10 דצמבר 2013

לפני:

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר אוטם שריר הלב בו לקה כפגיעה בעבודה.
2. ביום 18.8.13 התקבלה חוות דעתו של פרופ' אנדריי קרן בעקבות החלטת בית הדין מיום 24.12.12 (להלן- "חוות הדעת").
3. ביום 7.11.13 התקבלה בקשה מטעם התובע להעביר למומחה שאלות הבהרה. בתגובתו התנגד הנתבע להפניית חלק מהשאלות מהטעם שהמומחה השיב לשאלות שנשאל וכי השאלות לא נועדו להבהיר או להשלים דבר מה בחוות הדעת.
4. בפסיקה^[1] נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
5. כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע^[2] כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".
6. עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
7. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את שאלות הבהרה מס' 1, 2, 5 ו- 7, באשר הן עומדות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.
8. מצאנו כי אין מקום להפנות למומחה את השאלות הבאות:
   1. שאלות 3,4 – לשאלות אלה יש תשובה בעמ' 8 לחוות הדעת, שם נכתב "האוטם ללא הרמת מקטע ST הופיע כתוצאה מהפרעת הקצב המהירה, טכיקרדיה עלייתית (STV), אשר החלה בקשר זמני הדוק לאירוע החריג בעבודתו של התובע..." ובהמשך "לדעתי לא קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודתו של התובע להופעת האוטם ללא הרמת מקטע ה ST למרות הקשר הזמני בין האירוע להופעת המחושים הראשונים...".
   2. שאלה 6- מדובר בשאלה קנטרנית. המומחה הבהיר לאורך חוות הדעת, ובפרט בתשובתו לשאלה 5 בעמ' 9 לחוות הדעת, מדוע הוא סבור שהאוטם היה מופיע גם לולא התרחשות האירוע החריג, במועד בו הופיע- "בהתחשב בחומרת האירוע כפי שהוגדר על ידי בית הדין והנתונים האישיים כבדי המשקל אשר קיננו בתובע...סביר להניח כי האוטם המצומצם של שריר הלב היה מופיע במועד הופיע או בסמוך לכך, גם כמהלך הטבעי של מחלתו של התובע וללא קשר לאירוע החריג בעבודתו".
9. על כן, יתבקש המומחה להשיב על השאלות הבאות:
   1. " האם התובע סבל אי פעם מלפני התאונה מאוטם בשריר הלב או עבר צנתור לב או עבר ניתוח לב/מעקפים לפני תאריך התאונה ב- 22.2.2010?

בעניין זה תשומת ליבך מופנית לאמור בעמ' 8 לחוות דעתך מיום 12.8.13: "...התובע סבל מתעוקה טרייה בשלושת החודשים שקדמו לאשפוזו, ועל פי האנמנזה שנרשמה בחדר מיון, עם החמרה במיחושים בשבוע שקדם לאשפוזו ולאירוע החריג, עם מחושים במהלך השבוע האחרון אשר היו דומים לאלה מהם סבל ביום קבלתו, בעת התרחשות הפרעת הקצב". "

• 1. "האם אתה מסכים לאבחנה מתאריך 22.2.2010 של היחידה לטיפול נמרץ לב בבית חולים רמב"ם, שמדובר ב- אוטם חריף בשריר הלב ללא עליה של קטע סט?"
  2. "האם במקרה של התרגשות והתרגזות בלתי רגילה, נמצא לעיתים קרע באטרומה באחד מהעורקים הכליליים? האם ממצאים אלה אובחנו אצל התובע בענייננו? אם כן- מה החשיבות של ממצאים כאלה בחולה בן 45?"
  3. "האם ידועים לך מקרים של חולים עם היצרויות בעורקים הכליליים שלאורך שנים לא מפתחים אוטם בשריר הלב?"

1. במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
2. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ד, (10 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי - עוזי חן (ניתן ביום 23.4.2002) ; בר"ע 331/07 יצחק לוי - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 16.9.07). ↑

2. בר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 2/6/11. ↑