זוהי החלטה בבקשת התובעת לגילוי מסמך ספציפי, אשר הוגשה בסיום שמיעת הראיות.

רקע

1. התובעת שימשה כקבלן משנה של הנתבעת, לביצוע עבודות תשתית עפר ופיתוח בפרוייקט מנהרות הכרמל בחיפה.

2. כתב התביעה המקורי הוגש ביום 26.7.2010 ע"ס 123,333 ₪.

3. כתב התביעה תוקן ביום 17.9.2013 לסך 354,541 ₪, בטענה כי התביעה המקורית הוגשה בהתאם לחשבון חלקי שאושר ע"י הנתבעת וכי התיקון נדרש לאחר מסירת העבודות ועריכת החשבון הסופי.

4. הצדדים הגישו תצהירי ראיות. תצהירי התובעת הוגשו ביום 25.5.2014. תצהירי הנתבעת הוגשו ביום 21.7.2014.

5. לאחר הגשת התצהירים, ביום 8.1.2015 , עתרה התובעת למתן צו לגילוי מסמך המוחזק בידי צד ג', חברת יפה נוף תחבורה תשתיות ובניה בע"מ (להלן-"חברת יפה נוף"), יזמית הפרויקט.

לטענת התובעת, במהלך גילוי המסמכים המציאה הנתבעת חשבון סופי, אשר אינו משקף את העבודות אותן ביצעה התובעת בפועל, ואף אינו מאושר ע"י היזם.

6. בהחלטה מיום 15.3.2015 הבקשה התקבלה, תוך שנקבע כי החשבון הסופי המאושר, הינו מסמך הרלבנטי לבירור העובדתי.

7. לאחר שחברת יפה נוף הודיעה ביום 27.1.2015, כי אינה מחזיקה בחשבון הסופי וכי לא קיים כל קשר חוזי בינה ובין הנתבעת, נקבע כי על הנתבעת להצהיר מיהו הקבלן הראשי המחזיק בחשבון הסופי המאושר(החלטה מיום 1.2.2015).

8. בהודעה מיום 5.2.2015, הבהירה הנתבעת, כי חברת יפה נוף הינה יזמית הפרויקט וכי הקבלן הראשי בפרויקט, אשר הנתבעת שימשה כקבלן משנה שלו, הינה שותפות אשטרום – סולל בונה. הנתבעת הוסיפה כי השותפות אינה קיימת עוד, אולם מי ששימש מנהל הפרויקט מטעמה ואשר חתימתו מופיעה על גבי החשבון הסופי, הינו מר חיים ברק.

9. בהמשך נעתרתי לבקשת התובעת, לזמן את מר חיים ברק כעד מטעמה. התובעת טענה בבקשתה (בקשה 37), כי ברק הינו היחיד אשר יכול לספק הסברים אודות המחירים עליהם סוכם עם הנתבעת ולהעיד על אמינות החשבון הסופי אשר צורף לתצהירי הראיות מטעם הנתבעת. ברק נדרש להמציא למועד הדיון, את העתק החשבון הסופי המאושר לפיו שולמה לנתבעת תמורת העבודות, זאת בהתאם לבקשותיה החוזרות והנשנות של התובעת לקבלת החשבון הסופי המאושר.

10. אציין עוד כי דיוני ההוכחות אף נדחו לבקשת התובעת, על מנת שניתן יהיה להציג את המסמך ולהעיד את ברק.

11. ביום 17.5.2015 נשמעה עדותו של ברק. מעדותו עלה כי נספח ו' לתצהיר הנתבעת, הינו אכן החשבון הסופי המאושר.

12. לאחר עדותו של ברק הוגשה בקשה זו.

13. לאחר שהסתבר מעדותו של ברק כי נספח ו' לתצהיר הנתבעת הינו אכן החשבון הסופי המאושר, טוענת התובעת, כי רק מעדותו של ברק הובהר כי החשבון הסופי המאושר, אינו זהה לחשבון הסופי אותו הגישה הנתבעת לאישור הקבלן הראשי (פרוטוקול מיום 17.5.15 עמ' 50 שורות 12-13).

14. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, התיק מצוי בשלב שלאחר סיום שמיעת הראיות והחלטה בדבר מועד להגשת סיכומים. התובעת הגישה מספר רב של בקשות למסמכים והזמנת עדים אשר נענו כולן, פעם אחר פעם ע"י בית משפט, הגם שהוגשו שלא בהתאם לסדרי הדין והתקנות;

15. הנתבעת הוסיפה כי ממילא החשבון שהוגש על ידה לקבלן הראשי, אינו רלבנטי וכי החשבון הרלבנטי הינו החשבון הסופי כפי שאושר ע"י הקבלן הראשי, הוא החשבון אשר לגילויו עתרה התובעת לאורך ההליך כולו, הוא החשבון אותו צרפה הנתבעת לתצהיר הראיות מטעמה והוא אכן החשבון הסופי והקובע כפי שעלה מעדותו של ברק.

לפיכך, אין מקום להמצאת מסמכים נוספים שאין להם כל ערך ראייתי לבירור המחלוקת.

16. הנתבעת הוסיפה כי הוגשו רק העמודים הרלבנטיים לעבודות התובעת ולא כל דפי החשבון הסופי מאחר והחשבון כלל עבודות נוספות אשר ביצעה הנתבעת אשר אינן קשורות לתובעת.

דיון

17. לאורך כל ההליך טענה התובעת כי החשבון נספח ו' לתצהיר הנתבעת אינו החשבון הסופי המאושר ע"י המזמין. על מנת לברר טענה זו נעתרתי לבקשותיה החוזרות לגילוי מסמך המוחזק בידי צד שלישי ובהמשך לזימון חיים ברק מנהל הפרויקט מטעם הקבלן הראשי כעד מטעמה. כעת, ואף שהסתיימה שמיעת הראיות והתיק בשל לסיכומים, עותרת התובעת לגילוי מסמך אחר מהמסמך לו עתרה בבקשותיה הקודמות. התובעת מבקשת להורות לנתבעת להמציא העתק החשבון הסופי אשר נערך על ידה ואשר אותו הגישה לאישור הקבלן הראשי.

18. על פניו יכולה היתה התובעת לעתור לגילויו של המסמך, בשלבים המוקדמים של ההליך.

אלא שהתובעת התמקדה בטענתה לפיה החשבון אשר צורף לתצהיר הנתבעת, אינו החשבון הסופי המאושר ע"י המזמין.

19. אולם, בטענתה ליתרת חוב בגין העבודות, מסתמכת התובעת בין היתר על מכתב הנתבעת מיום 26.3.10, המאשר לכל מאן דבעי, כי התובעת צפויה לקבל מהנתבעת בגין עבודות שביצעה, סך 170,000 ₪.

20. אין מחלוקת כי סכום זה לא שולם לתובעת.

21. הנתבעת טענה כי המכתב הוצא לבקשת מנהל התובעת, עומר מטר, כמחווה של רצון לסייע וכי במכתב צויין צפי תשלומים למקרה שהתובעת תשלים את כל העבודות.הנתבעת טענה כי אילו היתה התובעת משלימה את העבודות, היתה זכאית לסכום הנקוב במכתב (עמ' 43 שורות 13-15).

22. עולה אם כן כי החשבון כפי שהוגש ע"י הנתבעת, יכול לסייע לחקר האמת ולהבהיר האם תמורת העבודות כמצוין במכתב הנתבעת, נכללה בחשבון הסופי אשר הוגש על ידה לקבלן הראשי.

23. צודקת הנתבעת בטענתה, כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר. יתירה מכך, לא מדובר במסמך אשר דבר קיומו נודע לתובעת רק בתום שמיעת הראיות. אלא שהתובעת למדה מעדותו של ברק, על דבר הטעות אליה נתפסה בשלבים המוקדמים של ההליך.

