12 נובמבר 2013

לפני:

כב' השופטת עידית איצקוביץ

החלטה

1. בפניי כתב אישום בו נטען כי ביום 24.5.2006 נערכה ביקורת של מפקחי משרד התמ"ת באתר בנייה בכפר סבא ונמצא עובד זר אשר ביצע עבודות טפסנות. על כך, מואשמת נאשמת מס' 1 בהעסקת עובד שאינו אזרח ישראל או תושבה, ללא היתר כדין, עבירה לפי סעיף 2 (א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א -1991 (להלן: "חוק עובדים זרים"). נאשם מס' 2 מואשם בהפרת חובתו למניעת ביצוע העבירה על ידי הנאשמת מס' 1, בתור מנהל ובעל מניות, עבירה לפי סע' 5 ו-2 (א((1) ו(2), 2(ב) ו-2(ב)(3) לחוק עובדים זרים.

2. לאחר הקראה, בה כפרו הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, נשמעו עדי התביעה.

המפקחים שהשתתפו בביקורת נשוא כתב האישום, מר ניר שורשי (להלן: "ממר שורשי") ומר עופר פורת (להלן: "מר פורת") העידו והגישו את תיאור המקרה וההודעות שנגבו על ידם במסגרת החקירה. כן, העידו ונחקרו מר רוני קידר (להלן: "מר קידר"), שותף בחברה "קידר אביב" שהיא המבצע והיזם באתר הבנייה בו בוצעה הביקורת ומר מוחמד אגבריה, אחד העובדים בעבודות הטפסנות באתר בו בוצעה הביקורת.

בתום שמיעת ראיות המאשימה ביקש ב"כ הנאשמים לטעון כי "אין להשיב לאשמה".

הטיעונים הוגשו בכתב והם הועברו לתגובת ב"כ המאשימה, שהתנגד לבקשה.

3. הוראות סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובעות כדלקמן:

"נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו - לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין...".

משמעות טענת "אין להשיב לאשמה" היא שהתביעה לא עמדה בחובתה להציג ראיות "לכאורה" להוכחת האשמה ועל כן יש לפטור את הנאשם מלהשיב לאותה אשמה ולזכותו ממנה כבר בשלב זה של הדיון.

לצורך ההכרעה בטענה, בית המשפט או בית הדין בודק, בהנחה שכל החומר אשר הובא בפניו לחובת הנאשם יזכה במלוא האמון והמשקל, האם יש בו כדי לבסס הרשעה בעבירה המיוחסת לנאשם או בעבירה אחרת באותו עניין.

כדי לחייב נאשם להשיב על האשמה אין צורך אלא בראיות בסיסיות ואף דלות להוכחת יסודות העבירה ודי במערכת ראיות ראשונית (ראו יעקב קדמי, על סדר הדין הפלילי [חלק שני, תשס"ג - 2003], 1049, ע"פ 141/84 מדינת ישראל נ' דוד טובול, פ"ד לט (3) 606,596 ע"פ 732/76 רפאל כחלון נ' מדינת ישראל, פ"ד לב (1), 170, 179).

ככלל, לא נשקלים שיקולי מהימנות או משקל ראייתי לצורך הכרעה בטענה זו.

4. אחת הטענות שמעלה ב"כ הנאשמים היא כי העדים, ביניהם המפקחים מר שורשי ומר פורת, אינם זוכרים את נסיבות הביקורת, לאור הזמן הארוך שחלף (הביקורת נערכה בשנת 2006 ושמיעת עדי המאשימה החלה בחדש יוני 2013).

אולם, העדים הגישו מסמכים שנערכו בזמן הביקורת או בסמוך לה, המהווים הקפאת זכרון העבר, והם ראיה לאמיתות העובדות שתועדו שם, כאשר בשלב זה של הדיון לא בוחנים את המשקל הראיתי של המסמך.

כך, בתיאור המקרה (מ/1) אשר נערך על ידי המפקח שורשי, נאמר:

"במקום נראו מספר עובדים שעסקו בגג קומת הקרקע בעבודות טפסנות, נכנסנו למקום ובו נראה בכניסה עובד שעסק בחיבור צנרת ביוב ע"י מכונה. העובד הזדהה ע"י תעודת הזהות פלסטינית עם אישור עבודה. בגג קומת הקרקע נמצאו ארבע עובדים שעסקו בעבודות טפסנות כשלמותניהם חגורות טפסנות ובגדי עבודה מלוכלכים בחלודת ברזל".

מתוך ארבעת העובדים שעסקו בטפסנות שלושה הזדהו על ידי תעודת זהות ישראלית ואחד היה עובד פלסטינאי ללא אישור עבודה בישראל.

בהתאם לעדותו של מר קידר, שותף בחברה שמבצעת את הפרוייקט, עבודות השלד באתר (עבודות הטפסנות) נעשו על ידי המאשימה מס' 1 (ראו
ע' 15 ש' 19-20 לפרוטוקול הדיון).

בהודעה מ/6 הצהיר מר קידר כי כל עבודות השלד והטפסנות בפרויקט באתר שבו בוצעה הביקורת נעשו על ידי הנאשמת מס' 1 בהתאם לחוזה הקבלנות וכך גם אמר בעדותו בדיון (ע' 15, ש' 19-20).

אחד העובדים (הישראלים) שעבדו בעבודות הטפסנות באתר הבנייה היה מר אגבאריה מוחמד, שאף הוא נחקר על ידי המפקח (מ/5). מר אגבארייה אמר בהודעה כי עבדו באתר "ארבעה פועלים, שלושה ישראלים ואחד פלסטיני". מר אבאריה אישר את האמור בהודעה בדיון (ראו עש 18, ש' 8), אך העיד כי העובד הפלסטינאי "לא עבד אצלנו" ואין הוא יודע אצל מי הוא עבד
(ע' 18, ש' 26).

טענת ב"כ הנאשמים היא שכיוון שמן העדויות השונות שנשמעו עולה כי בשלב של בניית שלד הבניין מתבצעות גם עבודות אינסטלציה וחשמל, אף אם היה במקום עובד זר, לא הוכח כי הוא היה עובד של הנאשמים, כאשר כל העובדים לובשים בגדי עבודה וחובשים כובע. אולם, בית הדין אינו אמור לבחון את משקל הראיות או לקבוע את מהימנות העדים בשלב של החלטה בבקשה כי "אין להשיב לאשמה".

מ"תיאור המקרה" - מ/1 שנערך על ידי המפקח מר שורשי, עולה כי העובד עבד בטפסנות ולפי ההודעה של מר אגבארייה, אותו עובד פסלטינאי היה בצוות שעסק בעבודות שלד וטפסנות, עובדים שלפי עדותו של מר רוני קידר היו מועסקים על ידי הנאשמים .

ראיות אלה מהוות את התשתית להוכחת העבירה הנטענת כנגד הנאשמים ולכן, דין הטענה להידחות.

5. לאור האמור לעיל, אני דוחה את הטענה ומורה לנאשמים להשיב לאשמה.

6. נקבע דיון לשמיעת הוכחות הנאשמים וסיכומים בעל פה ליום ליום 3.12.13 שעה 13:00 (עד 14:30).

ניתנה היום, ‏ט' כסלו תשע"ד, ‏12 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

קלדנית: א.כ.