עניינה של החלטה זו הוא בקשת התובעת לפסילתה של המומחית שמונתה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי במסגרת תביעת נזקי גוף שהוגשה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

רקע כללי וטענות הצדדי ם בתמצית

1. בתביעה זו טוענת התובעת - המבקשת לנזקי גוף חמורים למדי שנגרמו לה עקב ארוע מיום 02.01.08. תביעתה הופנתה נגד בית העסק בו מותקנות דלתות ההזזה מהם נפגעה לטענתה (ונגד מבטחתו) וזה שלח הודעה לצד שלישי – מי שהתקין ו/או תחזק דלתות אלה ע"פ הנטען.

2. להשלמת התמונה יש הכרח לציין כי התובעת, ילידת 1959, סובלת ממחלה תורשתית (SMA) הגוררת השלכות נוירולוגיות.

3. בתיק הוגשו חוות דעת בתחומים שונים ובכללן ובשנת 2014 - חוות דעת בתחום הנוירולוגי:

התובעת הגישה מטעמה חוות דעת שנערכה ע"י פרופ' אסתר כהנא אשר העריכה את נכותה בשיעור של 90% לפי סעיף 29 (3) ב –ג לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, תוך שהיא מייחסת שליש מנכות זו לארוע מושא התביעה.

הנתבעות הגישו מטעמן חוות דעת שנערכה ע"י ד"ר אברהם אלון (להלן: "ד"ר אלון") לפיה לא נותרה לתובעת נכות צמיתה כלשהי כתוצאה מהאירוע דנן.

4. ביום 22.07.14 לאור הפערים בין חוות הדעת והבהרת בית המשפט לגבי הצורך בכך, מונתה פרופ' ויויאן דרורי כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי (להלן: "המומחית").

המומחית נדרשה ליתן דעתה למצבה הרפואי של התובעת ובנסיבות הענין וכמתבקש - לשאלת קיומו של קשר סיבתי בין הארוע דנן לבין מצב התובעת תוך התייחסות למצבה הרפואי עובר לארוע זה, למהלך התפתחותה הטבעי של מחלתה האמורה ולשאלת השפעתו של הארוע על מהלך טבעי זה.

בחוות דעתה מיום 06.01.15 העריכה המומחית את נכותה של התובעת בשיעור של 90% לפי סעיף 29 (3) ב' – ג', נכות שיוחסה כולה למחלת ה – SMA ממנה סובלת התובעת ונשללה זיקתה לארוע דנן או לכל ארוע תאונתי אחר. נכות זו קיימת בעינה לשיטתה מזה למעלה מעשור וללא שינוי משמעותי בשנים האחרונות.

5. ביום 08.02.15 עתרה התובעת לפסילתה של המומחית מחמת העובדה שהמומחית וד"ר אלון עובדים באותה מחלקה בבית החולים איכילוב והמומחית אף משמשת כמנהלת המחלקה ומתוקף תפקידה זה אחראית על ד"ר אלון.

לטענת התובעת עת קיבלה המומחית את כתב המינוי וחוות הדעת מטעם הצדדים היה עליה לעדכן את בית המשפט ואת הצדדים אודות ההיכרות הנזכרת לעיל ומשלא עשתה כן מנעה היא מהתובעת את האפשרות לעתור לפסילתה קודם לכן.

6. ביום 15.02.15 הגישו הנתבעות תגובתן בה טענו כי עסקינן בבקשה חסרת בסיס.

לטענתן, ד"ר אלון שהה במהלך אותה שנה בהשתלמות בחו"ל ואין בקשר הנטען כדי לפגום באובייקטיביות ובמקצועיות של המומחית.

עוד צוין ע"י הנתבעות כי עובר להגשת חוות דעת המומחית נשלחה התובעת על ידה לבדיקה גנטית בבית החולים בו היא עובדת, כך שהתובעת היתה מודעת למקום עבודתה של זו. משכך, יש טעם לפגם בכך שבקשת הפסילה הוגשה אך שהתובעת נחשפה לתוכנה של חוות הדעת.

7. בתשובת התובעת מיום 02.03.15 נטען מצידה כי ככל שהיתה מודעת לקשרי העבודה בין המומחית לבין ד"ר אלון, ובייחוד ליחסי הכפיפות ביניהם, היתה מתנגדת מלכתחילה למינוי תוך שהובהר על ידה כי המידע האמור נודע לה אך לאחר קבלת חוות הדעת.

