לעיל.

18. מינוי מומחה רפואי

מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר א. ברוסקין, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 10/6/12 והשיב שלוש פעמים על שאלות בית הדין שנשלחו אליו בתאריכים 21/11/12, 10/4/13 ו-15/5/13.

19. יש לציין, כי ב"כ התובע מסר לבית הדין צילום רנטגן מיום 18/10/09 מדרום אפריקה וכן בדיקת MRI מיום 18/10/09. הצילומים נשלחו למומחה הרפואי, ד"ר א. ברוסקין, על פי החלטת בית הדין מיום 8/5/13, אך כשהוחזר החומר הרפואי בצירוף חוות דעת המומחה, המעטפה עם החומר הרפואי היתה קרועה והחומר הרפואי אבד.

הבדיקות שנעשו על ידי מזכירות בית הדין לגילוי החומר, כולל פניה לבדיקה חוזרת אצל המומחה הרפואי, לא הניבו תוצאות. גם ב"כ התובע פנה לבית החולים בדרום אפריקה בבקשה לשחזר את החומר הרפואי, אך לא נענה.

יחד עם זאת, למרות כל הצער שבדבר והעדר היכולת לשחזר את הצילומים שאבדו, אין הדבר מונע מבית הדין להסתמך על חוות דעת המומחה הרפואי, ד"ר א. ברוסקין, שהינו מומחה לעמוד השדרה והינו מומחה אובייקטיבי בתיק זה.

20. בחוות דעתו מיום 10/6/12 קבע ד"ר א. ברוסקין כדלקמן:

"א. המחלה שאובחנה אצל התובע סמוך לאחר האירוע מיום 14.10.09 הינה התקף של כאבי גב תחתון. ממכתב לא ברור ולא מפורט מהתאריך 18.10.09 במכון רדיולוגי ביוהנסבורג, דרא"פ, ניתן להסיק כי קיימת דיסקופאתיה ברמות L4-L5 ו-L5-S1 ללא פירוט מיוחד.

ב. לאור העובדות, האשפוז והתמונה האובייקטיבית הלא מלאה ניתן להסיק כי קיים קשר סיבתי בין התקף כאבי הגב התחתון לבין האירוע הטראומתי מיום 14.10.09.

יש לציין כי מלבד הסיכום בכתב יד של רנטגנולוג מדרא"פ, לא נמצא בתיק הרפואי כל מסמך המייצג בצורה אובייקטיבית את מצבו של התובע בעמוד השדרה המותני. אי לכך, איני יכול לקבוע האם קיים לתובע נזק אובייקטיבי בעמוד השדרה המותניל אור האירוע.

ג. ברישום הרפואי מהתאריך 23.11.02 צוין כי בבדיקת CT של עמוד השדרה המותני אובחן בלט דיסקאלי ברמה L4-L5 וחשד לספונדילוליסתזיס. התיק הרפואי רווי באזכורים על כאבי גב תחתון עוד משנת 1996. אי לכך, למצבו הרפואי לפני האירוע קיימת השפעה רבה על מצבו האובייקטיבי. בכל הקשור לאירוע מהתאריך 14.10.09 התקף כאבי הגב התחתון הינו תהליך זמני שאמור היה לעבור לאחר כחודש, ללא כל ממצאים אובייקטיבים מלווים.

ד. כפי שצוין, התובע סובל מכאבי גב תחתון ב-15 השנים האחרונות. עוד בבדיקת CT שבוצעה לפני כ-10 שנים התגלתה אצל התובע דיסקופאתיה ברמה L4-L5 המלווה בספונדילוליסתזיס.

ה. לדעתי לא קיים כל קשר סיבתי בין מצבו האורטופדי של התובע לבין עבודתו. מצבו קשור לתהליך שהחל עוד בשנת 1996 ולא קשור כלל לתנאי עבודתו.

ו. התובע עבד כשנה בלבד בבניה באנגולה. מעובדות המקרה עולה כי מדובר אכן בעבודה פיזית קשה, אולם לא נראה כי התובע נפגע בצורה תדירה מעבודה זו.

