<#2#>

נוכחים:

פרוטוקול

עדים:

1: דנה ביטון

2: חביב ביטון

3: מרינה קונד

4: פנחס מדרכי

פרוטוקול

כ.ה. רות אטדגי:טוב, אני קודם כל אומרת לפרוטוקול, שמזכירות בית המשפט הודיעה, שצו ההבאה אכן נמסר למשטרת באר שבע, אולם אין תשובה ממשטרת באר שבע, ולנוכח המצב הביטחוני כרגע השורר בבאר שבע, לא הצליחה מזכירות בית המשפט ליצור קשר עם התחנה, ולכן, בשלב זה, לא אוכל לבוא ולשמוע את עדותו של אלי לב, ואתם מתבקשים לבוא ולהשמיע את עמדתכם, בעניין קיום חקירות ולקיים דיון נוסף, שבו ייחקר אדון אלי לב. אוקי, עכשיו תדבר. לא אדוני, אדוני אתה לא צד בעניין, אתה לא נתבע, אתה עד.

דובר: אלי לב דיבר איתי אתמול, (לא נשמע, ללא מיקרופון).

כ.ה. רות אטדגי:אז אדוני, אדוני מה שאתה אומר אדוני זה יותר גרוע, אם הוא מתחמק אז מה אתה רוצה אדוני, לא הבנתי.

דובר: אז אני אומר שאם השוטרים מבאר שבע, הם מסדרים את זה, הבית משפט צריך להביא אותו לפה, הבן אדם הזה נראה לי ...

כ.ה. רות אטדגי: אתה רוצה פיזית שאני אלך להביא אותו?

דובר: לא המשטרה צריכה להביא אותו.

כ.ה. רות אטדגי: מה אתה אומר, מה עשיתי אדוני? מדוע אדוני מבזבז זמן סתם? תודה רבה אדוני. כן.

עו"ד זאב מוסקוביץ: גברתי בכדי שנקל גם על בית המשפט, אני הייתי מציע הצעה כזאת. א', בית המשפט יחליט אם כן לקיים את הדיון, או לא לקיים את הדיון, אחרי שדעתנו , אנחנו חושבים שכן צריך לקיים את הדיון, אנחנו הגענו עם האנשים שבזבזו את זמנם ומשלמים את מיטב כספם. הצד השני,

כ.ה. רות אטדגי: אבל אדוני גם בפעם הבאה הם יצטרכו לבוא, אין לך ברירה.

עו"ד זאב מוסקוביץ: דקה, אני אשלים את הזה,

כ.ה. רות אטדגי: כן,

עו"ד זאב מוסקוביץ: ואחרי זה גברתי מה שתחליט,

כ.ה. רות אטדגי: לא, אני אומרת מבחינה זו אדוני, הרגע גם כשאני אקבע את הדיון נוסף לאלי לב, יהיה צו הבאה, אני חייבת לבוא ולבצע שנית צו הבאה, משום שאנחנו נדחה את הדיון נכון? אז אם נדחה את הדיון, אז הם יצטרכו לבוא עוד פעם,

עו"ד זאב מוסקוביץ: כן, אז אני לא צריך את בעלי הדין, אני קודם חוקר אותו, ואני חסכתי להם זמן, האנשים האלה סובלים,

כ.ה. רות אטדגי: איך אפשר בלי בעלי הדין?

עו"ד זאב מוסקוביץ: אם הם, אני רק חוקר את אלי לב, למה הם צריכים להיות פה. הם מוותרים, בשביל זה אני כאן,

כ.ה. רות אטדגי: לא, אדוני יכול להיות שהיא תעתור אדוני לבוא להשלמה, אין דבר כזה. בעלי הדין חייבים להיות. בעל הדין, בעלת הדין, רק אחד.

עו"ד זאב מוסקוביץ: אבל אם היא תעתור להשלמה, אז אנחנו נביא את בעלי הדין, אבל זמן של בעלי הדין, הוא גם שווה משהו.

כ.ה. רות אטדגי: אדוני רק בעלת הדין.

עו"ד זאב מוסקוביץ: אוקי,

כ.ה. רות אטדגי: בעלת הדין חייבת להיות גם בדיון ההוכחות הנדחה. מי שבסופו של דבר אדוני, כאילו נחסך ממנו, זה הבעל והבעל פה.

עו"ד זאב מוסקוביץ: אוקי.

כ.ה. רות אטדגי: זה הכל. גם הבעל פה, לא רק הוא.

עו"ד זאב מוסקוביץ: כן, אבל מאחר גברתי גם, שאנחנו חושבים שכן צריך לקיים את הדיון וחברתי, גב' קונדר חושבת שצריך לדחות את הדיון, הדיון כבר פה, הוא כבר מתקיים, לא יקויים הדיון, נצטרך כולנו לבוא עוד פעם בפעם הבאה, ואני חושב שמה שצריך לעשות, זה קצת להקל גם עלינו.

כ.ה. רות אטדגי: כן,

עו"ד זאב מוסקוביץ: אם החברה פה רוצה לדחות את הדיון, אז שתפקיד על הוצאות הדיון הזה, שתפקיד כסף בקופת בית המשפט, והדיון יידחה.

כ.ה. רות אטדגי: אדוני, המניעה מהתייצבות היא לא בגללה, עוד הפעם.

עו"ד זאב מוסקוביץ: אבל אנחנו רוצים לקיים את הדיון, גם בלעדיו.

כ.ה. רות אטדגי: אז אדוני, יכול להיות שאני אתן החלטה שכן, וכמובן שתינתן לה אפשרות לבוא ולהשלים חקירה, ככל שהיא תידרש, הכל בכפוף לכך.

עו"ד זאב מוסקוביץ: אז נצטרך להגיש בקשה,

כ.ה. רות אטדגי: ברור, תינתן לה אפשרות, ככל שהיא תידרש. לבוא והשלים חקירה, אם יהיה צורך, אחרי חקירתו של אדון לב. מה לעשות.

עו"ד זאב מוסקוביץ: מאיפה זה, מאיפה העניין הזה. יש פה הליך אזרחי, היא יכולה לחקור את כל מי שהיא רוצה,

כ.ה. רות אטדגי: נכון,

עו"ד זאב מוסקוביץ: ברגע שהיא גמרה את החקירה, היא גמרה את החקירה, אין פה שום חקירה חוזרת. היא יכולה לחקור,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני, משום שזה עד שהוא לא מטעמה אדוני.

עו"ד זאב מוסקוביץ: לא, אני לא מדבר על העד. מה זה לא מטעמה, היא ביקשה להביא אותו.

כ.ה. רות אטדגי: כן אדוני, אבל הוא לא בשליטתה.

עו"ד זאב מוסקוביץ: אבל לא משנה, צו ההבאה הוא לא בשליטתה, אבל העניין של רצון לחקור אותו, הוא רצון שלה. ואחרי שהוא ייחקר,

כ.ה. רות אטדגי: תגיש כל בקשה שהיא רוצה אחר כך.

עו"ד זאב מוסקוביץ: כן. אלו עדי וגמרנו, ואין פה מעבר לזה.

כ.ה. רות אטדגי: טוב. כיוון שיש לנו הקלטה כבר, וכיוון שזה הישיבה, איזה ישיבה? רביעית או חמישית בעניינם של הצדדים, אז אני באמת , תתחילי את החקירה גברתי, ייחקרו הצדדים,

עו"ד מרינה קונד: אני מבקשת לשמור על זכותי,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי כבר נתתי החלטה, וככל, גברתי, וככל שאכן תידרש איזושהי השלמת חקירה או מה שאת רוצה, תגישי בקשה ואנחנו לוקחים בחשבון שהעד לא התייצב, אוקי? אז בואי נתחיל גברתי. אדוני צא בחוץ בקשה.

עו"ד מרינה קונד: אני שוב,

כ.ה. רות אטדגי: לא, לא אתה. אתה צא בחוץ, העד.

דובר: אני בעלה.

כ.ה. רות אטדגי: אדוני אתה עד, למה אתה מתווכח, אתה עד. עד אסור לו להיות.

עו"ד מרינה קונד: אני חושבת שזה,

כ.ה. רות אטדגי: תודה רבה גברתי, תתחילי בקשה. גברתי, הינך מוזהרת לומר את האמת, ואך ורק את האמת, ולא את צפויה לעונשים הקבועים בחוק, גברתי מבינה את האזהרה?

העדה דנה ביטון: כן גברתי.

כ.ה. רות אטדגי: מתחייבת לפעול על פיה?

העדה דנה ביטון: כן,

כ.ה. רות אטדגי: כן, תשיבי בקשה לשאלות הנתבעת. כן בקשה גברתי, תשאלי.

עו"ד מרינה קונד: קודם כל אני מתנצלת, ההחלטה הזו לא בשליטתי,

כ.ה. רות אטדגי: תודה רבה גברתי, את רוצה לחקור או לא?

עו"ד מרינה קונד: אני רוצה להזמין בדיון שלנו,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי נתתי החלטה, אני מבקשת גברתי, שתתחיל בחקירה. לא מתווכחים עם החלטות . תודה.

עו"ד מרינה קונד: אז אני אקח הפסקה,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי את ידעת מראש שאלי לב לא יבוא?

עו"ד מרינה קונד: לא.

כ.ה. רות אטדגי: לא? אז לא היית ערוכה לחקירות,

עו"ד מרינה קונד: אם, אם,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי בתחילת הדיון שאלתי אותך האם את ערוכה לחקירות, ואמרת לי שלא, אמרת לי שכן.

עו"ד מרינה קונד: אני מתרגשת ואני רוצה להתרענן, אני רוצה הפסקה קצרה של שתי דקות,

כ.ה. רות אטדגי: אין בעיה. שתי דקות הפסקה. שתי דקות הפסקה, בבקשה תצאי, תחכו אתם פה.

לאחר הפסקה

כ.ה. רות אטדגי: כן בקשה. כן

העדה דנה ביטון, מוזהרת כחוק ומשיבה בחקירה נגדית לשאלות עו"ד מרינה קונד:

ש: דנה, אני הבנתי שהעסק של בעלך, רשום על שמך, זה נכון?

ת: העסק הוא שלי.

ש: שלך. ובעסקה הספציפית הזו, מי עבד מול אלי לב?

ת: אלי לב נתן לי את הצ'ק, אני ובעלי היינו באותו יום במשרד, כמו כל יום, בעלי הוא נושא משרה במשרד, הוא מורשה לעשות את אותן פעולות שאני עושה.

ש: אז את טוענת שאת ביצעת את העסקה ולקחת מאלי,

ת: לא, חביב ביצע את העסקה, הצ'ק פיזית נמסר לי, חביב ביצע את העסקה.

כ.ה. רות אטדגי: חביב זה בעלך.

העדה דנה ביטון: כן. וזה רשום גם ב ..

עו"ד מרינה קונד: אז בנסיבות אלה, אני רוצה,

ת: אם תסתכלי בחשבונית, אז זה רשום.

ש: אם את ביצעת את כל ההנחיות של בעלך, ורק בעלך חייב פעיל והוא קיבל החלטה לקחת את הצ'ק, אז אני רוצה לחקור את בעלך.

כ.ה. רות אטדגי: גברתי בעלה ממילא הגיש תצהיר גברתי. אין לך עוד שאלות לתובעת עצמה? הוא ממילא ייחקר, הבעל ייחקר גברתי. הוא הגיש תצהיר והוא ייחקר והוא נמצא מחוץ לדלת,

עו"ד מרינה קונד: מובן,

כ.ה. רות אטדגי: אז גברתי, אני שואלת אותך, יש לך עוד שאלות לתובעת עצמה גברתי?

עו"ד מרינה קונד: כן, כן,

כ.ה. רות אטדגי: בקשה.

עו"ד מרינה קונד: אם את שולטת בכל העבודה במשרדך, את תוכלי להסביר לי, איך מבצעים עסקאות מסוג הזה, אם אתם עסק שמיועד לניכוי צ'קים,

ת: ניכיון צ'קים,

ש: אני לא מכירה את זה. איך זה מבוצע, את יכולה להסביר את כל התהליך?

ת: כן. אלי לב מגיע למשרד, לצורך העניין אלי לב,

ש: זה יכול להיות כל אזרח מן השורה, או צריך איזשהו סמכות, או ערבות כדי לעשות את העסקה,

ת: לא צריך שום דבר, צריך צ'ק שאת בודקת אותו שהוא טוב, לפי האחיזת עיניים שלך, את מתקשרת, במקרה שלך, חביב גם התקשר אליך לאשר את הצ'ק שאכן נתת לאלי לב את הצ'ק וזה הכל, לא צריך יותר מזה.

כ.ה. רות אטדגי: אתם לא בודקים ביטחונות?

העדה דנה ביטון: לא.

עו"ד מרינה קונד: אתם, אני רוצה לשים דגש,

העדה דנה ביטון: ברגע שהצ'ק הוא טוב,

כ.ה. רות אטדגי: רגע, תני לה לשאול גברתי.

עו"ד מרינה קונד: אני רוצה עוד פעם לשים דגש, כי זה מאוד חשוב. כל אזרח מן השורה, יכול להגיע בלי ערבות ולקבל את הכסף על סמך הצ'ק,

ת: הערבות שלו, הוא מגיע עם צ'ק.