זאת ועוד, בהינתן העובדה שהמומחית מציינת בחוות דעתה כי לא ניתן להתבסס על המסמכים הרפואיים שהובאו בפניה, נמצא למעשה היא נסמכת על חוות דעת שהוגשו מטעם הצדדים, כך שישנה משמעות להיכרותה עם ד"ר אלון הפוגמת באובייקטיביות שלה.

בהתייחס לשהותו של ד"ר אלון בחו"ל משיבה התובעת כי אין בכך כדי לגרוע מקשרי העבודה שהיו וישנם בינו לבין המומחית, מה גם שניתן להניח כי עת יסיים את השתלמותו בחו"ל, יחזור ד"ר אלון לעבוד עם המומחית.

בהתייחס לבדיקה הגנטית שביצעה טוענת התובעת כי בדיקה זו נעשתה ביוזמתה שלה וכי ממילא לא היתה סיבה שתסיק כי המומחית עובדת בבית החולים בו נעשתה הבדיקה.

8. צד ג' בחר שלא להמציא עמדתו הכתובה לבקשה זו.

9. בהחלטה שניתנה ביום 04.03.15 ציין בית המשפט כי נראה לכאורה שהתובעת לא אמורה היתה לדעת על הקשר בין המומחית לד"ר אלון עובר לקבלת חוות הדעת. בהינתן הנטען נגד המומחית והצורך לברר את העובדות הרלבנטיות המצויות בידיעתה, נמצא כי יש מקום לקבל את התייחסות המומחית טרם החלטה בבקשת הפסילה.

התובעת פעלה בהתאמה והפנתה שאלות הבהרה למומחית וזו השיבה במכתב מיום 5.4.15. המומחית ציינה כי היא משמשת כמנהלת השרות הנאורומוסקולרי וכרופאה בכירה במחלקה הנוירולוגית של המרכז הרפואי ת"א בעוד ד"ר אלון עבד בשרות זה בהנחייתה ובניהולה עד לחודש יוני 2014 שאז יצא להשתלמות בקנדה. לדבריה, אין צפי לגבי מועד חזרתו ולא סוכם דבר לגבי העסקתו בשנית. עוד ציינה כי אין לה כל קשר מקצועי עימו כיום וכי במועדים הרלוונטיים לא היו להם קשרים בכל הנוגע לעבודה הפרטית של כל אחד מהם, לרבות כתיבת חוות דעת, כי אם קשרי עבודה גרידא של "מנהל – עובד, מלמד – מתלמד".

10. היות והתובעת עמדה על בקשתה ובמקביל הצהירה כי חפצה היא בחקירתה של המומחית לגבי ממצאיה ככל שבקשתה לא תאושר, נקבע דיון לשם חקירת המומחית במסגרתה יתאפשר לצדדים להפנות שאלות לגבי העובדות העומדות בבסיס בקשת הפסילה על מנת לקבל תמונה ברורה יותר בנוגע לטיב ההיכרות עם ד"ר אלון ובנוגע למידת זיקת חוות דעתה לחוות דעתו. (ראה החלטה מיום 5.7.15).

11. חקירת המומחית התקיימה ביום 26.10.16 והתפרשה הן על ממצאיה והן על בקשת הפסילה.

המומחית השיבה כי ד"ר אלון עבד כ – 4 שנים ביחידה המנוהלת על ידה ועזב לפני כשנה וחצי לצורך השתלמות בת שנתיים בקנדה שכנראה תוארך. לטענתה, במהלך שהותו שם לא מתנהל ביניהם קשר מקצועי. הקשר בינהם מסתכם בשיחה טלפונית פעם בחודש כקולגות.

המומחית מאשרת כי העריכה מאוד את מקצועיותו של ד"ר אלון והשיבה בשלילה לשאלה אם מודע הוא למעורבותה בתיק זה. לטענתה, הם אף פעם לא מדברים על תיקים פרטיים, מה גם שישנה סודיות רפואית ואף זמן לכך אין. מכל מקום, תיק זה הועבר לטיפולה כאשר שד"ר אלון כבר שהה בחו"ל.

