לפני בקשה של התובעים (להלן: "המבקשים") לגילוי ועיון נוספים במסמכים.

הרקע לבקשה

1. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה (עפ"י כתב תביעה מתוקן) לשכר המגיע לתובע לטענתו מהנתבעת.
2. המבקש טוען כי לפני מספר שנים השלימה המשיבה את אחת העסקאות הגדולות במשק הישראלי, למכירת מניותיה בהליך מכירה מורכב עד מאוד, בתמורה לסך של כ- 626 מיליון ₪.
3. לטענתו, הפעולות למכירת מניותיה של הנתבעת נמשכו כשש שנים, והתובעים, רואי החשבון שלה מאז שנת 1982 ליוו את התהליך מראשיתו ועד לסיומו המוצלח. גולת הכותרת בפעילותם של המבקשים הייתה השתתפותו של המבקש בצוות ההתמחרות שהוביל וניווט בסופו של דבר, בשלום ובהצלחה את העסקה הגדולה והמורכבת אל חוף מבטחים ואפשר את סגירתה וביצועה תוך מקסום התמורה בגינה. המבקשים עשו כן לא לשם שמיים, ולא כחלק מעבודתם השוטפת עבור המשיבה אלא בתמורה אשר מגיעה להם, ולמעשה המחלוקת היחידה היא באשר לסכומה.
4. בשל הדחיפות שנודעה לעסקה, האופן הבהול בו מונה צוות ההתמחרות, לוח הזמנים הקצר והיחסים רבי השנים בין הצדדים לא נערך בין הצדדים הסכם בכתב באשר לשכר שישולם לתובעים עבור פועלם, אך הובטח להם שהם יתוגמלו כראוי עבור עבודתם. בגמר העסקה שילמה המשיבה את שכרם של יתר חברי צוות ההתמחרות החיצוניים בסכומים גבוהים מאוד ואף נשאה בשכרם של יועצי הרוכשת. למבקשים לעומת זאת לא שולם דבר, למרות שאין מחלוקת בדבר זכותם לתשלום ואף נרשמה הפרשה מתאימה בגין הסכומים שהנתבעת סבורה כי מגיעים לתובעים וזאת בסך של מיליון ₪.
5. המבקשים זכאים לשכר ראוי עבור השירותים שהעניקו למשיבה במסגרת צוות ההתמחרות הם העומדים בבסיסי התביעה.
6. מערכת היחסים בין הצדדים הוסדרה במהלך השנים במסגרת הסכמי שכ"ט שונים והאחרון שבהם נחתם ביום 28.6.99. הסכמי שכ"ט כללו את השירותים הידועים מראש או השירותים הנוהגים בשגרה אשר נדרשו לנתבעת כדוגמת דוחות כספיים שנתיים וכו'. לא יכול להיות חולק כי שירותי התובעים בקשר לעסקה כה דרמטית אינם יכולים להיחשב כחלק מהשירות החשבונאי השגרתי של המבקשים לנתבעים וכך גם הובטח למבקשים במפורש.
7. גם בעבר, כאשר נדרש המבקש לעבודה מקצועית החורגת בטיבה והיקפה משירותי הריטיינר שילמה הנתבעת למבקשים תמורה נוספת ונפרדת בגינה אשר חושבה בדרכים שונות לפי העניין. לפעמים קיבלו המבקשים בונוס המחושב על פי הצלחה ותוצאה כגון אחוז מסוים מהפחתת דרישות המס ולעיתים לפי שעות עבודה בפועל.
8. ביום 31.8.05 החליט דירקטוריון נצבא למנות צוות מו"מ לעריכת התמחרות בקשר עם מניות נצבא המורכב מרו"ח דניאל דורון, עו"ד אורי ברימר, רו"ח דני שפירא (מבקר הפנים של החברה והמבקש "לביצוע תהליך של התמחרות בין ארבעת המציעים שהגישו הצעותיהם לנצבא היום (31.8.05) ולא יתקבלו הצעות חדשות".
