<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד כהן

ב"כ הנאשם: עו"ד סבן

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

ב"כ הנאשם

טענו טענת התיישנות, בהזדמנות הראשונה, הנאשם בדיון הקודם שבדיוק יצאנו מהאולם, הזכיר לי שטרם התקבלה החלטה בבקשה. בקשה מיום 1.5.12, אין בה כותרת.

ניתן פסק דין בהעדר, בבקשה לביטול פסק הדין הוא נתן לטענת התיישנות.

אני טוען להתיישנות.

ב"כ המאשימה

מבקש לבדוק הטענה.

<#2#>

החלטה

מאחר ועד התביעה התייצב.

בית המשפט ישמע העד, ויאפשר לתביעה לבדוק את טענת ההתיישנות ולהגיב עליה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ב כסלו תשע"ג, 26/11/2012 במעמד הנוכחים.

עד תביעה מספר 1 רס"ב אברהם אגבבה מוזהר לומר אמת כחוק:

ש.ת. ערכתי הדוח והמזכר.

ב"כ המאשימה:

מגישה לבית המשפט:

הודעת תשלום אחת מוגש ומסומן ת/1

נספח ת/2.

ב"כ הנאשם:

מתנגד להגשת הדוח, על פי כלל הראיה הטובה ביותר, על המאשימה להציג לבית המשפט את המסמכים שנערכו על ידי השוטר, המקוריים, ולא העתקים שלא ידוע להגנה אם בכלל ומתי בוצעו בהם שינויים.

ב"כ המאשימה:

מדובר בדוח שנדון בהעדר, התיק לא נמצא בידינו, אלא בארכיון, לא ביקשנו אותו, עדיין לא, אנו נבקש.

<#4#>

החלטה

בנסיבות העניין, המסמכים מתקבלים, הנני מאפשרת לתביעה להמציא המסמכים המקוריים במועד מאוחר יותר.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"ב כסלו תשע"ג, 26/11/2012 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ש. ממתי אתה מפעיל

ת. 12.1.2000

ש. באיזה תדירות

ת. כמעט כל משמרת.

ש. תציג תעודה

ת. מציג לעו"ד סבן.

חקירה נגדית:

ש. אתה זוכר מעבר למה שרשמת

ת. לא

ש. האם נכון שלא ציינת מיקום הניידת שלך ביחס לכביש

ת. תסביר

ש. הניידת צריכה להיות במקביל באלכסון

ת. היא בניצב. לא מצוין נסיבות.

ש. אתה רושם סטטי על ד/14 על מה אתה מתכוון ?

ת. אני נמצא במצב עמידה, עם הניידת, על גבי ד/14 המסומן על הכביש.

ש. נכון שלא רשמת כי וידאת שאכן מוצבים תמרורים בכביש ?

ת. קטע האכיפה נבדק לפני.

זה לא מצוין, קטע האכיפה נבדק לפני התחלת הפעלה לענין מהירות הנסיעה, אם הוצבו שם תמרורים ב20 על הגבלת מהירות בדרך, ונכון לאותו יום לא היו שם מוצבים תמרורים כך שדרך בינעירוני עם שטח הפרדה בנוי מהירות נסיעה מותרת היא 90 קמ"ש.

לא מצוין שם.

ש. אמרת כי אתה לא זוכר.

ת. מחובתי לבדוק בקטע אכיפה לפני כן אם הוצבו תמרורים שמתירים נסיעה מעל המהירות המותרת בכביש או פחות המהירות המותרת בכביש.

ש. שאלתי אם אתה זוכר מעבר למה שרשמת ואמרת שאתה לא זוכר.

עכשיו אתה אומר דבר שלא תיעדת.

ת. לא צריך לתעד את זה, זה חלק מנוהל הפעלה של מכשיר מהירות. מחובתי לבדוק את התמרור בקטע האכיפה.

ש. הנוהל לא מחייב אותך ..

ת. אני לא צריך לציין בנסיבות אם יש תמרורים.

ש. איפה בצעת את המדידה - מכסא הנהג ?

ת. נכון.

ש. כשאתה מכוון לכוון הרכב, לאיזה חלק ברכב בד"כ אתה מכוון את העינית ?

ת. לאזור מרכז המטרה. אזור לוחית הרישוי.

