טוען...

החלטה שניתנה ע"י הישאם אבו שחאדה

הישאם אבו שחאדה14/10/2018

בפני

כבוד השופט הישאם אבו שחאדה

תובעים

דומיקאר בע"מ
ע"י באי כוחה עוה"ד אסף ורשה ואחרים

נגד

נתבעים

1. יובל ארליך

2. איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ
הנתבעים 1 ו-2 ע"י באי כוחה עוה"ד גלעד ברמן ואחרים

צדדי ג'

1. סאלח קואסמה

ע"י באי כוחו עוה"ד וליד זאחלקה ואחרים וזאת כמייצג רק לעניין שאלת ההמצאה של הודעת צד ג'

2. פלסטין לביטוח בע"מ

ע"י בא כוחה עוה"ד מוחמד אטראד

ה ח ל ט ה

דברי הקדמה

1. התביעה שבפניי הוגשה לבית המשפט בחודש יולי 2010 בסדר דין מהיר. כיום אנו באוקטובר 2018, היינו למעלה משמונה שנים (!) לאחר הגשת התביעה וההליך לא הגיע לסיום.

2. מבדיקת ההליכים בתיק מעת הגשת התביעה ועד היום, עולה תמונה מטרידה של חוסר מעש משווע מטעם הנתבעים 1 ו-2 בכל הנוגע לסוגיית ההמצאה כדין של הודעת צד ג' שמופנית לצדדי ג' 1 ו-2. התמשכות ההליכים בתיק במשך למעלה משמונה שנים מקורה באופן בלעדי בשיהוי מטעם הנתבעים 1 ו-2 בביצוע המצאה כדין של הודעת צד ג' עבור צדדי ג' 1 ו-2.

3. התוצאה המעשית של חוסר המעש האמור היא שהביטוי "סדר דין מהיר" הפך לאות מתה ולחוכא ואטלולא בהליך שבפניי, דבר שמחייב מתן החלטה אופרטיבית בדבר מחיקת הודעת צד ג' וחסימת האפשרות בפני הנתבעים 1 ו-2 באופן סופי ממשלוח הודעת צד ג' בהליך שבפניי. על כן, המשך ההליכים בתיק שבפניי יצומצם לתובעת ולנתבעים בלבד, על כל המשתמע מכך.

4. יתר על כן, במהלך כל השנים שחלפו, התובעת לא השכילה לצרף את צדדי ג' כנתבעים נוספים בתיק ולכן הנני קובע שהיא מנועה מלהגיש בקשה לצרף את צדדי ג' כנתבעים נוספים בתיק וככל שתוגש בקשה כזו היא תידחה.

זהות הצדדים ודברי רקע

5. מקריאת כתב התביעה מיום 20.7.10, כתב ההגנה מיום 29.11.10 והודעת צד ג' מיום 26.9.11, עולה בתמצית התמונה הבאה:

א. ביום 19.3.08 (לפי כתב התביעה) או 19.3.09 (לפי כתב ההגנה), אירעה תאונת דרכים באזור יהודה ושומרון בין שלושה רכבים, רכב התובעת (להלן: רכב 1), רכב הנתבעים (להלן: רכב 2) וכן רכב צדדי ג' (להלן: רכב 3).

ב. התובעת היא חברה להשכרת רכבים ורכב 1 נמצא בבעלותה. נתבע 1 נהג ברכב 2 אשר היה מבוטח בעת קרות התאונה אצל הנתבעת 2. רכבים 1 ו-2 נושאים לוחית רישוי ישראלית.

ג. רכב 3 נושא לוחית רישוי של הרשות פלסטינית והנהג ברכב 3 בעת קרות התאונה היה צד ג' 1, שהינו תושב שטחי הרשות הפלסטינית ושמו סאלח קואסמה (להלן: סאלח). רכב 3 היה מבוטח על ידי צד ג' 2, שהיא חברת ביטוח פלסטינית שמקום מושבה ברמאללה בשם פלסטין לביטוח בע"מ (להלן: חברת הביטוח).

ד. בכתב התביעה נטען כי הנזק שנגרם לרכב 1 בעקבות התאונה צריך להיות משולם על ידי הנתבעים 1 ו-2 מאחר ונהג רכב 2 (הנתבע 1) נושא במלוא האחריות לגרם התאונה. לעומת זאת, בכתב ההגנה נטען כי הנזק האמור צריך להיות משולם על ידי

סאלח וחברת הביטוח מאחר ומלוא האחריות לגרם התאונה רובצת לפתחו של סאלח.