כ.ה. רות אטדגי: הצ'ק זה הערבות שלהם, זה מה שהיא אומרת.

עו"ד מרינה קונד: מובן.

ת: ואגב לשאלתך, אני לא פורטת את הצ'קים במשרד. לי יש תפקיד אחר. אני אחראית על דיווחים להלבנת הון, אני אחראית על כל החומר השוטף להנהלת חשבונות, אני אחראית לתביעות, לי יש תפקיד אחר במשרד. מי שפיזית פורט את הצ'קים זה חביב, שמורשה לעשות את זה.

ש: אוקי. אנחנו,

ת: הוא רשום במשרד האוצר.

ש: את יכולה להסביר את כל הסיטאוציה, איך זה בוצע?

ת: הסברתי לך עכשיו,

ש: לא, אלי לב בא,

ת: אלי לב בא,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי תספרי לה כרונולוגית איך הדברים,

עו"ד מרינה קונד: כן, את כל התהליך, אני לא מכירה,

העדה דנה ביטון: אלי לב בא, הוא הגיע הם הצ'ק שלך, הוא אמר שאת נתת לו את הצ'ק הזה, לשם אירוע שאת עושה אצלו והוא בא לנכות את הצ'ק שלך. באותו מעמד, התקשר אליך חביב, אישרת לו את הצ'ק, אמרת לו,

ש: אוקי. שאלה, באיזה תאריך זה בוצע?

ת: ב-11/02.

ש: בסדר, באיזה שעה?

ת: בשעה שכתובה פה. אם כתובה פה שעה. לדעתי זה היה בבוקר, באיזה שעה בדיוק לא רשום פה, אבל לעניות דעתי זה היה בבוקר. זה היה בבוקר, זה היה בסביבות, זה היה בוקר, זה היה בסביבות עשר בבוקר תגידי, משהו כזה. זה היה כבר כל כך הרבה זמן, אני בקושי זוכרת, אבל אני דווקא זוכרת את זה, כי אני במקרה באותו יום גם הייתי במשרד, באותו רגע שהוא נכנס, ואני גם הייתי שם כשחביב התקשר אליך ושאישרת לו את הצ'ק. אם את לא היית מאשרת לחביב את הצ'ק, ...

ש: כבוד השופטת, אני רוצה פה לכתוב הערה, או משהו לציין. יש לי חשש גדול, שאלי לב בתאריך 10 לפברואר 2010, כבר בשעות הערב הגיע למשרד של חביב ופרט את הצ'ק,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי את תוכלי לבוא ולחקור אותו, או שלשאול אותה מה שאת רוצה. אין הערות באמצע.

עו"ד מרינה קונד: יש,

העדה דנה ביטון: מה זה שעות הערב?

כ.ה. רות אטדגי: גברתי תני לה לשאול את השאלה.

עו"ד מרינה קונד: מכיוון שאני רוצה להוכיח, שהצ'ק הזה גנוב, וזה לא בתום לב אתם מחזיקים אותו,

העדה דנה ביטון: אז איך אישרת אותו?

כ.ה. רות אטדגי: גברתי לא , היא לא שאלה את השאלה,

העדה דנה ביטון: סליחה גברתי.

עו"ד מרינה קונד: ואני רוצה להגיד, אתם מבצעים

כ.ה. רות אטדגי: רגע אדוני, עוד לא סיימה, אדוני התנסחות לא לתפוס במילה, מבינים אדוני, אז תן לה לגמור את המשפט.

עו"ד מרינה קונד: כן. דנה, תגידי לי בבקשה, היו לכם מקרים שבעלך פרט את הצ'ק, נתן כסף ואת ביצעת את הקבלה, רק לאחרי כמה זמן?

ת: מעולם לא.

ש: אם,

ת: את לא יכולה, זה תוכנה, באותו רגע שאת מבצעת את העסקה, היא פולטת את החשבונית.

ש: אם היא, אני חוזרת על המילים שלך, פולטת את החשבונית, למה לא, אין שם שעה?

ת: אין שעה בתוכנה הזאתי. בתוכנה החדשה שלי, לעומת זה יש

ש: אז אני אבקש, גם להגיש לי את המקור עם השעה.

ת: המקור, הסברתי כבר עשרות פעמים,

עו"ד זאב מוסקוביץ: סליחה אני מתנגד גברתי.

כ.ה. רות אטדגי: אדוני, היא כבר ענתה. וגם זה נענה אדוני, תן לה,

העדה דנה ביטון: לא, אני רק רוצה שהיא תהיה רגועה, אני את המקור, אני הסברתי לך כבר כמה פעמים, המקור תמיד הולך ללקוח, העתק נשאר אצלך. בכל רגע נתון, אני יכולה להוציא לך, עוד עשרים עותקים של זה, אבל אני לא יכולה להביא את המקור.

כ.ה. רות אטדגי: אבל גברתי, כשאת מעבירה את זה למנהל החשבונות שלך,

העדה דנה ביטון: העתק גברתי,

כ.ה. רות אטדגי: בזמן את מעבירה, באותו רגע? הוא בודק באותו,

העדה דנה ביטון: בסוף החודש, בסוף החודש, מעבירים את כל החומר. תראי, זו הייתה למשל היום אני עובדת עם תוכנה אחרת, אבל זה היינו מעבירים ממש ניירות להנהלת חשבונות. היום הכל זה ממוחשב, זה אחרת.

עו"ד מרינה קונד: זאת אומרת שאת טוענת, שבפברואר 2010, אתם עבדתם עדיין עם ניירות ולא בתוכנה ממוחשבת?

ת: זה התוכנה הממוחשבת, שמוציאה חשבונית,

ש: אז אני לא הבנתי נקודה שלך, איך אתם עבדתם עם נייר,

ת: ניירות, לא נייר סתם נייר, זה נייר שיוצא מהתוכנה,

ש: מה?

ת: זה תוכנה שקוראים לה לין מחשבים, וזאת תוכנה שמוכרת את עצמה לצ'יינג'ים כמוני ואחרים,

ש: לא, דנה את לא עונה לי על השאלה, איך עבדתם ב-2010,

ת: אז אני מסבירה לך,

כ.ה. רות אטדגי: היא אמרה לך באמצעות תוכנה,

העדה דנה ביטון: באמצעות התוכנה.

כ.ה. רות אטדגי: בואי תסבירי לה עוד פעם גברתי,

העדה דנה ביטון: הנה תקראי את רואה מה כתוב פה? את רואה למטה כתוב, לין מחשבים בע"מ? תסתכלי אצלך, יש אצלך את החשבונית, כתוב לך לין מחשבים, כל הזכויות שמורות, לין מחשבים בע"מ.

עו"ד מרינה קונד: איפה זה כתוב?

ת: זה לא דף שאני רשמתי מרינה, זה דף, זו חשבונית שיוצאת מתוך התוכנה.

ש: אז פה השאלה הקריטית,

ת: היא שאלה מה אני מעבירה להנהלת חשבונות, אז אני בסוף החודש, הייתי מעבירה להנהלת חשבונות את כל הניירת של אותו חודש.

ש: אז שוב פעם שאלה שלי, מתי ביצעת, סמוך לרגע שחביב לקח צ'ק, או אחר כך, עוד רבע שעה, אני לא יודעת.

ת: אז עניתי לך, באותו רגע שחביב דיבר איתך ואישרת לו את הצ'ק, העסקה בוצעה.

ש: יש פה כמה נקודות.

כ.ה. רות אטדגי: גברתי לא יכולה באמצע. את רוצה תשאלי אותה, זה לסיכומים גברתי, תגישי מה שאת רוצה.

עו"ד מרינה קונד: אוקי. יש לי עוד שאלה,

ת: בקשה,

ש: אם את מקבלת צ'ק, ורואה שהוא תקין לפי מראה, לפי

ת: לפי מראה עיניים,

ש: מראה עיניים, אוקי, אז איך יכול להיות, שיש העתק אותו צ'ק, שיש שם ארמונות לב,

ת: לא הבנתי , עוד פעם,

כ.ה. רות אטדגי: גם אני לא הבנתי. איך יכול להיות שמה?

עו"ד מרינה קונד: יש לי העתק של צ'ק, שקיבלתי במשרד, שיש שם חותמת ארמונות לב,

העדה דנה ביטון: אז בואי אני אגיד לך, את קיבלת,

כ.ה. רות אטדגי: רגע גברתי, אני לא הבנתי את השאלה, תמתיני, סבלנות. היא עוד לא שאלה את השאלה. נו,

העדה דנה ביטון: לא, אני יודעת מה היא רוצה,

עו"ד זאב מוסקוביץ: דנה, דנה,

כ.ה. רות אטדגי: כן, אבל בית המשפט לא מנחש מה היא רוצה.

העדה דנה ביטון: אוקי.

כ.ה. רות אטדגי: חכי, תשמעי את הסימן שאלה תעני, כן.

העדה דנה ביטון: טוב.

עו"ד מרינה קונד: העתק של הצ'ק שנמצא בידינו, הוא חתום על ידי חותמת עסק ארמונות לב,

כ.ה. רות אטדגי: אוקי,

עו"ד מרינה קונד: ואצלך שזה צ'ק הגיע, הוא בלי חותמת, ואפילו אין שמה שום,

כ.ה. רות אטדגי: הוא בלי חותמת של ארמונות לב?

עו"ד מרינה קונד: כן.

כ.ה. רות אטדגי: תראי לי רגע את הצ'ק גברתי. אז גברתי מה שאני רואה פה זה ארמונות אילת, ארמונות אילת כתוב. ארמונות אילת, הצ'ק עצמו גברתי? ארמונות אילת.

העדה דנה ביטון: גברתי בצ'ק המקורי, זה לא ארמונות אילת, זה דנה ביטון, זה מה שאני מנסה להסביר. שהוא נתן לה העתק, שהוא הוציא מתוך המדפסת כנראה, והוא החתים את העתק של הצ'ק. הוא לא החתים את הצ'ק.

כ.ה. רות אטדגי: אני מגיש, רגע תגיד, אני מגיש לבית המשפט, כן אדוני, את הצ'ק המקורי?

עו"ד דיין: אני מגיש את הצ'ק המקורי לבית המשפט, שם מופיע בדיוק שני דברים. חותמת של לשכת הוצאה לפועל, וחותמת של הבנק שהצ'ק חזר, מסיבת אכ"מ.

כ.ה. רות אטדגי: כן גברתי, מוגש ומסומן ת/1. בואי גברתי תסתכלי פה,

העדה דנה ביטון: גברתי הוא נתן לה העתק מתוך המדפסת שלו.

כ.ה. רות אטדגי: גברתי, תני לה רגע להסתכל בצ'ק המקורי. כן.

העדה דנה ביטון: היא הרגע אמרה שהוא נתן לה העתק.

כ.ה. רות אטדגי: בקשה. כן. גברתי הנה זה הצ'ק,

עו"ד מרינה קונד: אני יכולה לראות אותו בידיים שלך, אבל אני לא צריכה לקחת אותו, אם זה כל כך חשוב.

כ.ה. רות אטדגי: לא, זה לא חשוב גברתי, את לא הבנת בכלל מה הוא אמר. הוא אמר שהוא לא רוצה שזה יופקד בקופת בית משפט. אין בעיה גברתי, בואי תסתכלי, תראי. זה לא הצ'ק,

עו"ד מרינה קונד: נכון.

כ.ה. רות אטדגי: זה לא הצ'ק שנשוא, זה הצ'ק נשוא התיק הזה, מה שאת מראה לי, זה צ'ק מה?

עו"ד מרינה קונד: זה אותו צ'ק,

כ.ה. רות אטדגי: אותו צ'ק?

עו"ד מרינה קונד: זה,

כ.ה. רות אטדגי: תראי לי,

עו"ד מרינה קונד: או שאני קיבלתי ברגע ביטול עסקה, אירוע החתונה שלי,

העדה דנה ביטון: גברתי אני יכולה לומר משהו,

כ.ה. רות אטדגי: רגע שנייה, שנייה גברתי. אני מראה לבית המשפט, את אותו מספר צ'ק, בואי נראה אם זה אותו מספר צ'ק,

עו"ד מרינה קונד: זה אותו צ'ק

העדה דנה ביטון: זה אותו מס' צ'ק,

עו"ד מרינה קונד: שיש חותמת עליו,

כ.ה. רות אטדגי: שיש עליו, שנושא חותמת ארמונות אילת בע"מ. מוגש ומסומן נ/1. עכשיו תשאלי את השאלה. כן, גברתי רוצה לראות? את רוצה לראות?

העדה דנה ביטון: אני ראיתי את זה.

עו"ד מרינה קונד: השאלה שלי, איך זה,

כ.ה. רות אטדגי: איך את מסבירה את זה,

עו"ד מרינה קונד: כן,

כ.ה. רות אטדגי: עכשיו סוף, סוף את יכולה לענות, כן.

