1. בפסק הדיון מיום 4.2.2015 הוריתי לאמטוס להגיש פירוט של התשלומים ששולמו על ידה עבור אגרות נמל בהתאם לאישורי רשות הנמלים בקפריסין מיום 29.5.2012 ומיום 1.6.2012 (סעיף 61 לפסק הדין).

2. הרשימה שהגישה אמטוס כוללת את פירוט התשלומים האמורים וכן פירוט של תשלומים נוספים שלטענתה נשמטו מאישורי רשות הנמל בקפריסין. כן צירפה פירוט של אגרת הנמל הנדרשות בקפריסין המהווה לטענתה פירוט של אגרות החובה על פי הדין בקפריסין.

3. המתייצבים בשם האנייה מתנגדים לכל תשלום שאינו מפורט בפסק הדין ואינו כלול באישורי רשות הנמלים בקפריסין שהוגשו כראיה במשפט. כן חולקים המתייצבים על חישוב הריבית על התשלומים.

4. בפסק הדין קבעתי מפורשות כי אמטוס זכאית להשבת תשלומי אגרות נמל בלבד, כפי שהוגדרו על ידי, ורק אלו שפורטו באישורי רשות הנמלים. על כן, אין לצרף ראיות על תשלומים נוספים.

5. בין תשלומי האגרות שפורטו בטבלה לבקשת אמטוס, נכללו תשלומים שאינם כלולים באישורים (החל מהקו התחתון). על כן, זכאית אמטוס רק לסך של 47,120.61 יורו בלבד. אין מחלוקת לגבי התשלומים שפורטו בטבלה 3 אינם חלק מאגרות הנמל שאושרו בפסק הדין ולכן אין לכלול אותם בסכום החיוב על פי פסק הדין.

סך כל התשלומים המגיעים לאמטוס הינו 97,067.93 יורו.

6. בכתב התביעה עתרה אמטוס להורות כי לסכומי התביעה תיווסף ריבית ליבור או ריבית הנהוגה בבנק התובעת בקפריסין, לפי הגבוה מבין השניים. טענה זו דינה להידחות. בסעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א – 1961 נקבעו הוראות מפורשות כיצד לחשב ריבית על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראלי הצמוד למטבע חוץ. לפיכך אין לפסוק לאמטוס ריבית העולה על הוראות הסעיף.

7. על כן אני מורה כי אמטוס זכאית לתשלום סך של 97,067.93 יורו. לסכום זה תצורף ריבית המחושבת על פי סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה החל מיום הגשת התביעה (20.6.2011) ועד התשלום בפועל. בא כוח אמטוס יפנה לכונס, עו"ד שילה, על מנת שיעביר את הסך הנ"ל מהכספים המופקדים בידיו.

כן זכאית אמטוס להחזר שכר טרחה והוצאות בסך כולל של 45,000 ₪. בסך זה הבאתי בחשבון כי תביעת אמטוס לא התקבלה במלואה. גם סכום זה ישולם מתוך קופת הכינוס.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ה, 08 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.