ה. סאלח וחברת הביטוח טרם הגישו כתב הגנה מטעמם מאחר וסוגיית ההמצאה של כתבי הטענות לסאלח טרם הסתיימה עד היום.

היעדר ציון כתובת מגוריו של סאלח בהודעת צד ג'

6. הנתבעים 1 ו-2 ציינו בהודעת צד ג' שמופנית לסאלח ולחברת הביטוח, כפי שהוגשה לבית המשפט, שכתובת מגוריו של סאלח היא "אצל הצד השלישי 2" קרי אצל חברת הביטוח. כמו כן, נרשם כי כתובתה של חברת הביטוח הוא "ת.ד. 1707, רמאללה", קרי לא מען רגיל אלא תיבת דואר. כידוע, מבוטח איננו מתגורר במען להמצאת דברי דואר של חברת הביטוח שבה מבוטח רכבו ולא כל שכן שאיננו מתגורר בתוך תיבת הדואר של אותה חברת ביטוח. יתר על כן, כידוע, המען של חברת ביטוח איננו כתובת להמצאת כתבי בי דין עבור מבוטחיה.

7. על מי שיוזם הליך של תובענה, לרבות הודעת צד ג', לציין בכתב התובענה, את "שמו של הנתבע, וכן מספר זהותו, מקום מגוריו, במידה שניתן לבררם" (תקנה 9(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, להלן: תקסד"א). על כן, קמה חובה על מגיש התובענה לערוך בירור לגבי מקום מגוריו של הנתבע וככל שהבירור לא צלח הוא רשאי שלא לרשום את כתובת המגורים של הנתבע או של צד ג', לפי העניין, בכתב התובענה. עם זאת, עליו לפרט בכתב התובענה מהן הפעולות שביצע על מנת לברר את מקום מגוריו של הנתבע על מנת שיצא פטור מציון הכתובת בכתב התובענה.

8. במקרה שבפניי, אין כל פירוט בהודעת צד ג' מהן הפעולות שבוצעו על ידי הנתבעים 1 ו-2 על מנת לאתר את מקום מגוריו של סאלח. בנוסף, אין כל הסבר בהודעת צד ג' מדוע הכתובת של חברת הביטוח צוינה ככתובת להמצאת כתבי בי-דין עבור סאלח. על פניו, העדר ציון כתובת מגוריו של סאלח בהודעת צד ג' מהווה פגם באופן ניסוח הודעת צד ג'. פגם זה איננו עומד לבדו ומצטרף לשורה של מחדלים אחרים שעוד אעמוד עליהם בהמשך ואשר משקלם המצטבר מצדיק מתן הוראה בדבר מחיקת הודעת צד ג'.

9. כפי שעוד יובהר בהרחבה בהמשך, העובדה שסאלח מתגורר בעיר חברון הופיעה לראשונה בתיק רק בסוף שנת 2017 וזאת לאחר שהגיש בקשה לבית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן כנגדו בהיעדר הגנה בשנת 2014, כאשר טען שידע על קיומו של פסק הדין רק בעקבות צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן כנגדו בהליכי הוצאה לפועל.

10. בפועל, הנתבעים 1 ו-2 לא הגישו כל הודעה לבית המשפט במהלך כל השנים משנת 2010, בעת שהוגשה התביעה ועד היום, לגבי כתובת מגוריו של סאלח ולמעשה גם לא ביצעו פעולה כלשהי על מנת לאתרו ולהמציא לו את הודעת צד ג' כפי שנדרש על פי דין.

ההמצאה לחברת הביטוח איננה תחליף להמצאה לסאלח

11. יש לזכור שהנהג ברכב 3 הוא סאלח ולכן אין כל משמעות להמצאת הודעת צד ג' לחברת הביטוח מבלי שתהיה המצאה לסאלח. טענותיהם של הנתבעים 1 ו-2 בשאלת האחריות לגרם התאונה מופנות באופן ישיר לסאלח ולא לחברת הביטוח שביטחה את רכבו. לפיכך, המצאה של הודעת צד ג' לחברת הביטוח מבלי לבצע המצאה כדין לסאלח, היא חסרת משמעות ואיננה מאפשרת דיון לגופו של עניין בטענות הצדדים.