ש. אתה זוכר כמה רכבים נעצרו באותו קטע כביש ?

ת. לא.

ש. בנסיבות, לא רשמת מס' הרכב, זוכר למה ?

ת. בשביל מה? הוא רשום בגוף הדוח.

יש שם של נהג, והרכב שבו נהג באותה עת שנעצר, בשביל מה לחזור על דברים פעמיים ?

ש. זה נכון שלא ציינת איפה הרכב נעצר ? אם היה אחרי נסיעה או במקום ?

ת. נכון. לא מצוין.

ש. היה שוטר נוסף?

ת. לא. אם היה הייתי מציין זאת.

ש. אתה מבצע בדיקות כיול למכשיר לפני משמרת ?

ת. לפני ואחרי משמרת.

ש. כמי שמתעסק עם המכשיר שנים רבות, מה טווח המינימום והמקסימום לקלוט רכבים?

ת. לא זוכר.

ש. כשאתה מבצע בדיקה עצמית של המכשיר, אתה מבצע את הבדיקות הללו עשרות פעמים, נכון ?

ת. לפני ובסיום הפעלה.

ש. כמה צלילים נשמעים אם בכלל כשאתה מבצע בדיקה עצמית ?

ת. מדליקים את המכשיר, כפתור פאוור, המכשיר משמיע 4 צלילים, 3 זהים, ועוד אחד נוסף שונה.

ש. מה אתה בודק בתצוגה בד"כ בבדיקת כיול ?

ת. 4 שמיניות ו-4 נקודות מימין לשמיניות ואשר לא חסרה שום נקודה או שום צלע אחת ב-4 השמיניות.

ש. איך את המבצע בדיקת תאום ?

ת. לאחר בדיקת תצוגה שאני מרפה מהלחיצה על כפתור הטסט מוד, אני מוודא שמופיע בתצוגה TT ואז אני בודק בעמדת הבדיקה, לוחץ בלחצן הלזירה ואם הנקודה האדומה בעינית הכוון, אני מכוון אותה על המטרה האנכית, ולוחץ בלחצן ואז נשמע צליל חזק, כאשר אני מסיט את הנקודה ימינה ו שמאלה הצליל נחלש, כנ"ל לגבי המטרה האופקית. אז אני מוודא שיש תאום מוחלט בין נקודת האדומה בעינית לקרן הלייזר.

ש. איך אתה יודע אם הטווח הוא תקין כשיש לך תוצאת מדידה, נניח שיש תוצאה של 59.5 מרחק בין המקום עמידה שלך לנקודת הבדיקה שלך, אז זה אומר לך משהו?

ת. כן. זה לא קרוב מדי, כי אם היה קרוב מדי – זה לא היה מודד.

ש. כשאתה מבצע את בדיקת כיול, סטייה של בין 2-3 קמ"ש במהירות שנמדדת.

ת. זה פלוס מינוס 2.

מאפס 1, 2 או מינוס 1, מינוס 2 לגבי המרחק ויראה 60.0 או 59.9 או 59.8 שזה פלוס מינוס.

ש. ואם זה 59.5 – יש הבדל לעניין מה שכעת אמרת ?

ת. אני מבקש שתשאל שוב.

ש. אני שואל לגבי בדיקת הכיול. אם יוצאת לך תוצאה של 59.5 לענין המרחק.

ת. זה לא תקין.

ש. מה הטווח שהוא תקין ?

ת. הסטייה 59.9 או 59.8. כמו שאמרתי ואז הבדיקה תקינה.

ש. כשאתה מבצע בדיקות לרכב מתרחק לעומת רכב מתקרב, אתה רואה הבדלים בתצוגה ?

ת. בהחלט. ברכב מתרחק אני רואה מינוס, במתקרב מופיעה מהירות בלי מינוס.

ש. כשכוונת את הנקודה האדומה לכוון הרכב, שמעת צליל מהמכשיר ?

ת. כן.

ש. איפה רשמת את זה ?

ת. במס' 2 מופיע שם בסעיף 2ג "נקודת הצבעה אדומה היתה ....".

ש. אתה מבצע את הבדיקות כל כך הרבה פעמים, מה אתה מוודא כשאתה מבצע קליטה של רכב ?