ז. לא מצאתי עדויות על פגיעות חוזרות ונישנות, לא בעובדות המקרה ולא בתיקו הרפואי של התובע.

ח. לתובע גורמי סיכון משמעותיים. בעיקר עצם העובדה כי התובע סובל מכאבי גב תחתון עוד משנת 1996 וכמו כן, אובחן לתובע תהליך אובייקטיבי בשנת 2002.

ט. כפי שציינתי, לא מצאתי אצל התובע כל עדות לתהליך מיקרוטראומטי. תיאור עבודתו של התובע אינו מתאים להגדרה של מיקרוטראומה, לא מבחינת אופי העבודה ולא מבחינת זמן העבודה.

י. התובע סובל מתהליכים שונים בעמוד השדרה עוד משנת 1996. לתנאי עבודתו לא היתה השפעה על הופעת המחלה בעמוד השדרה המותני".

21. בתשובותיו לשאלות ההבהרה השיב המומחה הרפואי ביום 21.11.12 כדלקמן:

"א. לגבי שאלה זו:

1. עבודתו של בנאי הינה בתנאים פיזיים קשים, ואכן בנאים חשופים לפגיעות בעמוד השדרה המותני.

2. במקרה זה לתובע היתה היסטוריה ארוכת שנים בקשר לעמוד השדרה המותני (עוד משנת 1996) שיכולה היתה לנבוע ממספר רב של סיבות. במקרה זה איני מוצא עדויות לפגיעה מיקרוטראומטית בעמוד השדרה המותני אצל התובע.

ב. איני מסכים לטענה זו. הממצא שאובחן לתובע ברמה L5-S1 הינו אנולוס (דיסק) מוצר - ממצא נפוץ ברמה L5-S1 ולא נחשב כפתולוגיה.

1. אין בתיק הרפואי בדיקות הדמיה מלבד זו מהתאריך 23.11.02 ששם אובחן בלט דיסקאלי ברמה L4-L5 וחשד לספונדילוליסתזיס.

2. אין מדובר בפריצת דיסקוס ברמה L5-S1 מדובר בשינוי מבני ברמה זו.

3. עניתי בשאלה 1.

4. ממצא זה אינו ממצא טראומטי. מדובר בשיני בעובי הדיסק הבין חולייתי, דבר המתאים לממצא ניווני ולא טראומטי.

ג. טענה זו קנטרנית ואינה נכונה. חוות דעתי אינה מבוססת על ההנחה שהתובע עבד שנה בבניה. ידוע לי היטב מעובדות המקרה שהתובע עבד שנים רבות בבניה. בפרויקטים באנגולה עליהם דובר ואליהם נתבקשתי להתייחס בחוות דעתי - התובע עבד כשנה.

1. לא, הן לא היו שונות. אני נתבקשתי להתייחס לעבודתו באנגולה, ולא להיסטוריה התעסוקתית של התובע, שאינה ידוע לי ולא ניתנה לי כעובדה מבית הדין.

2. בית הדין דן על עבודתו של התובע באנגולה. פירוט תנאי עבודתו היו אך ורק על עבודתו באנגולה. אין לי כל דרך לדעת במה עבד התובע לפני עבודתו באנגולה או מה אופי עבודת הבניה אותה עשה. אי לכך, מסקנותיי היו אך ורק לגבי התקופה של השנה בה עבד התובע באנגולה.

ד. בחוות דעתי בסעיף ט"ו עניתי על שאלה זו - התובע סובל מתהליכים שונים בעמוד השדרה עוד משנת 1996. לתנאי עבודתו לא היתה השפעה על הופעת המחלה בעמוד השדרה המותני.

ה. לא מצאתי סימנים של החמרת מצב קיים. לתובע ארע התקף כאבי גב תחתון כתוצאה מהאירוע מיום 14.10.09. מצבו בעמוד השדרה המותני לא הוחמר כתוצאה מאירוע זה. תנאי עבודתו, גם הם לא הביאו להחמרה במצבו בעמוד השדרה המותני.

