לפני בקשת הנתבע 2 ( להלן: "המבקש" ) להורות לתובעת ( להלן: "המשיבה" ) לגלות את החשבוניות בגין הצ'קים שבמחלוקת או להודות שלא הוציאה חשבוניות או קבלה בגין הצ'קים.

בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 10.9.12, בערעור שהגיש המבקש על חיובו האישי בפסק דינו של מותב זה, נקבע, כי הערעור מתקבל, במובן זה שיבוטל פסק הדין הנוגע לחיובו של המבקש באופן אישי וכי הדיון יוחזר למותב זה, לצורך הכרעה מחדש בשאלת הוכחת חתימתו של המבקש על גב הצ'קים שבמחלוקת כערב אישית.

בעקבות האמור, הגיש המבקש חוות דעת גרפולוגית בה נקבע כי החתימה על גב 3 הצ'קים איננה חתימתו. המבקש, מבקש להוכיח את טענתו לפיה החתימה איננה חתימתו גם ע"י הוכחת העובדה שהמשיבה לא הוציאה חשבוניות מס בגין 3 הצ'קים שבמחלוקת.

לטענת המבקש, ערכאת הערעור לא הגבילה את בית המשפט לחקירת מומחים גרפולוגים ולכן נטען שהמבקש איננו מוגבל בטיעוניו כנגד חיובו האישי רק בהגשת חוות דעת גרפולוגית.

לטענת המבקש, חשבוניות המס או הקבלות בגין הצ'קים חשיבות רבה להכרעה בשאלת ערבותו האישית לפירעון הצ'קים. המבקש טוען כי כל פניותיו בע"פ ובכתב של בא כוחו למשיבה לא נענו ( מפנה למכתבים מיום 14.11.12, 22.11.12, 29.11.12, 30.1.13 ו- 14.4.13 ).

לטענת המבקש יש באי הוצאות החשבוניות בגין תקבול בסכום גבוה כדי לתמוך בטענתו, שהצ'קים נמסרו לנחמיאס והוא זה שמסר למשיבה בניגוד להרשאת הנתבעים. לשיטת המבקש הודאת המשיבה באי הנפקת חשבוניות יהווה ראיה ישירה או נסיבתית למבקש.

המשיבה עותרת לדחיית הבקשה שכן בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בשאלה אחת ויחידה, האם המבקש חתם על ערבות אישית.

לטענת המשיבה מדובר בהליך תיקון העדויות והראיות שהסתיימו מזמן ולהביא ראיות שאינן קשורות להכרעה בדבר חתימת המבקש על ערבותו האישית. לשיטת המשיבה התנהלות זו מהווה חזרה לשלבים המוקדמים של התביעה ולעריכת גילוי מסמכים מחדש. דבר שלשיטתה יחייב את הצדדים בתצהירים וחקירות חדשות ולכן איננה במקומה מכיוון שעל פי סדרי הדין אין בה רלוונטיות להכרעה בשאלה האם החתימה על הצ'קים הנה חתימת המבקש.

המבקש בתשובתו טוען, כי בניגוד לטענות המשיבה , יש רלוונטיות לחשבוניות לשאלה שבמחלוקת לאור טענת המשיבה כי קיבלה מהנתבעת 1 את הצ'קים ולכן אם אכן היו הצ'קים מיועדים לה ומועברים אליה הייתה מנפיקה בגינם קבלה או חשבוניות במועד הסמוך למסירת הצ'קים. לשיטתו, יש להסיק מכך שהמשיבה לא תמכה טיעוניה בחשבוניות היו החשבוניות ראיה לכך שהצ'קים היו מיועדים לה מלכתחילה וכי המבקש כלל לא ערב כלפי המשיבה לצ'קים שלא היו מיועדים אליה.

דיון:

תקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מסמיכה את בית המשפט לתת צו לגילוי מסמכים ספציפי בכל עת:

" בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה - מתי יצא ממנה ומה היה עליו."

המשיבה טוענת, כי הליך גילוי המסמכים הסתיים מזמן וכי הבקשה מהווה חזרה לשלבים מוקדמים של התביעה ומהווה גילוי מסמכים מחדש המנוגד לתקנות.

ברע"א 2362/90 הלפור תעשיות בע"מ נ' עזרא מילקובסקי פ"ד מד(4) נקבע כי "תקנה 113 קובעת את מסגרת הזמן הכללית, שבגדרה רשאי בית המשפט ליתן צו לגילוי "מסמך פלוני" ( "בכל עת" )... פועל יוצא מהאמור לעיל הוא, שבית המשפט מוסמך...להזקק לבקשה לצו גילוי מסמכים, כלליים או מיוחדים, גם לאחר שחלפו התקופות הנזכרות בתקנה 120.." יחד עם זאת נקבע כי "בית המשפט לא יעתר לבקשה שהוגשה באיחור אלא מטעמים של ממש, המצדיקים את הדבר".

משקבעה ערכאת הערעור כי פסק הדין בעניינו של המבקש יבוטל, וידון שנית בשאלה האם הוכחה חתימת המבקש על הצ'קים ומשטוען המבקש, כי יש בגילוי החשבוניות כדי לשפוך אור ולהוות ראיה מסייעת למסקנות חוו"ד המומחה, אזי בהתאם לפרשנות הפסיקה לפיה רשאי בית המשפט להתיר גילוי מסמכים בכל עת ומשדיון ההוכחות טרם החל, נדרש הגילוי המבוקש.

לעניין טענת המשיבה לחוסר הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים למחלוקת, הפרשנות בפסיקה הינה, שיש לפרש את דרישת הרלוונטיות במגמה מרחיבה. בנוסף, הבקשה הנה לקבלת חשבוניות ו/או קבלנות בגין הצ'קים שבמחלוקת, ולדברי המבקש, יש בהצגת החשבוניות לתמוך בטענתו לעניין חתימתו כערב אישית. די בכך כדי להתיר את הצגת המסמכים. אציין, כי המשיבה איננה מנמקת את חוסר הרלוונטיות לה היא טוענת. ראה לעניין לעניין פרשנות הפסיקה לעניין הרלוונטיות רע"א 9322/07 Gerber Products Company ואח' נ' חברת רנדי בע"מ ( פורסם ביום 15.10.08 )

"הפסיקה פירשה את דרישת הרלוונטיות בהקשר של גילוי מסמכים מתוך מגמה מרחיבה. כך, נפסק כי ניתן לבקש צו גילוי מסמכים ספציפי בנוגע לסוגי מסמכים ובמקרה כזה נדרש המבקש להראות רלוונטיות של סוג המסמכים שגילויו מבוקש (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002) (להלן: פרשת שמשון)). כמו כן נקבע כי חובת הגילוי מתפרסת גם על מסמכים, אשר תועלתם להליך המשפטי הינה עקיפה והיא קיימת אף אם מסמכים אלו לא יהיו קבילים בהליך עצמו. כך סוכמה ההלכה בנקודה זו:

"על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה… נמצא, כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו... ודוק:נלעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור" (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 59 (1995)).

ויודגש: לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהא הרלוונטיות של המסמך ודאית. די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות (ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950) (להלן: פרשת כיאט); ראו גם, פרשת שמשון, עמ' 196). "

יש מקום להתיר את בקשת נתבע 2 לגילוי מסמכים.

לפיכך הבקשה מתקבלת.

שאלת ההוצאות תידון בסוף ההליך.

המשיבה תגלה את החשבוניות בגין הצ'קים שבמחלוקת עד ליום 1.8.14. עיון 1.8.14

ניתנה היום, י' תמוז תשע"ד, 08 יולי 2014, בהעדר הצדדים.