<#2#>

נוכחים:

ב''כ המאשימה – עו''ד הילה קולטון

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

הערת בית המשפט: אני מודיע לנאשם שביום 21.01.13 הוא הורשע בעבירה המיוחסת לו, וכי התיק היום נקבע לטיעונים לעונש.

הנאשם: אני לא הסתדרתי כספית עם עורך הדין, ואני מבקש עו''ד מהסניגוריה הציבורית.

ב''כ המאשימה: אנחנו מתנגדים לכל דחיה בתיק. הייתה פעם אחת הרשעה שבוטלה, כאשר התייצב עורך הדין מטעמו. התיק נקבע להוכחות בנוכחותו, הוא לא התייצב שוב והורשע. גם לפני כניסתו של עורך הדין לתמונה הוצאו כנגד הנאשם צווי הבאה, היו פעמיים שהנאשם הפקיד את סכום הערבות ולא התייצב לדיונים. בית המשפט הוציא כנגד הנאשם צו הבאה להיום, ללא שחרור, שזה אקט קשה, לאור התנהלות הנאשם בתיק. כתב האישום הוגש ב-2010. אנחנו אחרי דיונים רבים, צווי הבאה, הרשעות שלא בפניו. אנחנו מתנגדים בכל תוקף לכל דחיה בתיק הזה. התב''ע בשטח שבו נמצאת הבניה שונתה. אמור לעבור שם כביש, לא ניתן כיום לסלול אותו בגלל הבניה, ולכן קיימת דחיפות לקיומו של ההליך ולסיומו.

הנאשם: אני מגיש מכתב מרופא מיום 5.02.13, לפיו טופלתי אצל רופא שיניים ביום 21.01.13.

<#3#>

החלטה

1. כתב האישום בתיק זה הוגש בחודש יולי 2010 ומייחס לנאשם ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר, וזאת ללא היתר.

2. במהלך חיי התיק נעשו ניסיונות לא מבוטלים להביא את הנאשם לדין, תוך הוצאת מספר צווי הבאה כנגדו. הדבר ארך מספר שנים והפרוטוקול הראשון בו אני מבחין בתיק, שבו התייצב הנאשם לדיון, הינו מיום 3.12.12. בדיון זה ביקש הנאשם דחיה כדי שעו''ד ייצגו. לאחר שהבקשה נדחתה, בשל העיכובים בפתיחת המשפט, הורשע הנאשם על סמך הודאתו באותו דיון.

3. לאחר מכן ביקש הנאשם לבטל את ההרשעה, באמצעות עו''ד ערן סגל, ובדיון מיום 24.12.12, בהמלצת בית המשפט, הוסכם כי הכרעת הדין תבוטל והתיק נקבע להוכחות ליום 21.01.13. הנאשם וסניגורו לא התייצבו לדיון הזה, והנאשם נשפט בהעדרו, שכן הוזהר כי כך יכול שייעשה בדיון הקודם, והוא הורשע בעבירה המיוחסת לו.

4. לאחר מכן נקבע דיון לטיעונים לעונש, אך הנאשם לא התייצב, והוצא נגדו צו הבאה. עברו שבועות ספורים עד שהצו בוצע, ובכל מקרה היום הגיע הנאשם לטיעונים לעונש. עיינתי במסמך שהגיש הנאשם מטעם ד''ר נחשון, רופא שיניים. מסמך זה, שאיננו תעודה רפואית כדין, אינו קובע כי הייתה חובה לקבוע את הטיפול הרשום שם דווקא במועד ההוכחות שנקבע כאמור.

5. מכל מקום, הנאשם היה יכול להגיש בקשת דחיה של דיון ההוכחות אם אכן היה בידו תיעוד רפואי מתאים, והייתי שוקל זאת.

6. מכל האמור לעיל עולה כי הנאשם הציב קשיים לא מעטים על ניהול ההליך השיפוטי התקין. לכך יש להוסיף את העובדה שבהתאם למסמכים בתיק (תעודות עובד ציבור ת/10-ת/11) השטח הנדון מיועד לדרך, כך שקיים צורך ציבורי דחוף מהרגיל בסיום הליך זה.

