1. בפניי בקשה לתיקון כתב ההגנה בדרך של תיקון כל הסעיפים ,בכתב ההגנה, בהם הוזכרה הטעות בתום לב ולפיה, המקרקעין שנמסרו לתובעים במסגרת עסקת החליפין נכללו בשמורת טבע.

2. הבקשה לתיקון כתב ההגנה הוגשה ביום 29.04.14 כלומר, כשנתיים וחצי לאחר הגשת כתב ההגנה המקורי וכשנה לאחר הגשת כתב ההגנה המתוקן, לאחר 13 קדמי משפט, ולאחר שוועדת הפשרות של רשות מקרקעי ישראל דחתה את הצעת הפשרה שגובשה, ובסמוך למועד שמיעת הראיות בתיק ולאחר שתצהירי התובעים הוגשו לתיק.

3. בבקשה נטען, כי לאחר שנערכו פגישות עם גורמים ברשות מקרקעי ישראל, כגון שמאית המחוז, אשר הפנו לשומות קודמות המצויות בתיק ולנתונים שונים עלה, כי כלל לא מדובר בטעות, שכן דבר הפקדתה של תכנית השמורה ותחולתה על המקרקעין נשוא המחלוקת, לא רק שהיו ידועים למשיבים ולשמאי מטעמם בטרם נחתם הסכם החליפין אלא שהדבר גם נלקח בחשבון בעת החלטת השמאי המכריע בהעריכו את שווי המקרקעין, עובר לחתימת הסכם החליפין.

4. לטענת המבקשת, המשיבים חתמו על עסקת החליפין בעיניים פקוחות, לאחר שנשקלו על ידם כל הנתונים התכנוניים הנוגעים למקרקעין, לרבות תכנית השמורה אשר תכלול את המקרקעין נשוא ההסכם ואין כל טעות.

5. המבקשת מוסיפה, כי כתב ההגנה שתיקונו מבוקש התייחס לטעות בתום לב, שכן זה נכתב מנקודת מבטה של הגב' פטריסיה פרץ, אשר לא היתה מודעת לתכנית השמורה ואף לכך שזו נלקחה בחשבון בהערכת שווי הנכס ע"י השמאי המכריע. לאימות העובדות צירפה המבקשת את תצהירה של הגב' פטריסיה פרץ.

6. עוד ציינה המבקשת בבקשתה, את נטיית בתי המשפט להיעתר לבקשות תיקון כתבי טענות ברוחב לב (לעניין זה הפנתה לרע"א 60/03 יעקב רובין, עו"ד נ' ירחמיאל אלפבוים, רע"א 2345/98 דנגור ואח' נ' ליבנה ואח', בר"ע 115/04 החברה האמריקאית-ישראלית לגז בע"מ נ' עזבון המנוח דוד אשוש). לדידה, התיקון לא יגרום לעיכוב בהליך ואף לא להוצאות לתובעים. מדובר בהדגשת עובדות שהיו ידועים לתובעים ואף הועלו בכתב הגנתה.

7. המשיבים מתנגדים לבקשה גם מטעמים של סדר דין וגם לגופה. לטענתם, ביסוד הבקשה עומד רצון המבקשת להשיג "מקצה שיפורים" לקראת ההכרעה בתובענה, הא ותו לו.

8. באשר לעיתוי הגשת הבקשה טוענים המשיבים, כי מקומה היה בקדם המשפט ולא כיום לאחר שחלפו ישיבות קדמי המשפט ולמעלה משנתיים וחצי מאז פתיחת ההליך. לפיכך, יש לדחות את הבקשה הלוקה בשיהוי רב.

9. גם לגופו של עניין טוענים המשיבים, כי יש לדחות את הבקשה שכן מעיון בכתב ההגנה המקורי שהוגש עולה, כי המבקשת טענה ביותר מסעיף אחד שהמשיבים ידעו והיו מודעים לקיומה של תכנית שמורת הטבע כאמור בסעיפים 31 ו- 33 לכתב ההגנה המקורי.

10. לטענת המשיבים, העובדה כי חוו"ד של השמאים התייחסו למצב התכנוני של הקרקע במובן זה שקיימת תכנית שמורה, לא מלמדת שהמשיבים ידעו ו/או הסכימו לכך שיקבלו קרקע אשר תיכלל בשטח שמורת טבע. לדידם, לא יעלה על הדעת שיסכימו לעסקת חליפין וישלמו מאות אלפי שקלים בנוסף על קרקע שהעבירו למדינה, כד לקבל קרקע שהיא חלק משמורת טבע שלא יוכלו לעשות בה כל שימוש.

11. עוד מוסיפים המשיבים, כי לא ניתן לטעון היום שלא היתה טעות, שכן מסמכים נוספים מאשרים זאת כגון פרטיכל ועדת המשנה לתוכניות נקודתיות מיום 26.03.12 ופרטיכל ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים מס' 501 מיום 25.12.12. יתרה מזו, העסקה הראשונה נערכה בשנת 2006 ולגבי עסקה זו אין בפי המבקשת טענות כלשהן לגבי ידיעה או אי ידיעה בדבר התכנית של שמורת הטבע. כן הפנו המשיבים לסעיף 3 א' להסכם החליפין בעסקה הראשונה ובעסקה השנייה בו הצהיר המנהל, כי הנכס חופשי.

12. בסיכום טענותיהם טוענים המשיבים, כי התיקון יוצר שינוי חזית וגורם להם עוול באשר הם ממתינים כבר שנתיים וחצי להכרעה. כן ביקשו לחייב את המבקשת בהוצאות.