המומחית שללה באופן חד משמעי כי הושפעה מכך שחוות הדעת מטעם הנתבעת נערכה ע"י ד"ר אלון בתוקף היותו מכר לעבודה ובלשונה: "ממש לא. אין בזה שום היגיון, אם זה היה הפוך שאני כפופה לו, אני לא צריכה למצוא חן בעיניו" (עמ' 30 רישא לפרוטוקול).

12. אף לאחר חקירת המומחית נמנע בית המשפט מהכרעה בבקשה הפסילה וזאת בשל נסיון ממושך שנעשה להביא את הצדדים להסכמה לאחר שיגישו תחשיבי נזק במסגרתם יטענו לגבי מכלול המחלוקות, לרבות בסוגיית הפסילה. משניתנה הצעת בית המשפט ולא נשאה פרי, הוחל בשמיעת יתר העדים ובדיון מיום 9.5.18 הבהיר בית המשפט כי עתה אין מנוס מהכרעה.

המסגרת המשפטית

13. הנחת המוצא הינה כי מומחה בית המשפט ינהג באופן מקצועי ואובייקטיבי וכמבואר ברע"א 5611/07 שני פישר לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (21.10.07):

"...נוכח תפקידו המיוחד של המומחה הרפואי שמונה על-ידי בית-המשפט, מוטלות עליו חובות שונות ובהן החובה לנהוג באובייקטיביות וללא משוא פנים, ותוך הקפדה שהדבר גם ייראה. סטייה מעקרונות אלה והפרת חובת הנאמנות של המומחה כרופא, עשויה להוביל לפסילתו או לפסילת חוות הדעת שנתן (ראו למשל ע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, (לא פורסם, ניתן ביום 17.7.1996)). יחד עם זאת, כבר נפסק בעבר כי משמונה מומחה מטעם בית-המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה...וכי לפיכך, פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות. כך במיוחד, מקום שזה כבר נתן את חוות-דעתו וכאשר בתוצאת חוות-הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל-הדין המבקש את פסילתו (ראו: רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין (טרם פורסם, ניתן ביום 3.7.2006))...".

כן ראה רע"א 7098/10 אוהד טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית [31.1.11]

14. ברע"א 7232/06 תקוה לויה נ' שירותי בריאות כללית (11.1.07) אף מבהיר בית המשפט את אמת המידה לפסילת מומחה שמינה בציינו:

"עוד שנינו, כי בכדי לפסול מומחה שמונה מטעם בית המשפט "צריך שיתקיים חשש ממשי לכך שזכויות המשיב תפגענה עקב אותה קירבה בין המומחה למבקשת לה טוען המשיב" (רע"א 334/99 טרקלין החשמל בע"מ נ' רוז'ה חלפון, תק-על 99(2) 920; רע"א 2600/04 בנא ג'וני נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2004(3) 2237)."

עוד בהקשר זה אצטט מדברי בית המשפט ברע"א 8768/15 פלוני נ' AIG חברה לביטוח בע"מ (1.5.16) המדגיש את טעמי הזהירות המתבקשת בבקשה כגון דא:

"כידוע, החלטה על ביטול מינוי של מומחה שמונה על-ידי בית משפט עלולה להוביל לפגיעה בשמו הטוב של המומחה ולהטיל בו דופי, ועל-כן, צעד כאמור ייעשה אך ורק במקרים בהם מתקיימת עילת פסלות, וישנו טעם של ממש לפסילת זהות המומחה שמונה (רע"א 7323/11 ועקנין נ' המאגר הישראלי ביטוחי רכב (בפול) בע"מ [פורסם בנבו] (28.12.2011))."

15. הדרישה לקיומו של "חשש ממשי" כאמור מביאה לכך שלא כל היכרות וזיקה למי מהצדדים תצדיק את פסילת המומחה. כך למשל קיום היכרות או קשרי עבודה בין מומחה מטעם בית המשפט לבין אחד הצדדים, כשלעצמה, לא בהכרח תהווה טעם המצדיק לפסול חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט. ראה רע"א 5611/07 הנ"ל ורע"א 7232/06 הנ"ל.