7. בהינתן כל האמור ובהינתן העובדה שהנאשם היה יכול לדאוג לייצוג משפטי חלופי במקום עורך הדין הקודם, שבועות ארוכים ואף למעלה מכך, אני דוחה את בקשתו לדחיית הדיון, וכעת יישמעו טיעונים לעונש.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ח' אדר תשע"ג, 18/02/2013 במעמד הנוכחים.

ב''כ המאשימה: הנאשם הורשע בכך שהציב מבנה טרומי בשטח 34 מ''ר, וזאת ללא היתר בניה בתוך "המשולש הגדול". מדובר בדירת מגורים, ובנוסף הורשע בכך שהמבנה הטרומי משמש למגורים ואחסנה. התקופה הארוכה שבה המבנה הוצב ומשמש למגורים עד היום מהווה שיקול לחומרא. שיקול נוסף הוא שלמעשה מדובר בשטח שמיועד לדרך, אמור להיסלל שם מחלף, והוא לא יוכל לקבל היתר לבניה ושימוש. לאור זאת, נבקש להשית צו הריסה מיידי, ושאם הנאשם לא יבצע את הצו תוכל הוועדה לבצעו בעצמה. נבקש להשית על הנאשם קנס יומי החל מיוני 2010 (מועד החקירה שלו) ועד היום, בגובה 50 ₪ ליום, וכן התחייבות כספית.

הנאשם: אני רוצה ייצוג מעו''ד. אין לי מה לומר בעניין העונש. המצב הכספי שלי על הפנים. אני מבקש קצת זמן כדי להסתדר. אני גר שם לבד. אני צריך זמן כדי לפנות.

<#5#>

גזר דין

1. הנאשם הורשע כאמור בהכרעת הדין, בביצוע עבודות בניה ושימוש ללא היתר.

2. המדובר במבנה שהציב בשטח של כ-34 מ''ר שהציב הנאשם בשטח ציבורי המיועד לדרך, כאמור בהכרעת הדין, במהלך שנת 2008, כאשר זמן מה לאחר מכן החל לעשות בו שימוש למגורים ואחסנה, עד עצם היום הזה.

3. אין צורך להכביר מילים על הצורך להילחם בבניה בלתי חוקית, שבית המשפט הגדיר לא אחת כמכת מדינה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במבנה שהוצב על מקום המיועד לדרך ציבורית, וגורם לעיכוב בפיתוחה ובפגיעה יתרה בציבור בכללותו.

4. מנגד, לקחתי בחשבון את דברי הנאשם ואת מצבו הכלכלי הדחוק, לדבריו.

5. בשים לב לנסיבות שפורטו בפניי ולטיעוני הצדדים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.. קנס בסך 10,000 ₪ שישולם ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מ- 1.03.13 ובהמשך בכל 1 לחודש שלאחריו, או 90 ימי מאסר תמורתו. אשר לקנס היומי שביקשה המאשימה, לא ראיתי מקום להטילו בהינתן כלל נסיבות העניין, לרבות התוצאה הקשה מבחינת הנאשם, של פינויו ממקום מגוריו. אי עמידה באחד התשלומים במועדו, יביא לפירעון מיידי של כל הסכום, בניכוי התשלומים ששולמו בפועל עד לאותו מועד. הסכומים ששילם הנאשם ע''ח צווי הבאה יחולטו מהקנס.

ב.. ניתן בזה צו לפיו על הנאשם להרוס את הבניה נשוא כתב האישום, תוך 60 יום מהיום.

הצו יפקע, אם וכאשר יתקבל היתר בניה כדין.

במידה והצו לא יבוצע במועדו, תהיה רשאית הוועדה לתכנון ובנייה לבצעו בעצמה.

ג.. הצו יירשם בפנקס המקרקעין כאמור בסעיף 221 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965.

הרישום יימחק, אם וכאשר יתקבל היתר בניה.

ד. בתוך 10 ימים מהיום יחתום הנאשם על התחייבות עצמית שלא יעבור על הוראות חוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965, במשך תקופה של שנתיים ימים, בסכום של 20,000 ₪, או 4 חודשי מאסר תמורתם. תוקף ההתחייבות בחלוף 60 יום מהיום.

אם לא תיחתם ההתחייבות ייאסר הנאשם ל- 30 יום.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 ימים.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ח' אדר תשע"ג, 18/02/2013 במעמד הנוכחים.