13. המבקשת לא הגישה תשובה לתגובת המשיבים.

דיון

14. סמכותו של בית המשפט להתיר תיקון של כתבי טענות מעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:"התקנות").

אכן כטענת המבקשת, הפסיקה נקטה בסוגיית תיקונם של כתבי טענות בגישה ליברלית. אולם, לא תמיד יאפשר בית המשפט את התיקון, שכן עליו להביא בחשבון גורמים נוספים על זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת שבין הצדדים ,על בחינת סיבת האיחור בהעלאת הטענה, מועד הגשת הבקשה, הפגיעה בבעל הדין היריב וסיכויי ההצלחה בטענה החדשה.

(ראה: רע"א 6760/12 אריה לייזרוביץ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח' (30.11.12)).

15. על פי תקנה 149(ב) לתקנות לא ידון בית המשפט בבקשה שבעל דין יכול היה להביאה בקדם-המשפט, זולת אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים. בענייננו, בקשת המבקשת לתיקון כתב ההגנה לוקה בשיהוי רב משהוגשה כאמור, לאחר קיומם של לא פחות מ- 13 ישיבות של קדמי משפט ובסמוך לדיון ההוכחות הקבוע בתיק. ברי שתיקון שכזה יפגע במשיבים באופן ממשי.

16. לא זו אף זו, המבקשת לא הצביעה על טעמים מיוחדים המצדיקים את קבלת בקשתה. אכן כטענת המשיבים, כבר בכתב ההגנה המקורי שהוגש מיום 18.12.11 טענה המבקשת בסעיף 31, כי המשיבים ידעו היטב את יעוד המקרקעין אותם הם מקבלים במסגרת עסקת החליפין וכי "בכל מקרה נוכח האמור בהסכם החליפין הרי שהתובעים אישרו כי בדקו את המקרקעין לרבות מבחינה פיסית ותכנונית וכי לא יהיו להם טענות בעניין זה" ובסעיף 33 לכתב ההגנה המקורי טענה המבקשת: "מוכחש הנטען בסעיף 22 לכתב התביעה, למעט כי נפלה טעות בתום לב בנוגע להכללת שטח המקרקעין בתכנית שאושרה. עם זאת התובעים עצמם היו מודעים לעניין זה ולמרות זאת לא פעלו להוצאת שטח המקרקעין משטח התכנית שאושרה, ואף לא פנו בעניין זה למינהל בזמן אמת". (הדגשה בקו שלי - א.ק.).

יתירה מכך, גם בכתב ההגנה המתוקן מיום 13.05.13 חזרה המבקשת על טענותיה אלה וכדלקמן:

סעיף 17 לכתב ההגנה המתוקן:

"המינהל יטען כי עוד בטרם חתימת עסקת החליפין השנייה התובעים היו מודעים להכנתה של תכנית שמורת הטבע ולתחולתה על מקרקעי עסקת החליפין הראשונה והשנייה. לראיה כי בחוות דעת השמאי מטעם התובעים אשר הוכנה במסגרת הליכי ההשגה (השמאי בעז תענך בשומה מיום 12.5.2008 ) ציין השמאי כי- "הנכס הנדון כלול בתוכנית מופקדת מסי ג 12955 "יער טורעאן" שפורסמה להפקדה ילקוט הפרסומים מס' 5640 מיום 13.3.2007 ובילקוט הפרסומים מס' 5657 מיום 30.4.2007.

...

תשריט התוכנית מופקדת מסווג את הנכס הנדון כחלק מחטיבת קרקע ביעוד שמורת טבע'' (ההדגשות במקור)".

סעיף 35 לכתב ההגנה המתוקן:

"התובעים ידעו היטב את יעוד המקרקעין אותו הם מקבלים במסגרת עסקת החליפין. בכל מקרה נוכח האמור בהסכמי החליפין הרי שהתובעים אישרו כי בדקו את המקרקעין נשוא שתי העסקאות לרבות מבחינה פיזית ותכנונית וכי לא יהיה להם טענות בעניין זה".

סעיף 37 לכתב ההגנה המתוקן:

"מוכחש הנטען בסעיף 25 לכתב התביעה המתוקן, למעט כי נפלה טעות בתום לב בנוגע להכללת שטח מקרקעי עסקת החליפין הראשונה והשנייה בתוכנית שמורת הטבע שאושרה יודגש כי מקרקעי התובעים נכללים אפוא בשטחים רגישים נופית (שמורת טבע ושטח המוכרז כיער). התובעים עצמם היו מודעים לעניין זה ולמרות זאת לא פעלו להוצאת שטחי המקרקעין של שתי העסקאות משטח תכנית שמורת הטבע שאושרה ואף לא פנו בעניין זה למינהל בזמן אמת" (הדגשה בקו שלי - א.ק.).

17. ואם לא די בכל האמור לעיל, הרי שבסעיף 22 לבקשה כותבת המבקשת עצמה שלא יגרם עיכוב בהליך ואף לא הוצאות למשיבים היות ו"מדובר בהדגשת עובדות שהיו ידועות לתובעים ואף הועלו בכתב הגנתה של הנתבעת", ואם כך הוא, מדוע יש צורך בתיקון כתב ההגנה?

סוף דבר

18. אשר על כן אני דוחה את הבקשה לתיקון כתב ההגנה. המבקשת תישא בהוצאות בקשה זו בסך של 2,500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ד, 21 מאי 2014, בהעדר הצדדים.