ו. לא מצאתי בתיק הרפואי תוצאות של בדיקת EMG אולם ברישומים רפואיים משנת 2003 (!) צוין כי התובע סובל מהקרנה לרגל שמאל - רדיקולופאתיה ברורה.

ז. כפיפות לא יכולות לגרום לפגיעות מיקרוטראומטיות ולא נחשבות כמיקרוטראומתיות.

ח. גם התיאור של הכפיפות כפי שתואר ע"י בית הדין לא מביא אותי לידי קביעה כי לתובע נגרמו פגיעות מיקרוטראומטיות. מצבו של התובע נובע על רקע מצבו הקודם עוד משנת 1996.

ט. תנועות חוזרות ונשנות לא מביאות למיקרוטראומה. פגיעות חוזרות ונישנות יכולות להביא לפגיעה מיקרוטראומטית. לפי עובדות המקרה התובע לא נחשף לפגיעות חיצוניות חוזרות ונישנות, לא נחשף לוויברציות חיצוניות ולא עבד בתנוחות לא פיזיולוגיות.

י. האירוע לא הביא לפגיעה פתולוגית בעמוד השדרה המותני. מדובר בהתקף כאבי גב תחתון, שהתובע היה נחשף אליהם רבות עוד טרם האירוע.

יא. עניתי על שאלה זו בסעיפים הקודמים - לפי עובדות המקרה התובע לא נחשף לפגיעות חיצוניות חוזרות ונשנות, לא נחשף לוויברציות חיצוניות ולא עבד בתנוחות לא פיזיולוגיות. כפיפות חוזרות ונשנות לא מביאות לפגיעות מיקרוטראומטיות.

יב. לתובע לא אובחנה החמרה של פריצת דיסק. לתובע אובחן מצב בעמוד השדרה המותני שעוד אובחן בשנת 2002. ההבדל היחיד בין 2 הבדיקות היא שבבדיקה משנת 2009 אובחן ממצא ניווני נוסף - דיסקוס מוצר שלא נחשב כפתולוגיה".

22. בתשובות נוספות לשאלות הבהרה השיב ד"ר א. ברוסקין ביום 10.4.13 כדלקמן:

"קיבלתי את החלטת בית הדין לכך שהתובע עובד כבנאי מאז שנת 1990. להלן חוות הדעת המתוקנת בהתאם לשאלות בנוגע לאירוע ולמיקרוטראומה:

א. המחלה שאובחנה אצל התובע סמוך לאחר האירוע מיום 14.10.09 הינה התקף של כאבי גב תחתון. ממכתב לא ברור ולא מפורט מהתאריך 18.10.09 במכון רדיולוגי ביוהנסבורג, דרא"פ, ניתן להסיק כי קיימת דיסקופאתיה ברמות

L4-L5 ו - L5-S1 ללא פירוט מיוחד.

ב. לאור העובדות, האשפוז והתמונה האובייקטיבית הלא מלאה ניתן להסיק כי קיים קשר סיבתי בין התקף כאבי הגב התחתון לבין האירוע הטראומטי מיום 14.10.09. יש לציין כי מלבד הסיכום בכתב יד של רנטגנולוג מדרא"פ, לא נמצא בתיק הרפואי כל מסמך לאחר האירוע מיום 14.10.09 המייצג בצורה אובייקטיבית את מצבו של התובע בעמוד השדרה המותני. אי לכך, איני יכול לקבוע האם קיים לתובע נזק אובייקטיבי בעמוד השדרה המותני לאור האירוע.

ג. ברישום הרפואי מהתאריך 23.11.02 צוין כי בבדיקת CT של עמוד השדרה המותני אובחן בלט דיסקאלי ברמה L4-L5 וחשד לספונדילוליסתזיס. התיק הרפואי רווי באזכורים על כאבי גב תחתון עוד משנת 1996. אי לכך, למצבו הרפואי לפני האירוע קיימת השפעה רבה על מצבו האובייקטיבי. בכל הקשור לאירוע מהתאריך 14.10.09 התקף כאבי הגב התחתון הינו תהליך זמני שאמור היה לעבור לאחר כחודש, ללא כל ממצאים אובייקטיבים מלווים.