9. בעת מינוי צוות ההתמחרות לא סוכם בהחלטת מוסדות נצבא מה יהיה שכרו של כל אחד מחברי הצוות בגין עבודתו ופעולתו. הדבר נבע מתחושה כי הדברים צריכים להיעשות בדחיפות עצומה ומכך שחברי הצוות היו אנשי אמונה של נצבא המוכרים היטב להנהלתה ועובדים אתה שנים רבות. מנהלי נצבא ציינו בפני המבקש במפורש כי הם מכירים בכך שמדובר בפעולה הנעשית בתמורה כספית מלאה והבטיחו כי זו תוסדר ותוסכם עם גמר התהליך.
10. רו"ח דורון קיבל שכר טרחה בסכם ניכר מן הנתבעות עבור עבודתו בצוות.
11. בפני צוות ההתמחרות עמדו בסופו של דבר 3 הצעות: הצעת אחת (יואל) בסך 522 מיליון ₪; הצעה של קבוצה קפריסאית בסך של 523 מיליון ₪ והצעת קבוצת השקעות אמריקאית, מישור הולדינג בסך 626 מיליון ₪. קבוצת בן זקן החליטה בסופו של דבר לא להגיש הצעה.
12. בסופו של דבר נבחרה ע"י צוות ההתמחרות הצעתה של קבוצת מישור הולדינג. ניתוח כלכלי מיסויי וחשבונאי של העסקה שנבחרה אל מול עסקת בן זקן מעלה כי התמורה נטו בעסקת מישור הולדינג גבוהה בכ- 260 מיליון ₪ מזו של בעסקת בן זקן. "תרומתו של הצוות בכלל, והתובע בפרט, בשינוי מתווה העסקה... ועריכת ההתמודדות בין הקבוצות היוותה גורם משמעותי בהשאת התמורה במסגרת מכירת המניות וזאת בתקופת זמן אינטנסיבית וקצרה בת כחודשיים".
13. ביום 10.10.05 אישרה האסיפה הכללית של בעלי המניות את ההסכם למישור הולדינג ובנובמבר 2005 התקבל אישור הממונה על ההגבלים העסקיים לעסקה.
14. קבוצת מישור הולדינג לא עמדה בתשלום ולכן העסקה עמה בוטלה ובעקבות זאת נוהל מו"מ מחודש עם מר קובי מיימון וביוני 2006 הושלמה העסקה בין המשיבה לבין איר פורט סיטי שבשליטתו במתווה זהה של העסקה בין המשיבה לבין קבוצת מישור הולדינג בתמורה לסך של 626 מיליון ₪.
15. העסקה הייתה גולת הכותרת לעבודה מאומצת ואינטנסיבית של המבקש במסגרת צוות ההתמחרות וסיימה שנים ארוכות בהם ליווה המבקש את תהליך המכירה והביא למקסום התמורה. כל זאת מער לעבודתו הרגילה והשוטפת כרואה החשבון הקבוע של נצבא. לאחר השלמתה הוסיף וטיפל המבקש , לבקשת המשיבה בהסדר עם רשויות המס לצורך הפחתת חבות המס של בעלי המניות בגין העסקה.
16. לימים התברר למבקש כי המשיבה שילמה ביד רחבה לכל העושים במלאכה כולל עו"ד ברימר ורו"ח דורון עמיתיו של המבקש לצוות ההתמחרות. המבקש לא קיבל דבר בגין השתתפותו בצוות ההתמחרות ובהסכם גם הסכם הריטיינר שלו עם המשיבה הגיע לסיומו והמשיבה הסדירה חובה אליו בגין שירותי ראיית החשבון השוטפים שהעניק לה, תוך שנשמרה זכותו כלפי המשיבה ביחס לתמורה בגין שירותיו בצוות ההתמחרות.
17. לפיכך טוען המבקש בכתב התביעה כי הוא זכאי לתמורה ולשכר ראוי וכי יש לחש ב אותה כמקובל כנגזרת משווי העסקה, בין 1% ועד 2% בתוספת מע"מ ביחס לכלל חברי צוות ההתמחרות, שלושה במספר, כך שמדובר בשכר כולל בסך 6,260,000 ₪ בתוספת מע"מ, ועבור המבקש – סך של 2,086,000 ₪ בתוספת מע"מ.