ת. לא הבנתי את השאלה.

ש. כשאתה מבצע אכיפה של מהירות, מה בד"כ אתה מוודא ?

ת. מהמדידה ועד עצירת הרכב קשר עין רצוף עם הרכב.

ש. לצורך אמינות ההפעלה, מה אתה מקפיד לוודא בד"כ ?

<#6#>

החלטה

הסנגור ישאל את העד שאלות ספציפיות.

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ב כסלו תשע"ג, 26/11/2012 במעמד הנוכחים.

המשך:

ש. אני מפנה אותך לסעיף 2 לעניין אמינות ההפעלה, אני מבקש שלא תעיין במסמך.

ב"כ המאשימה:

אני מתנגדת. השאלות מאד כלליות.

<#8#>

החלטה

העד רשאי לעיין במסמכים.

<#9#>

ניתנה והודעה היום י"ב כסלו תשע"ג, 26/11/2012 במעמד הנוכחים.

המשך:

ש. האם בהפעלת לילה צריך הרכב להיות בודד?

ת. במכשיר הזה כן, לא בממל"ז החדש.

אין ח.ח.

ב"כ המאשימה:

מבקשת להגיש את התע"צ.

ב"כ הנאשם:

רק היום קבלתי כרטיס מכשיר, אתן תשובה אם אעמוד על חקירת עורך התע"צ.

בשלב זה מסכים להגשת המסמכים.

התע"צ על נספחיו - ת/3.

לאחר ההפסקה –

ב"כ הנאשם:

לגבי העד הנוסף, נודיע בתוך שבעה ימים אם נעמוד על חקירתו.

טענתי כבר טענת התיישנות.

ב"כ המאשימה:

ראשיתו של תיק זה הוא בדוח שהומצא לנאשם ביום 20.5.10 בהתאם לסעיף 222 לחוק סדר דין הפלילי שכותרתו ברירת קנס, וכך כתוב: ".... יסוד להניח כי אדם פלוני עבר עבירת קנס, רשאי הוא למסור הזמנה בנוסח שנקבע..." – לנאשם עמדו 2 אופציות. האחת – או לשלם את הדוח בתוך תשעים יום, והשנייה – לבקש להישפט. בהמ"ש 1581.07.11 נתנה החלטה ביום 19.7.11 כי " לאור הסכמת התביעה הריני מתירה הארכת המועד..." מאת ס.נ כבוד השו' וישקין. אני לא ראיתי הסכמת התביעה בתיק ה-המ"ש האמור לעיל, או שיש והוא לא נסרק, או שלא היה ומדובר בהחלטה שטעות בצידה. בכל מקרה, לאור החלטה זו, ולאור בקשת הנאשם להישפט, הרי שהוגש כתב אישום למעלה משנה ממועד בצוע העבירה. לא זו אף זו, אלא שסעיף 225 (א) לחוק סד דין פלילי שכותרתה מועדי המצאה בעבירות קנס, "עברה שנה מיום לא יומצאו בעניינה ....זאת כאשר אם השוטר לא מסר בו במקום את ברירת הקנס האמורה סעיף 225 אזי הוא רשאי לשלוח לנאשם את ברירת הקנס האמורה בסעיף 222 בתוך שנה שכאמור אצלנו ברירת הקנס נמסרה לנאשם בו במקום ביום בצוע העבירה ולכן סעיף א לא חל על המקרה שלנו, אלא בסעיף 225 א (ב) כתוב: "אין באמור בסעיף א כדי למנוע כתב אישום ... אף אם עברו המועדים הקבועים בסעיף א" כלומר לאור העובדה שהנאשם בקש להישפט.

נדמה שרק במשרד של חברי, מציג לבית משפט, יש תקלות בבקשות להישפט, מגיש.

למעשה, הנאשם בפועל לא הגיש בקשה במועד.

מבקש להגיש בקשה להישפט - ת/4.

כמובן שמטרת הסעיף שלצורך הענין נקרא לה ההתיישנות, 225 א (א) שאדם לא יופתע שהוגש נגדו כ"א לאחר שעבר פרק זמן רב ואין זו מטרת הסעיף כאשר נאשם קיבל לידיו את כה"א הוא יודע במה הוא נאשם וצריך לפעול אלתר כדי להשיג הגנתו.