ד. כפי שצוין, התובע סובל מכאבי גב תחתון ב - 15 השנים האחרונות. עוד בבדיקת CT שבוצעה לפני כ - 10 שנים התגלתה אצל התובע דיסקופאתיה ברמה L4-L5 המלווה בספונדילוליסתזיס.

ה. לאור קביעת בית הדין כי התובע עובד כבנאי משנת 1990 קיימת סבירות גבוהה שקיים קשר בין התפתחות הבלט הדיסקאלי ברמה L4-L5 לבין תנאי עבודתו כמתואר בעובדות המקרה. איני יכול להתייחס לספונדילוליסתזיס כיוון שלא עמדו לפני תשובות של רנטגנולוג ולא ברור אם מדובר בספונדילולסתזיס התפתחותי או תחלואתי או טראומטי.

ו. התיישרות ממצב כריעה תוך כדי נשיאה או הרמת משא בצורה חוזרת ונשנית משנת 1990 יכולה לגרום להתפתחות פתולוגיה בעמוד השדרה המותני.

ז. אם אכן התובע עבד באותה צורה מאז שנת 1990, קרי התכופפות חוזרת ונשנית, הרמת משאות חוזרת ונשנית, עבודה בתנאים לא פיזיולוגיים בזמן ממושך, אכן יכול להתפתח תהליך מיקרוטראומטי בעמוד השדרה המותני. אבל אני חייב לציין שלא ניתן לאבחן בצורה ברורה וחד משמעית מהי הפתלוגיה בעמוד השדרה המותני של התובע! אין לפני תשובות ברורות של בדיקות הדמיה (קיימים רישומים חלקיים ומקוטעים) וכמו כן, קיימים רישומים על כך שהתובע נפגע בתאונת דרכים בשנת 1998 שגרמה לפגיעה בגב ובצוואר ללא פירוט קליני.

ח. לא מצאתי גורמי סיכון תחלואתיים מיוחדים אצל התובע. אי לכך, ניתן לשער שתנאי עבודתו של התובע השפיעו בצורה רבה על הופעת הפתולוגיה בעמוד השדרה המותני. אולם אני שב ומציין, שהפתולוגיה אינה ברורה. תשובתי יכולה להיות הרבה יותר מדויקת והחלטית, אם יהיו בידי תשובות רנטגנולוגים לאחר בדיקות הדמיה ישנות או לחילופין לבצע לתובע בדיקת CT חדשה ולהביאה אלי לעיון.

ט. לאור הנתונים הקיימים כיום ולאור החלטת בית הדין בנוגע לעובדות המקרה לתובע פתולוגיה בעמוד השדרה המותני על רקע מיקרוטראומטי.

י. לא מצאתי גורמי סיכון מיוחדים שהיו יכולים להשפיע על מצבו בעמוד השדרה המותני יותר מאשר תנאי עבודתו כפי שתוארו בעובדות המקרה".

23. בעקבות שאלת הבהרה נוספת שהועברה למומחה הרפואי לאחר שבא כוחו מסר צילומי רנטגן ובדיקת MRI מיום 18.10.09 לבית הדין, השיב ד"ר א. ברוסקין פעם נוספת, בפעם הרביעית, לשאלות הבהרה וזאת ביום 15.5.13:

"קיבלתי את החלטת בית הדין לכך שהתובע עובד כבנאי מאז שנת 1990. כמו כן, קיבלתי לידי את צילומי הרנטגן משנת 2009 וכן בדיקת MRI משנת 2009. על אף שנשאלתי שאלה אחת, ברצוני להגיש את חוות דעתי הסופית והמוחלטת עם הנתונים החדשים שעמדו לרשותי:

א. המחלה שאובחנה אצל התובע סמוך לאחר האירוע מיום 14.10.09 הינה התקף של כאבי גב תחתון. ממכתב לא ברור ולא מפורט מהתאריך 18.10.09 במכון רדיולוגי ביוהנסבורג, דרא"פ, צוין כי לתובע קיימת דיסקופאתיה ברמות L4-L5 ו - L5-S1.