העדה דנה ביטון: אוקי. אז אני מסבירה את זה איך שאני רואה את זה, אני לא יודעת אם זה באמת מה שהוא עשה, אבל היא אומרת, ואני גם הסברתי להם את זה בחוץ הרבה פעמים. היא אומרת שהוא נתן לה העתק,

עו"ד מרינה קונד: אני לא מדברת איתך בחוץ,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי תני לה לענות,

העדה דנה ביטון: אני דיברתי עם בעלך, אבל זה לא משנה, זה שולי. לעניות דעתי, מה שהוא עשה כמו שהיא אומרת, שהיא קיבלה העתק של הצ'ק,

כ.ה. רות אטדגי: כן,

העדה דנה ביטון: אז היא קיבלה העתק מתוך ה... הוא צילם את הצ'ק, חתם לה עליו ארמונות לב, ונתן לה אותו את העתק,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי,

העדה דנה ביטון: הוא לא נתן לה את הצ'ק.

כ.ה. רות אטדגי: גברתי, מאיפה הבאת את זה ג ברתי, מהעתק שהיה בידיך?

עו"ד מרינה קונד: זה העתק שהיה בידי,

כ.ה. רות אטדגי: שהיה בידיך, ומתי,

עו"ד מרינה קונד: וקיבלתי,

כ.ה. רות אטדגי: וגברתי, גברתי תעני לי, מתי קיבלת את הצ'ק הזה עם החותמת? את העתק הזה?

עו"ד מרינה קונד: קיבלתי את הצ'ק, ברגע של הביטול עסקה.

כ.ה. רות אטדגי: יפה. זאת אומרת שזה היה ב-20/03,

עו"ד מרינה קונד: לא.

עו"ד דיין: ב-17/02,

עו"ד מרינה קונד: כן, 17/02

כ.ה. רות אטדגי: הצ'ק מבוטל כתוב, כתוב 23, מה זה ,

עו"ד מרינה קונד: כתוב שם ב-20, אני יכולה להסביר. ב-20 זה היה צ'ק צריך לחזור אלינו, עד 20 לחודש, 20 לחודש מרץ. זה מה שלפי כתוב,

כ.ה. רות אטדגי: אז גברתי, יכול להיות שאז הוא החתים את הזה, הוא שם את החותמת?

עו"ד מרינה קונד: אני לא יודעת.

כ.ה. רות אטדגי: אה את לא יודעת.

עו"ד מרינה קונד: אני רוצה לשאול את דנה, מה קרה ברגע הזה.

העדה דנה ביטון: אבל אני עכשיו אמרתי,

כ.ה. רות אטדגי: האם קיבלת את הצ'ק עם ארמונות לב?

העדה דנה ביטון: לא גברתי,

כ.ה. רות אטדגי: עם חותמת של ארמונות לב?

העדה דנה ביטון: לא גברתי.

עו"ד מרינה קונד: זה הייתה השאלה שלי.

כ.ה. רות אטדגי: אוקי.

עו"ד מרינה קונד: שנייה, יש לי עוד שאלות,

כ.ה. רות אטדגי: בקשה גברתי.

עו"ד מרינה קונד: את אמרת שערבות שאתם מקבלים מהלקוחות שלכם, זה רק צ'ק שהם מביאים עצמו. סטטוס של צ'ק, לא אמור להיבדק על ידיכם?

ת: אין לי איזה הנחיה ממשרד האוצר, שחובתי לבדוק צ'ק דרך איזשהו,

ש: איך אתם מקבלים רישיון לעסק שלכם, שאתם לא בודקים את הצ'קים,

ת: מה זאת אומרת, מה זה קשור לרישיון?

ש: איך, על סמך, אני רוצה להרגיש, אני לא זוכרת שיחה בשלב הזה מאף אחד, אני מתעקשת על זה, שאני לא זוכרת שום שיחה בשלב הזה, מהאדון חביב, או מישהו שבדק את זה. אז על סמך שיחה טלפונית נניח, אתם מחליטים שצ'ק תקין ואפשר, ואפשר לפרוט אותו

ת: לא. נניח, לגבי המקרה שלך לדוגמא, אם לא היה מתקשר אליך חביב, זה גם היה בסדר, הוא לא היה חייב להתקשר אליך. את נתת צ'ק שהוא שכיר, ואני זכותי לפרוט אותו. אין שום בעיה עם זה. זה שחביב התקשר אליך, זה בשבילו היה עוד ביטחון לכך, שהצ'ק הוא בסדר ואת אישרת לו אותו.

ש: אני לא זוכרת את השיחה הזו.

ת: אוקי.

כ.ה. רות אטדגי: את נתת את הצ'ק גברתי שהוא היה ריק?

עו"ד מרינה קונד: כן.

כ.ה. רות אטדגי: לפקודה, לא כתבת לפקודה,

עו"ד מרינה קונד: כן. זה אני רוצה להגיד איך זה, בהמשך, או אם תחליטי עכשיו, אני אסביר איך זה קרה.

כ.ה. רות אטדגי: לא, לא גברתי, לא עכשיו. כן. כן עוד שאלות גברתי?

עו"ד מרינה קונד: רק דקה אחד בבקשה ברשותך. אם אתם לא צריכים שום ערבות ואתם מנכים את הצ'קים, אז יכול להיות שראית את הלקוח כמה פעמים אצלך אלי לב,

ת: אלי לב לקוח שלי, הוא היה לקוח שלי. וכל הצ'קים שהוא הביא עברו. שום צ'ק לא היה איתו בעיה.

ש: אבל אנחנו יודעים , שני הצדדים יודעים שגם היה משפט דומה עם מר תורג'מן,

ת: נכון. את ותורג'מן, זה שתי הצ'קים היחידים, אגב בכל העסק שלי כבר פתוח עוד מעט חמש שנים, בכל הזמן הזה, יש לי בסך הכל שלוש תביעות של צ'קים. שניים מהם, זאת אומרת אחד זה את, תורג'מן ועוד אחד.

כ.ה. רות אטדגי: בגין ארמונות לב?

העדה דנה ביטון: לא. ותורג'מן, כן , תורג'מן זה גם ארמונות לב, הוא גם היה צריך לעשות אצלו אירוע. ותורג'מן, את מודעת לזה נכון גברתי?

כ.ה. רות אטדגי: אני כן, היא לא.

העדה דנה ביטון: אהה, אוקי. תורג'מן שילם את הכסף בסופו של דבר מרינה.

כ.ה. רות אטדגי: הגיעו לפשרה גברתי.

עו"ד מרינה קונד: מצוין.

כ.ה. רות אטדגי: דבר שהוצע לך גם.

עו"ד מרינה קונד: מה?

כ.ה. רות אטדגי: דבר שהוצע לך גם כן.

עו"ד מרינה קונד: בשלב הזה אני רוצה, לא יודעת, לפי החלטתך, להזמין את האדון חביב לחקירה.

כ.ה. רות אטדגי: אין לך יותר שאלות אליה גברתי?

עו"ד מרינה קונד: אפשר לרשותך עוד דקה, אני אתרכז?

כ.ה. רות אטדגי: כן.

עו"ד דיין: אין לנו חקירה חוזרת גברתי.

כ.ה. רות אטדגי: אדוני, היא אמרה שהיא רוצה להתרכז, אתה לא שומע.

עו"ד מרינה קונד: אז אני רוצה להדגיש, את טוענת שבשעות הבוקר, ב-11/02, הגיע מר אלי לב אליך ואת ביצעת בתוכנה הממוחשבת עסקה, ונתת קבלה לאלי לב, ושמרת ... זה מה שנאמר, וזה ככה.

ת: ככה זה.

ש: אוקי. אוקי בשלב הזה, אני רוצה לחקור את בעלה,

כ.ה. רות אטדגי: אוקי, תודה רבה גברתי. תקראי לבעלך, תקרא לבעל. תאמר את שמך, עד תביעה מר חביב?

העד חביב ביטון: חביב ביטון.

כ.ה. רות אטדגי: חביב ביטון. הינך מוזהר לומר את האמת, אך ורק את האמת, ולא אתה צפוי לעונשים הקבועים בחוק. אדוני מבין את האזהרה?

העד חביב ביטון: מבין, מבין.

כ.ה. רות אטדגי: מתחייב לפעול על פיה?

העד חביב ביטון: כמובן

כ.ה. רות אטדגי: כן אדוני , חבר את המיקרופון. כן, תענה לשאלות הנתבעת. כן גברתי בקשה.

העד חביב ביטון, מוזהר כחוק ומשיב בחקירה נגדית לשאלות עו"ד מרינה קונד:

ש: שלום, אדון חביב, אתה יכול לספר לנו איך אתם מבצעים עסקאות בעסק שלכם? אנחנו שמענו מדנה, עכשיו אני רוצה שוב פעם לשאול, איך בוצעה עסקה עם צ'ק,

כ.ה. רות אטדגי: באופן כללי, או של מר לב? מה את רוצה לדעת?

עו"ד מרינה קונד: בוא נתחיל באופן כללי, ונשמע אולי יש משהו יוצא דופן עם אלי לב.

כ.ה. רות אטדגי: אוקי.

העד חביב ביטון: באופן כללי, אצלנו זה משרד ניכיון צ'קים. ואנחנו מתעסקים גם במט"ח. במקרה הזה, של אלי לב ,

כ.ה. רות אטדגי: היא רוצה לדעת אדוני את הפרוצדורה, איך זה נעשה.

העד חביב ביטון: הפרוצדורה, באים צ'קים מזומנים או דחויים, ומקבלים במקומם מזומן. אנחנו את הזמן,

כ.ה. רות אטדגי: מה זה מזומנים, בניכיון צ'קים אדוני, היא שואלת בניכיון,

העד חביב ביטון: ניכיון צ'קים, מזומנים או דחויים, אנחנו נותנים בעבורם מזומן.

כ.ה. רות אטדגי: צ'ק מזומן הכוונה, כן.

העד חביב ביטון: צ'ק מזומן או צ'ק דחוי, אנחנו נותנים בעבורם כסף מזומן. אנחנו מחייבים עמלה,

כ.ה. רות אטדגי: כן, איך הפרוצדורה?

העד חביב ביטון: אנחנו מחייבים עמלה את מי שמביא לנו את הצ'קים, ואנחנו נותנים לו כסף פחות העמלה.

כ.ה. רות אטדגי: כן.

עו"ד מרינה קונד: עכשיו תוכל להגיד, אם זכור לך היה משהו יוצא דופן באותו רגע, בכל מקרה הגענו לבית משפט עם הצ'ק הזה.

ת: כן, אני זוכר את היום שהוא בא אלי למשרד עם הצ'ק, הוא בא אלי למשרד, הוא בא לנכות את הצ'ק הזה, אני שאלתי אותו מה זה הצ'ק הזה, הוא אמר לי זה אנשים שעושים אירוע אצלי באולם, אמרתי לו אני יכול לדבר עם בעלת הצ'ק, הוא אמר לי כן. התקשרנו לבעלת הצ'ק, הצגתי את עצמי כ... לא זוכר אם אמרתי את השם הפרטי שלי את האמת, אבל אמרתי לה מדברים מהבנק, בקשר לצ'ק ככה וככה, נתת אותו תמורה לאירוע שתעשי, היא אמרה לי כן, אני נתתי אותו,

כ.ה. רות אטדגי: מדברים מהבנק?

העד חביב ביטון: אני בנק.

כ.ה. רות אטדגי: אה, אוקי.

העד חביב ביטון: סליחה, אני מוסד כספי, אני בנק לכל דבר.

כ.ה. רות אטדגי: בסדר,

העד חביב ביטון: בקיצור,

עו"ד זאב מוסקוביץ: זה כבוד גדול היום להיות בנק.

העד חביב ביטון: אני משלם הרבה מיסים בגלל שאני בנק,

עו"ד מרינה קונד: אבל אולי מישהו מתחזה מתוך הבנק, זה לא בושה להגיד שאתם עסק,

העד חביב ביטון: אני לא מתחזה, אני לא מתחזה,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי, גברתי בעלי הערות, תשאלי.

העד חביב ביטון: אני רשום כמוסד כספי במדינת ישראל ואני עובד של מוסד כספי שהוא בנק. אני משלם מיסים בדיוק כמו בנק הפועלים, ואותו חוקים ואותו דבר, כמו בנק הפועלים ובנק לאומי ובנק אוצר החייל, בדיוק אותו חוקים יש לנו.

כ.ה. רות אטדגי: טוב.

העד חביב ביטון: בקיצור אמרתי לה, הזדהיתי, אמרתי לה יש לי את הצ'ק שלך פה, אלי לב רוצה לקחת בתמורת הצ'ק מזומן, אתם עושים אירוע אצלו? היא אמרה לי כן, אנחנו עושים אירוע, אמרתי לה תשמעי, אם ביום הצ'ק, או שתביאי מזומן, או שאני מפקיד את הצ'ק, את מבינה מה שאני אומר? היא אמרה לי כן, אמרתי לה טוב בסדר, תודה להתראות, שלום. נתתי לו כסף מזומן, פחות העמלה שלי.

כ.ה. רות אטדגי: אדוני אתה זוכר את התאריך שבוצעה השיחה הזאת?

העד חביב ביטון: התאריך שבוצעה השיחה? זה באותו יום שהוא בא לנכות את הצ'ק,

כ.ה. רות אטדגי: שזה איזה יום?

