לפניי בקשת עו"ד ארז חבר הנאמן לנכסי החייב דן ורנר (להלן בהתאמה: "הנאמן" ו"החייב") להשית על חברת "בלסי אחזקות ונכסים בע"מ" ועל בעל השליטה בה, מר אלי ישראלי, קנס או מאסר, לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט וזאת נוכח אי ציות להחלטה מיום 7.5.17 בבקשה 46 (להלן בהתאמה: "בלסי"; "ישראלי"; יחדיו יקראו להלן: "המשיבים"; "בקשה 46"; "ההחלטה").

החייב היה איש עסקים אשר פעל בארץ ובחו"ל בעיקר באמצעות חברת אחזקות הרשומה בקפריסין בשם JULACONY HOLDINGS LIMITED (להלן: "ג'לקוני"). הנאמן עתר לביטול הסכם פשרה בין בלסי לבין ג'לקוני ולבין החייב וצדדים נוספים אשר קיבל תוקף של פסק דין (ת.א. (מחוזי ת"א) 54023-07-12) (להלן: "פסק הדין"). הואיל ופסק הדין לא קוים והתשלום שהיה לשלם לפיו לא שולם, הגישה בלסי נגד ג'לקוני בקשת פירוק בקפריסין. אציין שביום 8.3.16 ניתן על ידי בית המשפט בקפריסין צו פירוק לג'לקוני.

ביום 7.5.17 לאחר ששמעתי את טענות הצדדים כמו גם את עדות החייב וישראלי נעתרתי חלקית לבקשה, מהטעמים המפורטים בהחלטה, והוריתי על ביטול פסק הדין בכל הנוגע ליחסים שבין המשיבים לבין החייב וג'לקוני.

לענייננו רלוונטי האמור בעמ' 5 שורות 18-20 להחלטה:

"על המשיבים להודיע תוך שלושה ימים לבית המשפט של הפירוק בקפריסין על ביטול חוב חברה מכוח פסק הדין והסכם הפשרה. הנאמן במקביל מוסמך אף הוא לנקוט בהליכים המתאימים לביטול צו הפירוק של החברה".

אין חולק שהמשיבים הודיעו לבית המשפט בקפריסין על ההחלטה ואף הודיעו אודותיה לכונס הנכסים הרשמי בקפריסין.

הנאמן סבור ששומה היה על המשיבים לנקוט בהליכים בקפריסין לביטול צו הפירוק ואילו לעמדת המשיבים די היה בהודעה על ההחלטה כמות שנעשה על ידם.

הכנ"ר סבור כעמדת המשיבים.

סבורני שהמשיבים עמדו בהוראות ההחלטה ומשכך דין הבקשה לביזיון בית משפט להידחות.

לאור מסקנתי זו גם לא ראיתי צורך לקיים דיון במעמד הצדדים שאף לא התבקש.

ההחלטה מורה מפורשות שעל המשיבים להמציא את ההחלטה לבית המשפט בקפריסין וכך נעשה על ידם ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. אמנם בהמשך ההחלטה הוריתי שאין בכך כדי למנוע מהנאמן לפעול במקביל בהליכים הדרושים לביטול אך לא היה בכך כדי לחייב גם את המשיבים לעשות כן, אחרת, היה הדבר נאמר במפורש בהחלטה.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ח, 14 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.