הרישום חתוך בחלקו התחתון, אולם בשורה האחרונה כתוב בכתב יד כי לתובע אובחן PARS LYSIS בחוליה L5. בצילומי הרנטגן מהתאריך 18.10.09 ניתן לאבחן בצורה חד משמעית שהתובע סובל מספונדילוליזיס בחוליה L5. ספונדילוליזיס הינו פגם התפתחותי המנתק את גוף החוליה מהקשת האחורית. בבדיקת MRI מהתאריך 18.10.09 ניתן לאבחן בצורה חד משמעית שינויים ניווניים קלים עם בלט דיסקאלי ברמה L4-L5 עם ספונדילוליסתזיס מינימלי ובלט דמה ברמה L5-S1.

ב. לאור העובדות, האשפוז והתמונה האובייקטיבית והמלאה ניתן להסיק כי קיים קשר סיבתי בין התקף כאבי הגב התחתון בלבד לבין האירוע הטראומטי מיום 14.10.09. לאחר בחינה מעמיקה של בדיקות ההדמיה מיד לאחר האירוע התברר כי התובע סובל מספונדילוליזיס בחוליה L5, ספונדילוליזיס קל ברמה L5-S1, בלט דיסקאלי ברמה L4-L5 ובלט דמה ברמה L5-S1. הממצא הברור שאובחן מיד לאחר האירוע אינו שונה מהממצא הישן שאובחן בדיקת CT ברישום מהתאריך 23.11.2002 (דף 22) - קרי, לתובע לא אובחן ממצא חדש ולא נגרמה החמרה במצבו האובייקטיבי על רקע האירוע. אי לכך, האירוע לא גרם לכל פגימה אובייקטיבית שלא הייתה טרם האירוע בעמוד השדרה המותני. התקף כאבי הגב תחתון ללא החמרה אובייקטיבית הינו אפיזודה חולפת, שאמורה להחלים לאחר תקופה סבירה.

ג. ברישום הרפואי מתאריך 23.11.02 צוין כי בבדיקת CT של עמוד השדרה המותני אובחן בלט דיסקאלי ברמה L4-L5 וחשד לספונדילוליסתזיס. התיק הרפואי רווי באזכורים על כאבי גב תחתון עוד משנת 1996. אי לכך, למצבו הרפואי לפני האירוע קיימת השפעה רבה על מצבו האובייקטיבי. בכל הקשור לאירוע מהתאריך 14.10.09 התקף כאבי הגב התחתון הינו תהליך זמני שאמור היה לעבור לאחר כחודש, ללא כל ממצאים אובייקטיבים מלווים. קרי, לאירוע היתה השפעה זמנית בלבד. בבדיקות ההדמיה לאחר האירוע לא אובחן כל ממצא חדש שלא היה כבר בשנת 2002.

ד. כפי שצוין, התובע סובל מכאבי גב תחתון ב - 15 השנים האחרונות. עוד בבדיקת CT שבוצעה לפני כ - 10 שנים התגלתה אצל התובע דיסקופאתיה ברמה L4-L5 המלווה בספונדילוליסתזיס.

בצילום רנטגן ובבדיקת MRI משנת 2009 לא אובחן שינוי והאבחנה המדויקת הינה ספונדילוליזיס בחוליה L5, ספונדילוליזיס קל ברמה L5-S1, בלט דיסקאלי ברמה L4-L5 ובלט דמה ברמה L5-S1.

ה. בית הדין קבע בעובדות המקרה כי התובע עובד כבנאי משנת 1990. כמו כן, הוצגו בפני בדיקת ה - MRI וכן צילום רנטגן עדכני משנת 2009. בבדיקות ההדמיה ניתן לאבחן בצורה ברורה וחד משמעית תהליך התפתחותי על רקע תחלואתי בלבד. הספונדילוליזיס בחוליה L5 נובע על רקע תחלואתי התפתחותי ולא קשור לתנאי עבודתו של התובע, קשים ככל שיהיו.