12. במקרה שבפניי, לאור העובדה שסאלח הוא תושב שטחי הרשות הפלסטינית וגם מקום מושבה של חברת הביטוח הוא בתחומי הרשות הפלסטינית, אופן ההמצאה של הודעת צד ג' לגבי שניהם, צריך שיתבצע לפי הוראותיו של צו שעת חירום (יהודה שומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינית – עזרה משפטית בעניינים אזרחיים), התשנ"ט- 1999. (להלן: צו שעת חירום).

13. הנתבעים 1 ו-2 הגישו מספר בקשות לדחיית מועדי הדיון שנקבעו בתיק שבפניי עקב כך שלא עלה בידה לבצע המצאה כדין של הודעת צד ג' לסאלח ולחברת הביטוח, כפי שנדרש לפי צו שעת חירום. בסופו של יום, בוצעה המצאה לפי צו שעת חירום רק לחברת הביטוח אך מעולם לא בוצעה המצאה כדין לסאלח.

14. מן הראוי לציין כי בית המשפט קבע שעל הנתבעים 1 ו-2 לבצע המצאה של הודעת צד ג' לפי הוראות צו שעת חירום עוד בשנת 2012, וביתר פירוט:

5.2.2012 חברת הביטוח הגישה בקשה לבית המשפט לקבוע שלא בוצעה לה המצאה

כדין של הודעת צד ג' כפי שנדרש בצו שעת חירום. לפי הבקשה, הודעת צד ג' נשלחה כלשונה בדואר לחברת הביטוח. לעומת זאת, צו שעת חירום קובע שיש יש להמציא לחברת הביטוח את הודעת צד ג' כאשר היא מתורגמת לשפה הערבית וזאת באמצעות הממונה שהוקם על פי צו שעת חירום. כמו כן, חברת הביטוח ציינה במפורש כי איננה מהווה מען להמצאת כתבי בי-דין עבור סאלח.

23.2.2012 מתקבלת התגובה של הנתבעים 1 ו-2 לבקשה של חברת הביטוח מיום 5.2.2012. הנתבעים 1 ו-2, בנשימה אחת, גם מתנגדים לבקשה וגם מסכימים לבצע המצאה של הודעת צד ג' לפי צו שעת חירום.

18.5.2012 ניתנת החלטה על ידי בית המשפט לפיה ההמצאה של הודעת צד ג' תתבצע על פי הוראות צו שעת חירום.

15. על כן, משניתנה החלטה על ידי בית המשפט ביום 18.5.2012 כי ההמצאה של הודעת צד ג' צריך שתתבצע על פי הוראות צו שעת חירום, הרי שלעניין חוסר המעש של הנתבעים 1 ו-2 שמוביל למסקנה שיש למחוק את הודעת צד ג' כנגד סאלח וחברת הביטוח, יש לבחון את מעשיהם של הנתבעים 1 ו-2 בכל הנוגע ליישומה של החלטה זו מאותו מועד ועד היום.

16. בפועל, לא בוצעה המצאה כדין עבור סאלח מאז שניתנה ההחלטה מיום 18.5.2012 ועד היום. אומנם, בוצעה המצאה כדין לפי צו שעת חירום לחברת הביטוח, וגם זאת לאחר שיהוי רב, וזאת כפי שיפורט בהרחבה בהמשך, אך כאמור, הדמות המרכזית לצורך הכרעה בשאלת האחריות לתאונה היא סאלח. כאמור, בהיעדר המצאה לסאלח אין כל משמעות להמצאה שבוצעה לחברת הביטוח.

17. נקבעו על ידי בית המשפט המועדים שלהלן לצורך שמיעת מלוא העדים בתיק: 5.6.2012, 26.6.2012, 23.10.2012, 24.2.2013, 1.9.2013. סך הכל חמישה מועדים ואשר כולם נדחו לפי בקשות שהוגשו על ידי הנתבעים 1 ו-2 עובר ובסמוך לכל אחד מהדיונים הללו מהסיבה שהנתבעים 1 ו-2 טרם הספיקו לבצע המצאה כדין לסאלח ולחברת הביטוח לפי הוראות צו שעת חירום. יובהר, שלגבי הדיון ביום 24.2.2013 התקיים דיון בבית המשפט שבמהלכו הנתבעים ביקשו לדחות את הדיון למועד אחר והדיון נדחה ל- 1.9.2013.

