כללי

1. מונחת לפניי בקשת עו"ד ארז חבר הנאמן לנכסי החייב דן ורנר (להלן בהתאמה: "הנאמן" ו-"החייב") לביטול הענקת מניות שניתנה על ידי החייב לבנו מר אסף ורנר (להלן: "המשיב"). נטען שהחייב העניק למשיב 25% ממניות חברת Julakony Holdings Limited (להלן: "החברה") שלא כדין ומשכך יש לבטל הענקה זו לפי סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").

רקע

1. טרם הידרדרותו הכלכלית של החייב, הוא החזיק בנכסים רבים בארץ ובחו"ל, כאשר החזקותיו בנכסים בחו"ל הייתה באמצעות מניות בחברות זרות. ביום 30.11.11 ניתן צו כינוס לנכסי החייב ובמסגרתו מונו עורכי הדין ארז חבר ואורי דניאל כמנהלים מיוחדים לנכסי החייב. בהמשך מונה עו"ד ארז חבר כנאמן לנכסי החייב (להלן: "הנאמן").
2. החברה היא חברה זרה שרשומה בקפריסין והיא בעלת ארבעה בתי מלון בבלגיה (להלן: "בתי המלון"), מלוא מניותיה היו בבעלות החייב שהעביר 25% מהן למשיב.

עמדות הצדדים בבקשה המקורית

1. הנאמן טוען שהעברת המניות למשיב מהווה הענקה כמשמעה בסעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל. הנאמן מבסס את בקשתו על חקירת המשיב שבה טען שהוא קיבל את מניות החברה מהחייב "לפני פחות משלוש שנים" (סעיף 13.13 לפרוטוקול החקירה מיום 29.1.14). לגישת הנאמן, בהינתן שצו הכינוס מיום 30.11.11 ושמועד החקירה היה ביום 29.1.14 אזי ואף אם יילקח מרווח טעות, מועד ההענקה הנטען על ידי המשיב הוא במהלך שנת 2011, קרי, בגדרי התקופה הנקובה בסעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל. לטענת הנאמן עולה מחקירת המשיב שהמניות הועברו למשיב מבלי שניתנה עבורן כל תמורה. משכך נטען שיש בנסיבות המקרה לבטל את הענקה ולהעביר את המניות לנאמן.
2. המשיב התנגד לבקשה. לגרסתו הוא עבד עבור החייב בעסקיו בחו"ל ובין אלה גם בבתי המלון. תנאי העסקה המוסכמים משנת 2005 כללו את קבלת המניות, זמן רב לפני שהחייב נקלע לקשיים. המשיב מוסיף שחלק מהמניות לא הועברו אליו מהחייב אלא בדרך של הקצאת מניות של החברה; המשיב הסכים לוותר על המניות ובלבד שיינתן צו הפטר לחייב.
3. החייב הגיש תגובה מטעמו שבה הצטרף לתגובת המשיב שלפיה המניות הועברו למשיב כחלק מתנאי העסקתו שסוכם שנים רבות לפני שהוא נכנס לחדלות הפירעון והודעה על הסכמה זו אף נשלחה לשותפים החיצוניים של החברה.
4. הנאמן בתגובה טען שעמדת המשיב סותרת את דבריו בחקירה שבה טען המניות הועברו אליו ללא תמורה; כן קיימת סתירה בין דבריו של המשיב בחקירה שבה סיפר שהחייב הבטיח לו לפני שש שנים שיעביר אליו את המניות לבין תגובתו שההסכמה בדבר העברת המניות הושגה בשנת 2005. עוד מפנה הנאמן לכך שהמשיב לא תמך את טענותיו באסמכתאות ואף לא בתצהיר.
5. הכנ"ר תומך בקבלת הבקשה. לדידו קיימת סתירה בין דברי המשיב בחקירתו לבין גרסת המשיב והחייב בתגובתם. הכנ"ר הפנה לכך שתגובות המשיב והחייב לקוניות, אינן מבוססות על טיעונים משפטיים ואינן נתמכות באסמכתאות או תצהירים.
6. ביום 2.7.15 נערך דיון במעמד הצדדים. המשיב לא זכר מתי קיבל את המניות וטען כי קיבל את המניות עבור עבודתו בעסקי החברה לא כל שכן נדרש להעתיק את מגוריו לחו"ל. בסוף הדיון הוסכם על ידי הצדדים להשהות את ההחלטה בבקשה ולנסות לבוא בדברים כדי להגיע להסכמה.
7. הואיל ולא הושגה הסכמה, יש להכריע בבקשה.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, שמעתי את המשיב ויישמתי את הוראות הדין הגעתי לידי מסקנה שהמניות הועברו למשיב ללא תמורה של ממש ומשכך יש להורות על השבתן לחייב באמצעות הנאמן. אפרט;
2. סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל קובע באילו מצבים תבוטל הענקה שבוצעה על ידי חייב עובר להליך פשיטת הרגל. תכלית הסעיף היא להגן על נושי החייב באמצעות ביטול הענקות שבוצעו על ידי החייב שקדמו להליך פשיטת הרגל שיש בהן כדי להקטין את מאסת נכסי החייב ולפגוע בכושר הפירעון של החייב. בענייננו הנאמן מבקש לבטל את הענקה לפי סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל:

"(א) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן.