24. אכן, יש לנהל את המשפט בפרוצדורה קבועה. "יש לשמור על האיזון העדין שבין הצדדים אשר עליו מושתתת השיטה האדברסרית המכתיבה את סדר ניהול ההליך, על עקרון סופיות הדיון ועל השאיפה לנהל משפט בצורה יעילה" רע"א 2715/13 חוסיין ורדה נגד מנהל מקרקעי ישראל פורסם בנבו 28/11/13). זו לא הפעם הראשונה בה מגישה התובעת בתיק זה בקשות בחריגה מסדרי הדין.

25. אולם מחדלי התובעת כשלעצמם, אינם מכריעים לטעמי את גורל הבקשה, עת המסמך המבוקש יכול לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים לעניין טיבו וטבעו של המכתב לפיו מאשרת הנתבעת הלכה למעשה, את זכותה של התובעת ליתרת תמורה בגין עבודות, תמורה אשר לא שולמה בסופו של יום. את מחדלי התובעת ניתן יהיה לרפא בפסיקת הוצאות.

26. יפים לעניינו דבריו של כב' השופט זילברטל ברע"א 823/13 ד"ר בוריס פלוטקין נגד MITH KLINE BEECHAM BIOLOGICAL (פורסם בנבו 13/5/13):

"ואכן, כפי שמציינת המשיבה, ענייני גילוי מסמכים נמנים על ההליכים המקדמים שראוי לסיים במסגרת הקדם משפט. תקנה 149 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) אף קובעת, כי בית המשפט לא ידון "בשום בקשה שבעל הדין יכול היה להביאה בקדם-משפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו וכשהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין". תקנה זו פורשה בעבר בפסיקה ככזו שבאה לאזן בין ההכרח לנהל את המשפט על-פי פרוצדורה קבועה, לשם ייעול ההליך, לבין הגשמת המטרה שבסיס ההליך המשפטי, היא גילוי האמת בסכסוך (ראו רע"א 647/04 אבנר איגוד לביטוחי נפגעי רכב בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (28.4.2004)). בכל הנוגע לבקשות לעיון במסמכים שהוגשו בשיהוי, הובעה בפסיקה העמדה שלפיה מאחר שלגילוי מסמכים תפקיד חשוב בבירור הפלוגתאות שבין הצדדים להליך יש לנקוט בגישה המתירה את גילוי המסמכים, אף בשלב מאוחר, זאת בשל חשיבותם לקידום ההליך המשפטי, תוך שימוש במכשיר של פסיקת ההוצאות נגד בעל הדין שהשתהה בהגשת הבקשה (ראו, למשל, רע"א 6823/05 רואימי נ' בנק לאומי לישראל, פסקה 9 וההפניות שם [פורסם בנבו] (12.1.2005)). קל וחומר שיש מקום להתיר הגשת בקשה לגילוי מסמכים לאחר תום שלב קדם המשפט, כאשר רק במהלך שמיעת הראיות התברר דבר קיומם של מסמכים מהסוג שאת גילויו מבקשים, זאת בניגוד למה שהוצהר בתצהירי גילוי המסמכים שהוגשו בשלב קדם המשפט. זה המצב במקרה דנא".

27. אין להתעלם מהשלב בו נמצא ההליך ועולה אף החשש כי ייפתח שלב ההוכחות מחדש וזאת לאחר שבא על סיומו ונקבע סדר הגשת הסיכומים.

ואולם, בנסיבות העניין, סבורני כי התועלת שבגילוי המסמך עולה על הנזק שיגרם לנתבעת.

28. אשר על כן תמציא הנתבעת את החשבון הסופי אותו הגישה לאישור אשטרום, בתוך 14 ימים מהיום.

29. את הוצאות הבקשה אפסוק בסיום ההליך כאשר ניתן יהיה להעריך את השלכות גילוי המסמך על התמשכות ההליך.

המזכירות תמציא לצדדים החלטה זו באמצעות באי כוחם.

ניתנה היום, כ"ד אב תשע"ה, 09 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.