18. הדיון של ה-1.9.2013 נדחה גם הוא לפי בקשת הנתבעים 1 ו-2 ליום 9.2.2014 עקב כך שלא הספיקו לבצע המצאה כדין של הודעת צד ג' לפי הוראות צו שעת חירום.

19. ביום 6.2.2014 הנתבעים 1 ו-2 הגישו בקשה לבית המשפט למתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד סאלח וחברת הביטוח וצירפו אישור מטעם הממונה על העזרה המשפטית במשרד המשפטים ואשר לפיו בוצעה המצאה על פי צו שעת חירום של הודעת צד ג'. בהחלטתה מאותו היום, כבוד הרשמת הבכירה צביה גרדשטיין פפקין (כתוארה דאז) קבעה שהבקשה תידון במועד הדיון שנקבע והוא 9.2.2014.

20. מעיון באישור של הממונה על העזרה המשפטית עולה שמדובר בהמצאה שבוצעה לחברת הביטוח שמענה ברמאללה. על אישור המסירה נרשם כדלקמן " אל: פלסטין חברה לביטוח בע"מ / קואסמה סאלח ת.ז (מספר תעודת זהות)". במילים אחרות, הנתבעים 1 ו-2 ביצעו המצאה כדין של הודעת צד ג' לפי הוראות צו שעת חירום לחברת הביטוח בלבד. בפועל, לא בוצעה המצאה כדין כנדרש בצו שעת חירום עבור סאלח.

21. ביום 9.2.2014 התקיים דיון בבית המשפט בפני כבוד הרשמת הבכירה צביה גרדשטיין פפקין (כתוארה דאז) במעמד בא כוח התובעת ובא כוח הנתבעים 1 ו-2. במועד זה נשמעה עדותו של נהג רכב 1 ושל נהג רכב 2 (הנתבע 1) ובתום הדיון באי כוח הצדדים הודיעו לבית המשפט שהם מסכימים שיינתן פסק דין על דרך הפשרה לפי הוראות ס' 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד- 1984. בית המשפט קבע בפסק דינו כי על סאלח לשלם לתובעת את סכום הנזק שמפורט בכתב התביעה, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין (להלן: פסק הדין).

22. על כן, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד סאלח על ידי בית המשפט מבלי שבוצעה המצאה כדין כנדרש בצו שעת חירום. חשוב לציין שתוצאה זו נבעה מהתנהלות הנתבעים 1 ו-2 שצירפו אישור המצאה כדין לגבי חברת הביטוח ושנחזה להיות אישור המצאה כדין גם לגבי סאלח. החטא הקדמון נבע מהפגם שנפל בהודעת צד ג' ואשר לפיה כתובת המגורים של סאלח היא "אצל הצד השלישי 2", קרי במען של החברה לביטוח כפי שצוין בהודעת צד ג' והוא "ת.ד. 1707, רמאללה".

הבקשה של סאלח לביטול פסק הדין

23 . ביום 17.10.2017 הוגשה בקשה דחופה מטעם סאלח לבית המשפט להורות על ביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהיעדר הגנה. בבקשה צוין במפורש שעורך דין זחאלקה מייצגו רק לעניין הבקשה לביטול פסק הדין וכי משרדו איננו משמש ככתובת להמצאת כתבי בי-דין עבור סאלח. בבקשה נטען כי סאלח מעולם לא הסמיך את חברת הביטוח לשמש כמיופה כוח לקבלת כתבי בי-דין עבורו. יתר על כן, טען כי ידע לראשונה על עצם קיום התביעה נגדו רק לאחר שהתעתד לצאת מתחומי אזור יהודה ושומרון לצורך נסיעה למצרים דרך ירדן, וזאת פרק זמן קצר לפני מועד הגשת הבקשה. לטענתו התברר לו שקיים צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו בעקבות נקיטה של הנתבעת 2 בהליכי הוצאה לפועל לאכיפת פסק הדין. לאחר בירור שערך בלשכת ההוצאה לפועל, נודע לו לראשונה על ההליך שבפניי.

24. בהמשך, ניתנו החלטות על ידי כבוד הרשם הבכיר נועם רף וגם על ידי כבוד הרשמת הבכירה אביגיל פריי, לפי בקשתו של סאלח, שמתירות לסאלח לצאת מגבולות ישראל ויהודה ושומרון, על ידי התליית תוקפו של צו עיכוב היציאה מהארץ בכפוף להפקדת ערבויות.