העד חביב ביטון: אין לי מושג. זה רשום פה בטח בתצהירים או משהו, באמת שאין לי מושג. זה היה לפני שנתיים, שלוש, לא יודע כמה זמן זה היה.

כ.ה. רות אטדגי: אוקי,

העד חביב ביטון: אין לי מושג בדיוק את התאריך, אבל באותו יום שהוא בא למשרד, דיברנו איתה.

כ.ה. רות אטדגי: כן, בקשה.

עו"ד מרינה קונד: זה בוצע בנוכחות של דנה?

העד חביב ביטון: למרות שלא הייתי חייב,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני, תשמע את השאלה, כן.

העד חביב ביטון: כן,

עו"ד מרינה קונד: איפה הייתה דנה בזמן הזה?

ת: דנה הייתה במשרד.

ש: במשרד, איפה? במשרד בחדר אחר?

ת: את רוצה שאני אצייר לך את המשרד איפה כל אחד ישב?

ש: לא,

כ.ה. רות אטדגי: לא, היא שואלת האם באותו חדר, בסמוך, איפה היא הייתה,

העד חביב ביטון: כל המשרד זה היה, זה חדר אחד, כל המשרד. זה המשרד הראשון שלנו היה. זה איפה שהיה הדואר הישן, כל המשרד הוא חדר אחד, זה לא כמו שהיום המשרד שלי הוא מפוצל, יש שלוש חדרים. זה היה חדר אחד, שישבנו בשולחן, אני בשולחן ואשתי מאחורי. כן.

עו"ד מרינה קונד: ובאותו רגע אתה מסרת לדנה את הצ'ק,

ת: סליחה?

ש: באותו רגע מסרת לדנה צ'ק, שהיא תוציא מקור של הקבלה,

ת: מה יש לי לתת לדנה את הצ'ק? אני קיבלתי את הצ'ק ליד, הוצאתי כסף, הוצאתי קבלה, נתתי לו כסף לבן אדם.

ש: איפה אתם שומרים כל הצ'קים?

ת: במשרד.

ש: במשרד, איפה?

כ.ה. רות אטדגי: גברתי לאן את מובילה בשאלות האלה.

העד חביב ביטון: כל הצ'קים שלנו נמצאים במשרד. יש לי כזה פנקס אדום כזה, עם תאים, לכל חודש הצ'קים שלו. בסוף היום שמים אותו בכסף.

עו"ד מרינה קונד: אני רוצה להבין,

העד חביב ביטון: כל הצ'קים שלי מסומנים,

עו"ד מרינה קונד: לזה שדנה אפילו לא ראתה את הצ'ק, וכשבוצע לאחר כך את העסקה מול המחשב,

העד חביב ביטון: איך את יכולה להגיד,

כ.ה. רות אטדגי: שקט אדוני לא יענה ולא ייכנס לדברים ללא רשות,

העד חביב ביטון: אין בעיה, אני מקשיב כבוד השופטת.

כ.ה. רות אטדגי: תודה. כן, מה את רוצה, שמה?

עו"ד מרינה קונד: אני רוצה להוכיח שדנה שביצעה את העסקה מול המחשב, היא לא ראתה את הצ'ק, והעסקה ומסירת הכסף עבור הצ'ק, בוצע כבר ב-10 לפברואר. באותו רגע שאלי לב לקח מאיתנו צ'ק ופשוט גנב אותו וברח מהמשרד של ארמונות לב. ארמונות לב זה אולם חתונות.

כ.ה. רות אטדגי: אז לא הבנתי, היא נתנה לו כסף בלי צ'ק, זה מה שאת טוענת?

עו"ד מרינה קונד: היא לא נתנה כסף, כי היא לא ראתה את הצ'ק. הכל בוצע מול אדון חביב.

העד חביב ביטון: רגע סליחה, את אומרת שלא נתתי לו כסף, ואת אומרת שנתת לו את הצ'ק ב-10 לחודש,

עו"ד מרינה קונד: אני לא אמרתי את זה,

העד חביב ביטון: הנה החשבונית

כ.ה. רות אטדגי: גברתי אני לא הבנתי,

העד חביב ביטון: הנה התאריך.

עו"ד מרינה קונד: אני חוזרת,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני,

עו"ד מרינה קונד: אני חוזרת לזה. אני טוענת,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני מבין לא לדבר ללא רשות, תודה רבה.

עו"ד מרינה קונד: שהעסקה בוצעה מול האדון חביב,

כ.ה. רות אטדגי: אוקי,

עו"ד מרינה קונד: ורק למחרת בבוקר, בוצע את העסקה במכשור ממוחשב,

כ.ה. רות אטדגי: ואם כן, גברתי, ואם כן, נניח והטענה שלך נכונה, שזה ב-10 לחודש ולמחרת 11 לחודש, מה זה אומר.

עו"ד מרינה קונד: זאת אומרת שהצ'ק הזה גנוב.

כ.ה. רות אטדגי: גנוב ממי?

עו"ד מרינה קונד: ממני, ב-10 לחודש,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי אבל את מודה שנתת את זה לאדון לב ב-10 לחודש. אז לא הבנתי את הטענה,

עו"ד מרינה קונד: הוא פשוט מהמשרד עם הצ'ק באותו רגע. הוא אמר שהוא היה,

כ.ה. רות אטדגי: שהם באו וגנבו מהמשרד של לב,

עו"ד מרינה קונד: לא נכון.

כ.ה. רות אטדגי: זה מה שאת טוענת גברתי.

עו"ד מרינה קונד: לא,

כ.ה. רות אטדגי: אלא?

עו"ד מרינה קונד: שאלי לב גנב ממני צ'ק, ומסר לחביב צ'ק גנוב, זה מה שאני,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי אני שואלת אותך עוד הפעם, הצ'ק הזה, הצ'ק הזה, את כתבת אותו?

עו"ד מרינה קונד: נכון.

כ.ה. רות אטדגי: יפה. מסרת אותו לאלי לב?

עו"ד מרינה קונד: לא, הוא חטף את זה מידיים שלנו,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי,

עו"ד מרינה קונד: בטענה שצריך לבדוק אותו.

כ.ה. רות אטדגי: את לא נתת את זה? את לא נתת פיזית את הצ'ק לאלי לב?

עו"ד מרינה קונד: לא, הצ'ק היה בידי, כשאלי לב חטף את זה, לצורך בדיקה,

כ.ה. רות אטדגי: חטף את זה מהידיים שלך?

עו"ד מרינה קונד: כן,

כ.ה. רות אטדגי: איפה גברתי כתבה את זה בכתב ההגנה שלה?

עו"ד מרינה קונד: אני הגשתי עדות למשטרה, ובתלונה שלי זה כתוב.

כ.ה. רות אטדגי: איפה גברתי,

עו"ד מרינה קונד: התלונה שלי,

כ.ה. רות אטדגי: כתבה את זה בכתב ההגנה שלה. אני שואלת אותך גברתי, ואם את אומרת שזה משטרה, אז בואי תראי לי גם בעדות במשטרה. איפה את טוענת את זה, בואי תראי לי.

עו"ד מרינה קונד: הבקשה האחרונה שהוגשה ב-11 לנובמבר 2012, בצירוף של עדות שנמסרה למשטרה.

כ.ה. רות אטדגי: מתי נמסרה העדות הזאת למשטרה?

עו"ד מרינה קונד: נמסרה ב-15 למרץ 2010.

כ.ה. רות אטדגי: ומתי הוגשה תביעה,

העד חביב ביטון: הצ'ק נפרע ב-11/02,

כ.ה. רות אטדגי: כן,

העד חביב ביטון: היא נתנה אותו ב-10/02 והוא נפרע ב-11/02 הצ'ק, והיא אומרת שאחרי חודש היא הגישה תלונה כאילו,

עו"ד מרינה קונד: לא נכון.

כ.ה. רות אטדגי: אני לא מבינה.

עו"ד זאב מוסקוביץ: גברתי, יש חקירת משטרה, היא שם אומרת,

כ.ה. רות אטדגי: כן, אני רוצה לראות בחקירת משטרה, היא אומרת שהיא אמרה את זה,

עו"ד זאב מוסקוביץ: בקשה,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני,

עו"ד זאב מוסקוביץ: שילמנו מקדמה אחד עשרה אלף שקל, והשארנו צ'ק ביטחון פתוח על ארבע עשרה אלף שקל, תאריך פירעון 21/03, השארנו צ'ק. איפה ,

עו"ד מרינה קונד: לא, אדוני העורך דין, תקרא בבקשה עד הסוף.

כ.ה. רות אטדגי: כן, תפני בבקשה איפה את אומרת את זה במשטרה. תפני בבקשה לאיזה עמוד, לאיזה שורה.

עו"ד מרינה קונד: שנייה אחת. אני, בבקשה שורה מס' 8, זה הודאה מס' 1, גיליון אחד מתוך שלוש,

כ.ה. רות אטדגי: כן,

עו"ד מרינה קונד: אלי לקח ממני חשבונית,

כ.ה. רות אטדגי: מקורית של מקדמה, ולא הוציא חשבונית על צ'ק ביטחון.

עו"ד מרינה קונד: שנייה.

כ.ה. רות אטדגי: ויותר מזה, את אומרת עוד, בחשבונית שהוא לקח, היה רשום שהוא לקח צ'ק ביטחון, אך הוא לא לקח את זה ולא רשם לנו חשבונית על צ'ק ביטחון. זאת אומרת שאת כן מודה, שהצ'ק הביטחון היה אצלו. אני לא כל כך מבינה גברתי לאן את מובילה.

עו"ד מרינה קונד: אלי לב, פשוט גנב את הצ'ק. והוא אמור להיות לביטחון ויש לי זכות לבטל את העסקה במשך ה ...

כ.ה. רות אטדגי: גברתי לא טענת את זה באף מקום וגם אם כן, את רוצה לשאול את אלי לב תשאלי, את צריכה להוכיח את זה גברתי שהוא גנב, שזה גנב, כי זה לא טענת, יתר על כן, עד כמה שזכור לי בהתנגדות, את המצאת את כל הקבלות והחשבוניות. בואו תבדקו רגע, לרבות הצ'ק ...

עו"ד מרינה קונד: לא, הם דאגו לקחת ממני כל הקבלות,

כ.ה. רות אטדגי: נשוא ההתנגדות. עד כמה שזכור לי. כן אדוני, יש לך פה מה,

עו"ד מרינה קונד: אני רציתי , בשלב הזה אנחנו שואלים שאלות. טוב.

כ.ה. רות אטדגי: כן,

עו"ד מרינה קונד: אדון חביב. אני הבנתי שאלי לב לקוח ותיק שלך, ואתה עשית איתו, ביצעת איתו כמה עסקאות, על סמך צ'קים שהוא מביא לך.

ת: הוא פרט אצלי הרבה צ'קים במשרד, לא אחד ולא שתיים.

ש: אוקי, מצוין.

ת: יש כרטיס, אפשר לראות את כל הצ'קים שהוא פרט.

ש: אוקי. בשלב, איזה שלב אתה , נודע לך שהצ'ק לא תקין, ולא מכבדים אותו, באיזה שלב?

ת: כשהפקדנו אותו.

ש: אני רוצה, אני שוב חוזרת, אתה ידעת שהצ'ק לא תקין, רק כשהוא חזר.

ת: כשהפקדנו אותו והוא חזר.

ש: לפני, לא היו לך שום הודעות שאלי לב ברח מהעיר, שהאירועים לא מתקיימים אצלו באולם, ושהוא לא ,

ת: אם אלי לב ברח זה אומר שהצ'ק לא טוב?

ש: אני שואלת שאלות,

ת: אז אני עונה לך. עניתי אומנם בשאלה, לא שאלתי. זה ששמעתי שאלי לב סגר את האולם, שמעתי, את הצ'ק קיבלתי זה צ'ק שלך, לא של אלי לב. ואני שאלתי אותך, לפני שלקחתי את הצ'ק, למרות שלא הייתי צריך לשאול גם.

כ.ה. רות אטדגי: באיזה שלב אדוני אתה שמעת שאלי לב ברח?

העד חביב ביטון: היו שמועות בעיר, שהפסיקו לעשות אירועים,

עו"ד מרינה קונד: אם אתה עובד איתו בשיתוף פעולה

כ.ה. רות אטדגי: מתי זה היה אדוני?

עו"ד מרינה קונד: ובאופן ,

העד חביב ביטון: אם את זה, מה שאת מתכוונת לשאול כבוד השופטת, אם הייתי יודע שהאולם סגור, בטוח שלא הייתי לוקח את הצ'ק. האולם עוד היה פתוח כשלקחתי את הצ'ק, עובדה שיום לפני שהוא הביא לי את הצ'ק, הוא ישב אצלי במשרד יום אחרי ופרט אותו, ויום לפני הוא קיבל אותו מהם. אז אם האולם היה סגור, אז איך הם יכלו להביא לו צ'ק. ב-10 לחודש הם נתנו לו את הצ'ק, ב-11 לחודש הוא פרט אותו אצלי, ב-10 לחודש האולם היה פתוח וגם ב-11, בטוח שהאולם היה פתוח.

כ.ה. רות אטדגי: אוקי.

העד חביב ביטון: עבד.

