וכן בעניין:

המבקשים /

בה"פ 42889-11-11 1. הנס פיטר הוליגר

2. סיביל ברברה בריטנשטיין

נגד

המשיבים: 1. אליאס עיסא רושרוש

2. נ.ר.כ. וייס יזמות 2009 בע"מ

3. האפוטרופוס על נכסי נפקדים

4. רשות המיסים – מיסוי מקרקעין ירושלים

5. רשם המקרקעין ירושלים

1. מתבררות לפניי שתי תובענות אזרחיות שהדיון בהן אוחד (ת"א 4960-08-10 ו-ה"פ 42889-11-11. עניינן של שתי התביעות הוא במקרקעין זהים, כאשר בשתי התובענות מופיעים בחלקם צדדים זהים ועולות טענות עובדתיות ומשפטיות הקשורות בשתי התובענות.

2. ביום 14.2.13 הוגש מטעם שר האוצר והאפוטרופוס על נכסי נפקדים (להלן: המדינה) כתב הגנה מתוקן ומפורט, המעלה מסכת של עובדות וטענות משפטיות.

3. בתמצית, מובאות להלן עיקר הטענות, וזאת כדי להמחיש את הדברים ולקבוע בהמשך ההחלטה את מתווה הדיון.

4. מהטענות שפורטו בכתב התביעה, ולחלקן תימוכין גם בכתבי הטענות ובמסמכים שהגישו הצדדים וכן בהליכים נוספים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בירושלים, עולה כי הבעלים של המקרקעין היה אדם בשם אמין דרוויש מוחמד. ביום 27.3.61 נרשם כבעלים בנו חי'דר דרוויש אמין מוחמד, וזאת ככל הנראה בעקבות רכישת המקרקעין מהאב. נכון ליום 28.6.67, המועד הקובע לעניין הכרזת הנכס כנפקד, היה רשום הבעלים ח'ידר דרוויש אמין מוחמד, כך נטען על ידי המדינה. עוד נטען על ידי המדינה כי אותו ח'ידר היה באותה עת תושב ירדן ועל כן הוא נחשב נפקד. לפיכך הנכס הוקנה באותו מועד לאפוטרופוס לנכסי נפקדים.

5. ביום 7.12.69 בוצעה העברת זכויות במחצית המקרקעין לגב' הילדגרד דרוויש, שהיתה אשתו של ח'ידר. המדינה טוענת כי ההעברה בוצעה מתוך טעות אולם היא בטלה מעיקרה, וזאת לפי הוראות סעיף 22 לחוק לנכסי נפקדים.

6. ביום 30.8.70 פורסמה הפקעה של חלק מהנכס, שלימים הפכה לחלקה 3, וזאת מכח סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור).

7. בשנת 1992 נפטר ח'ידר. כפי הנראה, כך לטענת המדינה, האם הילדגרד וויתרה על חלקה בירושה, ועל כן התבקש רישום דיאנה, בתו של ח'ידר, כיורשת. גם לגבי פעולה זו של רישום הירושה טוענת המדינה כי הרישום בטל. עוד עולה מהעובדות כי דיאנה נפטרה והיורשים של חלקה בנכס היו בעלה סמי אכרמי והאם הילדגרד. גם ירושה זו נרשמה.

8. במאמר מוסגר, על הנכס קיימות מספר הערות אזהרה לטובת נחמן רוזנר, לטובת התובע ולטובת המשיבה 2.

9. ביום 2.6.08, הוקנתה חלקה 3 לשר האוצר, וזאת מכח ההפקעה שצוינה לעיל, ואילו על חלקה 4 נרשמה הערת אזהרה לטובת האפוטרופוס לנכסי נפקדים (חלקות 3 ו-4 מהוות את הנכס נשוא הדיון).

10. המדינה מעלה בכתב הגנתה מספר טענות סף, והן: התיישנות ושיהוי, היעדר יריבות, השתק, מניעות, חוסר ניקיון כפיים, אי-צירוף צדדים רלוונטיים, וכן טענה כי מדובר בנכס נפקד.

11. התובע אמין רושרוש הגיש כתב תשובה לכתב ההגנה, ובו התייחס בתמצית לטענות המדינה. הוא העלה טענות מטעמו וחלק על מרבית טענות המדינה. המבקשים בהמרצת הפתיחה הגישו לבית המשפט בקשה לזרז את ההליכים ולקבוע מועד לדיון.

12. בהחלטתי מיום 23.10.12 נקבע כי לאחר הגשת כתב ההגנה המתוקן, תינתן החלטה בדבר המשך ההליכים. לאחר שהמדינה הגישה כתב הגנה מתוקן כאמור, ביקש התובע רושרוש להגיש כתב תשובה, דבר שהתארך מעט ולבסוף הוגש. כך גם עקב שגגה לא הובא הדבר לידיעתי, והדברים התארכו.

13. לאחר בחינת טענות הצדדים, וכדי לקדם את הדיון, נראה כי ראוי בתחילה להכריע במספר עניינים וטענות שיהיה בכך כדי להשפיע על המשך ניהול ההליך. לטעמי, ראוי בתחילה לקבוע האם מדובר בנכס נפקד, וזאת כדי להבהיר את מעמד הצדדים. ראוי להדגיש כי המדינה טוענת שאין לצדדים זכויות בנכס ואין תוקף לרישומים שנעשו, הואיל ומדובר בנכס שהפך להיות נכס נפקד.

14. כדי להכריע בטענות אלה, יש צורך בבירור עובדתי תחילה, ולאחר מכן תינתן הכרעה שתהיה בנויה על העובדות שתתבררנה, טענות הצדדים והדין הקיים.

15. לפיכך אני מורה לצדדים להגיש את כל ראיותיהם בדרך של תצהירי עדות ראשית, זאת באשר לשאלה האם מדובר בנכס מוקנה. כן יגישו הצדדים ראיותיהם באשר למעמדם וזכויותיהם בנכס.

16. לפיכך התובעים והמבקשים יעשו כן תוך 60 יום מהיום והמדינה תגיש ראיותיה 60 יום לאחר מכן.

17. נקבע לקדם משפט ליום 27.3.14 בשעה 09:00.

ניתנה היום, כ"ז החשון תשע"ד, 31 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותקים מההחלטה לב"כ הצדדים.

חתימה