25. ביום 20.3.2018 כבוד הרשם הבכיר נועם רף הורה על ביטול פסק הדין שניתן כנגד סאלח בהיעדר הגנה (ראו גם החלטתו מיום 26.4.2018 בדבר דחיית הבקשה לעיון חוזר בהחלטה לביטול פסק דין). בנוסף, ביום 21.3.2018 הורה על ביטול הליכי ההוצאה לפועל שננקטו כנגד סאלח.

26. ואף זאת. ביום 6.5.2018 כבוד הרשם הבכיר נועם רף, בעקבות בקשה שהוגשה מטעם סאלח ביום 21.3.2018 להורות שלא בוצעה מסירה כדין של הודעת צד ג' עבורו, קבע כדלקמן " אין המדובר במסירה כדין".

ההתראות על חוסר מעש

27. ביום 16.7.2018 נשלחו שתי התראות בדבר "מחיקה מחוסר מעש" לתובעת ולנתבעים 1 ו-2 ואשר לפיה ניתנת אורכה של 30 ימים לכל אחד מהצדדים לפעול לקידום ההליכים בתיק. ביום 22.7.2018 התובעת הגישה בקשה לקביעת דיון בתיק. באותו היום הוריתי על קביעת דיון לשמיעת העדים ליום 14.10.2018.

28. ביום 26.9.2018 הוגשה בקשה נוספת מטעם סאלח לחייב את הנתבעת לבצע המצאה כדין של הודעת צד ג' עבורו כנדרש בצו שעת חירום. הוריתי על קבלת תגובת הנתבעים ובתגובתם מיום 7.10.2018 נרשם, בין השאר, שיש לדחות את הדיון שנקבע ליום 14.10.2018 על מנת שהנתבעים 1 ו-2 יוכלו לבצע המצאה כדין של הודעת צד ג' עבור סאלח.

29. ביום 11.10.2018 קבעתי כדלקמן "בשלב זה, הדיון שנקבע ליום 14.10.2018 מבוטל. בהמשך תינתן החלטה בבקשה שהוגשה עם הנחיות לגבי המשך ההליכים בתיק." הבקשה הרלוונטית שלגביה יש לתת הנחיות היא בקשתו של סאלח להורות לנתבעים 1 ו-2 לבצע המצאה כדין של הודעת צד ג' כנדרש בצו שעת חירום.

מחיקת הודעת צד ג' וחסימת האפשרות לצרף את צדדי ג' כנתבעים

30. עינינו הרואות כי מדובר בתביעה שהחלה "בסדר דין מהיר" בגין סכום של 11,745 ₪ ביולי 2010. כיום, אנו מצויים באוקטובר 2018 וטרם הסתיימו ההליכים בתביעה. ההליך של סדר דין "מהיר" כשמו כן הוא, קרי הליך שכל מטרתו להביא לסיום מהיר של תביעה כספית שאין בה מורכבות ולכן יש לפשט את סדרי הדין על ידי שמיעה ביום אחד של כל העדים תוך פרק זמן קצר לאחר הגשת התביעה (ראו הוראות תקנות 214א-214טז לתקסד"א). בפועל, אנו עדים להליך שנמשך למעלה משמונה שנים בעקבות הודעת צד ג' מטעם הנתבעים 1 ו-2 שעד היום לא הומצאה כדין לדמות המרכזית שנהג ברכב 3, הוא סאלח.

31. בהודעת צד ג' נפל פגם בכך שלא צוין בה מה כתובת המגורים של סאלח. בפועל, לא נעשה כל בירור על ידי הנתבעים 1 ו-2 לגבי מקום המגורים של סאלח ונרשם בטעות בהודעת צד ג' כי כתובת מגוריו הוא "אצל צד שלישי 2", קרי אצל חברת הביטוח שכתובתה לפי הודעת צד ג' הוא מספר תיבת דואר בעיר רמאללה. פגם זה המשיך להדהד לכל אורך ההליך במשך שנים רבות. הנתבעים 1 ו-2 יצאו מתוך ההנחה השגויה כי כתובת מגוריו של סאלח הוא במען להמצאת מכתבים של חברת הביטוח, שהוא במקרה מספר תיבת דואר.

32. כתוצאה מכך, נותר הרושם בפני בית המשפט בדיון שהתקיים ביום 9.2.2014 כי אכן בוצעה המצאה כדין לסאלח כנדרש בצו שעת חירום. עקב כך, ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגדו מבלי שהייתה המצאה כדין.

