1. בהליך זה ניתן ביום 6.3.14 פסק דין חלקי על פי נדחתה תביעת התובע.
2. הנתבעת ביקשה כי ייפסקו לה הוצאות על פי שומה וביום 15.6.14, קבעה כב' הרשמת גובה ההוצאות אותן היא מאשרת והמועד לתשלומן ועל הצדדים לפעול על פי החלטה זו.
3. יש אם כן לפסוק את שכר הטרחה בו יישא התובע. הנתבעת תבעה תשלום שכר טרחה של כ – 52,000 ₪ על פי ההסכמים שלה עם באי כוחה בהתחשב בגיל התובע ובאחוזי הנכות שנקבעו לו.
4. אני סבורה כי על אף המגמה לפסוק שכר טרחה ראלי, כפי שעלה למשל מן הפסיקה שהוזכרה בהחלטת כב' הרשמת ט. פרס מהיום, הרי שלבית המשפט נתון שיקול דעת בעניין זה ויש לבחון כל מקרה לגופו.
5. בנסיבות הליך זה, אומנם מדובר בתיק שהתנהל עד למתן פסק דין במשך כשלוש שנים, אולם התקיימו בו שני דיונים בלבד ואף שמיעת הראיות לא הייתה ממושכת במיוחד (אם כי כללה חקירת מומחה).
6. אשר על כן ולאחר שאני שוקלת את מכלול השיקולים אני מחייבת את התובע לשאת בשכר טרחת עו"ד בסכום של 35,000 ₪. התובע ישלם סכום זה לנתבעת תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"ז סיוון תשע"ד, 15 יוני 2014, בהעדר הצדדים.