כ.ה. רות אטדגי: כן.

עו"ד מרינה קונד: אני טוענת ומסרתי על כך עדות במשטרה, שאתה התקשרת אלי, סמוך למועד הגשת התלונה, פה מצוין בבקשה, אני אגיד לכם,

ת: יום אחרי שנתת את הצ'ק התקשרתי, כן.

ש: שנייה.

כ.ה. רות אטדגי: מי התקשר, אתה.

העד חביב ביטון: אני.

עו"ד מרינה קונד: לא,

כ.ה. רות אטדגי: נשמע מה היא אומרת,

עו"ד מרינה קונד: אני טוענת שיש עוד שיחה, שאתה הצגת עצמך כמו חביב, וזה לפני שהצ'ק נפרע, ודרשת שאני אשלם את הצ'ק, שיש לך עורך דין, ושאתה תדאג שאני אשלם אותו. לפני שהצ'ק חזר, בבקשה. זה התלונה למשטרה, שורה 13 ו-14.

כ.ה. רות אטדגי: כן.

העד חביב ביטון: בשיחה הראשונה שלי איתך, אני אמרתי לך,

עו"ד מרינה קונד: נאי מדברת על שיחה נוספת,

ת: אז אני אומר לך, בשיחה הראשונה,

ש: השיחה הראשונה,

ת: אני עונה לך על מה ששאלת.

כ.ה. רות אטדגי: גברתי תני לו לענות.

העד חביב ביטון: בשיחה הראשונה שלי איתך, אני אמרתי, שאו שאת מביאה לי יום אחרי האירוע מזומן, או שאני מפקיד את הצ'ק בתאריך שלו, כי אם אני לא טועה, האירוע שלכם, לא באותו תאריך שהוצאת את הצ'ק, כמה ימים אחרי, נכון? האירוע שלכם מתי היה אמור להיות? לא באותו יום של הצ'ק, יום לפני, יומיים לפני.

עו"ד מרינה קונד: אז אתה לא ידעת שיש,

כ.ה. רות אטדגי: שקט גברתי,

העד חביב ביטון: אז אם אני שאלתי אותך, יכול להיות שאני התקשרתי,

עו"ד מרינה קונד: אז אתה לא ידעת שזה לא מתקיים ושאנחנו לא קיבלנו את התמורה והצ'ק שום דבר?

ת: אני לא יודע איזה תמורה קיבלת תמורת הצ'ק,

ש: ושהאירוע לא התקיים, אתה לא ידעת לפני שהפקדת צ'ק, ואתה טוען ש ..

כ.ה. רות אטדגי: לפני שמה?

העד חביב ביטון: למה לא נתת את הצ'ק למוטב בלבד, רק אלי לב, הוא לא יכול לבוא לפרוט אותו,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני יענה לשאלות ולא שואל אותה שאלות בחזרה.

העד חביב ביטון: מה,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני יענה לשאלות,

העד חביב ביטון: מה,

כ.ה. רות אטדגי: היא שואלת אותך, האם לא ידעת שהאירוע בוטל לפני שהפקדת. זה מה שהיא שואלת אותך,

העד חביב ביטון: היו שמועות בעיר שהאולם לא מתפקד יותר, אני התקשרתי לשאול מי משלם לי את הצ'ק,

כ.ה. רות אטדגי: אז כן התקשרת אליה?

העד חביב ביטון: אני לא זוכר את השיחה הזאת. אם אני התקשרתי, יכול להיות שהתקשרתי, לא עשיתי משהו לא בסדר שהתקשרתי, שאלתי אם להפקיד את הצ'ק, או ישלמו אותי.

כ.ה. רות אטדגי: אז אדוני יענה לשאלות וזהו.

העד חביב ביטון: אני עונה.

כ.ה. רות אטדגי: תודה, כן.

עו"ד מרינה קונד: אז בשיחה הזאת אמרתי שהחתונה לא התקיימה, והצ'ק הזה לא, לא תקין, שצריך להחזיר אותו, ומה שלפי תלונה שלי,

העד חביב ביטון: אני אמרתי לך שהוא לא תקין?

עו"ד מרינה קונד: שהתלוננתי בגלל שהרגשתי שרימו אותי ושנפלתי קורבן לכל העסק הזה שאתה תדאג שאני ישלם אותו ואתה ידעת לפני שהפקדת צ'ק, יום הפקדה של צ'ק, זה 23 למרץ, והצ'ק הזה היה בידיים שלך כבר ב-10 לפברואר, ואם העסק שלך לא לבדוק את הסטטוס, ורק להתקשר ולאיים על אנשים שידאגו לשלם את הצ'ק?

העד חביב ביטון: סליחה, אני איימתי?

ש: כן, אתה איימת שאתה, תפעיל כל עורך דין, ואני אשלם.

כ.ה. רות אטדגי: מה השאלה גברתי.

עו"ד מרינה קונד: השאלה שלי, האם הוא יודע שהצ'ק הזה,

כ.ה. רות אטדגי: הוא ענה גברתי הוא ענה. יכול להיות שכן,

עו"ד מרינה קונד: מה אתה ענית בבקשה אדוני, אני רוצה ,

ת: תחזרי על השאלה, כבר אמרת כל כך הרבה דברים,

ש: אתה לא ידעת שהצ'ק הזה לא תקין ולא קיבלנו את התמורה?

ת: כשקיבלתי את הצ'ק, לא ידעתי שהוא לא תקין, הייתי בטוח שאתם הולכים לעשות אירוע,

ש: לא, ב-23 למרץ, שזה תאריך פירעון הצ'ק, עד התאריך הזה שצ'ק חזר, אתה לא ידעת שהעסקה לא יצאה לפועל?

ת: למה, לדעת שלא עשיתם אירוע? אני אין לי, לא היה לי שום קשר לאולם, אני יודע שאלי לב,

ש: יש לי הוכחה שהתקשרת אלי,

ת: האולם שלו כבר לא תפקד,

ש: ושידעת,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי את רוצה תשובה, אז תמתיני עד שהוא יסיים, תודה. הוא עונה לך.

העד חביב ביטון: אני יודע שהאולם כבר לא תפקד בתאריך הזה, ואם התקשרתי אליך, ושאלתי אותך אם את באה לשלם את הכסף, אז שאלתי אם את באה לשלם את הכסף, ושהתעכב ולא באו לשלם לי את הכסף, הפקדתי את הצ'ק, מה שהייתי צריך לעשות.

כ.ה. רות אטדגי: כן.

עו"ד מרינה קונד: זה הכל.

כ.ה. רות אטדגי: אין לך עוד שאלות?

עו"ד מרינה קונד: לא אין לי. עוד דקה אחד, אני רוצה להתרכז.

העד חביב ביטון: כבוד השופטת לא רימיתי ולא גזלתי איש בחיי,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני בלי הרצאות,

העד חביב ביטון: אז אני אומר לך אני לא לקחתי,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני יקשיב לשאלות, תודה.

העד חביב ביטון: אם הייתי מקבל, לא הייתי תובע.

כ.ה. רות אטדגי: תנחה אותו אדוני.

עו"ד מרינה קונד: רק להבין, ואתם עבדתם בהמשך, אתם עדיין, איך אתם עבדתם עם אלי לב אחרי המקרה הזה, בשיתוף פעולה,

ת: אחרי שהאולם נסגר, בטוח שלא עבדנו איתו. אבל אנחנו כבר לא עובדים איתו,

ש: לא שמעתי,

ת: הוא ברח מהעיר, סגר את האולם, נסגר לו העסק, הוא כבר לא עובד איתנו. מתי שהוא היה עובד איתנו, זה לפני התאריך של הצ'ק שלך, ואני לא יודע אם אחרי, יכול להיות שגם אחרי כמה צ'קים קיבלנו. הכל בכרטסת שלו, יש לי כרטסת מסודרת במשרד, כל צ'ק שנכנס מאלי לב אלי.

ש: אז נוכל לראות אותה ואנחנו נדע, האם אחרי עסקה הזו, אתם המשכתם לעבוד איתו?

ת: לא היה עוד צ'קים אחרי? אני לא זוכר, הכל בכרטסת במשרד. במחשב הכל מופיע מסודר.

ש: אז אנחנו נוכל לראות אותה במידת הצורך.

ת: אפשר לראות, אם צריך אפשר לראות הכל. גם צ'קים שהוא פרט לפני ואם הוא פרט אחרי, הכל אפשר לראות.

ש: אלי לב לא מסר לך שחתונה בוטלה ו ...

ת: הוא לא מסר לי כלום, הוא לא ענה לטלפונים. מה שאני שמעתי זה רק שמועות והאולם היה סגור.

ש: כבוד השופטת אני רוצה לבדוק עניין שגם בהמשך, אדון חביב עבד בשיתוף פעולה עם אלי לב, ונודע לחביב שהעסקה לא בוצעה, והם רצו לעשות עלי את הרווח מוכפל.

כ.ה. רות אטדגי: מה השאלה גברתי, או מה הבקשה.

עו"ד מרינה קונד: לבדוק את הכרטיסייה,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי כל, שתביני דבר אחד גברתי, החקירה גברתי זה את צריכה לבוא ולהוכיח את כל ההשערות שלך. יכול להיות שהן נכונות, יכול להיות שלא, אבל אם את חושבת שהוא שיתף פעולה איתו וכו', את היא זו שצריכה להוכיח את זה, לא הם. את צריכה להוכיח את זה גברתי ובשלב זה צר לי, אלא אם כן אלי לב ישפוך אור, אבל גם אם אחרי זה, הוא עבד איתם, עדיין לא הבנתי מדוע יש בכך כדי להוכיח איזושהי קנוניה, למרות שהוא הסכים למסור לך. הוא הסכים, הוא הסכים למסור לך, תרצי להוסיף משהו בקשה. לפי מה שהוא הסכים והעורכי דין שמה לא התנגדו, ימסור לך מה שאת רוצה. תבקשי, הוא ימסור לך. אבל אי אפשר לבוא בהצהרות גברתי, זה לסיכומים אם הצלחת להוכיח, קומבינציה ביניהם, או מה שלא יהיה, קונספירציה, מה שאת רוצה, אם את חושבת שהצלחת להוכיח, אז את זה בסיכומים תאמרי . אוקי? זה עכשיו השלב הזה, זה שאלות בלבד. חקירה.

עו"ד מרינה קונד: אוקי, הבנתי, תודה.

כ.ה. רות אטדגי: זה ארוך אצלכם אדוני? זה ארוך?

עו"ד דיין: קצת. לא הרבה, לא הרבה.

כ.ה. רות אטדגי: כן,

עו"ד מרינה קונד: אני, אין לי עוד שאלות בשלב הזה, יש לי זכות במידה שיש צורך להשלים חקירה ולזמן,

כ.ה. רות אטדגי: תלוי גברתי מה, ברגע שהוא יעיד ההוא, ואת תגישי בקשות, נראה. טוב, אלה עדי?

עו"ד דיין: אלו עדי.

כ.ה. רות אטדגי: טוב תודה רבה. בואי גברתי.

עו"ד דיין: לא היא אמורה להגיד אלו עדי.

כ.ה. רות אטדגי: לא זה העדים שלך, זה העדים שלך אדוני.

עו"ד דיין: נו, אבל היא מזמינה אותם,

כ.ה. רות אטדגי: אז חכה.

עו"ד דיין: אוקי בסדר.

כ.ה. רות אטדגי: מה זה היא מזמינה אותם אז מה, זה העדים שלך. היא מזמינה את העדים שלך. טוב, תודה רבה אדוני. תודה. תתנתק, בואי גברתי. מה אדוני מה זה? אדוני אני לא יכולה לעשות את זה. מה, מה אתה מבקש אדוני. אדוני תודה רבה, צא בחוץ בקשה אדוני, אנחנו נקרא לך. כן.

עו"ד דיין: אפשר בקשה את הצ'ק?

כ.ה. רות אטדגי: כן גברתי, הנך מוזהרת לומר את האמת ורק את האמת, ולא את צפויה לעונשים הקבועים בחוק. גברתי מבינה את האזהרה?

עו"ד מרינה קונד: כן.

כ.ה. רות אטדגי: מתחייבת לפעול על פיה?

עו"ד מרינה קונד: כן.

כ.ה. רות אטדגי: טוב. תעני בקשה לשאלות ב"כ התובעת.

עו"ד מרינה קונד, מוזהרת כחוק ומשיבה בחקירה נגדית לשאלות עו"ד דיין:

ש: של מי הצ'ק הזה?

ת: שלי.

כ.ה. רות אטדגי: ת/1.

עו"ד דיין: אני מציג את ת/1, אני שואל אותך,

כ.ה. רות אטדגי: זה הצ'ק.

עו"ד דיין: זה הצ'ק. שלך הצ'ק?

ת: הצ'ק שייך לי.

ש: של מי החתימה פה?

ת: שלי.

ש: חוץ משני החותמות האלה, שחותמת אחת לשכת הוצאה לפועל וחותמת שנייה של הבנק, מסיבת אכ"מ חזרה, יש פה עוד משהו?

כ.ה. רות אטדגי: יש פה עוד משהו שמה?

עו"ד דיין: יש פה עוד איזה משהו שהוא לא נראה?

