בפני בקשת הנתבעת 2 להורות למומחה ד"ר א' פורת להשיב לה את שכר הטרחה שקיבל ממנה בתיק זה. המומחה התנגד לבקשה וטען כי השקיע עבודה בביקור במקום ובעריכת חוות הדעת, וכי עשה זאת במיטב מקצועיותו ומתוך מגמה לקבל מינויים נוספים מטעם בית המשפט.

עיינתי בבקשה ובתגובות. לצערי, וכצעד חריג, עלי להורות למומחה להשיב את שכר הטרחה שקיבל. הטעמים לכך הם כדלקמן:

א. המומחה הגיש חוות דעת סתמית, החסרה את הפירוט המינימלי הנדרש מחוות דעת מומחית בתחום ליקויי הבניה. חוות הדעת מסתכמת ברישום לקוני של הליקוי (כגון: "מיקום בלוני גז"; "חיבור מים למבנה"), ולצידו סכום התיקון -- הא ותו לא. אין בחוות הדעת תיאור של הליקוי ומהי מהותו; אין כל דיון בתקינה הרלבנטית ובמפרט החוזה, והסבר מדוע מדובר ב"ליקוי"; אין שום התייחסות לחוות הדעת הנגדיות שהגישו הצדדים; אף אין כל הסבר מה צריך לבצע כדי לתקן את הליקוי.

ב. בנסיבות אלה, חוות הדעת היא חסרת ערך, ואין בה כדי לסייע לצדדים לסיים את הסכסוך בפשרה, או לסייע לבית המשפט להכריע בסכסוך.

ג. המומחה קיבל הזדמנות להשלים את חוות הדעת, ובתוך כך ניתנו לו הנחיות ספציפיות מה עליו להשלים (ר' החלטה מיום 20.9.2012). המומחה לא פעל לפי ההנחיה. בהבהרות שהגיש ביום 6.11.2012 לא הוספו הפרטים החסרים וחוות הדעת נותרה סתמית. כך למשל רשם המומחה: "כל הליקויים קיימים", ללא הסבר לגבי טיבו של כל ליקוי ואיזו תקינה או הוראת מפרט הוא נוגד. המומחה הפנה ל"תקנים ישראלים", כך ממש, ללא אזכור התקן הספציפי הרלבנטי לדיון. שוב לא נערך דיון בכל ליקוי כנדרש.

ד. על הרקע הזה, בית המשפט נאלץ לשחרר את המומחה מתפקידו, ולמנות במקומו מומחה חלופי (ר' החלטה מיום 23/12/2012).

בנסיבות אלה, אני מקבלת את הבקשה, ומורה למומחה להשיב לנתבעת 2 את שכר הטרחה שקיבל ממנה. הנתבעת 2 תוכל להגיש בקשה לחתימת פסיקתא, שתכלול אסמכתא לתשלום שבוצע.

להודיע לצדדים ולד"ר פורת.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ג, 03 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.