בקשת המבקש לחיוב המשיבה בערובה להבטחת הוצאותיו.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות אני קובעת כדלקמן:

כעיקרון, המבקש הצביע בבקשתו על תשתית לכאורית, באשר לכך שמצבה הכלכלי של המשיבה אינו שפיר. המשיבה, לעומת זאת, לא תמכה את תגובתה בתצהיר.

מאידך, עיינתי בתצהירים, ובשלב זה לא ניתן לומר כי אין לתביעתה של המשיבה סיכויים.

עוד בשיקולים, לקחתי בחשבון שהדיון בתיק זה הוא בשלב האחרון (נותר יום שמיעת ההוכחות. איני מתייחסת להליך הגישור). בנוסף, הדיון בשתי התובענות מתנהל במאוחד. כמו כן, לקחתי בחשבון שהמשיבה כיבדה, אף אם לאחר מספר אורכות, חיוב בהוצאות בסך 10,000 ₪ שהוטל עליה.

בשים לב לשיקולים אלה, אני סבורה כי לא יהיה נכון לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות, בפרט לנוכח השלב המאוחר של הדיון כיום. במצב דברים זה, בשים לב לנתונים שפירטתי, גוברת זכות הגישה לערכאות.

משכך, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ב"כ התובע יעדכן את בית המשפט האם נקבע מועד לגישור, ומתי.

ניתנה היום, א' אב תשע"ג, 08 יולי 2013, בהעדר הצדדים.