ת: יש פה כתוביות של הכתובת שלי, יש פה,

ש: אוקי, אז הצ'ק שלך.

ת: הצ'ק שייך לי.

ש: תודה רבה. אני מחזיר את הצ'ק לבית משפט. תגידי לפני, איך שהלכת לאולם, למר לב והזמנת אירוע, את מכירה, בזמן הזה, את הכרת את מר חביב וגב' דנה?

ת: לא, לעולם לא ראיתי אותם.

ש: לעולם לא ראית אותם. עכשיו, את ביצעת את העסקה, כשאת לא מכירה אותם, באותו שלב.

ת: ביצעתי עסקה מול אלי לב, ומול מישל שהוא מייצג את האולם חתונות.

ש: תודה רבה,

ת: בתמונה לא, לא, לא יודעת, אני לא מכירה אותם.

ש: יופי, אז את לא מכירה, אין היכרות מוקדמת באותו זמן. תודה רבה. ככה, בסעיף 12 לתצהיר שלך, בסעיף 12 את אומרת שביטלת למחרת,

ת: נכון,

ש: זאת אומרת ב-10/02 הזמנתם, יום אחרי הלכתם למר לב וביטלתם את האירוע,

ת: אנחנו פיזית לא ביטלנו, אנחנו הרמנו טלפון, כן

ש: הרמתם טלפון, מתי הרמתם טלפון?

ת: זה היה בשעות הצהריים, שבעלי חזר מהעבודה.

ש: יופי.

ת: בעלי עכשיו,

כ.ה. רות אטדגי: למה ביטלתם גברתי?

עו"ד מרינה קונד: מסיבות אישיות, אפשר לא לפרט אותם?

כ.ה. רות אטדגי: לא, את יכולה לא לפרט. האם זה קשור פשוט לאולם עצמו?

עו"ד מרינה קונד: לא, זה מסיבות אישיות.

כ.ה. רות אטדגי: מסיבות אישיות.

עו"ד דיין: אז יום למחרת התקשרתם בצהריים, אני חוזר בצהריים, התקשרתם אמרתם לו, אלי לב אנחנו לא רוצים להתחתן, לא רוצים אולם,

עו"ד מרינה קונד: כן.

עו"ד דיין: אוקי,

ת: בעלי התקשר ואמר שאנחנו מבטלים את החתונה והחתונה לא יוצאת לפועל.

ש: יופי. צירפת לתצהיר שלך, את הנספח הזה שהוא כבר הוצג לבית המשפט,

ת: כן,

כ.ה. רות אטדגי: תגיד את המספר שלו,

עו"ד דיין: נספח ב' לתצהיר שלה.

כ.ה. רות אטדגי: אוקי,

עו"ד דיין: לתצהיר של הנתבעת,

כ.ה. רות אטדגי: שזה נ/1,

עו"ד דיין: נ/1,

כ.ה. רות אטדגי: אוקי,

עו"ד דיין: בתאריך למטה רשום, בואי תגידי לבית משפט מה התאריך פה של הביטול?

ת: אני יכולה להגיד בבקשה

ש: תשאלי מה שאני אמרתי לך, זה יעזור לך,

ת: אני רוצה להגיד לך להסביר מה אתה רואה פה,

ש: אוקי, מה אני רואה פה?

ת: עסקה בוטלה טלפונית, הודענו לאלי לב ולמישל, שהוא היה מייצג את האולם, שאנחנו לא מקיימים את ה ...

כ.ה. רות אטדגי: רגע, רגע גברתי. אני רוצה פשוט לדעת אם יש תשובה מהמשטרה במקרה.

עו"ד דיין: בואי נקצר את השאלה, מה התאריך פה,

ת: לא, אני רוצה להסביר,

ש: אני שואל שאלה. מה התאריך פה?

ת: אני רוצה להסביר,

ש: אני יעזור לך, זה ה-17/02,

ת: אוקי, זה ברגע שפיזית הגענו למשרד למישל,

כ.ה. רות אטדגי: איפה אתה רואה 17/02?

עו"ד מרינה קונד: לבקש את ה ..

כ.ה. רות אטדגי: אה, על גבי זה, כן. אוקי. על גבי החתימה,

עו"ד מרינה קונד: תאריך שפיזית הגעתי לקבל את החשבוניות ולעשות את הביטול פיזית.

עו"ד דיין: אוקי,

ת: לאחר שביטלנו טלפונית, אוקי? אחרי שקיבלתי את העתק הזה ומסמך, ניגשתי ישירות לבנק לבטל את הצ'ק.

ש: בסדר. בסעיף 39 וסעיף 40, את מכחישה את הטלפון , נכון, את אומרת לא התקשר אלי אף אחד במעמד, ביום ב-11/02, ביום שביטלתם את הצ'ק.

ת: אני לא זוכרת שיחה,

ש: לא זוכרת שיחה,

ת: לא זוכרת שיחה.

ש: לא זוכרת שיחה. אז איך את יודעת, אני שואל שאלה,

ת: סליחה,

ש: שנייה, לא, לא,

ת: אני רוצה,

ש: את לא יכולה,

ת: אני יכולה לקבל תצהיר, גם שאתה מסתמך עליו,

ש: זה התצהיר שלך, זה לא שלי.

ת: בסדר אני רוצה אותו מול העיניים,

ש: את רוצה לקחת?

ת: כן, אפשרי?

כ.ה. רות אטדגי: כן.

עו"ד מרינה קונד: אתה מסתמך על זה נכון?

עו"ד דיין: לא, לא, זה לא תצהיר, זה התצהיר של ההתנגדות, זה לא התצהיר עדות ראשית.

עו"ד מרינה קונד: אפשר לראות?

ש: זה, התצהיר הזה. תצהיר עדות ראשית.

ת: אה זה?

ש: בואי אני אעזור לך, אני אתן לך את זה.

ת: אוקי, בסדר.

ש: בסעיף 39 ו-40 לתצהיר, את מכחישה את הטלפון שהיה. או שאת לא זוכרת.

כ.ה. רות אטדגי: אדוני יכול לשאול אותה בלי זה, האם דיברת לא דיברת. תתקדם.

עו"ד דיין: אוקי. אמרת שאת לא זוכרת שהיה טלפון כזה,

ת: אני זוכרת שהיה יום שישי.

ש: אוקי,

ת: הייתי בבית,

ש: את זוכרת טלפון,

ת: לא, לא זוכרת שיחה הזאת,

ש: לא זוכרת, תודה רבה.

כ.ה. רות אטדגי: אדוני, טלפון עם מי?

עו"ד דיין: עם מר חביב.

כ.ה. רות אטדגי: כן,

עו"ד דיין: היא לא זוכרת. אז את אומרת בסעיף,

ת: אם אמר חביב בטוח, אנחנו קודם אמרתי שאני לא הייתי מכירה אותו.

ש: לא מכירה אותו, אני אומר ביום , ביום אחרי שביטלת את האירוע נכון,

ת: ושוב פעם אני ...

ש: באותו יום שלפני שביטלת, הוא התקשר אליך חביב ואמר לך שלום, גב' קונד יש לי צ'ק שלך, את זוכרת שיחה כזאת?

ת: לא, לא,

ש: יופי,

ת: לא זוכרת,

ש: תודה רבה. אז את אומרת ככה, בסעיף 22 , 23 לתצהיר את אומרת, "אני טוענת כי כבר בתאריך 11/02, מיד לאחר שהודענו למר לב את הודעת הביטול שזה היה בצהריים, הוא מיהר ובעורמה רבה, העביר את השטר בו ביום לבני הזוג". מאיפה את יודעת שבו ביום, חביב קיבל את הצ'ק.

ת: שנייה. שנייה, אתה יכול לחזור על הדברים שלך?

ש: על השאלה?

ת: כן.

כ.ה. רות אטדגי: תשים לה את התצהיר לפניה, גברתי יכולה לשבת אם זה יותר נוח לה.

עו"ד מרינה קונד: זה בסדר.

עו"ד דיין: את אומרת שלא התקיימה שיחה, סליחה, את אומרת שאת לא זוכרת שהתקיימה שיחה כזאתי, אבל בסעיף פה, בסעיף 22 לתצהיר, את אומרת שבו ביום ניתן הצ'ק למר חביב. ניתן לבני הזוג. איך את יודעת שמר חביב קיבל באותו יום את הצ'ק?

ת: שוב פעם, בעדות של המשטרה,

כ.ה. רות אטדגי: של המשטרה?

עו"ד מרינה קונד: התצהיר הזה מאיזה תאריך זה,

עו"ד דיין: לא הבנתי. תני לי רגע, בואי אני אעזור לך. את רושמת בסעיף 22, זה התצהיר שלך, אני טוענת כי כבר בתאריך 11/02 מיד לאחר שהודענו למר לב את הודעת הביטול, הוא מיהר ובעורמה רבה, העביר את השטר בו ביום לבני הזוג. הכוונה לגב' דנה ולאדון חביב. את אומרת בו ביום. איך את יודעת שבו ביום הצ'ק עבר לבני הזוג, לדנה וחביב. יש סיבה אחת פשוטה, אני אגיד לך, זה הטלפון של חביב,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני, תן לה לענות. איך את יודעת שזה בו ביום גברתי?

עו"ד מרינה קונד: אני שוב, עוד פעם אומרת, שהגשתי עדות והתלוננתי במשטרה בגלל,

כ.ה. רות אטדגי: שמה?

עו"ד מרינה קונד: שהתקשרו אלי בשלב יותר מאוחר, משהו, בהתחלת חודש מרץ,

כ.ה. רות אטדגי: כן,

עו"ד מרינה קונד: וחביב אמר, שהוא, הוא הציג עצמו אז כמו חביב, שהוא ידאג שאני אחזיר את הכסף שלו,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי זאת לא תשובה. אז ידעת שהוא הפקיד את זה באותו יום? רק שחביב התקשר ב-23,

עו"ד מרינה קונד: כן,

כ.ה. רות אטדגי: למרץ, רק אז ידעת שבאותו יום,

עו"ד מרינה קונד: ל,א לא 23 למרץ, בהתחלת חודש מרץ,

כ.ה. רות אטדגי: בהתחלת חודש מרץ רק אז ידעת,

עו"ד מרינה קונד: כן,

כ.ה. רות אטדגי: שהוא נתן, אז גברתי לא כופרת בכך, שאכן הצ'ק ניתן באותו יום?

עו"ד מרינה קונד: לא מבינה, מה זה,

כ.ה. רות אטדגי: טוב, אדוני שאל אתה.

עו"ד דיין: בואי נפשט את זה,

עו"ד מרינה קונד: כנראה שלא הבנתי השאלה.

עו"ד דיין: את רושמת שבאותו יום שביטלת את הצ'ק, הצ'ק עבר למר חביב. איך את יודעת את זה? איך את יודעת שבאותו יום,

ת: אוקי,

ש: הצ'ק הגיע לחביב,

ת: עכשיו הבנתי. אני ידעתי את זה בשלב יותר מאוחר, כשהגשתי את התלונה למשטרה. אחרי שיחה,

ש: מה ידעת שהגשת את התלונה למשטרה?

ת: שמר חביב הציג עצמו ואמר שיש לו עו"ד,

ש: לא, אבל את רושמת,

ת: והוא ידאג שאני,

ש: אוקי בסדר, אבל את רושמת שבו ביום , באותו יום בני הזוג קיבלו את הצ'ק,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי איך מהשיחה שלך עם אדון חביב, נודע לך שאותו יום הוא מסר את הצ'ק.

עו"ד מרינה קונד: בשיחה הזאתי, נודע לי שהצ'ק אצל מר חביב.

כ.ה. רות אטדגי: מי אמר לך את זה, הוא מר חביב?

עו"ד מרינה קונד: כן,

כ.ה. רות אטדגי: המשטרה, מה, מי,

עו"ד מרינה קונד: מר חביב, מר חביב.

כ.ה. רות אטדגי: אה מר חביב אמר לך, טוב.

עו"ד מרינה קונד: כן, שזה שייך לו.

כ.ה. רות אטדגי: טוב. אוקי.

עו"ד דיין: אוקי. לגבי העדות במשטרה,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני זה תביעה שטרית, מה אתה פה עכשיו,

עו"ד דיין: לא בסדר.

כ.ה. רות אטדגי: דיסרטציה מלאה.

עו"ד זאב מוסקוביץ: זה תביעה שטרית שאנחנו כבר בדיון רביעי או חמישי בה.

כ.ה. רות אטדגי: נו בגלל זה אני לא מבינה מה הוא עורך חקירה פה, למה.

עו"ד דיין: אני עוד שאלה אחת, שאלה אחת פשוטה. מי זה מישל?

ת: מנהל אירועים.

ש: אוקי. ולמה גם אותו לא הזמנת לעדות ואת לא מבקשת, גם הוא היה חלק מכל הקונספירציה,

ת: נכון מאוד, נכון ואני רציתי, אבל ביררתי שהוא נפטר.

כ.ה. רות אטדגי: טוב.

עו"ד מרינה קונד: הוא נפטר. אני מתנצלת, והוא היה עוד עד שמאוד רציתי להזמין.

כ.ה. רות אטדגי: אוקי.

עו"ד דיין: טוב.

