הגשת הסיכומים בתיק זה הושלמה ביום 10.3.19 בהגשת סיכומי תשובה מצד הנתבעות.

בשלהי חודש מרץ 2019 הוגש לתיק קובץ של תיק הניידות של התובעת במל"ל וזאת במצורף למכתב הביע התנצלות על האיחור ומבהיר כי הדבר נעשה לבקשה ב"כ הנתבעים – המבקשים.

בהחלטה מיום 2.4.19 נדרשה התייחסות הנתבעים כמבואר שם וכן נעשה אולם ללא התייחסות מפורשת לצורך בהפנייה למסמכים הרלבנטיים בקובץ כהוראת בת המשפט ועל כך הלינה אף התובעת בציינה אף את השיהוי בהגשת הקובץ לתיק.

הנתבעים הגישו הבהרה, אולם בהחלטה מיום 12.5.19 הובהר כי בכך אין די והנתבעים הונחו להגיש בקשה סדורה בלווית החלק הרלבנטי להגשה בקובץ האמור כמפורט בהחלטה.

בבקשתה מיום 16.5.19 מבהירים למעשה הנתבעים כי מתיק הניידות שהומצא להן באיחור, שלא באשמתם, עולים נתונים משמעותיים ורלבנטיים לגבי סוגיית הניכויים ובאופן המחייב עדכון למעשה של חוות הדעת האקטוארית שהוגשה על מנת שלא יווצר מצב בו התובעת מפוצה מעבר לנזקיה בפועל.

התובעת הביעה התנגדותה להגשת הקובץ הנ"ל (תע"צ) ומכל מקום – להגשת חוות דעת אקטוארית מאוחרת, תוך שהדגישה כי הנתבעים לא טענו דבר לגבי חסר שישנו עובר להגשת הסיכומים וכי עסקינן באיחור בלתי סביר.

התובעת אף חולקת על הנתונים המספריים הנטענים ע"י הנתבעים בבקשתם.

מכל מקום, ככל שבית המשפט ייענה לבקשת הנתבעים מבקשת התובעת כי הדבר יוגבל לעדכונם של סכומים בלבד בחוו"ד האקטוארית וכי לתובעת תינתן האפשרות לחקירת האקטואר, הגשת חוות דעת נגדית ועדכון הסיכומים כמידת הצורך.

התובעת עומדת על פסיקתן של הוצאות בשל הטרחתה עתה לשוב ולעיין בתיק שהיקפו רב ובשל הצפי להשלמות נדרשות כאמור.

הנתבעים מצידם חוזרים על בקשתם בתשובתם, מדגישים את חשיבות חקר האמת ומטיחים בתובעת כי היה מקום לצפות כי היא עצמה תיזום ותעדכן את בית המשפט לגבי ההטבות הכספיות הנוספות להן זכתה בינתיים. מכל מקום, אין התובעת יכולה לצפות, לטענתם, לשיפור עמדות בעקבות העדכון המבוקש ולכל היותר, יכולה היא לבקש את חקירת האקטואר לגבי הסכומים הנוספים.

לאחר עיוני בנטען מכאן ומכאן, לא מצאתי מקום להכביר מילים, כי אם לומר ובתמצית כך:

אין ספק כי שאלת הניכויים משמעותית היא בהליך כגון דא ולאור עקרון השבת המצב לקדמותו החל בדיני הנזיקין. התעלמות מנתונים רלבנטיים בסוגיה זו, עלולה לגרום לעיוות דין. יש אף להביא בחשבון כי אין עסקינן בשינוי מהותי במסכת הראיות הנתונה כבר, כי אם בעדכון הקיים.

מנגד, הגם שכטענת הנתבעים, עסקינן בראיה שעליה חולש המל"ל, עדיין – מחובת הנתבעים המבקשים להיתלות בה, לוודא כי זו מתקבלת ובשלמותה במועד ומכל מקום – עובר להגשת הסיכומים וככל שנמצא קושי, ציפיית בית המשפט היא כי הנתבעים יודיעו כן ויבקשו עיכוב הגשת הסיכומים, דבר שלא נעשה.

לאור האמור, סבורתני כי האיזון הנכון בין טענות הצדדים והאינטרסים השונים, לרבות הצורך בהחשת סיום ההליך, ייעשה באופן הבא ותוך שימי הפגרה יימנו בהינתן "גילו" של התיק:

1. הנתבעים יגישו חוו"ד אקטוארית מעודכנת תוך 21 ימים ובזו יובהר מפורשות טיב העדכון.

2. התובעת רשאית לבחון את המוגש ולעורר כל בקשה רלבנטית בתוך 21 ימים נוספים וזו תישקל בחיוב, קרי – במגמה ליתן לתובעת זכות טיעון רלבנטית לעדכון הנעשה.

3. ככל שלצד ג' בקשה כלשהי בהקשר זה יודיע כן מפורשות במועד שנקצב למעש התובעת.

4. הטענה לגבי שתיקת התובעת מובא בחשבון, אולם ועדיין המחדל הוא מחדלם של הנתבעים ובשל זה מורה אני על חיובם לעת הזו בהוצאות בשיעור של 2,000 שקלים לטובת התובעת. אציין כי דיותו של שיעור זה תיבחן שוב בפסק הדין, ככל שימצא כי עדכון זה מצריך מעש הגורר הרחקת מועד מתן פסק הדין באופן משמעותי.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ט, 10 יולי 2019, בהעדר הצדדים.