18. לחילופין יש לחייב את המשיבה בתשלום 1 מיליון ₪ עפ"י ההפרשה שהיא עצמה עשתה בספרים, ולחילופי חילופין, עבור שעות העבודה שהוא ומשרדו השקיעו כאמור ברישומי שעות שביצע.
19. בכתב ההגנה טוענת המשיבה בין היתר כי המבקשים שימשו רו"ח של המשיבה וחברות נוספות הקשורות אליה ככפי שפורט בהסכם שכ"ט שנחתם עם המבקש והחברות השונות. המבקשים נתנו השירותים האמורים משנת 1982 ועד שנת 2008 עת הוחלט על הפסקת מתן שירותיו של המבקש למשיבה.
20. פעילותן של החברות היית מצומצמת יחסית שכן עיקר פעילותה העסקית של קבוצת נצבא התבצעה באמצעות נצבא החזקות 1995 בע"מ וחברות הבת שלה, שלהן היו רואי חשבון אחרים.
21. המבקשים לא היו מעורבים בהליך מכירת מניות המשיבה לצד ג' למעט צוות ההתמחרות אליו מונה המבקש ביום 31.8.05 ואשר סיים תפקידו תוך זמן קצר ביום 12.9.0.
22. כל חברי הצוות היו קשורים לחברה באופן כזה או אחר ולא קיבלו שכר בגין היותם חברים בצוות ההתמחרות. שכר הטרחה שקיבלו עו"ד ברימר ורו"ח דניאל דורון לא נבע מחברותם בצוות ההתמחרות אלא מהשירותים המיוחדים שנתנו לחברה בקשר עם מכירת המניות וע"פ הסכם שכ"ו שנחתם אתם.
23. עו"ד ברימר ורו"ח דורון השקיעו מאמצים ומשאבים רבים לקידום מכירת המניות. עו"ד ברימר הוא זה שערך את המסמכים הנוגעים למכירה לרבות הסכמי המכרז ואף מונה כנאמן לביצוע הסדר המכירה.
24. צוות ההתמחרות לא הוביל לא פעל ולא ניווט את העסקה. העסקתה לוותה ע"י "צוות דורון" שהוא צוות חיצוני שמינתה האסיפה הכללית ביום 31.3.04 ואשר המבקש לא היה חברה בו.
25. המבקש לא זכאי לשכר נוסף על שכרו כרואה חשבון של המשיבה. היקף השירותים שניתן על ידו למשיבה תאם את היקף השירותים שהיה עליו לתת לה עפ"י הסכם שכר הטרחה שהיה לו עם המשיבה.
26. צוות ההתמחרות לא מונה באופן בהול ולא הובטח לצוות שכר מיוחד בגין ההשתתפות בו. חברי צוות דורון תוגמלו עבור פעולותיהם למכירת המניות שכן הם עמלו תקופה ארוכה בעניין. לא הרי הם כהרי המבקש שלא פעל לקידום העסקה וכל תפקידו היה להיות חלק מהצוות שבדק את ההצעות שהוגשו למכרת ובהתאם קבע את הזוכה.
27. המבקש ידע היטב שלא יקבל שכר נפרד עבור השתתפותו בצוות ההתמחרות ולפיכך גם לא נערך כל מסמך בעניין.
28. תפקידו של הצוות היה לבחון את ההצעות השונות ולשם כך הוא הוקם. פועל לא נערכה התמחרות לאור הפערים בין ההצעות השונות והצעת מישור הולדינג התקבלה As Is.
29. שכרו של צוות ההתמחרות לא נקבע שכן חברי הצוות אל היו אמורים לקבל שכר בגין השתתפותם בצוות.
30. המבקש ששימש רו"ח של המשיבה קיבל שכר טרחה גלובלי בגין השירותים המקצועיים ושכרו שולם מידי חודש עפ"י המוסכם. לא הייתה כל תחושה של דחיפות שמנעה מהמבקש לדרוש שכר לפני תחילת עבודתו בצוות ההתמחרות, ולא הובטח לו כל שכר עבור השתתפותו בצוות ההתמחרות.
