בתיק זה ניתן על ידי ביום 7/9/12 פסק דין במסגרתו חויבה הנתבעת בסך של 183,182.4 ₪, בצירוף הוצאות בסך 14,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 8500 ₪.

המבקשת עותרת לעיכוב ביצועו של פסק הדין וטוענת כי סיכויי הערעור אשר הוגש על ידה גבוהים ביותר וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. עוד טענה המבקשת כי מצבם הכלכלי של המשיבים הינו כזה אשר יקשה עליה להשיב את המצב לקדמותו וראיה לכך מצאה המבקשת בכך כי לא עלה בידם להפקיד 10,000 ₪ בתיק בית המשפט על מנת להותיר עיקול זמני על כנו.

המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי אין הגשתו של ערעור מעכבת את ביצועו של פסק הדין וכי על מנת לעכב את ביצועו יש להראות כי יגרם למבקשת נזק בלתי הפיך וכן עליה להראות כי יש לה סיכויים טובים לזכות בערעור. לטענת המשיבים אף לא אחד מן התנאים מתקיים בבקשה ויתרה מזו, לטענתם סיכויי הערעור קלושים ומאזן הנוחות מחייב מהירות הדיון ומיצוי פסק הדין , על מנת שלא לסכן את המשיבים, כך שהוא נוטה לטובת המשיבים.

משכך, טוענים המשיבים כי יש לדחות את הבקשה.

דיון :

הכללים לבחינת עיכוב ביצועו של פסק דין נקבעו בתקנות 466 ו 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984. תקנות אלו מחייבות הידרשות הן לשאלת סיכויי הערעור והן לבחינתו האפשרות להשבת המצב לקדמותו, אם וכאשר יתקבל הערעור.

לעניין סיכויי הערעור קבעה הפסיקה כי ראוי לערכאה הדיונית להתמקד בעניין שאלת הנזק הבלתי הפיך ולנקוט איפוק בהערכת סיכויי הערעור על פסק הדין אשר ניתן על ידה.

ראה בש"א 6849/08 גנדלר נ. קבסה תק-מח 2008(2)5714.

בהתאם לדברים האמורים רכיב הנזק הבלתי הפיך הינו המהותי יותר לצורך הכרעה בבקשה ויש לבחנו ביתר קפידה.

אשר לשאלת השבת המצב לקדמותו, הכלל הוא כי הגשת הערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק הדין עליו מערערים וכי נדרש טעם מיוחד על מנת שבית המשפט ימנע ממי שזכה בדין להנות מפרי זכייתו.

ראה ע"א 2965/96 עטיה נ. עיריית תל אביב פ"ד נ(1) 668.

בש"א 8240/96 חנני נ. פ"ש חיפה פ"ד נ(5) 403.

הטעם המיוחד עשוי להתקיים כאשר סיכויי ערעורו של המבקש הינם טובים והנזק אשר עשוי להיגרם למבקש באם לא יעתר בית המשפט לבקשתו הינו בלתי הפיך.

השיקולים שלובים זה בזה.

רע"א 8417/06 טהוליאן נ. ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ (ניתן ביום 21/1/07).

ע"א 4079/02 חלואני נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה (ניתן ביום 30/7/02).

כבר נקבע כי חיוב כספי אינו מסוג העניינים החריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לעיכוב הביצוע.

ע"א 8939/01 חפציבה נ. אביצור (ניתן ביום 30/1/02).

המבקשת מיקדה טענותיה דווקא בסיכוייו של הערעור להתקבל וטענה ארוכות כי לא היה לה יומה בבית המשפט. עוד העלתה המבקשת טענות שונות אשר הועלו במסגרת כתבי טענותיה ונדחו בידי בית המשפט במסגרתו של פסק הדין. אף הטענה כי לא היה לנתבעת יומה בבית המשפט מצאה ביטוי ונדחתה בפסק הדין נשוא הערעור ומשכך יש לבחון האם הנזק אשר עשוי להיגרם למבקשת אכן הינו בלתי הפיך.

המבקשת טענה כי יקשה על המשיבים להשיב לידיה סכומים אשר אותם תשלם וזאת בשל מצבם הכלכלי אשר אינו איתן. כראיה לכך, טענה המבקשת כי המשיבים לא הפקידו ערבות ע"ס 10,000 ₪ אשר נדרשה לצורך הטלת צו עיקול זמני על רכושה של המבקשת. אלא שבחינת תיק בית המשפט מעלה שמוטב היה לה לטענה זו לולא הועלתה בידי המבקשת בטרם תיערך בדיקה מעמיקה על ידה, של העובדות, שכן בתיק מצויה ערבות בנקאית ע"ס 10,000 ₪ אשר הופקדה בידי המשיבים על פי דרישת בית המשפט.

די בכך על מנת לסתור טענה זו בדבר נזק בלתי הפיך.

הכספים בהם חויבה המבקשת נועדו על מנת לתקן את הנזקים אשר נגרמו כתוצאה ממעשיה של המבקשת ומדובר בחדר מדרגות בו עושים המשיבים שימוש יום יומי בדרכם אל ביתם, כך שלא ניתן לקבוע כי מאזן הנוחות בעניין זה נוטה לצד המבקשת אלא ההיפך. היה מקום לאפשר למשיבים למנוע סיכונים נוספים ולתקן את הנזק בהקדם האפשרי.

לזאת יש להוסיף את העובדה כי המדובר בפסק דין המכיל חיוב כספי וככזה, לא יטה בית המשפט בהתאם להלכה לעיכוב ביצועו.

מכל המקובץ עולה כי אין מקרה זה בגדר המקרים החריגים המצדיקים עיכוב ביצועו של פסק הדין המטיל חיוב כספי.

יחד עם זאת ולפנים משורת הדין, אהיה נכונה לעכב ביצועו של פסק הדין בכפוף להפקדת סכום פסק הדין כולו בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, בתוך 21 יום מהיום תוך המצאת האסמכתא המתאימה לתיק בית המשפט.

לאחר המצאת האסמכתא המתאימה לתיק בית המשפט, אורה על עיכוב ביצוע פסק הדין.

הכספים יעוכבו במסגרתו של תיק זה עד למתן החלטה בערעור אשר הוגש בידי המבקשת או עד מתן החלטה אחרת.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' חשון תשע"ג, 05 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.