הספונדילוליזיס ברמה L5-S1 הינו תחלואתי ולא קשור לעבודה קשה ככל שתהיה, הבלט ברמה L4-L5 הינו קטן ואין לו כל משמעות קלינית אורתופדית אובייקטיבית וכן לבלט דמה ברמה L5-S1 אין כל משמעות אורתופדית. אי לכך, לא קיים כל קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין התפתחות התהליך התחלואתי הברור בעמוד השדרה המותני. לו התמונה האובייקטיבית העדכנית היתה מוצגת בפני בזמן כתיבת חוות דעתי הראשונה באתריך 10.6.12 - הייתי מגיע למסקנה זו כבר אז.

ו. ההתיישרות ממצב כריעה תוך כדי נשיאה או הרמת משא בצורה חוזרת ונשנית במשך שנים רבות יכולה בהחלט לגרום להתפתחות של פתולוגיה בעמוד השדרה המותני. אולם לתובע לא אובחנה פתלוגיה טראומטית או ניוונית מתקדמת. לתובע אובחן מצב תחלואתי של א קשור כלל לתנאי עבודתו.

ז. לתובע לא אובחן כל ממצא טראומטי, אי לכך לא קיימות עדויות לפגיעות חוזרות ונשנות בעמוד השדרה המותני על רקע תנאי עבודתו של התובע כבנאי במשך שנים רבות. מצבו של התובע על רקע תחלואתי התפתחותי בלבד.

ח. התהליך התחלואתי שאובחן לתובע בעמוד השדרה המותני הינו הגורם העיקרי להתפתחות כאבי הגב התחתון אצל התובע. התמונה האורתופדית האובייקטיבית שאובחנה לתובע אינה קשורה לתנאי עבודתו.

ט. מצבו של התובע בעמוד השדרה המותני - ספונדילוליזיס בחוליה L5, ספונדילוליזיס קל ברמה L5-S1, בלט דיסקאלי ברמה L4-L5, ובלט דמה ברמה L5-S1 הינו תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך ולא קשור לפגיעות חוזרות ונשנות בעמוד השדרה המותני.

י. התהליך התחלואתי שאובחן לתובע בעמוד השדרה המותני הינו הגורם העיקרי להתפתחות כאבי הגב התחתון אצל התובע".

24. ב"כ התובע ביקש לפסול רק את חוות דעת המומחה מיום 15/5/03, לאור העובדה כי חוות הדעת הנ"ל התבססה על הצילומים שאבדו בטענה, כי בהעדר הצילומים נבצר מהתובע להתייעץ עם מומחה רפואי מטעמו ואף נבצר ממנו לשלוח שאלות הבהרה, על מנת לסתור את מסקנת המומחה.

מן הראוי לציין, כי בידי התובע ובא כוחו היו כל העת, הן צילומי הרנטגן והן צילומי ה-MRI עוד מרגע שובו של התובע מאנגולה באוקטובר 2009, כך שהיה לו זמן למכביר להתייעץ עם כל מומחה בארץ, עוד לפני מועד הגשת התביעה לבית הדין, בחודש יולי 2010, וגם לאחר מכן, אם היה רוצה בכך.

מן הראוי לציין, כי ב"כ התובע טרח להגיש את הצילומים הללו רק במועד הדיון, ב-8/5/13 ואז טען, כי "הצילומים אינם רלוונטיים כלל בשלב זה" (ראה עמוד 12, שורה 25 לפרוטוקול מיום 8/5/13), אך לפתע "הצילומים הלא רלוונטיים" הפכו ל"עיקר" התיק!!

25. איננו מוצאים הצדקה משפטית לפסול את חוות הדעת של ד"ר א. ברסוקין, ובוודאי לא את חוות דעתו האחרונה במסגרת תשובות ההבהרה מיום 15/5/13, כי חוות הדעת הנ"ל מתייחסת לכל החומר הרפואי שהיה בפניו, כולל הצילומים נ/4-נ/6, שהוגשו לבית הדין רק ביום 8/5/13 והוחזקו עד לאותו מועד בידי ב"כ התובע. ארבעת חוות הדעת של המומחה, ד"ר א. ברוסקין, משלימות האחת את השניה ומהוות מיקשה אחת שלמה המתייחסת לתנאי עבודתו ועברו הרפואי של התובע.