31. ההצעות השונות שהוגשו למשיבה טרם מונה צוות ההתמחרות שינו את רעיון מתווה העסקה למכירת מניות המשיבה לרוכש. לצורך כך נשכרו שירותיו של רו"ח צבי פרידמן ממשרד ברייטמן אלמגור שנתן חו"ד מקצועית לצוות ההתמחרות בעניין המיסוי הצפוי בקשר לכל אחת מאפשרויות העסקה.
32. למבקש לא הייתה מעורבות כלשהי מעבר להיותו חבר בצוות ההתמחרות אשר שימש בתפקידו ה- 12 ימים.
33. כאשר המבקש ביקש לעגן זכותו לשכ"ט נוסף מעבר לשכרו השוטף הוא העלה את דרישותיו על הכתב.
34. למבקש ששימש רו"ח של המשיבה הסתבר בעת הביקורת על הדוחות הכספיים כי שולמו כספים לעו"ד ברימר ולרו"ח דורון סכומי שכ"ט נכבדים ואז החליט שגם הוא זכאי לקבל כספים מהמשיבה. יש להניח כי המבקש ראה את ההסכמים שנעשו הן עם רו"ח דורון והן עם עו"ד ברימר וכן את האישור שניתן להן ע"י דירקטוריון המשיבה, כמי שביקר את ספרי חשבונותיה ואמור לבקש אסמכתאות לתשלומים.
35. התביעה של המבקש לשכר ראוי בגין שעות שהשקיע משנת 2004 היא בניגוד לנטען על ידו כי הוא זכאי לשכר בגין פעולה אינטנסיבית במשך כחודשיים.
36. בתיק התנהלו 3 דיוני הוכחות ונשמעו עדויותיהם של התובע והמומחה מטעמו, דוד בועז וכן מטעם הנתבעים עדויותיהם של רו"ח יגאל טולדנו, גב' מרים בן חמו, רו"ח דניאל שפירא ועו"ד אורי ברימר.
37. כן נשמעה עדותו של מומחה בית המשפט רו"ח חרפק.
38. בסיום עדותו של עו"ד ברימר ביקשה המשיבה להגיש את הסכם שכר הטרחה של עו"ד ברימר. בין היתר טענה לעניין זה כי לא סברה שההסכם רלוונטי לתובענה אולם, לאחר שבחקירתו הנגדית של רו"ח חרפק הציג לו ב"כ המבקשים פרזומפציה לפיה עו"ד ברימר קיבל 3 מיליון ₪ בגין עסקת המכירה ללא שנכרת הסכם שכ"ט ושאל את המומחה האם לאור זאת תשתנה מסקנתו לגבי שכר הטרחה הראוי המגיע למבקש, סברה המשיבה כי יש להציג הסכם זה ואף הציעה את המסמך לב"כ המבקשים במהלך הדיון, בעת חקירתו של רו"ח חרפק, על מנת שיוגש, אך ב"כ המבקשים סירב.
39. לאור קו החקירה האמור של מומחה בית המשפט, רו"ח חרפק, בידי ב"כ המבקשים, ביקשה המשיבה להגיש את הסכם הנאמנות של עו"ד ברימר. המבקשים התנגדו לבקשה כפי שפורט בהחלטה מיום 20.1.16, אולם בקשת המשיבה התקבלה לאור קו החקירה האמור והצפי שהמבקשים יעתרו בסיכומים להטיל לפתחה של המשיבה את אי הגשת הסכם הנאמנות.
40. בעקבות זאת הוגש תצהיר נוסף של עו"ד ברימר, אליו צירף את הסכם הנאמנות, ובו העיד כי שכר הנאמנות שולם בהתאם להסכם מיום 28.8.06, לאחר שעקרונות הסכם הנאמנות אושרו בדירקטוריון והוצגו בעסקת מכר המניות שאושרה באסיפה הכללית וכי עקרונות הסכם הנאמנות לרבות שכר הנאמן עמדו על הפרק זמן רב לפני שמונה צוות ההתמחרות וללא קשר אליו וכי לא שולם לו שכר כלשהו עבור השתתפותו בצוות ההתמחרות.