בהקשר זה אפנה לע"א 5709/99 לוין נ' שילר, פ"ד נה(4) 925 (2001); פש"ר (ת"א) 10490-02-16 עו"ד ישראל שפלר נאמן לנכסי יעקב אנדר נ' יעקב אנדר (פורסם בנבו, 6.5.17).

הוראת סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל מאפשרת לבטל הענקה של נכס ככל שההענקה נעשתה שנתיים קודם ליום שבו נכנס החייב להליך פשיטת הרגל. אדגיש ששאלת כושר הפירעון של החייב אינה דרושה לשם ההכרעה שלפניי בשונה מהצב שנדון בסעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

1. יישום ההוראה דלעיל על נסיבות המקרה מביאה למסקנה שהתקיימו התנאים בסעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל. לעניין זה הקניית המניות למשיב נעשתה במהלך שנת 2011, קרי, בתחום השנתיים טרם מתן צו כינוס. אמנם צו הכינוס אינו מהווה את מועד הכרזת החייב פושט רגל לפי פשט סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל, אך לפי סעיף 84(א) לפקודת פשיטת הרגל יראו את תחילת מועד פשיטת הרגל כזמן שבו נעשה מעשה פשיטת רגל שבגינו ניתן צו כינוס לחייב, קרי, המועד הקובע הוא בקשת התראת פשיטת הרגל או צו הכינוס ולא מועד ההכרזה של פשיטת הרגל. בהקשר זה ראו ע"א 5709/99 זיוה לוין נ' גד שילר עו"ד, נה(4) 925, 941-942 (2001). לכן מבחינה עובדתית, טרם חלפו שנתיים מאז הוקנו המניות מהחייב למשיב ועד מועד צו הכינוס.

לא התעלמתי מטענת המשיב שההסכמה להעברת המניות הייתה בשנת 2005, קרי, שנים רבות קודם לכניסת החייב לחדלות פירעון, אך לא ראיתי מקום לקבל את הטענה. לעניין זה המועד הקובע "להענקה" הוא מועד הקניית המניות וכאמור במהלך שנת 2011. יתרה מזאת, לא הומצאו ראיות על ידי המשיב באשר לכך שמועד ההסכמה להעברת המניות היה בשנת 2005, פרט לאמירות בעלמא שלא נתמכו בתצהירים או כל ראיה אחרת שהיא. משכך נקבע בזאת שמועד ההקניה הוא כעולה מחקירת המשיב, קרי, במהלך שנת 2011.

1. באשר לתמורה הנטענת עבור העברת המניות; הנאמן מפנה לחקירת החייב לפני בעלי התפקיד שממנה עולה שהמניות הוענקו ללא תמורה. אפנה לפרוטוקול חקירת המשיב (סעיפים 13.5-13.6):

"מכוח מה אתה בעל מניות: אבא שלי העביר לי מניות

בתמורה: לא בתמורה רשמית זה היה כעיקרון בגלל שאני עובד במלונות אז הוא העביר לי את זה, זה סוג של מתנה. זה מתנה, לא?"

(ההדגשה אינה במקור – א.א.)

שומה היה אפוא על המשיב לשכנע את בית המשפט ואת הנאמן בגרסתו החדשה שלפיה המניות ניתנו לו כחלק מתנאי העסקתו. לשם כך היה על המשיב להמציא אסמכתאות כגון הסכם העסקה, אך כאלה לא הומצאו. מחדל המשיב מתעצם בהינתן הטענה שגם השותפים החיצוניים של החברה ידעו בשנת 2005 על העברת המניות. ככל שכך מצופה היה שיוגש תצהיר מאחד השותפים החיצוניים או שתתבקש עדותם בבית המשפט לתמיכה בגרסה האמורה. הימנעות המשיב לעשות כן עומדת בעוכריו. עוד יש לזקוף לחובתו את העובדה שהוא אף לא תמך את גרסתו בתצהיר וגם בכך טעם לדחיית טענותיו.

סוף דבר;

1. דין הבקשה להתקבל. נקבע בזאת שהעברת המניות בחברת Julakony Holdings Limited מהחייב למשיב מהווה הקניית נכס שלא כדין ומשכך לפי סעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל היא בטלה כלפי הנאמן.

ניתן בזאת צו המורה על השבת המניות מהמשיב לחייב באמצעות הנאמן.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תשע"ז, 17 יולי 2017, בהעדר הצדדים.