בבקשה לפסילת שופט

רקע

1. ביום 6/7/2014, בפתח הדיון שמיעת ראיות הצדדים, בעקבות הערות שהערתי לפרוטוקול בדבר קשיים שמצאתי בטענות התביעה, ביקש בא כוח התובעים, בעל פה, שאפסול עצמי מלשבת בדין. הבקשה התבססה על טענה לפיה בית המשפט קיבע את דעתו לגבי התיק.

בהחלטה שניתנה בו ביום, מיד לאחר ישיבת בית המשפט, אשר בוטלה לבקשת ב"כ התובעים, דחיתי את הבקשה. החלטתי התבססה בעיקר על כך שטרם גיבשתי עמדתי הסופית ביחס לתובענה, על כך שלא היה בהערותי לתובעים כפי שנרשמו בפרוטוקול כדי להצביע על גיבוש עמדה כזו או אחרת, ועל כך שאין פסול בהבעת דעה של בית המשפט בניסיון לקדם את ההליך באופן שייתר שמיעת ראיות. הכל כמפורט באותה החלטה.

הבקשה דנן

1. עוד באותו יום (6/7/2014), זמן קצר לאחר שניתנה ההחלטה הנ"ל, הגיש ב"כ התובעים בקשה נוספת לפסילת שופט, והפעם בכתב ובהסתמך על טעמים אחרים. בבקשה זו טען כי התברר לו שבת זוגי, עורכת הדין לילך גפני: "מכהנת כיועצת משפטית ו/או כתובעת של ועדות לתכנון ובניה ו/או של רשויות מקומיות, על פי מינוי מאת הנתבע מס' 1, משרד הפנים ... (ה) נמצאות במחוז צפון של משרד הפנים, אשר גם התוכנית נשוא תיק זה התנהלה בו". לשיטתו: "מן הראוי כי בימ"ש נכבד זה לא ידון בתיק זה העוסק בנתבעת מס' 2 (משרד הפנים- מחוז צפון) אשר אשתו של ביהמ"ש מועסקת על ידו".
2. המשיבים התנגדו לבקשה. לעמדתם: "נסיבות ענייננו אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים, בכלל, ובפרט אין בהן עניין ממשי, כספי או אחר, של בן משפחה מדרגה ראשונה".

לשיטת המשיבים, עניינה של התובענה בתביעה כספית של התובעים מכוחו של חוזה לאספקת שירותי תכנון אשר נחתם בין המבקשים לבין מינהל מקרקעי ישראל, אשר על פיו התחייבו המבקשים לבצע עבור המינהל עבודות תכנון של תכנית מתאר ליישוב ביר אל מכסור. הגוף החב בתשלום עבור שירותים אלו, על פי החוזה הינו המינהל ואילו מנהל התכנון במשרד הפנים שימש כגורם מלווה מקצועית. כלומר, גם אם קיימת זיקה כלשהיא בין בית המשפט לבין משרד הפנים, מכיוון שההתקשרות של התובעים היתה אל מול מינהל מקרקעי ישראל והוא זה שאמור לשלם את תמורת החוזה אין שחר לטענה כאילו "לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו".

ב"כ המשיבים בדק ומצא, כי בת זוגי, עורכת הדין לילך גפני, משמשת כתובעת של ועדות מקומיות לתכנון ולבניה וכן משמשת כנציגת היועץ המשפטי לממשלה בהליכים מכוח חוק התכנון והבניה, במסגרתם היא מייצגת את פרקליטות המדינה, המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין. עניינים שאין בהם כדי להקים "עניין ממשי אישי" לבן משפחה של בית המשפט.

עוד טענו המשיבים כי הבקשה לא הוגשה בהזדמנות הראשונה, אלא כשלוש וחצי שנים לאחר שהחל ההליך וגם בגין שיהוי זה דין הבקשה להידחות.

1. בתשובה לתגובת המשיבים לא הוסיפו המבקשים על טענותיהם והסתפקו בחזרה על הטענה, שבת זוגי נמצאת בקשרי עבודה עם משרד הפנים - מחוז צפון.

דיון והכרעה

1. העובדות תחילה. כפי שנבדק ונמצא על ידי המשיבים, אין לבת זוגי התקשרות כלשהיא עם משרד הפנים - מחוז צפון.

בת זוגי אכן משמשת כתובעת ויועצת משפטית של ועדות מקומיות לתכנון ולבניה במחוז הצפון. ועדה מקומית היא תאגיד על פי חוק התכנון והבניה, אישיות משפטית עצמאית ולא חלק ממשרד הפנים. ההתקשרויות בין בת זוגי לבין הועדות המקומיות להן היא נותנת שירותים מתקיימות באופן ישיר מול הועדות המקומיות, אשר בחרו להתקשר עמה לאחר ביצוע מכרזים שנערכו על ידי הועדות המקומיות, על פי הדין. מי שנושא בתשלום במסגרת התקשרויות אלה, על פי הדין ועל פי חוזי ההתקשרות, הן הועדות המקומיות.

ויודגש, כי מרחב התכנון אשר בעניינו נערכה ההתקשרות בין התובעים לנתבעים ואשר לגביו בוצעו העבודות הנזכרות בכתב התביעה, איננו נכלל במרחב התכנון של הועדות המקומיות להן נותנת בת זוגי שירותים.

כמו כן, משמשת בת זוגי כתובעת בענייני תכנון ובניה מטעם פרקליטות המדינה היחידה לאכיפת דיני מקרקעין. במסגרת זאת יש לה התקשרות אישית מול משרד המשפטים, ללא מעורבות כלשהי של משרד הפנים.