כ.ה. רות אטדגי: זהו?

עו"ד מרינה קונד: הוא נפטר, והלך לעולמו.

כ.ה. רות אטדגי: אני שואלת שאלה אחת. גברתי, לגבי השיחה של חביב, מה את טוענת, שאת לא זוכרת אם התקיימה השיחה הזאת, או שאת זוכרת שלא התקיימה שיחה כזו, מה את טוענת?

עו"ד מרינה קונד: אני טוענת שהייתה לי שיחה מבנק, ולמחרת הלכתי לסניף שלי, לדיסקונט בסניף אילת, בנק דיסקונט בסניף אילת ושאלתי מפקידים מי התקשר אלי לגבי צ'ק,

כ.ה. רות אטדגי: מתי זה היה,

עו"ד מרינה קונד: ואף אחד לא ידע.

כ.ה. רות אטדגי: מתי זה היה שהלכת,

עו"ד מרינה קונד: על מה מדובר.

כ.ה. רות אטדגי: מתי זה היה גברתי, שהלכת לסניף הבנק?

עו"ד מרינה קונד: אם 10 לפברואר זה היה יום שהלכנו לאולם אירועים, 11 זה יום שישי, אז ב-13 לפברואר, אני גם הייתי ביום ראשון בבנק. ושאלתי אם התקשרו אלי,

כ.ה. רות אטדגי: זאת אומרת, שיכול להיות שהוא התקשר אליך כבר ביום חמישי,

עו"ד מרינה קונד: כמו שהוא טען, הוא לא הציג עצמו אחרת, כמו קול של בנק,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי, אבל אני שואלת אותך, יכול להיות שהוא התקשר ביום חמישי, ב-11/02,

עו"ד מרינה קונד: 11/02 זה היה יום שישי,

כ.ה. רות אטדגי: שישי, אז יכול להיות שהוא התקשר אליך ב-10/02?

עו"ד מרינה קונד: זה, לא זכור לי. זה היה יום שהיינו, היינו באולם אירועים,

כ.ה. רות אטדגי: אז זה יכול להיות גברתי, את אומרת שביום ראשון, ה-13, באיזה תאריך, יום ראשון איזה תאריך?

עו"ד מרינה קונד: 10 זה יום חמישי, יום שישי זה 11, 12 זה יום שבת,

כ.ה. רות אטדגי: 13,

עו"ד מרינה קונד: 13,

כ.ה. רות אטדגי: יפה. אז 13 כבר הלכת לבנק דיסקונט, כי חשבת שהתקשרו מבנק דיסקונט נכון?

עו"ד מרינה קונד: כן.

כ.ה. רות אטדגי: יפה. זאת אומרת שהתקשרו אליך, או יום חמישי או יום שישי נכון?

עו"ד מרינה קונד: נכון, סביר להניח.

כ.ה. רות אטדגי: יפה. אז עכשיו תאמרי לי, אם הוא בא ושאל אותך את כל השאלות האלה, אנחנו מבנק וכו', למה לא ביטלת את הצ'ק כבר אז?

עו"ד מרינה קונד: אנחנו לא, בצהריים החלטנו שלא מקיימים את החתונה באולם,

כ.ה. רות אטדגי: הלכת לבנק, הלכת לבנק דיסקונט שממנו נמשך הצ'ק, הוא התקשר אליך את אומרת, או יום חמישי או יום שישי, למה ביטלת את הצ'ק, רק כמה ימים אחרי זה?

עו"ד מרינה קונד: אני אסביר לך, פיזית שהגעתי למשרד לבטל, אחרי שיחה טלפונית והודעה על ביטול אירוע, ושפיזית הגעתי לקבל ולהחזיר את החוזה,

כ.ה. רות אטדגי: כן,

עו"ד מרינה קונד: ולדרוש את הצ'ק בחזרה, אז נאמר שצ'ק כבר לא נמצא פה, הוא נמצא בבנק.

כ.ה. רות אטדגי: אבל את אומרת שהוא התקשר אליך ואמר שיש מישהו מהבנק, ככה את אומרת נכון? מה הוא אמר לך חביב בשיחה הזאת?

עו"ד מרינה קונד: אני לא יודעת שזה חביב.

עו"ד דיין: אז מה חשבת.

כ.ה. רות אטדגי: מה הוא אמר לך,

עו"ד מרינה קונד: זה הייתה שיחה כללית,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני. מה אמרו לך בשיחה הזאת, שמישהו מהבנק מתקשר ו-,

עו"ד מרינה קונד: אמרו , שאלו על הצ'ק, שצ'ק בבנק, אז זה היה לי מוזר, שצ'ק כל כך מהר הופקד.

כ.ה. רות אטדגי: הבנתי. טוב.

עו"ד דיין: שאלה אחרונה.

כ.ה. רות אטדגי: אדוני.

עו"ד דיין: את אומרת שמישהו מהבנק התקשר נכון?

כ.ה. רות אטדגי: אדוני לא צריך,

עו"ד מרינה קונד: זה מה שנאמר לי בשיחה,

עו"ד דיין: אוקי,

עו"ד מרינה קונד: לא אמר לי משהו אחר.

עו"ד דיין: אז תראי, במשטרה מה היא אומרת, בחקירה במשטרה,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני תודה רבה, זה בסיכומים, תעשו חקירות.

עו"ד דיין: לא, לא, לא עוד שאלה אחת קטנה גברתי, זה חשוב.

כ.ה. רות אטדגי: ממש לא.

עו"ד דיין: אני אוכיח פה שהתקיימו שתי שיחות. אחת מהבנק, והשנייה ממר חביב, למה, כי בא,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני אתה לא מבין בכלל מה הלך פה.

עו"ד דיין: אני יודע מה הלך פה.

כ.ה. רות אטדגי: טוב אדוני תשאל מה שאתה רוצה.

עו"ד דיין: את אומרת זה הייתה שיחה אחת פעם אחת עם הבנק נכון? בפעם השנייה את אומרת, ושבוע שעבר קיבלתי טלפון מאדם שהציג את עצמו בשם חביב.

ת: כן, תראה את התאריך,

ש: חביב זה בנק? בסדר זה כמה ימים אחרי. זה כמה ימים אחרי.

ת: זה הוא טוען שהוא בנק, אני לא טוענת שהוא בנק.

ש: אוקי. איך ידעת שזה חביב הבנק?

ת: אני אומרת שהתקיימה שיחה, כנראה מבנק, ביום שישי, ביום שישי או חמישי בפברואר, והשיחה השנייה התקיימה במרץ.

ש: יפה, עם מי זה הייתה השיחה השנייה?

ת: במרץ ,

כ.ה. רות אטדגי: מישהו שהציג את עצמו כבנק אדוני, לא הבנת?

עו"ד דיין: לא, השיחה השניה זה הייתה מר חביב.

כ.ה. רות אטדגי: אדוני, היא אמרה שהשיחה הראשונה מישהו שהציג את עצמו כבנק,

עו"ד דיין: תודה,

כ.ה. רות אטדגי: ולכן היא חשבה שזה הבנק שלה, ולכן היא הלכה. תודה רבה. יש עוד שאלות?

עו"ד זאב מוסקוביץ: כן, אני רוצה לשאול שאלה אחת קצרצרה . תראי גב' קונד, אני מראה לך פרוטוקול, אני מראה לך פרוטוקול שהתקיים בהתנגדות לביצוע השטר שלך, ביום ה-24 לנובמבר, 24 לנובמבר, שם היה דיון, ואת אומרת מול השורה ה-19, אני לא זוכרת שיחה כזאת,

עו"ד מרינה קונד: בסדר, אני לא זוכרת,

עו"ד זאב מוסקוביץ: זה ככה? זה בא בעקבות, העדות של מר חביב, שאומר שהייתה שיחת טלפון ואת אומרת לא הייתה שיחה כזאת,

עו"ד מרינה קונד: לא כתוב שלא הייתה,

עו"ד זאב מוסקוביץ: אני לא שאלתי, אני לא שאלתי, רגע אני אשאל,

עו"ד מרינה קונד: אתה מתנגד לדברים שאתה ...

עו"ד זאב מוסקוביץ: עכשיו, עכשיו תראי כמה הזיכרון שלך קצר גברתי. זה היה ב-24 בנובמבר, העדות שלך במשטרה הייתה נדמה לי חצי שנה לפני,

עו"ד מרינה קונד: מעולה,

עו"ד זאב מוסקוביץ: חצי שנה, את באה לבית משפט ותראי מה את אומרת, אני מפנה לחקירת המשטרה, מול השורה 6, סליחה לא מול השורה 6, מהשורה 12 13,

עו"ד מרינה קונד: מה הזיכרון קצר שלי? לא הבנתי,

עו"ד זאב מוסקוביץ: ושבוע שעבר, קיבלתי טלפון מאדם, שהציג את עצמו בשם חביב, זאת אומרת פה בבית המשפט את לא זוכרת שהייתה שיחה, ובמשטרה שזה חצי שנה לפני, את אומרת הייתה שיחה,

עו"ד מרינה קונד: אני רוצה להבהיר ,

עו"ד זאב מוסקוביץ: אז עכשיו תבהירי,

עו"ד מרינה קונד: אוקי. אדון העו"ד,

עו"ד זאב מוסקוביץ: כן, תבהירי,

עו"ד מרינה קונד: תסתכל בבקשה על העדות במשטרה. וכשבוע לפני,

עו"ד זאב מוסקוביץ: זה חצי שנה לפני גברתי,

עו"ד מרינה קונד: לא, לא,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני, אדוני,

עו"ד מרינה קונד: כשבוע לפני ש..

כ.ה. רות אטדגי: אדוני לא מתווכח עם העדה, זה לסיכומים.

עו"ד מרינה קונד: שבוע לפני, למועד הגשת תלונה במשטרה. עכשיו זה ברור לכם, שזה לא שבוע אחרי ביטול את העסקה,

עו"ד זאב מוסקוביץ: למה בדיון לא זכרת שהייתה שיחה. לפני חצי שנה, למה בדיון, כשעמדת פה באולם הזה, לא זכרת שהייתה שיחה,

עו"ד מרינה קונד: בגלל חביב טוען שהוא התקשר. הוא הציג עצמו במילים שלו, הוא לא אומר שזה,

עו"ד זאב מוסקוביץ: אבל הוא חצי שנה ...

כ.ה. רות אטדגי: אדוני תודה רבה. אדוני תודה רבה,

עו"ד מרינה קונד: איך אני אדע שזה חביב,

עו"ד זאב מוסקוביץ: אבל את אומרת במשטרה שזה חביב,

עו"ד מרינה קונד: אבל על סמך שיחת ...

כ.ה. רות אטדגי: טוב, תודה רבה.

עו"ד מרינה קונד: מה קורה בצד השני של טלפון,

כ.ה. רות אטדגי: כן, יש עוד שאלות?

עו"ד זאב מוסקוביץ: לא גברתי.

כ.ה. רות אטדגי: תודה רבה. בואי גברתי תקראי לבעלך. תקרא בקשה, לא, אתה. כן. קצין הביטחון תודה. כן אדוני תעמוד בקשה מאחורי הדוכן, תאמר את שמך. של מי הטלפון הזה?

עו"ד מרינה קונד: סליחה, אני חושבת שזה הילדים,

כ.ה. רות אטדגי: גברתי רוצה לבוא ולחכות ש ...

עו"ד מרינה קונד: אפשר ללכת להפסקה שתי דקות?

כ.ה. רות אטדגי: את רוצה להיות נוכחת בזמן העדות שלו?

עו"ד מרינה קונד: אני יכבה את הפלאפון,

כ.ה. רות אטדגי: את רוצה רק לכבות את הפלאפון? בקשה תכבי. כן. תאמר בקשה את שמך אדוני,

העד פנחס מרדכי: אני פנחס מרדכי, אני בעלה.

כ.ה. רות אטדגי: כן. פנחס מרדכי, הינך מוזהר לומר את האמת, ואך ורק את האמת, ולא אתה צפוי לעונשים הקבועים בחוק. אדוני מבין את האזהרה?

העד פנחס מרדכי: מבין את האזהרה כבודה,

כ.ה. רות אטדגי: מתחייב לפעול על פיה?

העד פנחס מרדכי: מבין.

כ.ה. רות אטדגי: כן אדוני, תענה בקשה לשאלות ב"כ התובעת.

העד פנחס מרדכי: אוקי.

כ.ה. רות אטדגי: כן. את יכולה לשבת גברתי, ובלי הערות ביניים. כן.

העד פנחס מרדכי, מוזהר כחוק ומשיב בחקירה נגדית לשאלות עו"ד דיין:

ש: הנספחים של התצהיר של ה ... שאלת הבהרה, נספחים של התצהיר שלך, הם אותם נספחים של תצהיר שלה נכון

ת: נכון,

ש: התצהיר הוא אותו תצהיר,

ת: אותו תצהיר,

ש: COPY PAST,

ת: אותו דבר.

