1. בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 20.3.18 שקובעת כי פסק הדין שניתן כנגד המבקש מיום 9.2.14 מבוטל.
2. המשיב הגיש בקשה לביטול פסק הדין ביום 17.10.17. בהיעדר תגובה פסק הדין בוטל.
3. לטענת המבקשת בבקשה לביטול פסק הדין הוגדרה "כתובעת" ולא כמשיבה.
4. החלטת בימ"ש מורה על הגשת תגובה מטעם המשיבים.
5. משקיבלה המבקשת את החלטת בית המשפט, פנתה לב"כ המשיב והבהירה לו שעליו לשלוח את הבקשה לידי הנתבעת וכך היה.
6. ביום 20.3.18 המבקשת הופתעה לגלות שניתנה החלטה בבקשה לביטול פסק הדין ללא בקשת תגובה מטעמה.
7. בקשתו של המשיב הוגשה בחלוף 3 שנים ממועד פסק הדין וללא כל בקשת ארכה מבית המשפט או מהצדדים.
8. לטענת המשיב כל מי שאינו מבקש בהליך מוגדר כמשיב.
9. המשיב הגדיר בבקשתו לביטול פסק הדין את המבקשת ואת הנתבעת כמשיבות.
10. המבקשת לא צירפה תצהיר לבקשתה.
11. היה באפשרות המבקשת לפנות לבית המשפט ולבקש הבהרה האם עליה להגיב או לא לפני מתן החלטת הביטול.
12. המועד הקבוע בתקנות להגיש בקשה לביטול פסק דין הוא המועד בו ידע המבקש את עניין קיומו של פסק הדין.
13. במסגרת התגובה לתגובה טוענת המבקשת כי על המשיב היה לפרט את שמות בעלי הדין בסדר בו הופיעו על גבי כתבי הטענות הראשון שהוגש בהליך העיקרי תוך שמירת כינויי בעלי הדין באותו הליך.

בכותרת הבקשה יש לציין מי הוא המבקש ומי הוא המשיב.

1. הנתבעת לא הגישה תגובתה במועד ואין זה ראוי שהמבקשת היא זו שתיפגע כתוצאה מכך.
2. ולגופם של דברים, במסגרת הבקשה לביטול פסק דין מציין המשיב את התובעת, הנתבעת ותחת שם הנתבעת מופיע הכותרת "המשיבים".
3. עת נתן בית המשפט את ההחלטה שמורה על העברת התגובה למשיבים, התכוון בית המשפט לשני המשיבים (תובעת ונתבעת). לו רצה בית המשפט שהבקשה תועבר לנתבעת בלבד, בית המשפט לא היה מתנסח בהחלטתו בלשון רבים.
4. גם אם היה ספק כלשהו אצל המבקשת, באפשרותה היה לפנות לבית המשפט למתן הבהרה.
5. זאת ועוד, יש לתהות כיצד ניתן פסק דין בהתאם להוראות סע' 79 א. לחוק בתי המשפט שמחייב את צד ג' לשלם ישירות לתובעת, ללא כל התייחסות לחיוב הנתבעת בתיק.

בין צד ג' לתובעת אין כל יריבות ישירה.

1. סביר היה לו ניתן היה פסק דין במערכת היחסים שבין הנתבעת לתובעת ופסק דין בהיעדר הגנה כנגד צד ג' (המשיב) במסגרת ההודעה לצד ג' בלבד ובמערכת היחסים שבין הנתבעת לצד ג' בלבד.
2. פסק הדין שניתן אינו מתייחס בכל דרך או צורה לגורל התביעה של התובעת כנגד הנתבעת ומשכך תמוהה בקשת התובעת להותיר את חיוב הנתבעת על כנו.
3. לסיכומם של דברים, הבקשה לביטול החלטה נדחית בזאת.
4. סוגיית ההוצאות תידון בסוף ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ח, 26 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.