מהמסגרת המשפטית להכרעה בענייננו:

16. בענייננו, אקדים ואציין כי לא התרשמתי שהתובעת ערה היתה להיכרות בין המומחית לבין ד"ר אלון עובר לקבלת חוות דעתה או כי היתה סיבה ממשית שיתעורר חשד מצידה בהקשר זה. נראה כי נתון זה התעורר עם קבלת חוות הדעת ומתוך תוכנה והתובעת אכן הזדרזה לפנות לבית המשפט בענין זה.

17. עוד אציין כי יוצאת אני מנקודת הנחה שהצדדים עצמם מניחים ומצפים כי ככל שהמומחה מוצא כי יש מניעה למינויו, יודיע כן לבית המשפט ביוזמתו, כך מתוקף מעמדו וחובותיו ולא היה מופרך רצונה של התובעת לבחון לעומק מה טיבה של אותה היכרות בין המומחית לבין ד"ר אלון. לא בכדי התיר בית המשפט לקיים חקירה נגדית בענין זה (וראה המלצת בית המשפט העליון שכך ייעשה ברע"א 5611/07 (לינצקי) הנ"ל).

18. עם זאת, לאחר עיון בטענות הצדדים ובחינה זהירה של מכלול הנסיבות, לא מוצאת אני כי מתקיימים במקרה דנן "טעם של ממש" וחשש ממשי לפגיעה בזכויות התובעת אשר יהא בהם כדי להצדיק פסילת חוות דעתה של המומחית.

יכול ותאמר שראוי ונכון היה כי המומחית תציין לכתחילה, ולו למען הזהירות, דבר היכרותו המקצועית של ד"ר אלון בנסיבות הענין, אולם מתרשמת אנוכי כי במידה ומדובר היה בקשרים החורגים מגדר היכרות מקצועית גרידא ובכאלה אשר טיבם ומישכם עלול לפגום ביכולתה ליתן חוות דעת אובייקטיבית היתה המומחית מודיעה על כך.

נראה היה מחקירתה, כי היא מודעת והיטב לחובתו של מומחה ליתן חוות דעת מבוססת וזאת אף ללא זיקה לשאלה מטעם מי ניתנת היא (עמ' 29 שורות 17-19 לפרוטוקול).

מעדותה של המומחית ניתן היה אף להתרשם כי מדובר באשת מקצוע דעתנית אשר הפעילה שיקול דעת עצמאי על סמך נסיונה המקצועי רב השנים והיא אכן השיבה באופן ישיר וענייני לשאלות שהופנו אליה בתחום המקצועי (יוער כי אין בית המשפט מתיימר במעמד זה להיכנס למחלוקת בין הצדדים לגבי נכונות מסקנותיה).

כך גם השיבה המומחית באופן ישיר ומניח את הדעת לגבי טיב היכרותה עם ד"ר אלון ובית המשפט אינו מתרשם כי היכרות זו היא שהובילה את המומחית למסקנותיה תוך ביטולה למעשה של שיקול דעתה והגיונה שלה.

ראוי אף לזכור כי מטבע הדברים במדינה כגודל מדינתנו ניתן להניח כי קיימים קשרים והיכרויות לא מעטים בין מומחים שונים ובית המשפט אינו יוצא מנקודת הנחה שמומחה בית המשפט זר לחלוטין למומחי הצדדים. יש לבחון טיבה של ההיכרות ככל שישנה ולשקול בהתאמה כל מקרה לגופו וכך נעשה אף כאן תוך הקדשת מחשבה רבה לטענות התובעת.

לאור האמור לעיל, ומשלא נמצאה ההנחה כי המומחית פעלה באופן מקצועי ואובייקטיבי כפי חובתה, דין הבקשה להידחות וטרם סיום אצטט מדברי כב' השופט זילברטל ברע"א 408/14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (9.2.14):

"יצוין, כי בצד החשיבות שבשמירה על האובייקטיביות והעצמאות של המומחה, יש להישמר מפני פסילת מומחים אך בשל חשש רחוק של פגיעה בעצמאותם, מה שיפגע במעמדם של מומחים מטעם בית המשפט ובאשראי שניתן להם ככאלה ועלול לסרבל את ההליך שלא לצורך, ומפני ניצול פגמים שאינם משמעותיים בהתנהלות המומחה...."

19. בנסיבות הענין, לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ח, 10 יוני 2018, בהעדר הצדדים.