ש: תודה. אתה אומר בסעיף 12 לתצהיר, שאתם ביטלתם את החתונה ב-11/02/2010, תספר לי על מהות , על הביטול,

ת: אוקי אני אספר לך הכל. ככה, אני ואשתי באנו, אשתי הייתה לחוצה, נקלטה להיריון לפני החתונה, היא מאוד רצתה להתחתן, היא פחדה מזה שאני לא יהיה איתה, או כן יהיה איתה. הגענו לאולם, כל אולם שראינו, ראינו האולם הראשון שנפלנו, זה ארמונות לב. נכנסנו לאולם, התרשמנו מהאולם, התיישבנו, ראינו בחור בשם מישל, זה המנהל אירוע, הוא נפטר לפני שבועיים הודיעו לי. אני ומישל וזה ישבנו, סגרנו על מנות, מה סגרנו, עשינו חוזה. חוזה שבחוזה היה רשום, כאילו אם אנחנו גם נבטל את האירוע תוך שלושה ימים, הוא יקבל דמי ביטול חמש מאות דולר. אשתי רשמה את הצ'ק לידי, בדיוק נכנס אדון מר אלי לב, החכמולוג הגדול הזה, עמד, תמונה של הבבא סאלי לידו, אתה רואה בן אדם כזה, אתה אומר בן אדם ישר, אמין. לוקח את הצ'ק ממישל, אומר לו הצ'ק הזה יישאר אצלי, הצ'ק הזה בסדר. אשתי לא הבינה, אשתי בינתיים על החוזה, אנחנו חותמים על החוזה, הוא לוקח את הצ'ק, יוצא מהדלת האחורית של המטבח, הבן אדם נעלם עם הצ'ק. הולך למר חביב, פורט את הצ'ק אצל מר חביב.

כ.ה. רות אטדגי: אוקי. טוב.

העד פנחס מרדכי: מה זה הדברים האלה,

כ.ה. רות אטדגי: טוב,

העד פנחס מרדכי: מה אנחנו אנשים גנבים, אנחנו,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני, אדוני יענה רק לשאלות. כן.

עו"ד דיין: אוקי. אתה לא ענית לי בכלל על השאלה. מתי ביטלת את האירוע.

ת: אנחנו ביטלנו את האירוע יום למחרת.

ש: יום למחרת,

ת: יום למחרת,

ש: מתי,

ת: יום למחרת ביטלנו, כשראינו שהצ'ק איננו, אני נלחצתי,

ש: מתי, מתי עזוב נו עזוב,

ת: יום למחרת באתי לבטל את האירוע , זה היה בסביבות,

ש: מתי בדיוק,

ת: אחד עשרה, שתיים עשרה בצהריים.

ש: שתיים עשרה בצהריים,

ת: בערך בשעות האלה, כן.

ש: אוקי. זהו. אתה הלכת לשמה לבטל?

ת: כן. אני הלכתי לבטל, כן. שאלתי איפה הצ'ק, אמר לי הצ'ק יגיע אליך, תיכף, הכנסתי אותו לבנק, הצ'ק בבנק,

כ.ה. רות אטדגי: כמה צ'קים נתת אדוני?

העד פנחס מרדכי: צ'ק אחד כבודה,

כ.ה. רות אטדגי: רק אחד?

העד פנחס מרדכי: צ'ק אחד של ארבע עשרה אלף שקל, שאלתי אותו על כמה אתה רוצה צ'ק, הוא אמר לי על ארבע עשרה אלף. אמרתי לו הצ'ק הזה הולך להיות ביטחון, אשתי באה לחתום לביטחון, לפיקדון, לנעול את הצ'ק, הבן אדם פשוט לקח את הצ'ק ונעלם איתו. הלך פרט את הצ'ק, אני מחפש את הצ'ק, לא מוצא. אני אומר לאשתי, זה נראה לי משהו לא בסדר פה. הלכתי לבנקים,

כ.ה. רות אטדגי: מי לקח לך אדוני, וראית מול עיניך,

העד פנחס מרדכי: אשתי קיבלה,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני, מול עיניך ראית שגנבו לך את הצ'ק, למה לא ביטלת אותו?

העד פנחס מרדכי: ביטלתי כבודה, למחרת הלכתי לבטל.

כ.ה. רות אטדגי: מתי, אדוני,

העד פנחס מרדכי: למחרת הלכתי לבטל את הצ'ק.

כ.ה. רות אטדגי: אה למחרת הלכת לבטל,

העד פנחס מרדכי: הלכתי לבטל את הצ'ק, כן.

עו"ד דיין: אתה הלכת לאיפה, לבנק?

ת: אני, שלחתי את אשתי, לא אני הלכתי, שלחתי את אשתי, כי הצ'ק על שמה. אני שלחתי אותה שתבטל את הצ'ק.

ש: בסדר. בסדר. אתה אומר בסעיף 39 ו-40 בסוף, ששיחה כזאתי לא התקיימה. בין חביב לבין אשתך.

ת: כן,

ש: שיחה שבאותו יום שקיבל חביב את הצ'ק,

ת: הוא לא קיבל אותו באותו יום. אוקי השיחה, אני מדבר על השיחה,

ש: יום למחרת קיבל את הצ'ק חביב,

ת: אוקי,

ש: אתה אומר, וחביב התקשר לאשתך,

ת: אוקי,

ש: גב' קונד הנתבעת, ואומר לה תשמעי, הגיע אלי צ'ק ביד זה שלך, היא אומרת לו כן, אתה אומר שלא התקיימה שיחה כזאתי, מאיפה אתה יודע שלא התקיימה שיחה כזאת?

ת: אני לא אמרתי דבר כזה,

ש: זה רשום פה בתצהיר שלך.

ת: רשום בתצהיר שלי שמה?

כ.ה. רות אטדגי: בסיכומים , הלאה.

עו"ד דיין: אוקי. אתה לא,

ת: אוקי. אם התקיימה, בוא נגיד והיא כן התקיימה שיחה, אדון מר חביב צריך, הוא מחזיק מעצמו בנק, כבנק הכסף נכון, הוא קורא לעצמו בנק, למה הוא לא בודק לעומק איפה הצ'ק, הרי הוא עבד עם אלי לב.

ש: זה לא קשור, זה לא קשור, זה לא קשור לשאלה,

ת: הוא עבד עם אלי לב בצ'קים, בפנקס צ'קים,

ש: זה לא קשור לשאלה,

ת: הוא עבד איתו,

ש: זה לא קשור לשאלה, זה מראה על אמינות של התצהיר שלך, שאתה לא יודע בכלל מה רשום פה. אני אגיד לך, אתה אומר שלא התקיימה שיחה כזאתי, אתה אומר בכלל שאתה לא יודע אם התקיימה או לא התקיימה,

ת: נו כן,

ש: אתה רושם שהיא לא התקיימה, אבל מצד שני, בסעיף 12 לתצהיר שלך, ואני מזכיר, לתצהיר שלך, סליחה סעיף 22 אתה אומר, אני טוען כי כבר בתאריך ה-11/02 מיד לאחר שהודענו למר לב על הודעת הביטול, הוא ניער בעורמה מר אלי לב העביר את השטר בו ביום, מאיפה אתה יודע שהשטר עבר בו ביום למר לב.

ת: לא הבנתי את השאלה שמה?

ש: מאיפה אתה יודע, שאת השטר, השטר, אתה אומר שהצ'ק,

ת: אוקי,

ש: עבר למר חביב באותו יום,

ת: כי אני ביררתי, אני הפכתי את כל העיר לברר איפה הצ'ק, אני בדקתי שבבנק אין את זה, לא קיים צ'ק, ובסוף הפכתי את כל המלווים בריבית האלה, וכל השוק האפור שקוראים לזה היום, שהאדון חביב הוא מתוכם של השוק האפור, בדקתי ובסוף ראיתי שהצ'ק נמצא אצל חביב, כשהגעתי אליו לבסטה בטיילת. והצ'ק כן הגיע אליו.

ש: מתי זה היה?

ת: אני לא זוכר,

ש: אתה לא זוכר,

ת: לא זוכר.

ש: אתה לא זוכר, הפכת את כל העולם,

ת: ביום אחד, כן.

כ.ה. רות אטדגי: אדוני מה זה משנה, נו באמת.

העד פנחס מרדכי: אני לא זוכר, כן.

עו"ד דיין: בסדר.

כ.ה. רות אטדגי: עוד שתי שאלות אדוני,

העד פנחס מרדכי: שהצ'ק כן היה אצלו.

עו"ד דיין: יש לי שתי שאלות ואני מנסה לראות אם אחת מהן רלוונטית או לא למה שהיה פה.

כ.ה. רות אטדגי: אדוני אם מר מישל זיכרונו לברכה, או מר חביב לקחו את הצ'ק מהיד של אשתך,

העד פנחס מרדכי: לא לקחו מהיד,

כ.ה. רות אטדגי: אלא?

העד פנחס מרדכי: אלי לב לקח את הצ'ק מאיתנו, אמר אני נכנס למשרד לבדוק אותו מול הבנק,

כ.ה. רות אטדגי: כן,

העד פנחס מרדכי: הבן אדם פשוט נעלם, ונעלם,

כ.ה. רות אטדגי: נעלם,

העד פנחס מרדכי: לא מצאנו אותו, אז אני שואל את מישל איפה הוא, הוא אומר אל תדאג, הוא הולך לבדוק אותו בבנק, הוא יחזיר לך את הצ'ק,

כ.ה. רות אטדגי: יפה,

העד פנחס מרדכי: אנחנו לא,

כ.ה. רות אטדגי: אדוני, מדוע כל זה לא רשמת בכתב בתצהיר שלך?

העד פנחס מרדכי: לא רשמתי בכתב? כי רציתי להגיד את זה פה בבית משפט.

כ.ה. רות אטדגי: אוקי. טוב. בקשה.

העד פנחס מרדכי: כי נזכרתי בעוד דברים שאני פה יכול להגיד לזה.

כ.ה. רות אטדגי: טוב.

עו"ד דיין: תגיד מתי מישל, הבחור הזה נפטר,

העד פנחס מרדכי: לא יודע, הודיעו לי לפני שבועיים שהוא נפטר,

עו"ד דיין: לפני שבועיים,

העד פנחס מרדכי: כן, הודיעו לי, כי חיפשתי אותו בתור עד שיגיע לבית משפט בתור עד.

עו"ד דיין: גברתי באמת מתוך הסיכויים שיהיה, אז איך זה מאז אוקטובר, מאז מאי 2010 שהתחיל, שנפתח התיק הזה, עד היום, עברו כמעט שנתיים וחצי, לא הוזכר דבר וחצי דבר מהמישל, הבחור הזה, ורק היום,

עו"ד זאב מוסקוביץ: הפ, הפ, את לא יכולה לדבר.

כ.ה. רות אטדגי: גברתי אסור לך לדבר. תודה.

עו"ד דיין: איך עד עכשיו לא הבאתם, לא תצהיר שלו, לא איזשהו בקשה להזמנה, שזה עוד אחד שיכול לשפוך אור על הפרשה.

העד פנחס מרדכי: אוקי, כי ל אמצאתי את מישל, חיפשתי אותו, לא ידעתי איפה הוא, לא התאמצתי לחפש אותו, לא ידעתי. ואמרו לי, והתקשרתי לאולם אחר כך, אמר לי שמישל נפטר, זהו.

עו"ד דיין: תודה רבה.

העד פנחס מרדכי: זה מה שהוא אמר לי, ולא חיפשתי אותו.

כ.ה. רות אטדגי: תודה רבה. טוב.

העד פנחס מרדכי: אני מבקש רק את הסיכומים כבודה בכתב , שיהיה בכתב.

כ.ה. רות אטדגי: אדוני עדיין אין לנו סיכומים, כי צריכים לקבוע מועד לאלי לב. אבל יש לי בעיה אדוני, שב, שב. המחשב לא פועל לי, אני לא יכולה לתת לכם תאריך, המערכת נפלה. אין, אין אפשר.

עו"ד דיין: רק בשים לב לצו הבאה לראות איפה זה עומד.

כ.ה. רות אטדגי: סליחה?

עו"ד דיין: רק לראות איפה עומד הצו הבאה, ומה התשובה של המשטרה, כשהסתיים כל הסיפור הזה.

כ.ה. רות אטדגי: כן.

<#3#>

החלטה

בדבר מועד דיון נוסף, לצורך חקירתו של מר אלי לב, ולצורך הוצאת צו הבאה

נוסף, ככל שאכן לא בוצע הקודם, תינתן בהמשך, וזאת מאחר ומפאת תקלה של

מערכת בית המשפט, לא ניתן להיכנס ליומנו של בית המשפט.

#4#>

ניתנה והודעה היום י"א כסלו תשע"ג, 19/11/2012 במעמד הנוכחים.

עו"ד זאב מוסקוביץ: רק אם אפשר אחרי ה-15 בפברואר,ר

כ.ה. רות אטדגי: אתה רוצה שהדיון יתקיים אחרי ה-15 לא ההחלטה.

עו"ד זאב מוסקוביץ: כן, כן הדיון.

כ.ה. רות אטדגי: אני אבקש שהדיון יתקיים אחרי 15 לפברואר אתה רוצה? אוקי. התביעה היא שלכם, אין בעיה. אז אחרי ה-15 בפברואר, טוב מאה אחוז. את יכולה לעצור, תודה רבה לכם.

סוף הישיבה.