הבקשה

1. בעקבות הגשת תצהירו המשלים של עו"ד ברימר, שלח ב"כ המבקשים דרישה לב"כ המשיבה לחקור את עו"ד ברימר פעם נוספת בחקירה נגדית וכן דרישה למסמכים כדלקמן:

נספח ב' להסכם הנאמנות;

פרוטוקולים של דירקטוריון נצבא התנחלות או אסיפה כללית של בעלי המניות שדנו בהסכם הנאמנות ואישרו אותו;

הסכם הריטיינר של עו"ד ברימר;

הצהרת נצבא לנאמן

אסמכתאות לתשלומי לנותני שירותים לנאמן (כגון רו"ח)

ההסכם החתום ע"י איר פורט סיטי;

מסמכים המעידים על עקרונות הנאמנות שוכר הנאמן שסוכמו עם עו"ד ברימר.

1. המשיבה הודיעה למבקשים כי אין בידה המסמכים המבוקשים, למעט ההסכם החתום ע"י איר פורט סיטי, שאת העתקו שלחה למבקשים.
2. המבקשים טוענים כי מדובר בסיטואציה לא שגרתית בה הותר למשיבה להגיש תצהיר משלים לאחר שנשמעו העדים ומומחה בית המשפט. מהתצהיר המשלים עולה כי שכרו של עו"ד ברימר שולם עבור תפקידו כנאמן ולא עבור הטיפול בעסקה ובצוות ההתמחרות שלה. לשיטת המשיבה ועו"ד ברימר, הטיפול בעסקה ובצוות ההתמחרות כלול בהסכם הריטיינר של עו"ד ברימר ולכן לא שולם לו דבר בגינם. לכן עותרים המבקשים להסכם הריטיינר וכן למסמכים נוספים שעולים מתצהירו המשלים של עו"ד ברימר.
3. בתגובה לבקשה המשיבה השיבה כי הודיעה למבקשים כי המסמכים אינם ברשותה או בשליטתה שכן מדובר במסמכים בני 9 שנים ומעלה למעט הסכם איר פורט סיטי שנמסר למבקשים.
4. כן טענה כי ביהמ"ש לא הורה על סבב נוסף של גילוי ועיון במסמכים; כי הטענה שהטיפול בעסקה ובצוות ההתמחרות היה כלול בהסכם הריטיינר של עו"ד ברימר אינה טענה חדשה אלא הועלתה בין היתר בסעיפים 52 ו- 61 לתצהירו (הראשון) של עו"ד ברימר והוא אף נחקר בעניין זה ארוכות.
5. בנוסף טוענת המשיבה כי הסכם הריטיינר נדרש בעבר ע"י המבקשים בדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים במסגרת ההליכים המקדמיים וטרם השת תצהירי העדות הראשית, המשיבה השיבה שהמסמך אינו ברשותה, המבקשים לא הגישו בקשה למתן צו גילוי מסמכים ספציפי של הסכם הריטיינר. הוא הדין ביתר המסמכים.
6. בתשובה לתגובה לבקשה טוענים המבקשים כי תגובת המשיבה אינה נתמכת בתצהיר, כי משהוגש תצהירו המשלים של עו"ד ברימר הם זכאים לחקור אותו על תצהירו המשלים וכי תגובת המשיבה מבקשת למעשה להכתיב את אופן חקירתו של עו"ד ברימר. לנוכח הצהרתו שלא שולם לו שכר עבור השתתפותו בצוות ההתמחרות, יש מקום לגלות את הסכם שכר הטרחה (הריטיינר) של עו"ד ברימר. כן לטענתם המסמכים הנוספים המבוקשים על ידם מהווים חלק אינטגרלי של הסכם הנאמנות ונובעים ממנו.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה מנימוקים כדלקמן:
2. ראשית, אציין כי מתן האפשרות למשיבה להגיש ראייה נוספת אינו חריג כמשתמע מטיעוני המבקשים הן לנוכח העובדה שב"כ המבקשים חקר אודותיו ארוכות, הן לנוכח הטענות שהשתמעו משאלות ב"כ המבקשים אודות תוכנו והן העובדה שהיה ברור כי בסיכומיהם יעתרו המבקשים לקבל את הנחתם אודות תוכנו של הסכם הנאמנות בשל מחדל המשיבה להגישו או "להסתירו".
3. לאור טענת המבקשים בדבר שכר ראוי, על בסיס אחוזים או על בסיס שעות, לא היה כל מקום מלכתחילה, לכאורה, לאפשר למבקשים בחינת ההסדרים הכספיים של רו"ח דורון ושל עו"ד אורי ברימר עם המשיבה. כל ההתייחסות להסדרים אלה היא לכאורה התייחסות עקיפה לשולי שוליים של טענות הצדדים.
4. המבקשים מבקשים ללמוד מההסדרים שנעשו עם רו"ח דורון ועם עו"ד ברימר לעניין השכר הראוי של המבקש. שכר ראוי אמור להימדד במשקפיים אובייקטיביות ואין לכאורה קשר להסדר ספציפי זה או אחר שעשו נותני שירותים אחרים. לכאורה אפשר שלא יהיה קשר מספיק בין תפקידו של רו"ח דורון לתפקידו של המבקש (ובמיוחד שנסיבות העסקתם שונות). כך, ביתר שאת ביחס לעו"ד ברימר שמקצועו ותפקידו שונים מאלה של המבקש, וודאי וודאי שביחס להסכם שכ"ט ריטיינר, היינו הסכם שכ"ט שוטף, של עו"ד ברימר. מדובר למעשה במסע דיג נרחב מצד המבקשים.
5. בנוסף, המבקשים לא עתרו לקבל את הסכם הריטיינר או את המסמכים הנוספים במסגרת ההליכים המקדמיים בתובענה. לא די שהמסמכים קשורים עם הסכם הנאמנות על מנת להתחיל לעקוב אחרי המסמכים שכאמור, אין להם השלכה על השכר הראוי המגיע למבקשים, אם וככל שמגיע, ויש להניח שבכל מסמך שיוגש לעיון המבקשים יאוזכר מסמך נוסף וכך מסע המעקב לא יגיע לעולם לקיצו. גם נספח ב' להסכם הנאמנות אין לא דבר וחצי דבר עם ענייננו שכן הנספח עניינו רשימת בעלי המניות המעודכנת של נצבא. דרישה זו מטיבה להדגים כי אין עסקינן אלא במסע דיג ארוך.
6. לאור כל האמור לעיל, נדחית הבקשה.
7. כפי שקבעתי בהחלטה בבקשה של המשיבה להגיש את הסכם הנאמנות כראייה נוספת, גם הוצאות בקשה זו יידונו במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, ל' אדר א' תשע"ו, 10 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.