על כן הבקשה לפסילת חוות דעת המומחה ולמינוי מומחה רפואי אחר או נוסף – נדחית בזאת.

26. כאמור, ד"ר א. ברוסקין נתן ארבע חוות דעת בתיק זה בתאריכים:

1) 10/6/12 – חוות דעת ראשונה.

2) 21/11/12 – תשובות לשאלות הבהרה.

3) 10/4/13 – תשובות לשאלות הבהרה.

4) 15/5/13 – תשובה לשאלת הבהרה אחת ביחס לצילומי הרנטגן וה-MRI מ-10/09 וחוות דעת סופית לאור הנתונים החדשים שקיבל המומחה מהצילומים הללו.

27. בחוות הדעת מיום 10/6/12 ציין המומחה בתשובה לשאלה ב' כדלקמן: "לאור העובדות, האשפוז והתמונה האובייקטיבית הלא מלאה..." – מכאן הוא קבע, כי ניתן להסיק כי קיים קשר סיבתי בין התקף כאבי הגב התחתון לבין האירוע הטראומטי מיום 14.10.09.

כן ציין המומחה, כי מלבד הסיכום בכתב יד של רנטגנולוג מדרום אפריקה, לא נמצא בתיק הרפואי כל מסמך המייצג בצורה אובייקטיבית את מצבו של התובע בעמוד השדרה המותני. לכן קבע המומחה, כי אינו יכול לקבוע האם קיים לתובע נזק אובייקטיבי בעמוד השדרה המותני לאור האירוע.

כאמור, צילומי הרנטגן נ/4-נ/6 שהוגשו לבית הדין רק ביום 8/5/13 ולא היו בידיעת המומחה באותו מועד. למרות זאת ציין המומחה, כי התובע סובל מכאבי גב תחתון ב-15 השנים האחרונות וכי לא קיים קשר סיבתי בין מצבו האורתופדי של התובע לבין עבודתו, וכי מדובר כאן בתהליך תחלואתי שהחל עוד בשנת 1996 ולא קשור לתנאי עבודתו.

כן קבע המומחה, כי לא מצא עדויות לפגיעות זעירות חוזרות ונשנות, לא בעובדות המקרה ולא בתיקו הרפואי של התובע, וכי אין במקרה זה כל עדות לתהליך מיקרוטראומטי, וכי לתנאי עבודתו של התובע לא היתה השפעה על הופעת המחלה בעמוד השדרה המותני.

28. גם בחוות דעתו מיום 21.11.12, בתשובות לשאלות ההבהרה, ציין המומחה במפורש, כי איננו מוצא עדויות לפגיעה מיקרוטראומטית בעמוד השדרה המותני של התובע, וכי אין פגיעה פתולוגית בעמוד השדרה המותני. לדבריו, לתובע ארע התקף כאבי גב תחתון כתוצאה מהאירוע בעבודתו ביום 14.10.09 וכי לא מדובר כאן בהחמרה זמנית כתוצאה מכך.

כן הסביר המומחה, כי תיאור הכפיפות שביצע התובע במסגרת עבודתו אינן יכולות לגרום לפגיעות מיקרוטראומטית וכי מצבו של התובע נובע על רקע מצב תחלואתי קודם עוד משנת 1996.

29. בחוות דעתו מיום 10.4.13 מציין המומחה, כי לאור העדר מסמכים רפואיים מספיקים וממכתב לא ברור ולא מפורט מיום 18.10.09 מדרום אפריקה, "ניתן להסיק כי אצל התובע קיימת דיסקופאתיה ברמות L4-L5 ו-L5-S1 ללא פירוט מיוחד".

יחד עם זאת הדגיש המומחה, כי אינו יכול לקבוע בוודאות בצורה ברורה וחד משמעית, האם קיים לתובע נזק אובייקטיבי בעמוד השדרה לאור האירוע בעבודתו ביום 14.10.09.