1. נוכח העובדות הנ"ל, בהיעדר קשר של בת זוגי למשרד הפנים – מחוז צפון, נשמט הבסיס העובדתי לטענות המבקשים, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.
2. עם זאת, למען גילוי נאות, אציין עובדות שלא נזכרה בבקשה - בין בת זוגי לבין משרד הפנים יש התקשרות אחרת, אולם במחוז חיפה ולא במחוז צפון, שם היא משמשת כיועצת משפטית של יחידת הפיקוח המחוזי. בנוסף, בעבר היתה לזוגתי התקשרות עם משרד הפנים במחוז צפון ובמחוז חיפה, כתובעת לפי חוק רישוי עסקים "בשטחים הגליליים", אולם התקשרות זאת באב אל סיומה בסוף שנת 2013.

למען הזהירות בלבד, אתייחס להלן לעובדות שציינתי במסגרת הגילוי הנאות כאילו נטענו על ידי המבקשים.

1. הוראות החיקוק הרלוונטיות לענייננו הן סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984:

"שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

וכן סעיף קטן (א1)(2) לסעיף 77א' הנ"ל:

"בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:

"יש לשופט עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש עניין כספי ממשי או עניין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו".

1. בהתחשב בסוג הקשר שהיה לזוגתי בעבר עם משרד הפנים במחוז צפון ונוכח סוג הקשר שיש לה עם משרד הפנים במחוז חיפה, אינני רואה קיומו של עניין אישי או כספי כלשהו שיש לבת זוגי במשרד הפנים, בתובענה המתנהלת בפני או בתוצאותיה.
2. הדברים נכונים שבעתיים כאשר כדי להקים עילת פסלות יש צורך בקיומו של עניין ממשי בצד להליך, או חשש ממשי לקיומו של משוא פנים. כלום יעלה על הדעת, באופן סביר וממשי, כי תוצאות המשפט יכולות להשפיע על ההתקשרות שבין בת זוגי לבין יחידת הפיקוח המחוזי של משרד הפנים במחוז חיפה, או להיות מושפעות מקשר זה? לדעתי אין אף סיכוי קלוש כלשהו שכך הוא, בוודאי שלא סיכוי סביר או ממשי.
3. יש לתת את הדעת, כי משרד הפנים איננו אלא זרוע של מדינת ישראל.

קבלת טענת פסלות בהתקיים קשר רחוק מסוג זה בין בית המשפט לבין "צד להליך", כאשר מדובר במדינת ישראל, עלולה להוביל למצב לא סביר ולא ראוי מבחינת מדיניות שיפוטית, בו כל שופט שבן זוגו עובד עם המדינה, לא יוכל לשבת בדין בעניינים בהם המדינה היא צד להליך. הדוגמאות לקיומם של קשרים מסוג זה הן רבות ואין צורך להציגן.

ואציין, כי לצורך העניין הנדון אינני רואה הבדל רלוונטי בין מי שמועסק כעובד מדינה לבין מי שקשור עם המדינה בהתקשרות חוזית כלשהי. בשני המקרים אפשר לטעון כי בן הזוג יכול לנסות להשפיע על השופט או כי תנאי עבודתו/התקשרותו של בן הזוג עלולים להיות מושפעים מתוצאות המשפט. שניהם כאחד בלתי סבירים בעליל.

1. אדגיש, כי אינני סבור שיש לשלול באופן מוחלט את האפשרות שקיומם של קשרים מסוימים בין בני משפחה של שופטים לבין יחידות סמך של מדינת ישראל עלולים להגיע לכדי עניין ממשי בצד להליך או ליצור חשש ממשי לקיומו של משוא פנים.

הדבר תלוי בטיב הקשר, באופיו ובנסיבות הרלוונטיות לכל מקרה לגופו.

כך למשל, אם היתה בת זוגי עובדת באותה מחלקה ממש במשרד הפנים, אשר לגביה נטען כי ביצעה את העוולות הנטענות בתביעה, או המחלקה אשר מטפלת באופן ישיר בתובענה דנן, והייתה לה נגיעה אישית לנושא התביעה או לטיפול בה מטעם אותה מחלקה, יתכן והמצב היה שונה.

עם זאת, בנסיבות המקרה הנדון, נראה לי כי מדובר בניסיון לעשות שימוש בכלל משפטי, שהוא נכון וראוי, תוך הובלתו עד אבסורד.

1. המשיבים טענו כי הבקשה הוגשה שבשיהוי ניכר. בהתחשב בטענת המבקשים, כי הקשר בין בת זוגי לבין משרד הפנים נודע להם רק ביום הגשת הבקשה, אינני סבור כי מתקיים שיהוי במקרה זה. עם זאת נוכח מסקנותיי כאמור לעיל, אין בכך כדי להשפיע על תוצאות הבקשה כולה.
2. לקראת סיום, אתייחס לדברי המבקשים, כי העברת התיק למותב אחר לא תגרע מכבודו של בית המשפט ומזכויות הצדדים.

אינני סבור כי כבודו של בית המשפט הינו נושא רלוונטי לענייננו. כאשר נתונה לבית המשפט סמכות לדון בתובענה (ועניין זה אינו במחלוקת כאן) וכאשר לא מתקיימת עילת פסלות, אין זו אלא חובתו של שופט לשבת בדין, ולא נתונה לו זכות לפטור עצמו מחובה זו. גם אם הישיבה בדין עלולה להיות לא נוחה לשופט באופן אישי, ואין זה המצב בענייננו. הטעמים לכך ברורים, לרבות הצורך להימנע מהכבדה נוספת על מערכת המשפט והימנעות מבזבוז זמן שיפוטי, שהוא משאב ציבורי יקר ערך ומוגבל, והצורך להימנע מפרקטיקה המאפשרת לצדדים בחירת הפורום שידון בעניינם.

1. נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ב' אב תשע"ד, 29 יולי 2014, בהעדר הצדדים.