33. רק בשנת 2017, בעקבות הבקשה שהגיש סאלח לביטול פסק הדין שניתן כנגדו בהעדר הגנה, התברר בדיעבד שסאלח בכלל לא מתגורר בעיר רמאללה אלא בעיר אחרת והיא חברון.

34. הבקשה של סאלח לביטול פסק הדין הוגשה ביום 17.10.18 ובה הבהיר שהוא מתגורר בחברון. מאז חלפה שנה נוספת והנתבעים עדיין לא השכילו לפעול לבצע המצאה כדין של הודעת צד ג' לסאלח כנדרש בצו לשעת חירום.

35. ההמצאה של הודעת צד ג' לחברת הביטוח מקבלת משמעות מהותית רק לאחר שבוצעה המצאה לסאלח. יחסי היריבות בין הנתבעים 1 ו-2 לבין חברת הביטוח כמי שביטחה את סאלח שהיה הנהג ברכב 3, קמים לתחיה רק לאחר שבוצעה לו המצאה כדין. בהעדר המצאה כדין של הודעת צד ג' לסאלח, אין משמעות להמצאה כדין שבוצעה לחברת הביטוח.

36. בנסיבות אלה, אין מנוס מקבלת החלטה אופרטיבית שתשים קץ להימשכות הבלתי סבירה של ההליכים בתיק שבפניי. יוזכר, ההליך של משלוח הודעת צד ג' בסדר דין מהיר, איננו בגדר זכות קנויה לבעל דין, אלא כפופה לקבלת אישור מראש של בית המשפט על פי שיקול דעתו (ראו תקנה 214ו לתקס"א). הנתבעים 1 ו-2 קיבלו אישור למשלוח הודעת צד ג', אך לאור הימשכות ההליכים, אין מנוס ממחיקתה.

סוף דבר

37. לסיכום, הנני מורה כדלקמן:

א. הנני מורה על מחיקת הודעת צד ג' שנשלחה על ידי הנתבעים 1 ו-2 לצדדי ג' 1 ו-2, סאלח קואסמה ופלסטין לביטוח בע"מ. הנני קובע גם שמדובר בהחלטה סופית ולכן הנתבעים 1 ו-2 יימנעו מהגשת בקשה לעיון חוזר בעניין זה וככל שתוגש בקשה כזו היא תידחה.

ב. במהלך כל התקופה שחלפה מאז הגשת התביעה ועד היום, התובעת לא הגישה בקשה כלשהי לבית המשפט לצרף את סאלח ואת חברת הביטוח כנתבעים נוספים. על כן, הנני קובע שככל שתוגש בקשה כזו היא תידחה ולכן על התובעת להימנע מלעשות כן.

ג. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות עבור צדדי ג' (סאלח וחברת הביטוח).

ד. בעלי הדין שנותרו בתיק הם התובעת והנתבעים 1 ו-2 בלבד. למעשה, העדים מטעם שני הצדדים כבר העידו ביום 9.2.2014 בפני כבוד הרשמת הבכירה צביה גרדשטיין פפקין (כתוארה דאז). באי כוח הצדדים יגישו הודעת הבהרה לבית המשפט עד ליום 21.10.18, אם הם מסכימים שאפסוק בתיק זה בדרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, בהסתמך על כתבי הטענות (כתב התביעה וכתב ההגנה) בצירוף הפרוטוקול מיום 9.2.2014. אם תהיה הסכמה, אזי, יינתן פסק דין לא מנומק שישלח לצדדים בדואר מבלי שיהיה צורך בקביעת דיון. ואם לא, ייקבע דיון בפניי לשמיעה של העדים מטעם התובעת והנתבעים 1 ו-2.

38. המזכירות תשגר העתק ההחלטה לבאי כוח התובעת, באי כוח הנתבעים ובאי כוח צדדי ג'.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ט, 14 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
11/12/2017 החלטה שניתנה ע"י נועם רף נועם רף צפייה
26/04/2018 החלטה על תשובת המבקשת נועם רף צפייה
06/05/2018 החלטה על בקשה של סאלח קאוסמה ביטול החלטה/פס"ד - בטרם חלפו 30 יום נועם רף צפייה
14/10/2018 החלטה שניתנה ע"י הישאם אבו שחאדה הישאם אבו שחאדה צפייה
20/01/2019 פסק דין שניתנה ע"י הישאם אבו שחאדה הישאם אבו שחאדה צפייה