בתשובה לשאלה ג' ציין המומחה, כי ביחס לאירוע מיום 14.10.09 אזי התקף כאבי גב הינו תהליך זמני שאמור לחלוף לאחר כחודש ימים ללא כל ממצאים אובייקטיביים.

בתשובות לשאלות ו', ז' ו-ח' שב והדגיש המומחה, כי באופן עקרוני התכופפיות חוזרות ונישנות, הרמת משאות חוזרות ונישנות, עבודה בתנאים לא פיזיולוגיים בזמן ממושך, יכולה לגרום להתפתחות תהליך מיקרוטראומטי בעמוד השדרה המותני, אך הוא שב והדגיש, כי לא ניתן לאבחן בצורה ברורה וחד משמעית מהי הפתולוגיה בעמוד השדרה המותני של התובע. לדבריו, ניתן לשער שתנאי עבודתו של התובע השפיעו בצורה רבה על הופעת הפתולוגיה בעמוד השדרה המותני. לדבריו, ניתן יהיה לקבוע שובה מדויקת רק אם יקבל בדיקות הדמיה קודמות שביצע התובע ו/או בדיקת CT חדשה שיבצע.

30. רק לאחר קבלת צילומי הרנטגן ובדיקת ה-MRI מאוקטובר 2009 קבע ד"ר א. ברוסקין בצורה חד משמעית בחוות דעתו הרביעית, ביום 15.5.13, כי התובע סובל בעמוד השדרה המותני מספונדילוליזיס בחוליה L5, מספונדילוליסתזיס קל ברמה L5-S1, בלט דיסקאלי ברמה L4-L5 ובלט דמה ברמה L5-S1, שהינם תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך שאינו קשור לפגיעות חוזרות ונישנות בעמוד השדרה המותני, וכי התהליך התחלואתי שאובחן לתובע בעמוד השדרה המותני הינו הגורם העיקרי להתפתחות כאבי הגב התחתון של התובע ביום 14.10.09. כן ציין, כי אצל התובע לא אובחנה פתולוגיה טראומטית או ניוונית מתקדמת, לתובע אובחן מצב תחלואתי שלא קשור כלל לתנאי עבודתו.

המומחה שב והדגיש בתשובתו לשאלה ה' לחוות דעתו בזו הלשון:

"אי לכך, לא קיים כל קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין התפתחות התהליך התחלואתי הברור בעמוד השדרה המותני. לו התמונה האובייקטיבית העדכנית היתה מוצגת בפני בזמן כתיבת חוות דעתי הראשונה באתריך 10.6.12 - הייתי מגיע למסקנה זו כבר אז".

31. ד"ר א. ברוסקין הינו מומחה אובייקטיבי שמונה מטעם בית הדין. ב"כ התובע העלים בכוונה חומר רפואי ממנו ומבית הדין עד ליום 8.5.13, דבר שמנע מהמומחה לתת חוות דעת חד משמעית בתיק, כאשר בשלושת חוות דעתו הראשונות השתמש המומחה בביטויים "ניתן להסיק", "ניתן לשער", המעידים על העדר וודאות, ורק בחוות דעתו מיום 15.5.13 קבע את מסקנותיו בצורה חד משמעית, כי מדובר כאן בתהליך תחלואתי ולא בפגיעות זעירות מצטברות ובלתי הפיכות, וכי האירוע מיום 14.10.09 הינו התקף כאבי גב על רקע המצב התחלואתי של התובע.

32. בנסיבות אלה אני קובעת, כי בתאריך 14.10.09 לא ארע לתובע אירוע תאונתי וגם לא מדובר כאן בתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה, אלא מדובר בתהליך תחלואתי בלבד, ללא קשר סיבתי לתנאי עבודתו של התובע.

33. לאור האמור לעיל – כל תביעות התובע, הן בגין אירוע תאונתי מיום 14.10.09 והן בגין מיקרוטראומה, כאמור לעיל – נדחות בזאת.

34. אין צו להוצאות.

הדיון התקיים בפני כדן יחיד.

ניתן היום, כ"ח אב תשע"ד, (24 אוגוסט 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.