בנוסף אומר שרק ביום 31.7.12 הצהיר הנאשם, כי בא כוחו הוא חברי עורך דין סבן.

מפנה לפרוטוקול הדיון.

לאור כל האמור לעיל, ולאור העובדה שהנאשם בקש להישפט וניתנה החלטה ביולי 2011 מאת ס.נ, רק אז נשלחה הזמנה לנאשם ואחרת בכל מקרה של בקשה להישפט באיחור לפי סעיף 230,... המשטרה פעלה על פי החלטה.

אם הכוונה היתה שם להוריד את הפיגורים בלבד, אז אנו נסכים.

ב"כ הנאשם:

אני רוצה לציין לעניין המועדים, הדוח שקיבל הנאשם ניתן ביום 20.5.10, ביום 20.7.10 הוגשה בקשה להישפט בדואר רשום. ביום 6.6.11 נשלחה ע"י ב"כ הנאשם הודעה לפניות נהגים במשטרה וזאת כיון שהנאשם קיבל הודעת כפל קנס בצרוף ריביות פיגורים על אותה הודעת קנס, ובמכתב צורף אישור דואר רשום ונתבקשו לתת תשובה מדוע קיבל הנאשם כפל קנס בתוספת ריביות פיגורים. ביום 31.7.11 נתקבלה תשובה ממדור פניות הציבור, לפיה הבקשה להישפט כובדה. הנאשם לא ביקש בשום שלב להישפט, הוא ביקש לברר דבר אחד – מדוע לא קיבל תאריך בתוך התקופה הקבועה בחוק ויתרה על כך גם מקבל ריביות פיגורים והודעת כפל קנס. בשום שלב לא הגיש המבקש בקשה להארכת המועד להישפט משום שמטבע הדברים ומכל ההתנהלות בתיק עולה, כי לא יכולה לקום בקשה שכזו, שכן בקשה להישפט הוגשה כדין חודשיים לאחר מועד בצוע העבירה.

רק בחודש 9/11 – שנה וחודשיים ממועד הבקשה להישפט, נפתח התיק בבית המשפט.

לאור כל האמור ולאור סעיף 225 לחוק סדר הדין הפלילי, ... מפנה גם לענין הרציונל העומד בבסיס כללי ההתיישנות, כאמור בסעיף 225 א שבאו גם בדברי ההסבר לחקיקת אותו סעיף בדברי ההסבר צויין, כי "עבירות קנס ועבירות ברירת משפט אינן קלות יחסית ויש לאפשר לאזרח להציג הגנתו סמוך ככל שניתן לארוע ה מיוחס לו ולהשוות את תקופת ההתיישנות לזו הקבועה לגבי עבירות קלות יותר, מסוג ח. לפיכך, מוצא להוסיף בחוק הוראה הקובעת כי בעבירות אלה תהיה תקופת ההתיישנות שנה אחת בלבד מיום בצוע העבירה ולאחריה לא ניתן יהיה עוד להגיש כתב אישום או למסור הזמנה או הודעת תשלום קנס". אין חולק כי מיום בצוע העבירה ועד לפתיחת התיק בבית המשפט עברה תקופה של שנה וחודשיים, לאור כל האמור ולאור הוראות החוק, יש לקבוע כי חלה תקופת התיישנות על העבירה.

ב"כ המאשימה:

לאחר שבימ"ש הפנה אותי לתגובת התביעה מיום 13.6.11, לפיה התביעה מסכימה לבקשה, אני מתקן דברי בראשית הפרוטוקול, שאמרתי שאולי ניתנה החלטה בטעות וכו.

<#16#>

החלטה

טענת ההתיישנות נדחית.

נימוקים יפורטו בהכרעת הדין, באם ביהמ"ש יתבקש לכך עי הסנגור בסיכומיו.

הסנגור יודיע בתוך 7 ימים באם ברצונו לחקור את עורך התע"צ.

קובעת להמשך הוכחות, פרשת תביעה ופרשת הגנה, ליום 6.2.13 שעה 11.30.

התיצבות הנאשם חובה.

<#17#>

ניתנה והודעה היום י"ב כסלו תשע"ג, 26/11/2012 במעמד הנוכחים.

#>

רוית/סיגי - ק